בשבע 323:טובה שכזו

חגית רוטנברג , כ"ח בכסלו תשס"ט

עליכם לגלות לאיזה מפירושי רש"י לפרשה רומז הסיפור הבא (בראשית פרק מ"א).

רותם ישבה על המדרכה, ראשה בין ברכיה. "הי, מה קרה? הכל בסדר?", פנתה אליה שירן. "את לא מאמינה", השיבה רותם בקול נמוך, "המורה להיסטוריה נתנה לי עונש מוגזם לגמרי. היא רוצה שאני אכתוב עבודה על מלחמת השחרור, לפחות עשרה עמודים. וכל זה למה? בסך הכל חיקיתי את יהודית אחרי שהיא ענתה תשובה. את יודעת שיש לה את הש' והס' המצחיקות שלה. המורה כל כך כעסה, שמיד נתנה לי את העונש הכי קשה שחשבה עליו באותו רגע. היא יודעת טוב מאוד כמה אני גרועה בהיסטוריה ושזה ממש קשה לי לכתוב עבודה כזאת".

שירן הקשיבה באהדה. "טוב, את יודעת מה? מזל שתפסתי אותך עכשיו. היום אחרי הצהריים יש לי זמן, אני אעזור לך להכין את העבודה". "מה באמת?" רותם ניתרה ממקומה בשמחה, "וואו, שירן, את פשוט מקסימה! איזה כיף שיש לי חברה מצטיינת בהיסטוריה כמוך!". שירן חייכה חיוך מצטנע, "אז קבענו?".

כל אותו אחר הצהריים ועד שעות הערב המאוחרות, ישבו רותם ושירן על ספרי היסטוריה ואנציקלופדיות, קראו וסיכמו את כל החומר על מלחמת השחרור.

"זהו זה", הניחה שירן את העט כשסיימה לכתוב את השורה האחרונה בעבודה. "עשינו זאת!" חיבקה אותה רותם, "אני אראה למורה הזאת מה זה לתת לי עונשים כאלה", חייכה בערמומיות. "יופי, אז מחר תגישי את העבודה, ותשתדלי לא לעשות חיקויים בשיעורי היסטוריה", צחקה שירן. רותם קמה ופנתה ללכת. "אפשר לבקש ממך משהו?" שמעה את שירן מאחוריה. "בטח! מה שתרצי", אמרה רותם. "בשבוע הבא בוחרים שחקניות להצגת חנוכה בסניף. את חברה ממש טובה של הקומונרית, אולי תוכלי להמליץ לה עליי בתור שחקנית? את יודעת שיש לי כישרון, אבל תמיד כולם חושבים שאני ביישנית ושאין סיכוי שאוכל לעמוד על הבמה". רותם הרהרה לרגע, "טוב נראה. אני אשתדל", התחמקה. בליבה חשבה: 'למה שאני אעזור לשירן? אין לה שום כישרון, וחוץ מזה אני מעדיפה שתמר תקבל את התפקיד. שירן היא לא באמת אחת שכדאי לעזור לה, היא לא כל כך מקובלת בחברה, היא אפילו די 'מרובעת''. שירן נפרדה מרותם בתקווה, ורותם נעלמה במורד המדרגות של הבניין.

"נו, דיברת עם הקומונרית?" שאלה שירן את רותם למחרת בהפסקה. "האמת, לא הספקתי. מצטערת", השיבה רותם, "היום בלי נדר אדבר איתה בסניף". אחר הצהריים הגיעה רותם להעביר פעולה בסניף. היא קיוותה שהקומונרית לא תהיה, אבל היא הגיעה בדיוק כשרותם סיימה להעביר את הפעולה. "אהלן רותם, מה קורה?" טפחה הקומונרית על שכמה. "בסדר. תראי, אני צריכה לדבר איתך על משהו. שירן, המדריכה של הבנות הקטנות, ביקשה שאמליץ עליה כשחקנית במופע שאנחנו מעלים בחנוכה. את מכירה אותה, היא ביישנית, חסרת ביטחון עצמי ויש לה קול די חלש. אבל היא ביקשה, אז אני מעבירה לך את הבקשה, ואם תוכלי תשלבי אותה, טוב?". הקומונרית נענעה בראשה לשלילה.

"תראי, איך שאת מתארת אותה, ממש לא נראה לי מתאים. אבל את יודעת מה נראה לי יותר מוזר? שכאשר מישהי מבקשת ממך לעשות לה טובה, זאת הצורה שבה את עוזרת לה".