בשבע 321: למה לא תיק האוצר?

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, היו"ר הנבחר של 'הבית היהודי', שואף להפוך אותה ממפלגת נישה שמתמחה בנושאים ספציפיים, חשובים ככל שיהיו, לשותפה אמיתית בהנהגה שיש לה מה לומר במגוון רחב מאוד של נושאים.

עפרה לקס , י"ד בכסלו תשס"ט

עד לפני שבועיים, הנתיב הפוליטי של הציונות הדתית היה די ברור. כל חובש כיפה סרוגה וכל סורגת, ידעו שבבחירות לראשות 'הבית היהודי' ינצח אחד משני האל"פים: אורלב או אריאל. גם לאחר שחברי המועצה הציבורית ביטלו את הפריימריז לראשות התנועה, הסרוגים והסורגות עדיין ידעו בביטחון מה שההכרעה תיפול בעיקר בין שני הח"כים הוותיקים.


"בכל הנושא של ההתנתקות והמאבק נגדה, כמה עסקו בשאלה החברתית של אלפי אנשים שירדו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא? למה כשהייתי שותף למאבק הסגל הבכיר מול האוצר והגענו לפגישות בכנסת, אף חבר כנסת מהמפלגות שלנו לא חשב שחשוב לומר משהו או להשתתף במאבק הזה?"
לפני שבוע, כשהתברר שהמועצה מבכרת פנים חדשות על פני הח"כים הוותיקים, והיו"ר החדש ייבחר מבין שלושה מועמדים מחוץ למערכת הפוליטית - הרב אלי בן דהאן, אבי וורצמן, והרב פרופ' דניאל הרשקוביץ - היה ברור שאיך שלא תיפול הבחירה, היא תהיה מפתיעה ולא בהכרח מקובלת.

ארבעה ימים אחר כך, המועצה בחרה ברב פרופסור דני הרשקוביץ, חוקר ומרצה למתמטיקה ויו"ר הסגל בטכניון. הרב הרשקוביץ שירת כרב סרן בחיל המודיעין ומכהן כרב שכונת אחוזה בחיפה. למרות כוחו הרב של 'חוק הדתיים השלובים', לא רבים מכירים את האיש ועמדותיו, אפילו בציבור שאותו הוא אמור להוציא מן הבית ולגרום לו להצביע לרשימת 'הבית היהודי'. כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים שבה הוצג היו"ר החדש קיימנו איתו ראיון היכרות.  
 
נבוא לכל מקום

אמנם לא רבים מכירים את היו"ר החדש של 'הבית היהודי', אבל הרב הרשקוביץ לא מייחס לכך חשיבות רבה, במיוחד לאור העובדה שתוך 24 שעות הוא הופיע במסיבת עיתונאים ובשתי תוכניות פוליטיות בטלוויזיה, וכעת הוא מתראיין ל'בשבע'. "לא נותנים לך להיות אנונימי", הוא אומר. הציבור שהכיר את הרב הרשקוביץ עוד לפני יום שני בערב, הוא הקהל שבפניו נשא הרב שיעורים והרצאות. הקהילות הללו מתפרשות על פני חיפה, רעננה, גבעת שמואל ופתח תקווה. כשהוא נשאל איך יגיע גם לציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, הנחשבים בעלי סדר יום שונה מעט מזה העירוני-מרכזי, הוא משיב: "נבוא לכל מקום, לא נשאיר אבן על אבן עד שגם הם יחבקו אותי".

אנשים לא מכירים אותך משום שלא הבעת עד כה את דעתך בסוגיות ציבוריות.

"בהופעות שלי בתקשורת עכשיו לא מציגים תמונה שלי. אני יושב ומרצה את משנתי, את רעיונותיי".

מה שהביא את הרב הפרופסור אל הקלחת הפוליטית, הוא לא כאב בטן חזק במיוחד על נושא כזה או אחר שהוא הרגיש שחובה לשנות, וגם לא חלום נושן על השפעה פוליטית ברמה הארצית. במישור הטכני, היתה זו שיחת טלפון מחברי מועצה שקראה לו לבוא. במישור המחשבתי, הוא חש שיש כאן שעת כושר למפנה אדיר. כן, הוא מודע לקשיים ולכפיות הטובה שבתפקידו החדש, אבל הוא ראה כאן הזדמנות, ולא על רקע אישי, "כי הקריירה שלי לא סבלה מתת פיתוח".

