בשבע 322: סדקים בבית

ועדת עמידרור הצליחה להרכיב רשימה מגוונת עם הרבה פנים חדשות ואפילו כוכב תקשורת - אורי אורבך, שהוצנח אל המקום החמישי.

חגית רוטנברג , כ"א בכסלו תשס"ט

דומה שאפילו נפילת הקסאם אתמול (ד') בשדרות, סמוך למקום בו התכנסה המועצה הציבורית של 'הבית היהודי', לא הצליחה להתחרות ברמת המתח והדריכות בה ליוו נאמני א"י את הרכבת הרשימה לכנסת, שאמורה לייצג אותם, יחד עם שאר חובשי הכיפות, הגלויות והשקופות.
 
בתום שבוע סוער ורווי התרוצצויות פוליטיות הוציאה המועצה הציבורית מתחת ידיה רשימה שלא נתנה לנאמני א"י הרגשה שזהו הבית לו ציפו. ראשית, לתוצאות: העשירייה הראשונה פותחת כמובן ברב פרופ' דניאל הרשקוביץ, ולאחריו זבולון אורלב, אורי אריאל, שולי מועלם, אורי אורבך, ניסן סלומיאנסקי, אלון דוידי, דני דיין, שר-שלום ג'רבי, והלל הורוביץ. במקום ה-11 ליאורה מינקה ואחריה צבי הנדל.

ניתוח הרשימה מעלה כי לזבולון אורלב יש סיבות טובות לשמוח. לראשות הרשימה אמנם הוא לא הצליח להיבחר, אך לעומת זאת הוא עלה בידו לא רק להרחיק את יריבו הנצחי אפי איתם אלא גם לשמור על מקומו כמספר 2 כשמעליו רק היו"ר הנוח וחסר הניסיון הפוליטי דניאל הרשקוביץ. בנוסף הצליח אורלב למקם את נאמנו ניסן סלומיאנסקי במקום השישי, ולהחליף את אליהו גבאי שנכפה עליו בנאמנו שר-שלום ג'רבי, ששובץ במקום התשיעי. למעשה, ריענון הרשימה נעשה על חשבון הח"כים של האיחוד הלאומי, שישה בכנסת היוצאת, שמהם נותר במקום השלישי הריאלי רק אורי אריאל

על חודו של קול

בין הדרמות שמאחורי דירוג המועמדים יש למנות את שיבוצו של אורלב לפני אריאל בהצבעה שהוכרעה על חודו של קול - הכרעה שככל הנראה תיתן לאורלב עדיפות בקבלת תיק בממשלה.

גם סיפור הצנחתו של העיתונאי אורי אורבך למקום החמישי ברשימה לא היה מובן מאליו. הרעיון לשלבו ברשימה צץ במוחו של יהושע מור יוסף, יועץ התקשורת הדומיננטי של 'הבית היהודי', כבר לפני כמה שבועות. ביום ד' הובאה בפני המועצה ההצעה הבאה, עליה היתה צריכה להצביע: להצניח את אורבך, שלא היה כלול ברשימת המועמדים, הישר לחמישייה הראשונה, וזאת ללא מתמודד נוסף שמתחרה מולו על המקום. למרות הכניסה המרופדת הזו לרשימה, מתברר כי אישורה של המועצה לא היה מונח בכיסו של מוביל המהלך. רק לאחר מסע שכנוע של המתלבטים, בו נאמר להם כי אם תחליט המועצה לשלול את הצטרפותו של אורבך לאחר שדבר מועמדותו פורסם בתקשורת הדבר יבריח מצביעים מהמפלגה, אושרה ההצעה ברוב של 19 תומכים מול 16 מתנגדים.
מקורבי הרב ליאור: "לרב יש תחושה מאוד חזקה שהוא ודומיו במועצה הם למעשה שחקנים אורחים בהצגה של מישהו אחר. התחושה היא שרוצים ליצור מפלגה בין גבעת שמואל לחדרה, והגוש שנאמן לא"י נמצא שם לקישוט בלבד. הרב לא צריך להיות קישוט, יש לו מספיק דיני תורה והכרעות ציבוריות לעסוק בהם"


את רשימת המאוכזבים מן הרשימה החדשה פותחת תנועת 'מולדת', אחת משלוש המפלגות החתומות על הסכם האיחוד, שלא זכתה כלל לייצוג בעשירייה הראשונה. נציגה הראשון של מולדת, יו"ר התנועה, הרב בני אלון, שובץ רק במקום ה-17. אי לכך, נוטים אנשי 'מולדת' להודיע על פרישה מ'הבית היהודי'. ביום ב' צפויה להתכנס מועצת מולדת כדי לאשר באופן רשמי את אי הצטרפותה למפלגה המאוחדת ולשקול את המשך דרכה.

