חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חיבוק הדוב - דעות

אחרי שהיה מהאחראיים הראשיים לאסונות של מפת הדרכים וההתנתקות, דב וייסגלס ממשיך להטיף לנו מוסר ● שמעון פרס ממשיך לייצר תוכניות שלום חדשות, והפעם בחסות הסעודים.
27/11/08, 14:35
אליקים העצני

עו"ד דב וייסגלס, בתפקיד ראש לשכת שרון, היה אדריכל שני האסונות המדיניים המרכזיים שפקדו את ישראל בשנים האחרונות: 'מפת הדרכים', השקולה כנגד הספר הלבן הבריטי משנת 1939 ו'ההתנתקות', פשע שיהדהד לדורות. כעת רוכב וייסגלס שוב, הפעם כעיתונאי ומוכיח בשער. בטורו ב'ידיעות אחרונות' (24.11.08), תחת הכותרת "אמריקה נגד ההתנחלויות", הוא מאמץ את תכתיבי בוש שפגעו באושיות קיומה של המדינה היהודית, כאלו היו אינטרס עליון, ישראלי, עצמאי:

"הממשל האמריקני רואה בכל יו"ש עתודה קרקעית לכינונה של מדינה פלסטינית... (ש)קיומה הנאות מחייב.. טריטוריה... שלמה, רצופה ומקושרת בין חלקיה השונים ולא... 'גבינה שוייצרית'... ההתנחלויות... מבתרות ומשסעות את המדינה הפלסטינית העתידה ומסכלות הסדר עתידי, החיוני גם לישראלים".

ולכן, כך וייסגלס וכך בוש וקונדוליזה (וכבר קשה להבחין, מי אומר מה): "בתכנית מפת הדרכים חזרה ישראל והתחייבה לחדול מכל פעילות של התיישבות ביו"ש... אך נוספו מאחזים בלתי מורשים ולרגע לא חדלה הבנייה ביישובים הקיימים".
וייסגלס גם משבח, איך לא, את תכנית ההתנתקות מעשה ידיו, "שמנעה משבר פומבי וחריף" עם ארה"ב וכבר הוא הולך עם החצוצרה לפני מחנה אובמה ותוקע: "ישראל תיתבע לקיים את התחייבויותיה לאלתר והמשך גרירת הרגליים יביא להסתבכות מדינית חמורה".

עד כמה יש לקחת ברצינות את דברי יועץ הסתרים של שרון באחת התקופות האפלות בתולדות המדינה? זאת ניתן ללמוד מדברי אדם שבאותם הזמנים נשא בתפקיד מרכזי, הלא הוא רב אלוף משה (בוגי) יעלון, רמטכ"ל צה"ל עד שנת 2005, בספרו החדש 'דרך ארוכה קצרה'.

הנה כמה קטעים, מלוקטים ממקומות שונים בספר: "ראש לשכתו (של שרון) דב וייסגלס, אמר לי באחת הפגישות שבהן ניסה לשכנע אותי לתמוך בהתנתקות, שמעמדו הפוליטי של שרון בירידה, ולכן הוא צריך לעשות מעשה...

"עם השנים התחלתי להיות יותר ויותר מוטרד מדפוס ההתנהגות של אנשי שרון. נתקלתי בתופעות שעוררו אצלי סימני שאלה... מדוע עו"ד דב וייסגלס, יד ימינו של ראש הממשלה, מבטיח לפלסטינים להחזיר להם את יריחו במלואה תוך התחייבות להסרת מחסומים שהיו שם גם לפני ספטמבר 2000, בניגוד לעמדת שר הביטחון, ראש השב"כ והרמטכ'ל, ומבלי לקיים דיון על כך...

"מה עמד מאחורי התחייבותו של וייסגלס: האם עסקי הקזינו היו קשורים לכך? האם העובדה שעו"ד וייסגלס ייצג בארץ את איש העסקים מרטין שלאף, האיש המרכזי בחברת "קזינוס אוסטריה", בעלי הקזינו, ומשרדו טיפל (ואולי עדיין מטפל) בענייניו של שלאף בארץ, השפיעה על מה שארע? אין לי הוכחות לכך, אך אינני מוציא זאת מכלל אפשרות.

"...היתה תחושה שמנהל לשכת ראש הממשלה, עו"ד דב וייסגלס, מנהל את ענייניה של ישראל באופן חסר אחריות... ששיקולים אישיים ושיקולים זרים, בלתי עניניים, משפיעים על האופן שבו מתקבלות החלטות בנוגע לביטחון ישראל...

"...יועצו של ראש הממשלה, דב וייסגלס, ניהל את המגעים המדיניים שנגעו להתנתקות באופן חובבני וחסר-אחריות. לעתים היתה תחושה שהוא ממדר את כל הגורמים הנוגעים בדבר, על מנת שיוכל לנווט את הדברים כרצונו, כשהוא לא מגלה את האמת כולה אף לראש הממשלה עצמו. אופן ההתנהלות חסר היושרה וקל הדעת של וייסגלס גרם נזק בל ישוער לאינטרסים ישראליים חיוניים ביותר.

