בשבע 325: המטרה: שחמאס יחליט להפסיק לירות

החמאס ספג מכה קשה, תשתית ייצור האמל"ח שלו הושמדה, מפקדים בכירים נפגעו והשאר ירדו אל מתחת לאדמה עם זאת, אומרים גורמים בכירים בצה"ל, החמאס עקשן ונחוש, רוחו לא נשברה, והדרג הטקטי שלו נלחם היטב.

חגי הוברמן , י"ב בטבת תשס"ט

במוצאי השבת שעברה, סמוך לשעה 7 בערב, חצו ראשוני הלוחמים את גדר המערכת בצפון רצועת עזה. כוחות צנחנים, גולני וגבעתי תפסו עמדות בשטחים השולטים על העיר, כשהם מכתרים את העיר עזה מארבעת עבריה. כוח אחד הגיע ליעדו. כוחות שריון סגרו על עזה מדרום, כשהם תופסים את חורבות היישוב נצרים עד לחוף הים. כך החל מימוש השלב השני של מבצע 'עופרת יצוקה', שמתנהל תחת פיקודו של אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט.

תכנית האצבעות חוזרת

לא במקרה האזור שנבחר לביתור הרצועה בשלב הראשון היה ציר  קרני-נצרים. הרי זו בדיוק היתה תפיסת הביטחון שהגה אריאל שרון כבר לפני 38 שנים, ואשר על פיה יזם שרון את הקמת נצרים: תפיסת האצבעות, הדוגלת באצבעות של נוכחות יהודית בתוך חבל עזה כדי לשבור את רצף ההתיישבות הערבי ברצועה. רק בדרך הזו, גרס שרון, אפשר יהיה לשלוט בכל חבל עזה, וממילא לשמור על שקט ביטחוני בכל איזור הנגב. נצרים קמה לפני 37 שנים כהיאחזות צבאית, כדי לממש את התפיסה הביטחונית הזו. התפיסה לא השתנתה גם כשנצרים, ככל יישובי גוש-קטיף, הפכה ליישוב אזרחי.

וכמו נצרים כך גם המרחב בצפון הרצועה, בו עמדו היישובים אלי-סיני ניסנית ודוגית, אשר שימש כחגורת ביטחון מול איזור אשקלון. חורבן יישובים אלו הוא שאפשר את ירי הרקטות על אשקלון בשלוש השנים האחרונות. במוצאי השבת שעברה, עם הכניסה לרצועה, חזרו כוחות צה"ל לחגורת הביטחון הזו, ה'אצבע' הצפונית ביותר בתפיסת האצבעות של שרון.

מיד אחרי הכניסה וההגעה לאתרים שנקבעו מראש, החלו החיילים לעבור מבית לבית ולטהר את השטח. במסגרת זו נעצרו מאות פלשתינים, רובם ככולם אנשי חמאס, שהועברו לחקירת גורמי המודיעין.

הלחימה לא היתה קלה. רובה המכריע התנהל בלוחמה בין הבתים בשכונות צפופות. הלוחמים נתקלו במנהרות רבות היוצאות מהבתים. הרחובות היו מלאים מטענים. ירי החמאס נענה בירי אגרסיבי של צה"ל. לדברי גורמים צבאיים, צה"ל מפעיל כוחות כבדים של שיריון וארטילריה בעוצמה גדולה יותר מאשר בעבר, אבל, כמו שמגדירים זאת גורמים צבאיים, עושה זאת במדיניות מרוסנת ביחס לכוח שניתן להפעיל.

מלחמת המנהרות

הגורם המטריד ביותר היו המנהרות התת-קרקעיות. זו לא היתה הפתעה. מזה חודשים ארוכים יודע המודיעין לספר כי החמאס ניצל את חודשי ה'תהדיה' לבניית אתרי שיגור רקטות תת-קרקעיים, לפי מודל 'שמורות הטבע' של חיזבאללה. לצד אתרים אלו נבנתה מערכת בונקרים למסתור, אחסון אמל"ח וחדרי פיקוד. בין כל הבונקרים הללו נבנה מערך מסועף של מנהרות קשר, כשהמטרה היא לאפשר מעבר וחיבור תת-קרקעי בין עמדות, מוצבים, מחנות אימונים, אתרי שיגור וכדומה.

