בשבע 321: בדק בית

חברי המועצה הציבורית הממונה על הרכבת רשימת 'הבית היהודי' מודעים היטב לביקורת על החלטות דרמטיות שהתקבלו בוועדה.

עפרה לקס , י"ד בכסלו תשס"ט

ביום שני בחצות נפלה ההכרעה: יושב ראש 'הבית היהודי' יהיה הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ מחיפה, אדם שיהיה צורך להשקיע מאמץ רב בשיווקו לציבור. ואולם מי שעקב אחרי ההחלטות הקודמות של המועצה הציבורית כבר לא הופתע. ביטול הפריימריז לראשות המפלגה הפיל את המצביעים הפוטנציאלים מן הכיסא. ההחלטה העוקבת, שלא לבחור באחד מהח"כים לראשות המפלגה, גרמה לפעירת פיות. אבל ההחלטה מתחילת השבוע כבר תפסה את הציבור מוכן.

כעת עומד לפיתחה של המועצה אתגר הרכבת הרשימה. האם גם שם יפתיעו את קהל היעד מתוך רצון לרצות אותו ולא 'לעצבן' סקטורים כאלו ואחרים? את התשובה נדע ככל הנראה באמצע השבוע הבא, תאריך היעד שנקבע לסגירת הרשימה.    

כך או כך, המועצה, שהמנדט שלה מחזיק כוח פוליטי כמעט בלתי מוגבל, לא תיעלם מהשטח בתום הרכבת הרשימה. משימתה הבאה תהיה להקים את מוסדות המפלגה. האם היא זו שגם תחליט מי יהיו השרים מתוך 'הבית היהודי'? האם תישאר כמועצה מתמדת למפלגה או שתצביע לאיין את עצמה? לא ידוע. החלטותיה בינתיים מאוד לא צפויות, וסובלות מביקורת קשה שניתכת עליה מכל כיוון.

לא בכיס של אף אחד

יו"ר המועצה הציבורית, אלוף במיל. יעקב עמידרור, נדרש לתפקיד בכיר ביותר. הח"כים הפקידו בידיו את גורלם הפוליטי באופן אישי, ואת הייצוגיות הפוליטית של עשרות ואולי מאות אלפי אנשים. עמידרור, עם זאת, הוא בכלל לא אדם של פוליטיקה. יש מי שיאמרו שהיתה זו טעות להציב אדם שאינו מעורב דיו בפוליטיקה במקום כזה. עמידרור חושב אחרת: "אי המעורבות שלי היתה מרכיב חשוב בכך שבחרו אותי. כך אני יכול להיות אובייקטיבי". את הטענה לפיה קיימים אנשים המעורבים במתרחש ועם זאת אינם מזוהים עם קו מסוים, הוא דוחה בדרך עקיפה: "כשהיה צריך למצוא אחד כזה, הגיעו אליי. סימן שלא כל כך קל למצוא".

הביקורת על הצעדים האחרונים של המועצה, עוד לפני בחירת היו"ר, גרמה לאנשים לתפוס את הראש במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - לחפש אלטרנטיבות להצבעה בקלפי. עמידרור מצידו איננו מביע שמץ של היסוס בהחלטות שהמועצה עשתה. לדבריו, בסביבתו הקרובה יש תמיכה במהלכים: "על כל אחד שמתנגד למה שעשינו יש אחד שתומך", הוא אומר ומצטט חבר כנסת אחד, מבלי לנקוב בשמו, שאמר לו "הצלתם את המפלגה".

חבר המועצה, ד"ר אשר כהן, שבתכנית המקורית של 'כולנו' – היוזמה הפוליטית שניסה להריץ, הרשימה כולה היתה צריכה להיבנות באמצעות פריימריז, איננו מאושר מן ההחלטה לבטל את הבחירות המקדימות לראשות המפלגה: "אני מכיר את כל הרעות החולות של הפריימריז, אבל יש דבר אחד שבחירות מקדימות עושות, וזה תפיסת שטח. כשיש פריימריז אנשים מתעניינים, רשימות עוברות מיד ליד, הציבור מרגיש שייכות. כאן זה לא קורה. זירת ההתרחשות היא במועצה". 