..."במהלך שנת 2003 הצטבר מידע על הכנת מסמך 'מפת הדרכים'... ממידע זה התברר לנו שגורמים ערביים ואירופיים מעורבים בתהליך גיבוש 'מפת הדרכים' ומנסים להשפיע על ניסוחה... אמ"ן, המוסד והיועץ לביטחון לאומי דאז, ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, התריעו בפני ראש הממשלה שרון על תהליך הכנת המסמך והכרסום באינטרסים שלנו כתוצאה ממעורבותם של אותם גורמים... עו"ד דב וייסגלס השיב שהוא מכיר את המסמך, שהוא בדק את הנושא, ושאין להתייחס לדברים ברצינות.

"באוקטובר 2003, בתום ביקור ראש הממשלה בוושינגטון, ניתן לו מסמך 'מפת הדרכים', כאשר מוטמעות בו דרישות ערביות ואירופיות... התעלמות לשכת ראש הממשלה מהאזהרות היא שהביאה לכך שהונח בפני ראש הממשלה מסמך רע למדינת ישראל, המהווה... 'אבן הראשה' של המדיניות האמריקנית בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני...

"...למדתי שראש הממשלה המעיט בקריאת עיתונים ומסמכים וקיבל דיווחים בע"פ על הכתוב בהם. היה לי ברור שזה עלול להיות מקור למניפולציות, וחשדתי שראש לשכתו, עו"ד דב וייסגלס, עושה בזה שימוש."

נוכח דברים כאלה מצפים היינו מווייסגלס, עורך דין בעל שם ומעמד, שיגיש נגד יעלון תביעת לשון הרע או, לכל הפחות, יטרח להשיג עליהם, להכחיש, לסתור, להפריך - למשל בטור העיתונאי שלו, אך הוא ממלא פיו מים.  

שמו הטוב הוא כמובן בראש וראשונה עניינו האישי, אך ההאשמות הן מבישות ונוכח שתיקתו ההיגיינה הציבורית מחייבת, שלפחות לזמן מה יישב בצנעה בביתו, לא ישחק 'מוכיח בשער', ויחסוך מאיתנו אסונות נוספים.

פרס מכיש שוב

שמעון פרס שולף ממחסן הגרוטאות את 'היוזמה הערבית'. מתוך משכן נשיאי ישראל, המשמש לו כמשרד חוץ ב', הוא מקדם את 'היוזמה' אצל מובארכ, המלך עבדאללה ואבו מאזן, בעצרת האו"ם, מעל במת הכנסת, בלונדון וגם במודעות ענק בעיתונות הישראלית בחתימת הפת"ח ובניו-יורק-טיימס בחתימת מיליארדר יהודי, כשאבי גיל, יד ימינו, בוחש מאחורי הקלעים. הוא כבר גייס גם את ארגון הקצינים השמאלנים (מיל.), תחת שרביטו של דני רוטשילד.

מה עקץ אותו? מדוע עכשיו?

הסיבה האמיתית היא התפגרותן של כל תכניות השלום הקודמות: מדריד, אוסלו, וויי, קמפ דייוויד ב', תכנית מיצ'ל, מפת הדרכים, אנאפוליס, 'ההתנתקות' ולאחרונה גם שיחות אבו-מאזן אולמרט ואבו-עלא לבני. במדבר צחיח וזרוע שלדים כזה, איזו תכנית-שלום נותרה להניח על שולחנו של נשיא ארה"ב החדש? ומנין לוקחים דלק להתניע את מפלגות השמאל לקראת הבחירות הבאות?

כברירת מחדל הוליד פרס מחדש את "התכנית הסעודית-ערבית", וכעת הוא מציג אותה כ"חלון הזדמנויות" יחיד במינו. שעת כוכב הגיעה! תארו לכם: מדינות ערב 'המתונות', ובראשן סעודיה זקוקות לנו, נאלצות להישען על ישראל מול האיום האירני והתעצמות אל-קאידה, המסכנים את עצם קיומן. תגידו אתם,  צ'אנס כזה מחמיצים?

נשאר רק לשאול שאלה אחת: אם מישהו זקוק לנו להגן על שדות הנפט שלו – מדוע צריכים אנחנו לשלם לו? בנסיגה, עד לסנטימטר האחרון, בירושלים, יו"ש והגולן וגם ב'זכות השיבה'? האם לא נוהג העולם, מיום ברוא האלוקים את האדם, שקונה הסחורה משלם בעבורה ולא שהמוכר גם נותן את הסחורה וגם משלם את מחירה?

התשובה היא, כמובן, שעולם כמנהגו נוהג, להוציא שני יוצאים מן הכלל: האגף הסגור בבית חולי הרוח ומדינת היהודים.