אפילו שדה התעופה הפלשתיני דהניה, שישראל התירה את בנייתו במסגרת תהליך אוסלו, שימש לאחרונה כבסיס למנהרת טרור. באחת התקיפות בסוף השבוע תקפו מטוסי חיל-האוויר את מגדל פיקוח בשדה התעופה דהנייה, אחרי שהתברר כי מתחתיו נחפרה מנהרה אשר יועדה לפעילות טרור. שדה התעופה דהניה נמצא כמה מאות מטרים בלבד מגבול ישראל, ולא מן הנמנע שהמנהרה היתה אמורה להגיע ל אתוך שטח ישראל לצורך חדירת מחבלים או חטיפת חיילים.

זהו אחד היעדים המוצהרים של החמאס: לנצל את נוכחות צה"ל בתוך הרצועה כדי לחטוף חיילים נוספים. השבוע היה אירוע שבו לאחד החיילים היתה תחושה של ניסיון חטיפה, והנושא התפרסם כניסיון חטיפה שסוכל.

במהלך השנה האחרונה נמשך המאמץ הפלשתיני להברחות אמל"ח לרצועה באמצעות מנהרות. במסגרת זו הוכנסו אלפי קילוגרמים של  חומר נפץ, המשמש לייצור רקטות ומטענים, וכן אמל"ח תקני, כדוגמת רקטות ה'גראד', וכן מאות פצצות ומטולי נ"ט (נגד טנקים). חלק מהרקטות שנורו לאחרונה על אשקלון הוברחו לרצועה לפני כשנה, כאשר החמאס פרץ את הגבול למצרים. כתוצאה מאותה פריצה הוברחו לרצועה כמויות אדירות של אמל"ח משופר, כולל רקטות תקניות מסוג 'גראד'.

גורמי מודיעין מעריכים כי החמאס חסך בירי מרגמות לעבר הנגב בשבועות האחרונים, כדי לשמור אותם לירי על כוחותינו עם תחילת פעילות הקרקע.

לא במקרה התמקדה הפעולה בצפון הרצועה. הרוב המכריע של שיגורי הרקטות בוצע מצפון הרצועה. עם תחילת הפעילות הקרקעית ניכרה ירידה משמעותית בהיקף הירי, על אף שהוא לא פסק לחלוטין. בצה"ל מעריכים שהחמאס הורה להקצות 4 גראדים ארוכי טווח ליום. בדבר אחד אין ספק: רוב מוחלט מבין הרקטות שנורו השבוע לא נורו משטחים שצה"ל שולט בהם. צה"ל עדיין לא שולט בכל מטר בעזה.

לפעולה לא נקבעה מסגרת זמן. בשבת שעברה, מספר שעות לפני הכניסה הקרקעית, ביקר הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי אצל הלוחמים ואמר להם שהמהלך לא יהיה קצר. "אל תחשבו במונחים של מבצע, אתם במלחמה" - אמר אשכנזי.

החמאס ספג מכה

התקלות שהיו השבוע בלחימה, כמו הנפגעים מאש כוחותינו על כוחותינו או ההתקפה על בית-הספר הפלשתיני, אסור שיטשטשו את האמת: החמאס ספג מכה אסטרטגית. הזרוע הצבאית של החמאס ספגה מכה קשה. כל מפעלי ייצור הרקטות הושמדו. כל אתרי ייצור חומר הנפץ, כל בתי המלאכה להרכבת הרקטות, כולם נפגעו קשות. כל המפקדים הבכירים של חמאס ירדו אל מתחת לאדמה. המח"טים והמג"דים של החמאס מסתתרים בבונקרים, מפקדי הפלוגות נותרו בשטח.

נפגעו קשות גם חלק ממפקדי החמאס, בעיקר בזרוע הצבאית. חוסאם חמדאן, בכיר במערך הרקטות של החמאס, שהיה אחראי לירי טילי גראד לעבר באר-שבע ואופקים; מוחמד חילו, אשר היה אחראי על הכוחות המיוחדים של חמאס בחאן יונס ועל ירי ארטילרי ארוך טווח לעבר שטח ישראל; ממדוח ג'מאל, ששימש כ'קצין בכיר' בצבא החמאס; אימאן סיאם, ראש מערך הרקטות של חמאס, ממקימי מערך ירי הרקטות ומפקד כוחות הארטילריה של חמאס בכל רצועת עזה, אשר נפצע קשה וככל הידוע איבד את שתי הרגליים. בכל התקיפות הללו, אומרים בצה"ל, היתה פגיעה משמעותית שמייצרת הרתעה.