למען האמת, מגלה כהן, הוא גם היה נגד דחיקת רגליהם של הח"כים המכהנים אל מחוץ לראשות הרשימה. ועם זאת, בפני הציבור כהן מגן על ההחלטה: "המועצה התחילה מתוך דימוי שהיא מועצה מכורה של אורלב. אז הנה, היא הוכיחה שהיא לא בכיס של אף אחד. הח"כים המליצו על פריימריז והמועצה לא שעתה להם, אחר כך היא גם לא מינתה איש מהם".

לדעתה של שרה אליאש, חברה גם היא במועצה, מהלך הדברים נראה פוגעני כלפי חברי הכנסת וחשוב לה להבהיר כי אין לה ביקורת על איש מהם, להיפך היא מעריכה ומוקירה. "אני מרגישה שהציבור קשה ושהוא אומר 'מה, עוד הפעם אותם האנשים?'. הרגשנו שנוצרה מחנאות וכדי לנטרל אותה היינו צריכים להביא מישהו מבחוץ. אז עכשיו אומרים: למה מישהו מבחוץ?..." 

לדברי כהן, מינוי של אורלב או אריאל היה משמש סדין אדום בעיני ציבור מצביעים זה או אחר ומבריח אותו.

ביום שני בערב, מספר שעות לפני ישיבת המועצה, נפגשו ראשי מפלגות 'תקומה', 'המפד"ל' ו'מולדת' זכרונן לברכה, עם עמידרור, והפצירו בו לקבל על עצמו את ראשות התנועה. עמידרור סירב בתוקף. כהן מסביר שזו אשליה: "אין מועמד שכולם יגידו עליו 'וואו'. החשיבה שעמידרור כיו"ר יביא הסכמה ציבורית רחבה נובעת מכך שהוא לא מסכים לעמוד בראש".

קיימת תחושה שאת המועצה מרכיבים אנשים מכובדים, אבל לא כולם מבינים בפוליטיקה. האם זה לא פוגע במקצועיות של עבודת הוועדה?

"אם היא היתה מועצה מקצועית, היו אוספים כמה מומחים למדעי המדינה וסוציולוגים, וכמה אסטרטגים ואנשי תקשורת והם היו עושים את העבודה באופן מקצועי", משיב כהן "אבל לוועדה כזו לא היתה שום סמכות מול הציבור ומול הח"כים. מה שעשו זה בנו מועצה מכובדת ועצמאית שבה נמצאים אנשים עם רקע של עשייה, מנהלי מוסדות, אקדמאים ועוד, ונכון שמשלמים מחיר על כך שלא כולם מבינים בתהליכים פוליטיים, אבל לפחות יש לה סמכות". לדעתו של כהן, המועצה מייצגת את הכוחות הפועלים בציונות הדתית, אם כי גם הוא מסכים כי ייתכן שאין כאן שיקוף של 'אחד לאחד'.

השיחה עם אנשי המועצה מתקיימת, כאמור, טרם בחירת ראש הרשימה, ולכן שיחתנו איננה פרסונלית. כהן נוטה לתמוך ברב פרופ' דני הרשקוביץ: "גם רב, גם מדען בעל שם עולמי וגם קצין מצטיין, תראי איזה יופי. אז לא מכירים אותו. אז מה. כתבה ב'בשבע', עוד שתיים ב'מקור ראשון' ואחת ב-ynet והציבור יכיר. זה לא מדאיג אותי".

כעת, לאחר בחירת היו"ר, ניתן האות למרתון הרכבת הרשימה. לדברי עמידרור, לאחר סינון של ועדת האיתור, יוצגו בפני המועצה כמה אלטרנטיבות. הרשימה תיבנה כפאזל המייצג מגוון של ציבורים, ומעבר לדיון על טיבו של כל מועמד, מיקומו ייבחן בהקשר הכללי.

כלומר, אתה מעדיף ייצוגיות על פני איכות המועמד?

"לא, אני רוצה ייצוג איכותי. רק אם לא יהיה ייצוג, נלך על האיכותי".