במקביל התכנס אמש פורום של רבנים ופעילים של מחנה נאמני א"י בביתו של הרב דב ליאור. השיחה נסובה אודות האפשרות של הקמת מפלגה חדשה, מימין ל'בית היהודי', אולם הכרעה בדבר טרם נפלה. בהודעה שיצאה מבית הרב נאמר כי "הובעה אכזבה עצומה מהרשימה שגובשה ל'בית היהודי'. מדובר במפד"ל ב'. בימים הקרובים יתכנסו גדולי הרבנים כדי לדון בהתפתחות זו ובהשלכותיה".

כנס רמות שפירא

את החששות הכבדים, שהתאמתו אמש, באשר לאופיה המפד"לי המובהק של הרשימה, צפו פעילי ורבני המחנה התורני-לאומי מוקדם יותר. בעקבות בחירת היו"ר מעוררת המחלוקת נערך כנס חירום במוצאי השבת האחרונה ברמות שפירא, בו קראו המתכנסים למנהיגי 'הבית היהודי' לתקן את הטעויות שנעשו עד כה, בעיקר בהתבטאויותיו החיוורות אידיאולוגית של יו"ר המפלגה במסיבת העיתונאים שקיים, ולהוציא תחת ידיהם רשימה מאוזנת בעלת גוון מובהק של שמירה על שלימות הארץ וההתיישבות.

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, היה מיוזמי כנס החירום, שכונה מאוחר יותר 'פורום רמות שפירא'. ביום שני השבוע הוא נשמע מפויס יותר. לדבריו, הדברים שאמר פרופ' דניאל הרשקוביץ באותה מסיבת עיתונאים, שעוררו סערה, תוקנו בחלקם הגדול במאמר שפרסם הרשקוביץ באתר ערוץ 7, ובו "הוא מביע דעות שמתאימות יותר לציבור הדתי-לאומי מכפי שהתבטא קודם לכן". אולם יום למחרת, עם צאתו מפגישה שיזם עם הרשקוביץ לצורך בירור עמדות, התפוגגה האופטימיות: "אני כבר לא אופטימי בקשר ל'בית היהודי', נחיה ונראה", אומר הרב שפירא בלב כבד. "בפגישה הציג הרב הרשקוביץ עמדות שונות ומעודנות יחסית למה שאמר במסיבת העיתונאים, אך עדיין הן לא שונות באופן קיצוני ממה שאמר בתחילה. אני לא אופטימי".

לגופן של טענות, מסביר הרב שפירא את הסיבה לקול הזעקה שקם בקרב מחנה נאמני א"י התורניים בעקבות דבריו של הרשקוביץ במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר: "הוא נשאל כמה פעמים על נושא א"י, ונתן תשובות מגומגמות בלבד. צריך קול צלול ובהיר, לא חושש ולא מהסס, קול ברור בנוגע לעניינה של א"י".

הרב שפירא מצביע על החלטה נוספת, מנהלתית לכאורה, שמבטאת גם היא את הרוח השלטת בקרב עסקני המפלגה החדשה. המדובר הוא בבחירת מזכ"ל המפלגה, שר-שלום ג'רבי, שעד לאחרונה שימש כמזכ"ל המפד"ל, ובמקביל לבחירתו לתפקיד החדש הוא התמודד על מקום ברשימה החדשה לכנסת: "אחרי שנבחר נאמר שזה מינוי זמני, ואז גם ניתנו הסברים שהבחירה נבעה מטעות כלשהי. המזכ"ל הוא אדם יקר מאוד, אך ההתנהלות היא זו שעומדת למבחן. שיהיה מועמד שהוא גם מזכ"ל, זה דבר לא אתי ולא ראוי, כי כל המועמדים האחרים לא יזכו לאותה קירבה שיש לו לעשייה בתור מזכ"ל. זה גם המשך של האמירה שלא נתנה ביטוי לדברים יותר בולטים של נאמנות לארץ. אנשי המפד"ל הם יקרים ואהובים, אין מלחמה נגדם, אבל יש פה מלחמה אידיאולוגית". עם סגירת הגיליון נודע שאכן ג'רבי, תומך מובהק של אורלב, אכן שובץ במקום ריאלי בעשירייה הפותחת של הרשימה.

