חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הוא מ-פ-ח-ד - דעות

המלחמה חסרת התקדים שמנהל נתניהו נגדי מוכיחה את צדקת הדרך וההתקרבות להגשמת המטרה של 'מנהיגות יהודית'.
04/12/08, 16:35
משה פייגלין

לקראת חצות, ואני בדרכי מכנס ופגישה ארוכה עם פעילי ליכוד בטבריה, צלצל הטלפון במכונית. על הקו היה אחד ממתפקדי הליכוד האמוניים. אינני מכיר אותו, אבל אי אפשר לטעות בקול התמים, אני משוחח עם איש אמת. הוא מבקש ממני הבהרות לגבי אחד ממכתבי ההשמצה הרבים המופצים נגדי ונגד חבריי. כל היום לא יכולתי לענות לטלפונים ולאי-מיילים הללו. במקום להתמודד מול כמאה וחמישים המתמודדים האחרים בליכוד, אני מוצא את עצמי מתמודד מול מתקפה חסרת תקדים של נתניהו נגדי. איומים נגד חברי כנסת לבל יהינו להגיע לכנס הבחירות שלי, מסרוניsms  שקריים המודיעים על הפסד בבחירות אם רק ישולב פייגלין ברשימת הליכוד, והחמור מכל – התערבות בלתי חוקית בנהלי הבחירות לאחר שמרכז המפלגה כבר קבע את הכללים והמרוץ יצא לדרך.

בסקר אמיתי (לא אינטרנטי) שערכה חברת 'מאגר מוחות' התקבלה תוצאה הפוכה לחלוטין: מיקומי בתוך רשימת הליכוד מקפיץ את מספר המנדטים הצפויים. אבל עכשיו מלחמה. המטרה היא להפחיד את הליכודניקים מפייגלין, לבלבל אותם, להלך אימים על חברי הכנסת וראשי הסניפים ולהתיש אותי בבתי הדין והמנגנונים השונים. אין תרגיל מלוכלך ובלתי חוקי שאנשי נתניהו יוותרו עליו בכדי למנוע את בחירתי.

וזה בסדר גמור. כי אם זה לא היה כך, היה מתגנב ספק לליבי – אולי אני מפנטז, אולי אינני יוצר באמת אלטרנטיבה אמונית להנהגת המדינה. והנה בא הפחד הבלתי מובן הזה מן המתמודד האחד מתוך מאה וחמישים, ומוכיח בעליל שאני בדיוק בדרך הנכונה. כל הרצון הטוב לפעול בשיתוף פעולה, כל האיפוק, כל הושטות היד – הכל קורס ברגע האמת ומתגלה המהות. נתניהו מפחד – והוא יודע בדיוק למה.

חיצים לכיוון הלא נכון

ואז – כרגיל, מגיעות הנשמות הטובות מתוך נאמני ארץ ישראל ומצרפות את חיציהן לחיצי נתניהו -  הישר בגב. "כיצד זה אתה מעז להתחבר לקבוצות נוספות בליכוד", "מדוע אתה תומך באיש הזה ולא באיש ההוא – אהה, תמיד ידענו – אתה בעצם בעד הגירוש". ואין זה משנה שהאינפורמציה המופצת במכתבים הללו היא בדרך כלל שקר גס, או חמור מכך – חצי אמת. ואין זה משנה גם שהמשמיצים הם בדרך כלל אנשי נתניהו – כלומר אנשים הפועלים למען מי שחיבק את ערפאת בשתי ידיו, מסר את חברון ואת גבעת אבו סנינה ממנה נרצחה התינוקת שלהבת פס, שחרר מחבלים שמאוחר יותר פוצצו אוטובוסים על יושביהם, מסר נשק למחבלים ומה לא. המשמיצים הללו אינם נוטלים קורה מבין עיניהם, ואת מי שמנסה לייצר אלטרנטיבה לכיוון שכולנו מבינים שנתניהו יוליך אותנו אליו – יחד עם עוזי דיין, יחד עם אסף חפץ ויחד עם דן מרידור, את מי שמטפח את האלטרנטיבה היחידה למסלול האסוני הברור הזה – אותו הם תוקפים בכל המרץ.

עכשיו, במכונית, באמצע הלילה -  היו לי סוף סוף כמה דקות להסביר. הסברתי לקול התורני הטוב הזה שמעבר לקו שאני פועל במרץ להכניס כמה שיותר חברי כנסת נאמנים באמת לליכוד. הסברתי לו שכמעט כל הליכודניקים שאני תומך בהם פעלו נמרצות נגד הגירוש ומובן שלא אתמוך במי שפעל למענו. הסברתי לו שבנוסף לכך אני שומר חלק מן התחמושת הפוליטית שלי בכדי להתקדם לקראת המטרה הגדולה שהיא מנהיגות יהודית למדינת ישראל. הזכרתי לו מה היתה הסיבה לכך שביקשתי ממנו ומחבריו להתפקד מלכתחילה, מה היה החלום שאיתו באתי אליו וביקשתי ממנו להצטרף לליכוד.

"ברור שאנו משתמשים בכוחנו בכדי לשמור על ארץ ישראל", אמרתי לו "אבל אנו הגענו לליכוד כדי להתמודד עם בעיית השורש שבגללה הארץ הולכת ונחרבת, להתמודד עם העובדה שאין לנו מנהיגות הקוראת בשם ה', גם כשהליכוד מנצח".

עכשיו, משנכנסנו לליכוד, עלינו להחליט עם מי אנו פועלים בתוך התנועה הזו בכדי לקדם את הרעיון הזה. המועמד היחיד שאנו מתכוונים כנראה לתמוך בו ושב"רקורד הגירוש" שלו דבק רבב הוא גילה גמליאל - המועמדת במשבצת הנשים הארצית. הברירה העומדת לפנינו באותה משבצת היא בחירה בין גילה, שהתנגדה נמרצות לגירוש אך לבסוף מעדה, לבין מועמדת אחרת. לכאורה התשובה פשוטה, אך יש בעיה קטנה. למעשה, התחרות על אותה משבצת היא בין גילה לבין מירי רגב, יחצ"נית הגירוש של דן חלוץ. שום מתמודדת אחרת אינה מתקרבת לשתיים הללו באותה משבצת. "ובכן, מה אתה היית עושה במצב כזה?", שאלתי את הקול שמעבר לקו. "תומך במי שבליבה איתנו ושגם תעזור לי להיבחר, ותקדם בזה את המטרה הבסיסית שבשלה הגענו לליכוד, או שאתה מעדיף להישאר זך וטהור ובפועל להמליך את רגב ולפגוע בסיכויי שלי להיבחר?". ההתלבטות אינה פשוטה ואנו מתפללים לה' שיכוון דרכנו בתוך המציאות המורכבת הזו. למי שעודנו תוהה עד כמה אנו מתקדמים אל המטרה שהצבנו לעצמנו, כדאי לשוב ולהביט אל המלחמה שנתניהו מנהל נגדנו.

מלחמת החורמה הזו אינה מלחמה פוליטית. מדובר כאן במשהו עמוק הרבה יותר. מדובר כאן בקרב אדירים בין האליטה האשכנזית חילונית ה"נאורה", האליטה המנוכרת לזהותה היהודית, שנתניהו יעשה הכל בכדי לרצותה ולהיות חלק ממנה, לבין האלטרנטיבה היהודית, ההולכת ומתפתחת במקום היחיד שבו היא יכולה להתפתח – במפלגת השלטון של המחנה הלאומי, המפלגה שלנו - הליכוד.