חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

נפתחים - תרבות ופנאי (סרט)

הסרט העלילתי 'סגורים' מציג בצורה אותנטית את המרחב הפנימי של משפחה חרדית ואת לבטיה וגם את טעויותיה.
18/12/08, 14:59
עדי דוד

 'סגורים', 120 דקות' לנשים בלבד.

סרט יחיד מסוגו יצא לאחרונה אל האקרנים. סרט, שהוא פרי יצירתן של נשים דתיות וחרדיות, שבמרכזו עלילה המתפתחת במעמקי החברה החרדית, ומיועד, כמובן, לנשים בלבד.

דווקא הפתיחות הלא שגרתית, המאפשרת הצצה נדירה אל תוך העולם החרדי, על כל חסרונותיו ויתרונותיו, היא סוד קסמו של הסרט.

בסרט אנו מכירים מקרוב את משפחת פלדמן, משפחה חרדית המתגוררת בבני ברק בווילה יוקרתית, ונכנסים אל תוך המרחב האינטימי שלה. אבי המשפחה הוא איש עסקים מצליח המרבה לשהות בחו"ל לטובת עסקיו, ואם המשפחה, עטרה, השחקנית הראשית, אותה מגלמת השחקנית המוכשרת עירית שלג-נריה, היא סגנית המנהלת ומורה בכירה  בסמינר 'בית יעקב' המיתולוגי.

למשפחת פלדמן שלוש בנות, הבכורה, ציבי, מורה גם היא בסמינר, והולכת בעקבות אמה על מנת לרצותה, בת הזקונים, תמי, וילדת הסנדוויץ, בתיה, בת ה-16, שלומדת באותו הסמינר אך לא מוצאת מנוחה לנפשה. היא רוצה רגש, שמחה והתחדשות בעבודת ה', ולא מוצאת אותה בחייה הרגילים, המרופדים כל טוב, וגם לא בסמינר. כשהיא מאריכה בתפילתה בביה"ס, היא זוכה לנזיפה, וכשהיא מבקשת למצוא לעצמה דרך חדשה בעבודת ה' היא מוגדרת ע"י אמה, המורה המהוללת, כ"מורדת".

המהפך מתחיל כאשר המשפחה עוברת זעזוע כלכלי ועומדת על סף פשיטת רגל, או אז בורחות עטרה ובתה בתיה לנופש בצפון, כדי לעכל את הבשורה. שם פוגשת בתיה את ענת, דוקטורנטית בעלת תשובה. לראשונה בחייה, מרגישה בתיה כי פגשה אדם שחי את האמונה, בדיוק כפי שהייתה רוצה לחיות אותה גם היא.

אך כמובן שאמה, שלא שמחה על הידידות החדשה המתרקמת בין בתה לבין ה"חוזרת בתשובה מהאוניברסיטה", דאגה שהיא תיפסק לאלתר.

 איני רוצה לגלות את ההמשך, אך רק אומר כי במהלך הסרט עוברת הגיבורה עטרה תהליך שינוי פנימי, המביא אותה לבחון את חייה מחדש, ולהשתנות.

שמו של הסרט, "סגורים", אינו גימיק וניסיון לתפוס טרמפ על חשבון הצלחתה של הסדרה הפופולארית. מתברר שיוצרות הסרט כמעט ואינן מכירות את הסדרה "סרוגים" ואת הבאזז שיצרה, והן בחרו בשם זה שלא במתכוון. 

נדמה שאולי היה מתאים יותר לקרוא לסרט דווקא "פתוחים", שכן הוא מציג חברה חרדית שעברה בשנים האחרונות שינוי מבורך: מחברה המפחדת מהבלתי מוכר ומרגישה מאוימת מכל דבר שונה, היא נפתחת לחיפוש מעמיק יותר, כחלק מתהליך המתחולל בחברה הישראלית כולה.

בימאית הסרט היא הילה ארציאל, בוגרת ביה"ס לתקשורת יהודית "תורת החיים", ולמרות שלציבור הדתי לאומי יש נציגות לא מבוטלת שם, רוב היוצרות משתייכות למגזר החרדי.

זהו סרט שעשוי טוב אך יותר מכל, זהו סרט אמיץ. מכיוון שלמרות שעבר את כל "אישורי הבד"צ", ולמרות שהוא לא באמת מוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, עדיין מדובר בצעד מהפכני: להראות את הכביסה המלוכלכת בפנים, ולומר, מבלי להתבייש,  "גם אנחנו טועים לפעמים".