מה בין מרזל למלכיאור

באשר לשאלה אם ברוך מרזל או נציג מטעמו יהיו חלק מרשימת המועמדים, הדעות של המרואיינים לכתבה זו חלוקות. לדברי כהן, "הם לא יקבלו ייצוג כמו שמלכיאור לא. השמיכה לא יכולה להימתח לכל הצדדים, בסוף היא תיקרע". אליאש מרוככת יותר, וחושבת שמרזל חתום על יסודות הציונות הדתית יותר מאשר מלכיאור, אבל השורה התחתונה זהה.

"לכתחילה הייתי רוצה שכל קשת הדעות תיכנס פנימה, אבל קשה לגשר וגם להביא למיקסום של קולות. גם כעת, בלי הקצוות מרזל-מלכיאור, קשה לציבור שלנו להכיל, וכאן לא מדובר בתנועה אידיאולוגית, אלא בשאלה מאוד פרקטית. אי אפשר להכניס אנשים שעלולים להבריח יותר משיביאו".

גם בסוגיית חובשי כיפת השמיים, או אם לדייק - ח"כ אריה אלדד, הזמירות שמשמיעים כהן ואליאש שונות בטונים. אליאש שוחחה עם אלדד מספר פעמים עוד בטרם החלה לכהן במועצה הציבורית והיא "עדיין מקווה שיתעשת" וישוב. כהן נחרץ יותר: "נקבע מראש שיהיו לא דתיים ברשימה ויש מועמדים מצויינים. אבל אלדד רוצה שהדתיים ירכיבו את הרשימה לעצמם והוא יקבע את הכללים שלו לעצמו. למה שזה יהיה כך?

"עכשיו אלדד רוצה לחזור כי הוא הבין שלא יקבל אפילו את המנדטים שסביב אחוז החסימה. אני חושב שבסוף 'התקווה' תתמודד ותיקח מנדט פלוס, כמו שמרזל יבזבז קולות, ואז נחזור לתסריט של 92'. יהיו יותר ימנים משמאלנים אבל זה לא יתבטא במנדטים, ואז לא יקרה כלום רק אוסלו קטן ו..." כהן מידרדר לציניות.

האם מועמד שאינו מוגדר 'שומר מצוות' ימשוך אחריו ציבור לא דתי?

"דעתי בנושא איננה פופולרית", אומרת אליאש "אני חושבת שקולות החילונים בימין אינם רבים ושמי שתפס שיש ואקום בנושא היה אפי איתם כשעשה את המפקד שלו עם אח"י לפני שמונה חודשים. המהלך לא התרומם ומי שתפס בינתיים את הנישה היא מפלגת הליכוד שהחזירה אליה בוחרים רבים. היום, חודשיים לפני הבחירות, אינני יודעת אם נוכל לעשות משהו בנידון. אבל אפילו כך חשוב שאנחנו כמצביעים דתיים נדע שהאג'נדה של ארץ ישראל היא לא רק של חובשי כיפה". 

יהיה שיריון לנשים?

"במצב אידיאלי", צוחקת אליאש אבל מתכוונת ברצינות "היתה צריכה להיות מפלגת נשים עם שיריון לגברים. הנשים המועמדות מעולות וקשה להבין מדוע צריך לשריין, אבל זה לא רק במפלגה שלנו.  העולם הפוליטי ובטח זה הדתי, הוא גברי". אליאש אומרת שאיננה יודעת כמה נשים תהיינה בעשירייה הראשונה אבל מבטיחה ש"המועצה מודעת היטב לעניין הזה".

אנשי המועצה סובלים בימים אלה מקרינת יתר מהסלולרי, ויש להניח שאיש מהם אינו יכול לצאת מבית הכנסת או להסתובב בשכונה בלי שמישהו 'מוכרח לומר לך משהו' או 'להאיר איזו נקודה' בהקשר הפוליטי. האנשים האלה מטים אוזן לסביבתם ומעבר לכך מגיעים ממקומות וציבורים שונים, ואת הקולות שמסביב הם מביאים לחדר הדיונים. האם מעבר ל'תחושות שטח' מסתייעת המועצה בכלים מקצועיים?