זה לא הבית שלנו

בכינוס שקיימו נאמני א"י במוצאי שבת השתתפו רבנים רבים, שמעניין לציין כי רובם ככולם הגיעו דווקא מתוך שטחי הקו הירוק. אחד הבולטים בהם היה הרב שמואל אליהו, רבה של צפת. גם הוא מאוכזב ומודאג מדבריו של יו"ר 'הבית היהודי' החדש: "ההתבטאויות שלו מלמדות שזה לא הבית שלנו. אם יש חופש הצבעה בנושאי א"י, שבת וכשרות, אז למה אני צריך את המפלגה הזו? אני שומע גם את כל מי שסביבי שמדברים כך. וגם הסקרים: סקר שפורסם השבוע מראה שהמפלגה החדשה תזכה בשלושה מנדטים בלבד. הוועדה הצליחה לרסק את הציבור. המפד"ל בלעה את האיחוד הלאומי, ונשארה עם מפלגה יותר קטנה אפילו. אם בסופו של דבר המועצה תקים רשימה שתכניס 3-4 ח"כים, זה נזק לציבור והציבור יצטרך למצוא לעצמו בית אחר.

"התוצאה של הגמגום בנושאי א"י מביא לנהירה של אנשים לליכוד, והדבר מחייב את ראשי 'הבית היהודי' לעשות שינוי מגמה דרסטי, שעוד לא ראינו שנעשה. אני מקווה שהם יתעשתו, אבל אם לא, אני בהחלט לוקח בחשבון הקמת אלטרנטיבה". עם זאת, אומר הרב אליהו, "אנחנו לא רוצים פילוג. פנינו למועצה שיוציאו הבהרה שאין חופש הצבעה, כי בינתיים המפלגה מיקמה את עצמה ליד מימ"ד. עדיין לא ראינו תיקון לכך".

בשולי הדברים מספר הרב אליהו כי ניסיונות למגעים עם הרשקוביץ נתקלו לעתים בסירובים בשל מחויבותו לעיסוקיו האוניברסיטאיים. הרב אליהו תמה על כך שמי שנבחר לתפקיד כה משמעותי ורגיש, ממשיך לעסוק גם בענייני המתמטיקה במקום להקדיש את כל כולו לעול הציבור.

 יענקל'ה שטרנברג, פעיל ותיק של מחנה הימין, הזדעק אף הוא לשמע דבריו של הרשקוביץ, והחל, בסיועם של נוספים, בגלגול היוזמה שהפכה לכנס. "אנחנו, קבוצת פעילים ורבנים, החלטנו לא לקטר בטלפון, אלא להתכנס, להציף את הנושא ולומר בצורה ברורה למנהיגי 'הבית היהודי': אנחנו כרגע הומלסים. הם צריכים להחליט אם יש לנו בית או לא. הכדור במגרש שלהם".

שטרנברג מבקש להדגיש שאין מחלוקת באשר ליחסם האוהד של ראשי 'הבית היהודי' באשר להתיישבות בא"י, אולם מדובר בשאלה פוליטית-אידיאולוגית מסוג אחר: "צריך להניף במקביל את שני הדגלים - חינוך וא"י. אבל השאלה היא כיצד תנהג המפלגה כאשר תגיע לקואליציה, וייאמר לה כי מדובר בקואליציה שתקדם נסיגות, אולם מאידך יוצע למפלגה תיק החינוך. ההצהרה במסיבת העיתונאים הכריעה בשאלה הזו. הבחירה להעדיף את תיק החינוך גם בממשלה שתקדם הסכמים כאלו ואחרים הופכת את המפלגה הזו לדמוית ש"ס או אגודה: הח"כים שלהם מתנגדים לנסיגות, אבל בבחירה בין הדברים הם מעדיפים לקבל תקציבים לחיזוק מוסדות התורה והחינוך שלהם. ההחלטה על חופש הצבעה בנושאים מדיניים הופכת אותם לגרועים אפילו מש"ס, שם כולם הצביעו נגד בהתנתקות.

