בשבע 324:קידושין על תנאי

עודד מזרחי , ה' בטבת תשס"ט

 

רבי רפאל כדיר צבאן עבר לנתיבות בשנותיה הראשונות, הקים את המועצה הדתית בעיר החדשה וייסד את ישיבת 'תורה ומלאכה'. כמו כן שימש כנשיא ישיבת 'כסא רחמים' בבני-ברק והיה חבר מועצת הרבנות במשך שנים רבות. הוא נהג לערוך חופה וקידושין לזוגות רבים מתושבי נתיבות וסביבתה.

פעם הוזמן לאולם השמחות המרכזי בנתיבות כדי לסדר קידושין עבור זוג צעיר.  עשרות השולחנות היו ערוכים היטב זה מכבר, חברי התזמורת תפסו את מקומם על הבמה, ומאות המוזמנים המתינו בסבלנות להתחיל בעריכת החופה והקידושין. בני המשפחות משני הצדדים כבר הגיעו כולם, הכלה הגיעה, הרב, מסדר הקידושין הגיע גם הוא. מחוגי השעון עברו זה מכבר את השעה המיועדת לחופה, וכל קהל המוזמנים המתין בקוצר רוח לחתן.

אף אחד לא הבין מדוע בעל השמחה, החתן, נעדר מחופתו בשעה היעודה. מדוע הוא כה מתמהמה? חלק ניכר מהציבור החל לאבד את סבלנותו, וכמה מוזמנים אף הודיעו שאם טקס הנישואין לא יתחיל בתוך חצי שעה, הם ישובו לבתיהם.

הרב רפאל ניגש לאביו של החתן ושאל: "מדוע לא הגיע בנך עד עתה?"

"אני בעצמי לא יודע", אמר האב במבוכה גדולה, "אני מקווה שלא קרה לו משהו בדרך".

הרב ביקש לשוחח עם חבריו הטובים של החתן. כאשר באו לפניו שניים מחבריו, הפציר בהם: "אבקש מכם שתחפשו מיד את החתן ותבדקו מדוע אינו מגיע לחופתו. תאמרו לו שהרב רוצה לדבר איתו".

השניים הותירו את הקהל המתוח ונסעו במצוות הרב לחפש את החתן בכמה מקומות אפשריים. בתוך זמן קצר מצאו אותו במרכז המסחרי של העיר הצעירה, כשהוא לבוש בחליפתו המהודרת, מצוחצח מכף רגל ועד ראש, כיאה לחתן. אחד מהם שאל: "מה אתה עושה כאן?! כל העולם מחכה שתגיע לחתונה שלך!"

החתן השיב להם: "אני לא רוצה להתחתן!"

חבריו לא יכלו לענות לו במשך דקה ארוכה מפאת תדהמתם.

"מה זאת אומרת 'לא רוצה להתחתן'. השתגעת לגמרי?!"

"תעזבו אותי בשקט", ביקש.

לאחר מכן אמר החבר השני: "הרב רפאל רוצה לדבר איתך. הוא מחכה לך במקום קרוב".

"לא מעניין אותי כלום", ענה בתוקף, "אני לא רוצה להתחתן וזהו!"

"בסדר, רק תבוא לרב ותסביר לו כל מה שאתה רוצה. לא ייתכן שתפגע בכבודו".

החתן התלבט מעט, ואז השתכנע ויצא עם חבריו לעבר הרב.

כאשר ראה אותו הרב, שאל: "מה קרה לך? האם, חלילה, אינך מרגיש טוב?"

"אני מרגיש טוב מאוד", ענה הבחור, "אבל אני לא רוצה להתחתן".

"למה? מה הבעיה?" שאל הרב בתמיהה.

"פתאום הבנתי שאין לי שום סיכוי לשאת בעול הנישואין. אין לי כסף, אין לי אמצעים. איך אשיג בית כמו שצריך וכל השאר?"

"אולי אתה צודק", אמר לו הרב, "אבל כבר הוצאת הרבה מאוד כסף על הסעודה ועל התזמורת, ובאו לכבודך מאות אנשים. לא תוכל לעשות להם דבר כזה! הוריך לא יסלחו לך לעולם!"

"אני מאוד מצטער, כבוד הרב", ענה החתן המיועד בתוקף, "אבל אני ממש לא מסוגל להתחתן. אני מפחד מאוד מההוצאות שיהיו לי, ואין לי כוח לקבל אחריות ולטפל באשה וילדים. מה רע לי עכשיו?!"

לפתע חייך הרב חיוך מרגיע: "אני מבין טוב מאוד את הדאגה שלך! אם כך, מבחינתי אין שום בעיה. אני אחתן אתכם עכשיו, תאכלו סעודת מצווה, תשמעו קצת מוזיקה טובה ותרקדו, ומחר בבוקר תבואו אלי למשרד ואני אסדר לכם גט על המקום..."

המתח הרב שהיה אצור אצל הבחור התפוגג, והוא הסכים להצעתו המפתיעה של הרב. הרב והחתן הגיעו בזריזות למקום החופה, הקהל היה מאושר לראותם, והם התחתנו כדת משה וישראל. כגודל הציפייה, כך גדלה השמחה, ונמשכה עד לשעות הלילה המאוחרות.  

למחרת בבוקר בני הזוג לא הגיעו למשרדו של הרב, וגם לא בימים שלאחר מכן, וכיום הם חיים בשמחה ובאושר עם שמונת ילדיהם.

הבעל מעיד שהוא חייב את חייו ואושרו לרב הגאון והקדוש, רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, שידע לסלק ממנו את הפחד שהשתלט עליו ביום חופתו. "אם לא רבנו", הוא מסיים, "מי יודע לאן הייתי מגיע..."

 

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם  odedmiz@actcom.co.il