בשבע 324: מחזמר עם כיפה

התשובה הדתית להפקות הפסיטגל, 'הרשלה', מוכיחה שהפקות לציבור הדתי יכולות להיות מוצלחות וגם מצליחות



אמציה האיתן , ה' בטבת תשס"ט

 

הנה עוד סימן למהפכה התרבותית שעוברת על הציבור הדתי בישראל. לאחר ההופעה בקיסריה, שתוארה כאן בשבוע שעבר, התיאטרון הקבוע של "אספקלריא" שמציג מדי מוצאי שבת, ועוד רבים וטובים, הגיע גם תורו של חג החנוכה. אם אתם מחברים את חג החנוכה היישר אל הפסטיגל, אתם לא לבד. אך מה לעשות והפסטיגל לא כל כך מתאים (בלשון המעטה) לציבור הדתי והתורני.

 מעתה כבר איננו צריכים להסתפק בהצגות בית הספר ו'בגן של דודו' לחנוכה. יש לנו את 'הרשלה'.

סיפור המחזה החל לפני זמן רב, כשאלי מנדל, מפיק דתי שאפתן, נתקל בהצגה שרצה אז בהצלחה לא ממש היסטרית. הוא החליט לאמץ את המחזמר, להחזיר אותו בתשובה, ולהפיץ אותו בקרב הקהל הדתי. חברתו של הרשלה, בהצגה הראשונית, הפכה, בגרסה המעודכנת, לעז. תפקידן של שתי הנשים הועבר לשחקנים גברים, לשירה והריקודים גויסו להקת הקינדרלאך, ואודי דוידי צורף כזמר המוביל את המחזה ואת שיר הנושא שלו.

מנדל קפץ אל המים הגועשים, ולקח על עצמו סיכון לא קטן – להרים הפקה מקצועית לציבור הדתי, שתועלה בבמות האיכותיות ביותר בארץ, במהלך ימי החנוכה. מסתבר שהסיכון היה שווה. השחקנים הזיעו קשות בארבע הצגות מדי יום, ובמהלך החנוכה צפו ב'הרשלה' לא פחות מחמישה עשר אלף צופים וצופות.

ההצגה מביאה את סיפורה של העיר חלם, הידועה לכולנו מ'סיפורי חלם' ומה'חכמים' המופלגים שבה. בתוכה שזור סיפורו של הרשלה – ילד עירני וחביב, שהראש הגדול שלו הביא אותו להיות יוצא דופן בעיירה, ומושא ללעגם של בני חלם החשובים.

חמוטל בן זאב כתבה את התסריט, אחיה, דורי בן זאב, חיבר את המוסיקה, ואח נוסף, ערן בן זאב, משחק את התפקיד הראשי - הרשלה. אל דאגה, ישנם עוד כמה בחורים מוכשרים מחוץ למשפחת בן זאב, שמשתתפים בהפקה. כך למשל הבמאי, גולן אזולאי, שחקן מבטיח שחזר בתשובה, או אושיק לוי, שמגלם בהצלחה את תפקידו של שמנדריק, אביו של הרשלה.

קצת קשה לכתוב על ההפקה הגדולה הזו ב350 מילה, לכן אנסה ממש לתמצת. קודם כל, הילדים ממש נהנו (תחקרתי הרבה ילדים), וזה מה שחשוב. אודי דוידי מוסיף המון בנוכחות שלו, והקינדרלאך ממש חמודים.  ערן בן זאב מתאים לתפקידו ככפפה ליד, וגם חברי מועצת החכמים עושים היטב את העבודה. דמות אחת גונבת את ההצגה – אייל ניידורף, בתפקיד העז, מצליח להעלות צחוק גדול גם על פניהם של המבוגרים, שבאו ללוות את ילדיהם. הוא חינני וחמוד, שפשוט בא לחבק אותו (אם לא היה מדובר בעז, כמובן).

התפאורה מעניינת וצבעונית, אבל יש עוד מה לשפר. זה בולט במיוחד בירח ובענן המכסה אותו. אפילו אני, עם ידי השמאליות, הייתי מצליח לעצב ענן קצת יותר איכותי לצורך ההצגה.

משורה עשר, כיסא 11 (זה מה שקיבלתי) אני שולח להרשלה ברכת הצלחה בהמשך הדרך, ואני בטוח שהוא יגיע לגדולות.