"שאלה נוספת היא היכן נמצא הנושא של פיתוח ההתיישבות ברשימת הדרישות הקואליציוניות של המפלגה? האם הם ידרשו את פיתוח ההתיישבות, הסרת הגדרות וטבעת החנק, הזרמת תקציבים? אין לנו בעיה להעמיד את החינוך בראש יחד עם א"י, אבל לא חינוך מקום ראשון וא"י מקום עשירי".

שטרנברג מתקומם נגד המציאות בה אנשי המפד"ל, המייצגים כיום מיעוט בציבור, שזז באופן ברור ימינה, משתלטים על נציגי הרוב, 'האיחוד הלאומי', שבכנסת האחרונה מנו פי שניים בייצוג ח"כים ביחס למפד"ל.

דברים ברוח זו כתב גם היועץ האסטרטגי איתן דור-שב במאמר שפרסם השבוע באתר ערוץ 7. דור-שב הביא נתוני סקר שנערך לאחרונה, המצביע על כך ש-82 אחוז מהציבור הדתי-לאומי מתנגד למדינה פלשתינית, 88 אחוז מתנגדים לנסיגות ולעקירת יישובים תמורת הסכם שלום, ולמרות שהם עצמם גרים במרכז הארץ - 89 אחוז מציבור הכיפות הסרוגות מסכימים כי "המתנחלים משקפים את הדרך והאמונה של הציבור הדתי-לאומי". "להערכתי, מפלגה אשר באה לייצג נאמנה ציבור זה איננה יכולה להיות מפלגת מרכז ש'מדברת לכולם' אלא מפלגה ימנית מובהקת", טוען דור-שב. "לאור התזוזה הברורה ימינה בציבור הישראלי (ע"ע התמיכה בפייגלין), ובזמן ש'ישראל ביתנו', 'ש"ס' ו'הליכוד' עדיין מוכנים לעיקרון של "שטחים תמורת שלום", יש הזדמנות אלקטוראלית ברורה למפלגת ימין ערכית-יהודית אשר מסרבת להיות חלק מממשלה הדנה בנסיגות ועקירת יישובים, ואשר מתחייבת בפני הציבור להילחם, כאיש אחד בלב אחד, למען ארץ ישראל".

אורית סטרוק, יו"ר האגודה לזכויות האדם ביש"ע שהשתתפה אף היא בכנס, מדגישה כי היא אינה מאוכזבת מהמפלגה החדשה אלא יותר מכך - מודאגת: "אם רק אין לנו בית פוליטי זה לא נורא, יהיה בבחירות הבאות. אבל הדאגה היא מפני שמטר לפנינו נמצא ביבי עם כל החולשות שלו, כפי שאנו מכירים ויודעים, ומולנו סכנה גדולה מאוד. מול הסכנה הזו צריך כלים, והם לוקחים לנו את הכלי בה"א הידיעה. אי אפשר לחכות לבחירות הבאות, כי עד אז כולנו נהיה זרוקים ברחוב פיזית. לא יעלה על הדעת שלא תהיה מפלגה מימין לליכוד, ולא ייתכן שהגיבוי היחיד נגד העקירה יהיה רק מורדים בליכוד. דרושה לנו מפלגה שעומדת נגד זה כגוף אחד עם כלים של מפלגה, ולא כח"כים בודדים. המצב הזה הוא לא סתם לא נעים אלא מסוכן".
דעתם של 15 אלף מצביעים שטרחו לדרג את המועמדים המועדפים עליהם, לא זכו כמעט לביטוי בהרכבה הסופי של הרשימה. תוצאות הדירוג מהאתר הובאו לידיעתם הבלעדית של שני מובילי 'הבית היהודי' - יעקוב עמידרור ויהושע מור יוסף. שאר חברי המועצה לא ראו כלל את הנתונים בבואם להצביע על הרכב הרשימה, כך שלמעשה לא יכלו להתחשב ברצון הציבור