"בחזון שלי, הציונות הדתית התחילה ביום שני בערב דרך חדשה, שבה היא הופכת להיות שותפה אמיתית להנהגה. לא נהיה יותר מפלגת נישה, שבנויה על קידום נושאים צרים ועסוקה בלשרוד את המינוי להנהלת המועצה הדתית. הציבור שלנו כבר שם באקדמיה, בכלכלה, בתעשייה, בביטחון ואיפה לא. רק בהנהגה זה לא כך. החבר'ה שחגגו ביום שני בלילה במרכז הליכוד, ואני לא מדבר על תומכי פייגלין, היו אנשים חובשי כיפה. את יודעת למה הם בליכוד? כי הם חשים ששם הם יקבעו מי יהיה ראש הממשלה, ובמפד"ל הם יקבעו מי יהיה שר הדתות".
   
לדברי הרב הרשקוביץ, המפלגות שיצאו מבית הציונות הדתית מעולם לא ביקשו את תיק האוצר או החוץ, ולא בגלל שאין לציבור אנשים טובים בתחום. "פשוט לא העלינו בדעתנו שאנחנו צריכים ויכולים לומר בשדות האלה אמירה".

הכוח הפוליטי של הבית היהודי לא מספיק כדי לדרוש תיקים בכירים כאלה.

הרב הרשקוביץ מבטל את הטענה ואומר שהיא בבחינת תירוץ. לדבריו, המפלגות של הציבור הציוני דתי היו מפלגות נישה ש'ישבו' על נושאים חשובים - יהדות וארץ ישראל, אבל בשורה התחתונה מדובר בלא יותר מנישה. "בכל הנושא של ההתנתקות והמאבק נגדה, כמה עסקו בשאלה החברתית של אלפי אנשים שירדו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא? למה כשהייתי שותף למאבק הסגל הבכיר מול האוצר, והגענו לפגישות בכנסת, הח"כים הערבים שיתפו פעולה כי הכירו בחשיבות ההשכלה הגבוהה, אבל אף חבר כנסת מהמפלגות שלנו לא חשב שחשוב לומר משהו או להשתתף במאבק הזה?".

הזכות של כל יהודי

לגופן של סוגיות, האם תשב בממשלה שמקדמת עקירת יישובים?

"אינני רוצה שיחשבו שאני מתחמק, אבל השאלה הזו היא כמו לשאול מה דעתי על ההסכם, כשאין הסכם. אם חס ושלום נגיע למצב שבו ממשלה שבה תשב 'הבית היהודי' מנהלת משא ומתן על הגולן, אחד השיקולים הראשונים שיילקחו בחשבון יהיה הזכות של כל יהודי לשבת בכל שעל בארץ ישראל. הקלות שבה נעשו הצעדים הקודמים בנושא מוכיחה שלא לקחו בחשבון את הערך הזה. זו גם היתה תשובת בג"ץ למדינה, שאין ליהודים זכות לשבת במקומות מסוימים. אם נעביר את התובנה שההתיישבות בכלל וביו"ש בפרט היא אחד היהלומים שבכתר העשייה הציונית, ההסכמים העתידיים ייראו שונה. אם הבית היהודי לא יהיה שם, התובנה הזאת לא תהיה". 
   
כשראש רשימת 'הבית היהודי' מתבקש לציין שלושה דגשים לטיפול חירום במערכת החינוך, הוא מתקשה להציג אותם. כך גם כשהוא נשאל על עמדתו בנושא הרפורמות של השר פרידמן, ובכלל על מערכת המשפט. "קפצתי תוך יום מהפקולטה למתמטיקה לפקולטה לפוליטיקה, אז אין לי דרכי טיפול למערכת החינוך, וגם בנושא המשפטי אני צריך להתייעץ עם מומחים ולגבש דעה. אני בטוח שיש דברים הטעונים תיקון".

אנשים מצפים מיושב ראש מפלגה שיהיו לו דעות בנושאים האלה.

