בשבע 325: שאלת השבוע

האם לאור הלחימה בדרום צריך לדחות את הבחירות?
שאלת השבוע, לאורך הגיליון, ערך והפיק: ירעם נתניהו

אנשים שהמערכת בחרה , י"ב בטבת תשס"ט

 

לזכור מי הביא למלחמה הזו/ ח"כ אורי אריאל- 'האיחוד הלאומי'

דחיית הבחירות אינה טובה. יש כאן מערכות שהחלו לפעול, והמדינה זקוקה בהקדם האפשרי לשלטון יציב שיוכל לקדם את המדינה בתוככי המשברים שבהם אנו מצויים ושבהם אנו מחויבים לטפל מיד. שורת משימות קריטיות עומדות על סדר היום: הטיפול במצב הביטחון, בגזרת הדרום ובאורבים ממרחקים, תקציב המדינה שצריך להביא בחשבון את המשבר הכלכלי המרחף על העולם כולו ועלינו בתוכו, המשבר בחינוך ובתחומי הרווחה והחברה.

המצב שבו הליכה לקלפיות מתנהלת תוך כדי מלחמה אינו אפשרי, ויש בו פגיעה חדה וחותכת בדמוקרטיה ובזכותו של כל אזרח לבחור. אחינו שבדרום הארץ אינם יכולים לממש את זכותם ולהצביע כשהם במרחבים מוגנים וכל זמן שאימת טילי האויב מרחפת מעליהם. הסוגיה צריכה להערכתי להיבחן בתוך כשבועיים: אם המבצע נגמר והמלחמה תסתיים עד אז – צריך ללכת לבחירות במועדן. אם עד אז האש לא תיפסק והאויב לא יוכרע עד השורש – יש מקום לדחייה של חודש במועד הבחירות כדי לאפשר לצה"ל לנצח, ואז יוכלו כל האזרחים לבוא ולהצביע בלא מורא.

יש קושי אמיתי לנהל קמפיין בחירות, לחדד את המסרים ולהבהיר מי אשם בטירוף המתנהל לנגד עינינו כשחיילינו נלחמים באותן השעות ממש בעזה. רק לפני כמה שנים צה"ל פינה והרס גוש פורח של התיישבות, ובכך הממשלה הרסה את חיי התושבים והפכה אותם לחסרי בית ולחסרי עבודה ומילאה אותם בייאוש ובכעס. גם אם יידחו הבחירות וגם אם לא, ברור שכל מי שרואה את הקולות צריך להבין שמי שחתום על ההתנתקות אינו זכאי לפרס ויש לבחון ולבדוק אותו בשבע עיניים. ראוי לציבור ללכת לדברי ימי הכנסת ולבדוק מי תמך במליאת הכנסת בחוק ההתנתקות. כל אלו אינם ראויים לתמיכת הציבור בבחירות הללו, שכן פרי ההצבעות הללו הוא הטילים שהתעופפו אל בתינו ואל כיתות ילדינו. אימת הטילים היא תזכורת לכולנו על השקר הנורא ועל מעשה הנבלה שנעשה לעם ישראל בגירוש מחבל עזה. אנחנו נזכיר ונזכור את גוש קטיף, ובע"ה עוד נחזור.

 

דחיית הבחירות – הישג לחמאס/ מנחם רהט- פרשן פוליטי, 'מעריב'

השבוע שוב עלתה לדיון ציבורי, ביוזמת כמה גורמים שוליים בחברה הישראלית, הקריאה לדחיית הבחירות לרגל המלחמה בדרום. בדיקת זהותם של אותם גורמים מעלה כי גורמים אלה מופעלים בידי אינטרסים זרים. למשל השר רפי איתן, יו"ר מפלגת הגימלאים. האיש המתוחכם הזה, מבין היטב שסיכוייו לראות מבפנים את הכנסת הבאה קלושים למדי. הוא מעדיף על כן להרוויח עוד אי אלו שבועות של מנעמי שלטון: כורסת עור צבי, וולבו מהודר, שומרי ראש, כיבודים, מעמד מיניסטריאלי, ומה לא? 

הוא הדין לגבי ח"כ אלחנן גלזר, שכבר פנה ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ דוד טל, בתביעה לקיים דיון בהצעתו. גלזר, לשעבר איש מפלגת הגימלאים, לשעבר איש צומת, וכיום יו"ר סיעת 'הדרך הטובה', מבין טוב יותר מאיתן כי לכנסת הבאה אין כל סיכוי שיגיע. אז מה רע לדחות בינתיים את הקץ? כך גם המפלגה האנונימית צב"ר – צעירים בראשות בועז טיפנברון – שמבקשת להפיק תועלת כלשהי מיוזמתה להקדמת הבחירות. צב"ר, שאין לה שום סיכוי להגיע לכותרות, מחפשת "אקשן" שיקפיץ אותה לכותרות – והיא אכן כבר הצליחה להשיג זאת. עובדה שאנחנו דנים בה בשורות אלה. באיזו דרך אחרת היתה מגיעה צב"ר לעמודי 'בשבע'?

