בשבע 320: דיני ממונות יוצאים לשטח

סטודנטים למשפטים בבר-אילן יסייעו בעבודת בתי הדין לדיני ממונות ● האיומים שהושמעו כלפי משפחתו של ירון זליכה לא ממש קשורים למלחמתו בשחיתות.

יאיר שפירא , ז' בכסלו תשס"ט

דברים טובים מתרחשים בתחום המשפט העברי. אם הניסיון לשלב את חוקי התורה בחקיקה ובפסיקה של בתי המשפט האזרחיים יודע עליות ומורדות, הרי שפיתוחם של בתי הדין התורניים לממונות עולה כפורח. חידושן של השנים האחרונות היה יציאתם של נושא הדין העברי והעולם המודרני ממכוני המחקר בבתי המדרש ובמוסדות האקדמיים אל עולם המעשה. מה שבמשך שנים היה עניין לכנסים תיאורטיים, מלווה עתה ביציאה לשטח ובהקמת מוסדות משפטיים של ממש. כך מוקמים מערכות בתי דין, ארכיונים של תקדימים, וכנראה שבעתיד אף ערכאת ערעור.

השבוע התבשרתי על הקמתה של קליניקה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. הקליניקה נועדה להפגיש סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם עם ההיבטים המעשיים של דיני הממונות על פי ההלכה היהודית, כפי שהם באים לידי ביטוי בעבודת בתי הדין לדיני ממונות הפרושים ברחבי הארץ. הקליניקה פועלת בשיתוף פעולה עם בתי דין שונים החברים ב'פורום בתי הדין לממונות' ועם בתי דין נוספים.

במסגרת הקליניקה יעניקו הסטודנטים סיוע משפטי לזכאים כלכלית מבין בעלי הדין, בעיקר בייעוץ בהכנת כתבי טענות. בכפוף להסכמת בתי הדין השונים יוכלו הסטודנטים אף לייצג בעלי דין בדיוני בית הדין. הם יסייעו לדיינים בעריכת פסקי דין, ואף יסייעו בכתיבת ניירות עמדה בנושאים שונים עמם מתמודדים בתי הדין. ניירות העמדה נועדו להוות תשתית לדיון ולגיבוש מדיניות הלכתית קבועה בסוגיות הנוגעות לממשק בין החוק ובין ההלכה. כל זאת תחת עינם הפקוחה של ד"ר יעקב חבה, האחראי האקדמי של הקליניקה, ועו"ד נעמה סט.

החשיבות שבפתיחת הקליניקה עולה בהרבה על סך התועלת שיפיקו ממנה הסטודנטים, הדיינים ובעלי הדין. יש לקוות כי הקמת המוסד החדש תאיץ את פיתוחם של נושאים שלולי הם בתי הדין לממונות יישארו ערכאה נידחת בשולי החברה בישראל: סגנון כתיבה ועריכה אחידים, מוצלחים ומפורטים של פסקי דין; כללים אחידים לכתיבת כתבי הטענות השונים; מיסוד הייצוג בפני בית הדין וכלליו השונים, ומדיניות פסיקה אחידה.

תרומת הציבור הרחב לביסוסם של המוסדות החדשים יכולה להיות בעיקר בפנייה אליהם במקרים של סכסוך או מחלוקת.

הספין של זליכה

ד"ר ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי במשרד האוצר, זכה באכסניה זו לעיתונות אוהדת. אומנם משובים שהתקבלו מאנשי האוצר סיפרו על דמות מעט בעייתית מבחינת ההתנהלות הבין-אישית. פעמים רבות לוחמי הצדק אינם מצטיינים באינטליגנציה חברתית, בעוד המושחתים דווקא מצטיינים ביכולות חברתיות גבוהות. הציבור נדרש לא פעם לדקות הבחנה המורה כי לאו דווקא החביב עליך הוא הצודק. במקרה של זליכה הציבור בסך הכל עמד במשימה, ודווקא אנשי תקשורת בכירים התקשו להתגבר על הפער בין החבורה הסימפטית והמושחתת הסובבת את אולמרט ובין הפקיד התוקפני והצודק.