"גם מראש הממשלה אף אחד לא מצפה שהוא ינהל את כל המשרדים. אני נמצא שנים רבות בתחום החינוך, גם במועצות אקדמיות של מכללות ועוד. זהו שדה שלמדינת ישראל יש בו בעיה מאוד קשה. ואפילו בתחום הזה, אם אתן לך דרכי תיקון ככה בשיחה אהיה או שטחי או שוטה. בכל המפלגות לא מצפים מן היו"ר שיציג עמדות בכל הנושאים".

'הבית היהודי' החל את דרכו על האג'נדה החינוכית. ראשי המפלגות המתמזגות דיברו על החינוך כיסוד היסודות לזהות היהודית והקשר לעם ולארץ. הרב הרשקוביץ מבקש להמריא משם. כשהוא נשאל איזה תיק הוא ידרוש, הוא משיב "איזה לא?"כמו יהודי טוב.

"צריכה להיות לנו אמירה ברורה בנושא הפנסיות, יש היום בישראל בעיה חברתית קשה מאוד, יש לנו קושי עם הפריפריה, נושאי תעסוקה, רווחה, וגם בביטחון המצב הולך להתרסקות. אנחנו לא נעולים על תיק אחד, יש המון מה לעשות בכל השדות שהזכרתי ובנוספים. קשה לנהל משא ומתן קואליציוני ולשאול איזה תיק אני רוצה יותר עוד לפני שהיו בחירות".

נגשר על התחושות

כעת, משנבחר הרב הרשקוביץ, מונה המועצה הציבורית 39 חברים במקום 38. "פורמלית הקול שלי שווה, אבל אני מניח שבאופן טבעי ייתכן שיתנו משקל מיוחד לדעתו של ראש הרשימה". בעיניו חשוב שהרשימה תבטא עד כמה שניתן את כל הקהל שאליו היא פונה וכן, זה כולל גם אנשים שאינם שומרי תורה. בכלל, הוא לוקח את המושג 'בית' לפירוש הכי פשטני שלו - בית שבו מסתובב לו התורני, הדתי לאומי וגם הדתל"ש וכולם מרגישים בו נוח, "ובכל מקרה ב-90 אחוזים מן הסוגיות אלו ואלו מסכימים".

למרות שעדיין לא נעים לו לומר 'אני', הרב הרשקוביץ מתכוון חד משמעית להנהיג את המפלגה. לתפקיד הזה הוא נבחר, ולא להיות 'ראשון בין שווים'. אבל הוא מסביר שלהבנתו ההנהגה תטיל עליו חובות יתר ולא זכויות יתר בכל הנוגע לאחריות על ההתנהלות של המפלגה, גיבוש החזון שלה והגשמתו וכמובן הפעלת החברים.

בקדנציה הקרובה אתה תנהיג ח"כים ותיקים. אתה תצטרך לצאת לסיור של הח"כים החדשים במשכן הכנסת, בעוד הם שורקים את הנהלים מתוך שינה, מכירים היטב את הנפשות הפועלות ויש להם אחיזה בשטח.

"אני קצת גאה ביכולת שלי לקשור קשרים עם אנשים. אני יודע שיש אנשים שמרגישים שעקפו אותם, אבל אנחנו נגשר על התחושות האלה במלוא הרגישות והאהבה. הדברים האלה לא יעיבו".

אם תקבלו תיק בממשלה, אתה תחזיק בו?

"אני מקווה שנקבל יותר מתיק אחד. נדמה לי שמה שכתוב בהסכם הוא שהיו"ר יבחר את התיק הראשון".

אז אתה מתכוון לציית להסכם.

"אנחנו נעבוד עם הגיון בריא. נראה אלו תיקים נקבל, ואז נקיים דיון מי הוא המתאים ביותר להחזיק בתיק". הרב הרשקוביץ, אגב, איננו פוסל הבאת אנשים מחוץ לכנסת לכהונת שרים. למשל, מינוי כלכלן שאינו ח"כ לתפקיד שר האוצר מטעם 'הבית היהודי' איננו דבר מופרך בעיניו.

בשורה התחתונה, כמה מנדטים ייחשבו בעיניך הצלחה, והאם יש לך מספיק זמן להעצים את כוחו של 'הבית היהודי'?

"ערכנו סקר, אך טרם קיבלנו את הניתוח שלו, ולכן אני מתקשה לנבא את מספר המנדטים. מבחינת לוח הזמנים, חודשיים זה לא הרבה זמן, אבל אפשר לעשות הרבה בזמן הזה".

ofralax@gmail.com