את התחושה שחשים אנשי א"י במועצה, שאינם מרובים בלאו הכי, לפיה רגליהם נדחקות מצמתי ההכרעה המשמעותיות, היטיבו לבטא מקורבי הרב דב ליאור. "לרב יש תחושה מאוד חזקה שהוא ודומיו במועצה הם למעשה שחקנים אורחים בהצגה של מישהו אחר. התחושה היא שרוצים ליצור מפלגה בין גבעת שמואל לחדרה, והגוש שנאמן לא"י נמצא שם לקישוט בלבד. הרב לא צריך להיות קישוט, יש לו מספיק דיני תורה והכרעות ציבוריות לעסוק בהם", אומרים מקורבי הרב ליאור.

מי נכנס ומי לא

שם אחד שהתנוסס ברשימת מאה המועמדים, אך לא עבר אל הרשימה הסופית, היווה סדין אדום במיוחד לעיניהם של מגורשי גוש קטיף ותומכיהם: יפתח רון-טל היה מפקד מז"י (מפקדת זרועות היבשה) בתקופה שקדמה לגירוש. הוא עצמו חתום על חוברת ההדרכה המנטאלית לקראת הגירוש שחולקה לחיילי צה"ל, שעליה התנוססה הסיסמה המפורסמת "ברגישות ובנחישות". רון-טל הגדיל לעשות, ולמרות שלא היה לו תפקיד בשורות כוחות הגירוש בשטח, הגיע בעצמו לפנות את בנו מהיישוב שירת הים, על מנת לתת דוגמה אישית. כעת, כך סברו חברי ועדת האיתור, ראוי רון-טל לייצג את אלו שעל פי פקודותיו גורשו מבתיהם.

אליעזר אורבך, מזכיר קהילת עקורי נווה דקלים בעין צורים ואיש מפד"ל ותיק, מתקומם כולו נגד ההחלטה: "זו בושה שאין כדוגמתה, שאדם שהיה חבר במטכ"ל בתקופת הגירוש וחתום על פקודת הגירוש, מועמד כעת לרשימה הזו. ראשית, עדיין לא שמעתי אותו מתנצל, וקודם כל בפני המגורשים. יש לנו כתובת, קרווילה, מספר, שיגיע אלינו קודם כל ויתנצל. שנית, שיתחייב על קבלה לעתיד. לא ייתכן שניקח אדם, שידע בדיוק מה הוא עושה, ונשלב אותו ברשימה. הוא צריך לשלם את המחיר".

אוירבך חתום יחד עם מזכירי קהילות נוספים של עקורי הגוש על מכתב אותו שלחו השבוע ליו"ר 'הבית היהודי', דניאל הרשקוביץ, בו הם מוחים בתוקף על התבטאותו במסיבת העיתונאים אודות "חופש הצבעה בנושא המדיני" בו תנקוט המפלגה החדשה. "אנו, תושבי גוש קטיף, שנעקרנו מבתינו ורובנו המוחלט טרם הגיע למנוחה והנחלה, איננו יכולים לקבל אמירה כזאת, ודאי לא מ'הבית' החברתי, המוסרי והערכי שחווה והיה שותף איתנו לדרך החתחתים שעברנו ומן הסתם שעוד נעבור. איננו מוכנים שאף ציבור נוסף יעבור אפילו איום של עקירה, ואיננו רוצים שפוליטיקאים יהמרו על פנטזיות השלום שלהם תוך עקירת אנשים והריסת יישובים כאילו מדובר במשחקי קלפים", נאמר במכתב.

ובעוד מועמדים מסוגו של רון-טל זוכים לעבור את אישורה של ועדת האיתור, הרי שאחרים, מצידה השני של המפה, לא נמצאו ראויים לכך.