במסגרת המאבק התקשורתי בין השניים שיגרו אולמרט ואנשיו שלל ספינים כנגד זליכה. השבוע למדנו שגם זליכה זכה לספין משלו. לפני כשנתיים התפרסם כי זליכה התלונן במשטרה על איומים על חייו, ביקש מאשתו להתפנות מהבית, והוצבה עליו שמירה. התייצבותו של הפקיד האמיץ כנגד אנשי הון ופוליטיקאים בכירים נקשרה בתודעה הציבורית לאיומים על חייו, והגבירה את אהדת הצבור אל מאבקו העיקש. אלא שלאחרונה התברר שהרקע לאיומים על חיי זליכה שונה בתכלית.

השבוע הורשע האדם שאיים על זליכה, פקיד ותיק בשירות המדינה שעבד תחתיו. מדובר באדם מן היישוב ללא כל עבר פלילי, שעמד להיות מפוטר באותה תקופה מתפקידו כחשב מינהל הגמלאות של משרד האוצר. האיש חשב שנעשה לו עוול וביקש מספר פעמים להיפגש עם הממונה עליו, ירון זליכה. זליכה סירב להיפגש עימו פעם אחר פעם. בצר לו התעקש הפקיד ובאחד הימים ליווה את זליכה לכל אשר הלך ותבע לשוחח עימו.  זליכה עמד בסירובו. בסופו של אותו יום נעמד האדם לפני מכוניתו של זליכה והכריז כי לא ייתן לו להכנס עד שישוחח עימו.

זליכה התעקש לא לפתוח איתו בשיחה, והפקיד נסוג בסופו של דבר. במר רוחו צעק האיש על זליכה: "אתה פוגע בי, אתה פוגע במשפחה שלי, אני אפגע בך, אני אפגע במשפחה שלך, אני אדאג שהמשפחה שלך תסבול, אני אדאג שהמשפחה שלך תשלם". בהחלט משפט מאיים, אך בהתחשב בתסקיר שרות המבחן שתיאר את האיש כאדם חביב ונורמטיבי, לא עניין המצריך התבצרות בבית מאובטח.

השבוע קיבל הפקיד מאסר על תנאי, זליכה קיבל פיצויים סמליים, ואנחנו קיבלנו שיעור נוסף בתקשורת. 

זכויות האב בתחתית הסולם

מידי פעם אנו מטפלים כאן בפסקי דין של בתי משפט למשפחה, הנענים לבקשתה של אם גרושה ללכת עם ילדיה אחרי זוגיות חדשה, תוך רמיסת מערכת קשריו של ילדיה עם אביהם, בן זוגה לשעבר.

הפסיקה שהתפתחה בשנים האחרונות יוצאת מתוך הנחה שבן זוגה החדש של האם לא יסכים להתפשר על מקום המגורים, ובעקבות זאת יתפתח משבר בין בני הזוג הטריים. תסכולה של האם יקרין על הילדים, וממילא ייפגע העיקרון המקודש למערכת המשפטית היום - טובת הילד. על יסוד אותן הנחות מקבלת האם רשות מבית המשפט למשפחה להפר את סיכומי הגירושין, וכך אב שהתגרש בידיעה שייפגש עם ילדיו מספר פעמים בשבוע רואה איך הם מועברים לקצה המדינה או אפילו מעבר לים.

השבוע, בשם אותו עיקרון, איפשר שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, פיליפ מרכוס, לאם חילונית לרשום את ילדתה לבית ספר ממלכתי. בני הזוג הגרושים, שניהם ממשפחות דתיות, הסכימו בחסות בית המשפט עם גירושיהם לשלוח את ילדתם לאחד מבתי הספר המשותפים לדתיים וחילונים, המצויים בעיר מגוריהם ירושלים. אלא שהאם מצאה בן זוג בשפלה ומתעקשת לבנות את ביתם שם. ביישוב החדש אליו עברה האם אין בית ספר דתי, גם לא בית ספר מעורב. את הילדה, כך קבע השופט, אין להטריד בהסעה מיישוב ליישוב. כך, כשהוא מגלה הבנה ורגישות לטרדות הילדה ולזכויות האם, שלל השופט מהאב את זכותו להקנות לילדתו חינוך יהודי.