בשבע 322: מי יפקח על הפרקליטות?

פקידי משרד המשפטים שמגיעים לוועדות הכנסת נתקלים בשאלות נוקבות שעקבותיהן מוליכות אל אישה אחת מחברון ● פרקליטות המדינה מסרבת למסור נתונים וסטטיסטיקות שיאפשרו לפקח על פעילותה.

יאיר שפירא , כ"א בכסלו תשס"ט

ביום רביעי השבוע התכנסה המועצה הציבורית של מפלגת 'הבית היהודי' כדי לבחור את מועמדיה לכנסת הבאה. שורות אלו נכתבות לפני הכינוס ויתפרסמו יממה לאחריו, כך שהשורות הבאות לא יוכלו להיחשב כתעמולת בחירות בוטה, אך גם לא כתפילת שווא.

עיון ברשימת המועמדים שהועלתה באינטרנט פורש רשימה ארוכה של עסקנים מרשימים ומרשימים פחות. כאלו שמציגים לציבור הבוחרים הפוטנציאלים רקורד מרשים של עשייה רבת שנים, וכאלו שמסתפקים בפעילות צנועה אך מתוקשרת בתקווה לסלול את דרכם לכנסת. מי שהסתובב אי פעם במסדרונות בית הנבחרים יודע כי הצלחתם העתידית של אלו וגם אלו כפרלמנטרים יעילים צריכה הוכחה. מי שאיכויות פעילותה במסדרונות השלטון אינה זקוקה לכל הוכחה נוספת היא אורית סטרוק מהיישוב היהודי בחברון, מי שמכונה בכלי התקשורת בשנים האחרונות 'ארגון זכויות האדם ביש"ע'.

לפני שנים אחדות עלתה על שולחן הכנסת הצעת חוק של ח"כ ממפלגה דתית אחת, ולאחר מספר ימים הגיש את אותה הצעת חוק, מילה במילה, ח"כ ממפלגה דתית אחרת. ברור קצר העלה כי את ההצעה כתבה וקידמה סטרוק. משנואשה מחבר כנסת זה, מצאה יתר זריזות אצל האחר. לאחר מספר ימים התעשת הח"כ הראשון והגיש את ההצעה בשמו. כך הניחה ידה הארוכה של סטרוק את אותה הצעת חוק פעמיים. 

לא פעם במהלך דיונים בוועדות הכנסת התלוננו פקידי ממשלה שונים, בדרך כלל ממשרד המשפטים, כי מי שמנהל דיונים נוקבים ומתמשכים כנגדם בוועדות היא למעשה האישה מחברון. לא פעם התלוננו אותם פקידים ונבחרי ציבור כי סטרוק מנהלת בפועל את הוועדות עצמן. לא פעם הם צדקו. תלונות רבות על סטרוק יוכלו אנשי המפלגה הדתית החדשה לשמוע גם במשטרה ובמחלקה לחקירות שוטרים, בצה"ל, במנהל האזרחי, בכלי התקשורת ובבתי המשפט. פעם יוכלו למצוא אותה מופיעה בדמותו של חבר כנסת, פעם בדמותו של עורך דין נמרץ, ופעם תחת מעטה של כתב בכלי תקשורת מוביל.

ניחוח עז של עיסוק בתדמיות עולה מההתארגנות הפוליטית החדשה. פרופ' דניאל הרשקוביץ הוא אכן אדם מצוין, אך נראה כי לאו דווקא כישוריו הפוליטיים העמידו אותו בראש הרשימה. השילוב התדמיתי של אדם שהוא גם פרופסור למתמטיקה וגם תלמיד חכם, רב שכונה אבל מגולח, נראה לפרנסי התנועה כנעים מאוד לעין התקשורתית. אורית סטרוק, אשת הרב, המתנחלת מחברון, אם ל-11, עלולה לפגום בחגיגה התדמיתית, אך היא יכולה לתרום דבר או שניים למטרות שלשמה נבחרת מפלגה לכנסת. אגב, גם להביא אותנו לקלפי.

אפליה מקלקלת

עם קשר הדוק לנכתב למעלה נזכיר כי בשבוע שעבר פרסם ארגון זכויות האדם ביש"ע דו"ח המנתח סטטיסטית את רמת האכיפה העודפת לה זוכים המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון. הנתונים נאספו ממקורות רשמיים וניתוחם הופקד בידי שני מומחים בתחום – פרופ' משה אדד וד"ר גיא אנוש. החוקרים מציגים בדו"ח נתונים מובהקים בהקשר לאכיפת היתר הפוגעת בשוויון היהודים ביו"ש. מספר השוטרים הממוצע לאזרח גדול פי ארבע ביישובים, למרות רמת פשיעה קטנה בהרבה מהממוצע. מספר התיקים שהמשטרה פותחת ביוזמתה ביו"ש גדול פי שניים מבשאר חלקי הארץ. מספר תיקי  החקירה שמבשילים לכדי כתב אישום גבוה פי שלושה אצל המתיישבים לעומת אזרחים אחרים במדינה. ההרשעות בתיקים, לעומת זאת, נמוכות בחצי. בעוד שבשאר חלקי הארץ כמעט כל תיק שמוגש ע"י הפרקליטות מסתיים בהרשעה, הרי שהשופטים מזכים כמעט מחצית מהנאשמים הבאים מקרב ההתיישבות היהודית שמעבר לקו הירוק. 