אחת מהם היא אורית סטרוק, דוברת היישוב היהודי בחברון ומנהלת ארגון 'זכויות האדם ביש"ע'. סטרוק עצמה לא מיהרה להידחף אל הרשימה הנכספת. היא נותרה פסיבית, ממתינה לראות כיצד יתגלגלו הדברים מלמעלה, כדבריה. בעקבות בקשת רבים, הוכנסה סטרוק לרשימת המועמדים הראשונית. ביום רביעי שעבר התגלה לגולשים באתר 'הבית היהודי' כי סטרוק אינה מופיעה בין מאה המועמדים שעברו את אישורה של הוועדה. "קיבלתי לא פחות ממאה טלפונים והודעות באותו ערב של אנשים ששאלו למה הורדתי את עצמי מהאתר", מספרת סטרוק. "לי זה בכלל לא הפריע, אבל אנשים לא השלימו עם זה. הם פנו למועצה, ואחרי שהוסבר להם כי ועדת האיתור לא העבירה אותי, הם דרשו לבטל את ההחלטה ולהחזיר אותי לרשימה". בסופו של תהליך ולאחר מסע לחצים ציבורי, התבקשה סטרוק באותו לילה לשלוח תמונה וקורות חיים על מנת שאלו יעלו לצד המועמדים האחרים שהופיעו באתר.

דובר המועצה הציבורית, יהושע מור יוסף, סירב להתייחס לשאלה מדוע לא העבירה הוועדה את סטרוק, ונימק את הסירוב בכך שמדובר בעניין פרסונלי והמועצה לא מגיבה באופן אישי על פרסונות.

 לסטרוק פחות אכפת מהמועמדות שלה, שבסופו של דבר לא אושרה בהרכב הסופי, אבל מה שמקומם אותה הוא התבטאותו של הרשקוביץ במסיבת העיתונאים, כשנשאל על סוגיית המאבק בבית השלום, והסתפק בתשובה "אנחנו מפלגה שומרת חוק". סטרוק: "51 ח"כים חתמו על מכתב לשר הביטחון שלא לפנות את בית השלום ואתה שם את עצמך שמאלה מהם? שמאלה מהנגבי, ליצמן וגלזר? הפחד הזה, תחושת הנחיתות הזו, במקום להקרין תחושה גדולה שהצדק איתנו, זה מה שחרה לי. בכנסת האחרונה הצלחתי בכמה הזדמנויות להחתים ח"כים עד עומק 'קדימה' לטובת עניינים הקשורים לחברון, מה שפלות הקומה הזו כשחצי עם תומך בנו, לבוא ולהנמיך את עצמנו כל כך? לא יעלה על הדעת שאנשים שמרגישים שהציבור שלנו תמיד צריך להתנצל, יהיו אלה שקובעים את הקו של המפלגה החדשה".

תוצאות ההצבעה הוסתרו

סוגיה נוספת בהתנהלותה של המועצה הציבורית, קשורה להבטחות הנלהבות אודות שיתופו של הציבור בהרכבת הרשימה, באמצעות הדירוג באתר האינטרנט. בפועל, מסתבר, לא היתה כמעט שום משמעות לדירוג המועמדים על ידי הציבור. דעתם של 15 אלף מצביעים שטרחו לדרג את המועמדים המועדפים עליהם, לא זכו כמעט לביטוי בהרכבה הסופי של הרשימה. תוצאות הדירוג מהאתר הובאו לידיעתם הבלעדית של שני מובילי 'הבית היהודי' - יעקוב עמידרור ויהושע מור יוסף. שאר חברי המועצה לא ראו כלל את הנתונים בבואם להצביע על הרכב הרשימה, כך שלמעשה לא יכלו להתחשב ברצון הציבור.

מור יוסף, כיצד ייתכן שהרשימה תיקבע מבלי שחברי המועצה יקבלו את נתוני הדירוג מהאתר? האם כל עניין ההצבעה של הציבור באינטרנט נועד רק ליצור אשליה של שיתוף הציבור?

"מראש הודענו שהציבור משפיע אך לא קובע", מסביר מור יוסף. "מעבר לכך, הציבור בהחלט השפיע: מאגר האנשים שמתוכו נבחרו 40 המועמדים ביום ג', היה זה שיצרו המצביעים באתר. ומתוך אותם 40 הורכבה לבסוף הרשימה הסופית". מור יוסף אומר עוד כי ההחלטה שלא לחשוף את תוצאות ההצבעה באתר לעיני חברי המועצה, אושרה בהצבעה בקרב חברי המועצה.

