בשבע 323:המהפכות הקטנות והשקטות של פרידמן

בעקבות תקנות חדשות של שר המשפטים, הליכים משפטיים לפינוי שוכר שאינו משלם שכר דירה כבר לא יתמשכו על פני שנים ארוכות ● היועץ המשפטי ובית המשפט מונעים הגשת קובלנה פלילית נגד שוטרת שהתעללה באם ובתינוקת.

יאיר שפירא , כ"ח בכסלו תשס"ט

כחודשיים לפני שהוא מסיים את תפקידו, שר המשפטים פרידמן משיק עוד רפורמה חשובה. בניגוד לרושם המתקבל בתקשורת, רישומה של הקדנציה החשובה של פרופסור דניאל פרידמן במשרד המשפטים לא יישאר רק בכיפוף הידיים המתמיד שבין הרשות השופטת לשתי הרשויות האחרות. רבות מהרפורמות שקידם פרידמן ייצרו רק כותרות צנועות, אך מבחינת האזרח הפשוט יש להן משמעות רבה. חלקן, לאחר שפורסמו, מעוררות מחאה של ממש על פרנסיה הקודמים של המערכת שלא הטריחו עצמם בתיקונה. כזו היא יוזמתו של פרידמן לתיקון סדרי הדין בפינוי שוכרים סוררים.

כמעט אין  מי שמחזיק נכסים לצורך השכרה למגורים שלא נתקל במשך השנים בשוכר שהפסיק לפתע לשלם את דמי השכירות, תוך שהוא מחציף פניו ומסרב להתפנות מהנכס. רבים וטובים נאלצו להגיע להסדר עם השוכר ולוותר על תשלום של חודשי שכירות רבים, רק כדי לא להזדקק למערכת המשפט בניסיון להשיב אליהם את רכושם. החוק הישראלי אילץ עד היום את בעלי הדירות לפנות לבית משפט בהליך מלא של תביעה אזרחית כנגד שוכרים סרבנים. בעלי הדירות נאלצו לכרוך את התביעה לפינוי בתביעה לשכר הדירה שלא שולם. התיק עתיד היה להיסחב במשך חודשים ושנים שבהם שכר הדירה לא משולם, וכך גם תשלומי ארנונה, חשמל וועד בית. את השוכר ניתן היה לפנות חוקית רק אחרי מתן פסק דין סופי ומלא, ולאחר נזק של עשרות אלפי שקלים.

התקנות עליהן חתם פרידמן השבוע לא יעמיסו על תקציב המדינה, לא יפגעו ברשות השופטת, ואפילו לא יכרסמו בסמכויות נשיאת בית המשפט העליון. הן פשוט ייטיבו עם אלפי אזרחים ישרים, וכל זה בהינף חתימה, ולאחר חשיבה ישרה שקדמה לה. על פי התקנות החדשות יוכל בעל הנכס להגיש בקשה לפינוי בהליך מהיר, ובנפרד מתביעה כספית כנגד השוכר. הוא ימציא את התביעה לשוכר ואת כל המסמכים הרלוונטיים לבית המשפט. גם השוכר יורשה למסור מסמכים ותצהירים מטעמו. פסק הדין יינתן במהירות, והנכס יחזור במהרה לבעליו. את התביעה הכספית יוכל בעל הנכס לנהל כשהוא משוחרר מאימתו של השוכר.

הבלדה של השוטרת המתעללת

פרשת השוטרת המתעללת אריקה מזרחי הגיעה השבוע ככל הנראה לסופה העגום. הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שלא ידוע בחיבה יתרה למתיישבי יו"ש, סתם את הגולל על האפשרות לבוא חשבון עם השוטרת, החולקת עמם, כך נראה, טעם פוליטי משותף. השופטים יעקב צבן, חנה בן עמי ורפי כרמל דחו את ערעורו של המטה למען ארץ ישראל על פסק דין של בית משפט השלום בעיר, אשר לא מתיר להגיש קובלנה פלילית כנגד השוטרת.
נזכיר כי השוטרת מזרחי התעללה לפני כשש שנים באתי דביר, אשתו של אחד מעצורי מחתרת בת עין, ובבתה התינוקת הקטנה. מזרחי, שניסתה לדלות אינפורמציה מדביר, הפרידה אותה מהתינוקת, התנתה הנקה של התינוקת הבוכה מרעב במסירת אינפורמציה, לעגה לדביר, השפילה אותה והתעללה בה. בסופו של דבר דביר שוחררה ללא תנאי.