עמידרור מבהיר שסקרים לא עולים על השולחן, "כי בכל הקשור לשדה הפנים מפלגתי אני לא מאמין בהם", הוא אומר ומביא ראייה מתוצאות הבחירות לראשות 'קדימה'. המועצה כן שמעה אסטרטגים שפרשו את משנתם בפניה, מה שהוכיח להם יותר מכל כי 'מקצועיות' איננה מילת קסם לאחדות דעים. "כל אחד מהאסטרטגים אמר שצריך למשוך לכיוון אחר", כך אליאש.

המועצה מתחשבת באתר האינטרנט שהעמידה לרשות הציבור. לדברי עמידרור, מדובר בכלי עזר ולא בנראות ריקה של עירוב הציבור בתהליך. לדבריו, על ידי כניסה לאתר יכול הציבור להתוודע למועמדים, ולאחר שידרג אותם, חברי המועצה יוכלו להתרשם מרמת התמיכה בו. אבל גם מדבריו של עמידרור משתמע כי אין כאן השפעה משמעותית מדי. "אם נתלבט בין שניים שהם נראים ממש אותו דבר מבחינת כל הפרמטרים, נפנה לראות מה הציבור חושב". ובאשר לזיוף תמיכה באינטרנט? לדברי עמידרור בידי המועצה קיים כלי טכני המאפשר לה לזהות זיוף שכזה.

פועלים לטווח הרחוק

גם אליאש וגם כהן, ובמידה מרומזת יותר עמידרור, מבקרים את יכולת הסובלנות והסבלנות של הציבור שלמענו הם עמלים ללא שכר. אליאש: "מה שאנחנו עושים איננו מתקבל טוב וזה חבל. ברמה הטקטית אנשים צריכים לומר שמה שהחליטו זה הכי טוב, ועם זה הם הולכים. זו בעיה של הציבור שלנו שאנחנו לא יודעים לקבל הנהגה. אם היה מנהיג כריזמטי שיודע לסחוף, לא היו צריכים אותנו".

"אנשים מכנים מועמדים שאינם מוכרים לציבור 'עב"מ' - מה אתם כותבים עב"מ על רב ומדען שהיה מועמד להיות נשיא הטכניון?" מלין כהן "אנשים אומרים שהם בורחים לליכוד. עם פיצול אישיות של דן מרידור לעומת פייגלין ובני בגין לעומת אסף חפץ הם יכולים לחיות, אבל כשיש קצת יותר פתיחות בציונות הדתית - נהיה בלאגן".

האם כעת, כשאתם בעיצומו של התהליך, אתם יכולים לזהות טעויות בפעילות הוועדה, או לחילופין להתגאות בתוצאות עבודתה?

אליאש אומרת שהיא נעה בין הקטבים: "זה קשה, ואני אומרת לעצמי 'ענווה ותפילה'. אני מתפללת על זה הרבה. לא פעם חשבתי לעצמי 'את לא מומחית פוליטית, אולי את טועה' - זה מטריד אותי'".  

כהן, שבמידה מסוימת התניע את התהליך, מסביר שהוא יידע רק בסוף, כשיראה איך הרשימה יצאה והאם הצליחה להתרומם. "למרות שהכל החל באיחור, בליכוד יש דתיים וימנים, ואנחנו בתוך סט של אילוצים. המצב קשה".

דבריו של עמידרור אינם שונים בהרבה: "בתפקיד ציבורי לא שייך לדבר על 'שמח שנטלתי על עצמי את התפקיד'. בשדה כזה אדם צריך להרגיש שעשה עבודה טובה".

ואתה עושה עבודה טובה?

"את זאת אני אדע אחרי הבחירות".

אם כך, מספר המנדטים יעיד?

"לא מדויק. משום שאם המפלגה הגיעה לעולם חודשיים לפני הבחירות, היא לא תוכל לשבור את הבורסה. אבל אם המפלגה תנהל חיים תקינים לאחר הבחירות, כאלה שיאפשרו לה להמריא לקראת הבחירות הבאות, אדע שעשיתי עבודה טובה", מסכם האלוף במיל, בירייה לטווח רחוק.

ofralax@gmail.com