בשבע 323:מכתבים

קוראי העיתון , כ"ח בכסלו תשס"ט

הבית הדתי/ דוד קשני, תל אביב

אני מצטרף להערכה שאם כל המפלגות הדתיות יתעלו מעל פני הפילוגים והפוליטיקות הקטנות ויתאחדו, הן יקבלו למעלה משלושים מנדטים. אני מאמין שהשלם גדול מסך חלקיו. חבל על כל הכספים שנשפכים בקרב המפלגות הדתיות על בחירות ופרסומים. מי כמונו יודע כמה הכסף הזה יכול היה לעזור לו היה מוזרם למקומות הנכונים, כמו תקצוב נוסף למשפחות מרובות ילדים או סיוע בדיור.

ראינו שנבחרי העם הם עשירי העם או ידועניה. רק מי שממון מצוי בכיסו יכול לצאת למסע ראוותני לשם היבחרו לכנסת, לא עוד ערכים שעל פיהם בוחר הציבור את נבחריו אלא פרסום ודיבורים בעלמא ובריש גלי. תחת זאת יש מקום לאחד את המפלגות הדתיות בארצנו, לערוך ועדה מסודרת צנועה ולבחור את האנשים הראויים על פי פועלם ולא על פי ממונם.

חילונים בעד שבת/ ציפי  לידר, ירושלים

בפסיקה נגד פתיחת המרכול של רשת 'טיב טעם' בגבעתיים בשבת, בעקבות התביעה שהוגשה על ידי העירייה ותושבים חילונים, הדגישו השופטים את ערך השבת כנכס לאומי וכקניין דתי ורוחני יהודי.

דומני כי במקום ההתעסקות הציבורית בתוכניות ריאליטי הריקות מתוכן, דוגמת 'האח הגדול', או בכיסאולוגיה פוליטית, הגיעה השעה להקים את תנועת חב"ש. לא, אין מדובר בארץ של שכנתנו האפריקנית, אלא בתנועה של חילונים בעד שבת. את הרעיון הגה בשעתו הסופר אהרן מגד, על רקע חילולי שבת המוניים במגרשי הכדורגל. וזאת לא ממניעים של נוחות, כמו מניעת המולה המפריעה לשכנים, אלא מטעמים אידיאולוגיים מובהקים.

פוליטיקה משפטית/ שמואל פישר, פתח תקוה

במשך שנים טוענים מערכת המשפט והעומדים בראשה שפסקי הדין וחוות הדעת שלהם מונחים ע"י גישה שיפוטית מקצועית והם מתקבלים במנותק מדעותיו הפוליטיות של המשפטן.

והנה נודע כי טליה ששון, שחיברה את דוח המאחזים, הצטרפה למפלגת מרצ ואף שובצה במקום השביעי ברשימת המועמדים לכנסת.

והשאלה המתבקשת היא האם דוח המאחזים הוא דוח אובייקטיבי או שמא דעותיה הפוליטיות של ששון הן שהכתיבו לה את מסקנות הדוח, עוד בהיותה עובדת ציבור בפרקליטות?

ששון מתארת בדוח את שיתוף הפעולה הנרחב ואת הפעולות הרבות והמשמעותיות של משרדי הממשלה השונים בהקמת המאחזים ובחיזוקם. נראה כי בגישה פוליטית אחרת היו אנשי משפט אחרים מגיעים לידי מסקנה שונה מזאת שאליה הגיעה ששון, שמאחזים שנבנו בידיעה, בעידוד ובתמיכה של משרדי הממשלה השונים - הם מאחזים חוקיים לחלוטין!

מאמר פוגעני (בתגובה ל'התודה של מג"ב', גיליון מס' 322)/ צילה רחמים, קרית מלאכי

בכל ההיסטוריה של הכתיבה שלי, איני זוכרת כלל ועיקר שאחזתי שנוצתי ויצקתי את אשר על ליבי, בחוסר חשק ועצב תהומי שכזה ועוד בשער בת רבים.

החלטתי לנהוג בצעד חריג זה מפאת שדמו של בני גד רחמים הי"ד זועק מהאדמה הקדושה בה נפל בציר המתפללים בעיר האבות בחברון. לאור מאמרו הבוטה של שלמה לוינגר, שנכתב לטעמי בחוסר רגישות משווע. הבן הבכור והאהוב שלי, גדי רחמים הי"ד, נהרג לפני 6 שנים בקרב קשה בציר המתפללים בעיר חברון. הוא קיבל מהמשטרה את עיטור האומץ על כך שבמהלך לחימתו חבר ככוח הפלוגה המסייעת למקום שכמה מלוחמיו נפגעו. במהלך הקרב הפיח בלוחמים ובפצועים רוח לחימה, נפגע, ובכל זאת סירב להתפנות עד שהוכרע בקרב על ידי בני עוולה והוא רק בן 19 חורפים.
לא הבנתי את החיבור ההזוי שערך לוינגר בין פינוי בית השלום, שם מדובר בסכסוך אזרחי על בית ותו לא, וההקבלה האכזרית שעשה בין הלוחמים האמיצים ששילמו בשעתו בחייהם בעת שהגנו על אנשים מסוגו של מר לוינגר ובני משפחתו, שאגב ביקרו בביתי בקרית מלאכי לא אחת ואמרו לי תודה.

חושבני שמערכת 'בשבע' שגתה כשאפשרה למאמר להכתים את עיתונכם מבלי להתחשב ברגשות של המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל.

לא נפקדתי, התפקדתי (בתגובה ל'סדקים בבית', גיליון 322)/ גבי שאטו, באר שבע

בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר נטען שאמרתי כי "לא ידעתי על מועמדותי ברשימה של מפלגת 'הבית היהודי' ואינני מסכים להיות בה".

ברצוני להבהיר כי אני הגשתי את מועמדותי למפלגת הבית היהודי ואני גאה להיות שותף בבנייה והנהגה של המפלגה.

חגית רוטנברג מגיבה: הדברים שיוחסו בכתבה למר שאטו אכן נאמרו על ידו בשיחה טלפונית שערכתי עמו.

צימוקים לשבת פרשת מקץ/ משה טאו, רחובות

ההוצאה לפועל מתקשה לגבות חובות.
 בעיות במערכת העיקול.

נעצר בחשד שעזר לבניו להשתמט משרות בצה"ל.
 אבי העורקים.