מדוע החליטה המועצה להצביע נגד חשיפת הנתונים? האם היא לא זקוקה להם כדי לשקלל את רצון הציבור בהחלטותיה?

"הוחלט שלא לפרסם על מנת לא לפגוע בחופש המחשבה של המועצה. הרי אם ניתן את התוצאות לחברי המועצה, ברור שהרשימה תדלוף. ואז מה שיקרה הוא שהציבור יבוא עם אותו דירוג ויהדוף כל רשימה שהמועצה תעצב, בטענה שזה נגד רצון הציבור. דווקא ללא חשיפת הנתונים, חברי המועצה יוכלו לבחור ללא לחצים ומתוך חופש בחירה מוחלט".


והיכן השקיפות של המועצה?

"אנחנו ניבחן בכך שנביא את הנבחרת הכי טובה, ולא בשקיפות שלנו".

ורק לשם השוואה, הרי השביעייה הראשונה כפי שבחר הציבור באתר, שנמסרה ל'בשבע' ממקורות לא רשמיים: בני אלון, אורי אריאל, מוטי יוגב, אבי רט, צבי הנדל, ניסן סלומיאנסקי, זבולון אורלב. כעת נותר רק למצוא את ההבדלים.

אחת התופעות המוזרות בהליך ההצבעה האינטרנטית היתה מועמדים שאושרו על ידי הוועדה והועלו לדירוג הציבור באתר האינטרנט מבלי שאותם אישים יסכימו להתמודד ברשימה. לידי 'בשבע' הגיעו שני שמות כאלה: שפרה ריפקין וגבי שאטו. ריפקין, אישה צעירה העוסקת בכתיבה והוראת ספרות, קיבלה יום אחד טלפון מחברים שסיפרו לה כי היא מופיעה באתר כמתמודדת לרשימת 'הבית היהודי'. בתחילה סברה כי מדובר בבדיחה, אך בירור קצר העלה כי אלו העובדות.

ריפקין מיהרה למצוא דרך אל הנהלת האתר, על מנת לבקש שיורידו אותה משם בהקדם. בסביבתה של ריפקין טוענים כי מנהלי האתר עשו בה שימוש ציני לצרכים פוליטיים. "שפרה שלחה קורות חיים עבור עבודה תקשורתית. היא גילתה שבדיוק אותו טקסט הוא זה שהופיע כקורות חייה באתר המפלגה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה. אנחנו סבורים ששפרה הוכנסה לשם במודע, מתוך רצון לקשט את הרשימה בצעירים שיש להם נגיעה לעולם התקשורת". לאחר שפנתה ריפקין לאתר, היא זכתה לשפע התנצלויות על הטעות ושמה הורד מהרשימה.

גם גבי שאטו, בן העדה האתיופית, תושב באר שבע ופעיל בפרויקטים חברתיים וציבוריים באזור הדרום, מעולם לא הגיש את מועמדותו לרשימה. הוא אפילו לא מחובר בביתו לאינטרנט. שאטו לא חשב להתמודד במפלגה זו, והוא אף לא החליט עדיין לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות. כשפנו לשאטו מטעם המועצה הציבורית וביקשו את הסכמתו, אמר להם כי אינו מעוניין להתמודד. אף על פי כן, השבוע התנוססו קורות חייו לצד עשרות המועמדים הנוספים שאישרה הוועדה.

יהושע מור יוסף, הממונה על אתר האינטרנט של 'הבית היהודי', אומר בתגובה לפרשת ריפקין כי הוא לא רואה כאן שום עניין ושום קונספירציה. לדבריו, מדובר בטעות טכנית שנעשתה בתום לב מוחלט, כאשר מישהו במשרדו לקח בטעות את קורות החיים שנשלחו למטרה אחרת וסבר בטעות כי הם מיועדים לרשימה באתר המפלגה. גם את דבריו של שאטו הוא נדהם לשמוע, מאחר שלדבריו הוא עצמו דיבר עם שאטו אישית וקיבל את הסכמתו להתמודד ולהופיע באתר.