ימים אחדים לאחר המקרה חשפתי את הציבור לפן לירי יותר באישיותה של השוטרת מזרחי. במדור הקוראים של המקומון 'כל העיר' התפרסם שיר פרי עטה, המציב, בדרך זו או אחרת, את התשתית האידיאולוגיות להתעללות בדביר ובביתה. "זה לא מכבר חוויתי הצצה אנתרופולוגית נדירה/ על כת שעל המדינה, הדת ואלוקים תפסה מונופול/ ובזכות מונופול זה נטול האמירה/ מרשה לעצמה לעשות הכל/ לפגוע, לנאץ, לאיים להרוג/ הכל באצטלה של אידיאולוג/ שכביכול עם אלוקים מנהל דיאלוג". מזרחי הוסיפה וכתבה: "כת זו בשם אלוקים איבדה ערך לחיי אדם/ אפילו של עצמם ובשרם/ כאשר הם מתיישבים באמצע שום מקום/ רק כדי להרגיז איזה פלאח ולבצע בו פוגרום". במשטרת ישראל לא הבחינו בדיסוננס כלשהו בין מזרחי השוטרת לבין מזרחי הטרובדור. גם ההתעללות באם ובתינוקת לא הביאה לפתיחה של הליכים נגדה.

המטה למען ארץ ישראל ביקש להגיש כנגד מזרחי קובלנה פלילית, ופנה אל משרד היועץ המשפטי לממשלה בבקשת רשות לכך. במשרד היועץ מיהרו לענות כי היועץ ישיב רק לאחר שתתברר תלונה שהוגשה כנגד מזרחי אל המחלקה לחקירות שוטרים. הם ציינו גם כי על פי החוק אין היועץ המשפטי מוגבל בזמן למתן תשובתו, ולא בכדי ציינו זאת.

כעבור חמש שנים פחות חודש סיימה המחלקה לחקירות שוטרים את בדיקת הנושא, והגיעה למסקנה כי אין להעמיד את מזרחי לדין פלילי. חודש לאחר מכן נענה המטה ממשרד היועמ"ש כי אין הוא מתיר להגיש כנגד מזרחי קובלנה פלילית. בתי המשפט, השלום והמחוזי, קבעו כי הסכמה של היועמ"ש להגשת קובלנה פלילית כנגד עובד ציבור היא תנאי סף להגשת קובלנה שכזו. או במילים אחרות, קובלנה פלילית לא תוגש בפועל כנגד עובדי ציבור. עתה נותר לאנשי המטה לתקוף את ההחלטה העקרונית של בית המשפט המחוזי בערעור לבית המשפט העליון. או לתקוף בבג"ץ את החלטת היועץ המשפטי בעניינה של השוטרת מזרחי.

הרבה סנגורים לשטן

שורה של עורכי דין ישראלים כבר בנו קריירה משפטית ארוכה בהגנה על מחבלים. בשנים האחרונות הרחיבו אותם עורכי דין את אפשרויות פרנסתם ע"י ייצוג ערבים בתביעות מוצדקות ובתביעות שווא כנגד מתיישבים ביהודה ושומרון. המימון מגיע מארגונים פרו-פלשתינים, כמו 'המוקד להגנת הפרט' או 'הוועד נגד עינויים', והעבודה בשפע.

רבים כבר הפסיקו לשכוח את עורכת הדין לאה צמל. רבים מכירים את שמו של עו"ד מיכאל ספרד. אך לא אלמן ישראל, ולתודעה הולך ומחלחל שמו של עו"ד אנדרה רוזנטל. על פי האתוס המשפטי המערבי, כל אדם זכאי להגנה משפטית, ובכלל זה רוצחים ומחבלים. אלא שלא פעם נחשפים עורכי הדין הנזכרים בשמץ של הזדהות אידיאולוגית עם הנאשמים עליהם הם מגינים.  רוזנטל עמד השבוע בפני בג"ץ בעתירה שהגיש בשם משפחתו של המחבל שביצע את הטבח בספרייה בישיבת מרכז הרב. המשפחה מנסה למנוע אטימת שני חדרים בביתה, ורוזנטל נאם בלהט נגד הענישה המשפחתית בבית המשפט. רוזנטל הבהיר לשופטים כי התגובה החריפה של מערכת הביטחון לפיגוע היא בגלל שהוא נעשה במעוז של הימין. עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הביע זעזוע בבית המשפט מניסיונו של רוזנטל להקטין את משמעות המעשה. מדובר ברצח ילדים במוסד חינוכי, הבהיר הלמן.