גם בתוך הקו הירוק ממשיכה הסטטיסטיקה להרשים. מסתבר כי כאשר המשטרה עוסקת בניסיון לפענח תלונה של ערבי כנגד יהודי, היא זוכה לשיעורי הצלחה גדולים פי חמישה בהשוואה לתלונה של יהודי כנגד ערבי.

הדו"ח מוצא את שורשי הבעיה בהוראות מפלות שהוציאו שני היועצים המשפטיים הקודמים. היועץ המשפטי לשעבר העוין מאוד להתיישבות היהודית, מיכאל בן יאיר, והיועץ המשפטי לשעבר ושופט בית המשפט העליון בהווה, אוהד אפולוגטי של ההתיישבות, אליקים רובינשטיין. הדו"ח אומנם טוען כי גופים שונים בוחשים בקלחת שלא בטובתם של המתיישבים, כמו שרות הביטחון הכללי וכלי התקשורת השונים. אך השורה התחתונה מפנה אצבע מאשימה אל הפרקליטות שיצרה ומתחזקת את ההפליה כנגד המתיישבים עד כדי פגיעה ממשית בזכויותיהם האזרחיות.

ראוי לציין כי הדו"ח זכה לחשיפה מרשימה בכלי התקשורת, ואף למתקפת נגד מצידם של אלו שמשננים כל השנה באוזני הציבור את ההפך הגמור. אלו הטוענים דבר יום ביומו כי החוק לא נאכף על המתיישבים, החליפו חזית והחלו במתקפה תקשורתית מתוזמנת על בתי המשפט, המסרבים להתמסר לכתבי האישום הרבים שמגישה הפרקליטות.

הדו"ח עשה אפוא את רישומו התקשורתי. אולי גם זה של שנה הבאה יעשה רושם דומה. אך מי שרוצה לעשות משהו של ממש, אולי טוב שיחבור לשני פרופסורים חשובים למשפט, אליקים רובינשטיין ומני מאוטנר. השניים הציעו השבוע, בדיון סוער בפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, להקים גוף שיפקח על פעולות הפרקליטות. הפרופסורים טענו כי הפרקליטות, בניגוד לגופים שלטוניים אחרים, פועלת ללא כל פיקוח ומסרבת למסור נתונים סטטיסטיים ואחרים על פעולותיה, כאלה שיאפשרו ביקורת ואולי אף תשלום מחיר על התנהלות מפלה ומושחתת.

משרד המשפטים הוציא כצפוי הודעה שעיקרה כי כל ביקורת פרטנית על הפרקליטות היא פגיעה בשלטון החוק. אך סיוע ממשי לבניית מוסד ביקורת שכזה יוכל לסייע למתיישבי יו"ש יחד עם כל שאר אזרחי ישראל.

קטין פגע וברח

צאו וראו עד היכן הדברים מגיעים. קטין אחד, כמעט בן 18, הורשע בפגיעה אנושה בגופם ובנפשם של שני קטינים אחרים, בן שש ובן עשר. גורמי המבחן ציינו כי הוא אדיש לסבל קורבנותיו ונותר מסוכן כשהיה. אך מאחר והקטין הינו קטין, נגזרו עליו רק שלוש שנות מאסר, גם זה במוסד שיקומי. השופטים ציינו בגזר הדין כי למרות זאת הוא לא יוכל לצאת לחופשות הרגילות של המוסד, אלא רק לחופשות כאילו היה בכלא של ממש. הורי הקטין ערערו לבית המשפט העליון, וזה קיבל את הערעור וקבע כי הקטין המסוכן יוכל לצאת לחופשות הרגילות של המוסד.

הפלא ופלא, ובחופשה הראשונה נמלט הקטין המסוכן. המשטרה מחפשת אחריו, אך לא יכולה לפרסם את פרטיו, כי הרי קטין הינו. הורי הילדים הנפגעים עתרו לפני יותר מחודש לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשר את פרסום הפרטים לאלתר כדי להביא ללכידתו. משפחת הקטין התנגדה בשל הפגיעה בשמה ובשם הקטין לכשיתפרסמו פרטיו.

השבוע פסקו השופטים כי המשטרה תוכל לפרסם את שמו של הקטין הנמלט, אך עיכבו את ביצוע פסק הדין בשבוע נוסף, כדי לאפשר למשפחת הקטין לערער.