בשבע 322: בעקבות הקולות האבודים

רק איחוד בין 'הבית היהודי' ל'התקווה' ימנע את זליגת המנדטים של הציונות הדתית לליכוד, ויבטיח גם נאמנות בלתי מתפשרת לא"י וגם דאגה לחינוך ולאופי היהודי של ישראל.

אריה אלדד , כ"א בכסלו תשס"ט

כשהייתי ילד הלכתי פעם למופע של קוסמים חובבים. אחד הוציא ארנבת מהשרוול (והיא ברחה ולא מצאו אותה עד סוף המופע). השני ניחש בהצלחה קלפים מתוך חבילה מסומנת ברישול, והשלישי ביקש שטר  של כסף מאחד הצופים, הכניס אותו לתוך מעטפה לאחר שהראה לכולנו כי השטר שלם, נטל מספריים וברוב טקס גזר לגזרים את המעטפה. הוא נופף במטפחת שחורה, נטל את גזרי המעטפה ושלף מהם – הפלא ופלא! - קרעים של שטר כסף.

אינני יודע עד עצם היום הזה אם החזיר הקוסם החובב את הכסף לבעליו. אבל מראה פניו של הקוסם שנכשל חרוט בזיכרוני עד היום.

היה-היתה סיעה בכנסת, סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל. רצו לעשות קסם: לגזור ממנה סיעה מגזרית, בית חדש לציונות הדתית. עשו קסם – והופ! סיעה של 9 ח"כים הופכת לנגד עינינו הדומעות, הקוראות סקרים, לסיעה של 4.

אני בא לטעון שעצם הניסיון פסול. אסור היה  להקים מפלגה מגזרית, דתית-מסורתית, לנאמני ארץ ישראל. אבל גם אם הניסיון פסול מבחינה אידיאולוגית, לו היה מצליח מבחינה אלקטוראלית -  ניחא. המטרה מקדשת את האמצעים. אבל מה שהושג הוא בדיוק הפוך. הציבור בורח מהבית הלאומי. בדרך ל'בית היהודי' נפלו מהצרור הנקוב חמישה מנדטים – והליכוד, לפחות בסקרים, אסף אותם.

בדרך לעוד כנס בחירות של 'התקווה' נסעתי אחרי אוטובוס ועליו היה כתוב: "ביבי? אני לא מאמין לו". רציתי לעצור ברמזור ולכתוב בשולי השלט: "גם אני לא". אבל בשלב זה מעדיפים רבבות נאמני ארץ ישראל ללכת אפילו אחר אחיזת העיניים של הליכוד, זה ש"רק הוא  יכול" לעקור יישובים ולמסור שטחי ארץ ישראל לערבים, מימי בגין ועד ימי שרון – מאשר להתכנס ב'בית היהודי', שמעניק "חופש הצבעה בנושאים מדיניים", ומעיד על עצמו ש"איננו מפלגת ימין". כל הציבור הולך ימינה, ציפי לבני משחררת הצהרות לוחמניות, איווט ליברמן (שבמצע שלו כתובה חלוקת ירושלים ומדינה פלשתינית) מרחיק לגולן כדי להצהיר שהוא מתנגד ל"שטחים  תמורת שלום". הליכוד הרכיב רשימה ניצית. רק האיחוד הלאומי-מפד"ל נודד שמאלה, בניגוד לרצון מצביעיו. ואחר כך עוד מתפלאים לאן נעלמו חמישה מנדטים.

גם אם לא רצו בכך מלכתחילה – יש היום רק אמצעי אחד לעצור את בריחת הקולות מ'הבית היהודי' לליכוד: חיבור עם מפלגת 'התקווה'. החיבור הזה יכול לעצור את ההתפוררות, ליירט את המנדטים הזולגים לליכוד ולהבטיח אותם לארץ ישראל. הליכה בפתק משותף 'הבית היהודי-התקווה' תתקן את  אכזבתם של נאמני ארץ ישראל מהאופי היוני של המפלגה החדשה, ותבטיח להם – באותו כרטיס, באותו פתק – כי הרשימה המאוחדת תיאבק למענם גם על חינוך יהודי וזהות יהודית.

רכבת דוהרת מולנו. אובמה והילארי קלינטון יפעילו מכבש כדי להקים מדינה פלשתינית. הם יעשו זאת כדי לקנות נסיגה שקטה, לא תחת אש, מעיראק. הם יהיו מוכנים לשלם במטבעות ישראליים. מול הרכבת הדוהרת הזו נזדקק לכל אצבע של נאמני ארץ ישראל בכנסת.

אל העולם הפוליטי הגעתי  מעולם הרפואה. אחד הכללים הראשונים שלמדתי ברפואה הוא PRIMUM NON NOCERE או בעברית: דבר ראשון – אל תגרום נזק. כשעורכים ניסוי רפואי בבני אדם חייבים להפסיק אותו מיד כשעולה חשש ראשון שהתרופה החדשה גורמת נזק. אז ניסיתם. חשבתם שהרעיון טוב, וש'הבית היהודי' יכול למשוך רבבות קולות חדשים למחנה. הניסוי אינו עולה יפה. וזוהי השעה האחרונה לעצור, לצמצם נזקים, להביא לאיחוד אמיתי של המחנה הלאומי. על הפתק יהיה כתוב: 'הבית היהודי-התקווה'. זוהי התקווה היחידה לבית היהודי.