שני נימוקים מרכזיים בפי דורשי דחיית הבחירות: האחד – יש להמתין לימים שקטים, רגועים, שיאפשרו לכל אזרח לשקול בכובד ראש את הכרעתו; השני – קירבת הבחירות משפיעה על מערכת קבלת ההחלטות בקרב בכירי הממשל: ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת החוץ ואחרים.

אשר לצורך להמתין לימים שקטים יותר – מי ערב שבמועד הבחירות החדש לא יאיים עלינו איזשהו תרחיש ביטחוני אחר?

אשר לטענה שהבחירות הקרבות מכתיבות את פעילותם של הקברניטים – הרי בסופו של דבר טענה זו כוחה יפה כל ימות השנה, כל שנות הקדנציה. כל מעשה או מחדל של כל מנהיג לאורך כל הקדנציה, נלקחים בחשבון ונזקפים לזכותו או לחובתו על ידי הוד מעלתו הבוחר. מעבר לכך, נראה שדחיית הבחירות תעניק לחמאס הישג תעמולתי-פסיכולוגי חשוב, בעיקר בתוך העולם הערבי, שאין הוא ראוי לו. חמאס יוכל לטעון שעלה בידו לזעזע את סדרי השלטון והממשל בישראל.

מה שראוי לעשות לקראת הבחירות האמורות להתקיים בעוד חודש הוא לאמץ את יוזמתו של ח"כ דוד רותם, שמציע לאפשר לתושבי הדרום שנאלצו לעזוב זמנית את בתיהם, להצביע בכל קלפי בארץ. ניתן לארגן זאת במהירות וביעילות, על בסיס שיטת המעטפה הכפולה המאפשרת לחיילי צה"ל להצביע בכל קלפי בארץ.

 

הבעיות החברתיות לא יכולות לחכות/ ח"כ מיכאל איתן- הליכוד

מדינת ישראל נמצאת בימים אלה במצב קשה במיוחד, בשל העובדה שמבצע צבאי רחב היקף מתקיים כאשר מערכת הבחירות נמצאת בעיצומה. אין פוליטיקאי אחד בעולם שיכול להיות בלתי מושפע לחלוטין מניגוד אינטרסים בין תפקידיו: האינטרס הציבורי הכללי בתפקידו כראש ממשלה, שר ביטחון, שר חוץ או יו"ר האופוזיציה, לבין האינטרס המפלגתי כמי שמתמודד בעצמו או עם מפלגתו בבחירות הקרובות כל כך. מישהו באמת מאמין שכשדמות פוליטית שוקלת את צעדיה בימים אלו ומקיימת התייעצויות עם כל מיני מומחים, היא אינה שומעת גם הערות כמו 'זה גם יכול לעזור בבחירות'? אמירות כאלה, אפילו אם הן נדחות כלא קבילות על ידי פוליטיקאי אציל נפש, בסופו של דבר משפיעות בתת ההכרה על מהלכיו.

אף על פי כן, זהו המחיר שחייבים לשלם במערכות דמוקרטיות בסיטואציות כאלה, ואני מאמין שהפוליטיקאים הישראלים בסך הכול מודעים לבעייתיות ומשתדלים כמיטב יכולתם לצמצם את השפעה. ראינו מה היתה תגובת התקשורת להתנהגות של ציפי לבני אשר ניהלה קמפיין פוליטי בתחילת המבצע. על כן אסור לדחות את הבחירות, ולו היה ניתן – רצוי היה אף להקדימן, כי משבר שכזה צריכה לנהל ממשלה שיש לה טווח קיומי של שנים מספר ולא של ימים אחדים.

מעבר לבעיות הביטחון יש לישראל בעיות גם בתחום החינוך, הכלכלה, החברה ועוד נושאים שמחייבים הכרעה. למשל, עדיין אין תקציב למדינה והכול מחכה לכנסת הבאה, אין רפורמה בחינוך ואין חוק הסדרים, והכול בהקפאה. לדחות כל אלה בחודשים ארוכים זהו נזק בל ישוער.

עוד סיבה לא לדחות את הבחירות היא נימוק המבוסס על העבר. בשל מלחמת יום כיפור  נדחתה מערכת הבחירות אז. אבל כאשר הבחירות התקיימו, עדיין היה גיוס מילואים ואחוזים הרבה יותר גבוהים מאזרחי ישראל היו מגויסים לצבא מאשר היום. היום, בשל המבצע הצבאי עוד לא דחו אפילו את משחקי הכדורגל או הכדורסל, אז לדחות בחירות?!