לקח לחמאס יומיים להבין שצה"ל שינה את כללי המשחק. ששוב לא רודפים אחרי המחבל הבודד עם המשגר, וכל השאר נהנים מחסינות. נמחקה ההפרדה שיצרה מדינת ישראל בעצמה בין הזרוע המדינית של החמאס, החסינה מפגיעה, לבין הזרוע הצבאית.

שלטון החמאס ברצועה קרס. המערכת הביטחונית שלו יצאה מכלל פעולה. משרדי הממשלה על כל המידע שלהם הושמדו. הם איבדו את יכולת השלטון בפועל. כדי להסתיר זאת, נתנו בכירי החמאס לאנשיהם הנחיה לצאת לצמתים ולהתחיל לכוון תנועה, כדי שלתושבי הרצועה תהיה תחושה של שלטון ולו למראית עין. בצה"ל מעריכים שתהיה להם בעיה לקומם את כל זה מחדש.

חיילי צה"ל הופתעו לגלות כי למפקדי החמאס הבכירים יש מנהרות מילוט מתוך הבית לבתים סמוכים. באחד הסרטים שצולמו תוך כדי לחימה, אפשר לראות כיצד חיילי צה"ל משגרים התראה לבני משפחתו של מפקד בכיר בחמאס לפני פריצה לבית. בתוך כמה דקות נראו במצלמה כל בני הבית מגיחים מאיזה פתח מרוחק.

ולמרות זאת, בצה"ל מזהירים שלא לזלזל בכושר הלחימה של החמאס. החמאס עקשן, נחוש, לא יוותר, בוודאי לא כשהוא במערכי הגנה. לדברי גורמים צבאיים, הדרג הטקטי של החמאס נלחם היטב, טעון מוטיבציה מהנזקים שספג. אנשיו לא מהססים להיכנס לקרבות מגע בשטחים בנויים. הם נשענים על מנהרות ותשתיות טרור נוספות. "לחמאס יש רובד אידיאולוגי שאין בפת"ח", אומר גורם צבאי. "טכנולוגיה לא גורמת לאידיאולוגיה להיעלם. החמאס נחוש להילחם, וככל שאתה נכנס למקומות שלהם יש יתרונות ולנו אין, הוא נחוש להמשיך להילחם".

הופקו הלקחים

על דבר אחד אין חולק: בצה"ל הפיקו את לקחי מלחמת לבנון. שיתוף הפעולה אוויר-קרקע היה מעולה. היה שיתוף פעולה מעולה במרכזי האש. הימ"חים שופרו מאד, ועל כך יעידו אלפי המילואימניקים. כל מה שצה"ל השקיע בימ"חים מחזיר את ההשקעה. בניגוד למלחמת לבנון, הפעם יש שפה צבאית אחידה וברורה. בניגוד למלחמת לבנון, צה"ל עובד על פי תוכנית סדורה, כשהוא לומד ומפיק לקחים תוך כדי לחימה.

הכניסה הקרקעית בוצעה לפי כל כללי הלחימה המוצלחת: תפיסת שטח מהירה, מכת אש, השתלטות על שטחים תוך כדי קרבות מקומיים. החטיבות השונות הכינו את עצמן לכל בעיות העבירות - תוצאת האדמה הבוצית נוכח גשמי הברכה. באחת התקיפות הושמד מקלע נגד מטוסים. בצה"ל מודעים לכך שחמאס ינסה להפיל את אחד מכלי הטיס של צה"ל, ולו לשם ההישג הפסיכולוגי של מקרה כזה.

בהתאם ללקחי מלחמת לבנון השנייה, הורה אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט על התקדמות מהירה אל היעדים וביצוע התקפה מתואמת, ועל היערכות ללחימה ממושכת ורחבה עד להשגת מטרות המבצע. לגלנט היתה דרישה נוספת: על כל המפקדים לפעול בקידמת הכוחות הלוחמים. לא עוד צפייה במסכי הפלזמה במפקדות העורפיות.

ומה הלאה? צה"ל, מראש, לא הציב לעצמו את היעד של כיבוש הרצועה כולה לאורך זמן, אלא לתת מכה קשה לחמאס, ולתת טיפול משמעותי לזרוע הצבאית של החמאס: להשתלט על אתרי השיגור, שמהם מתבצעת מרבית הירי, לפגוע בייצור ובאיחסון, לפוצץ מנהרות, מחסני תחמושת, מחסני קשר. "אנו לא נלחמים נגד השיגור הבודד", אומר קצין בכיר מאד בצה"ל, "אנו נלחמים לשינוי מצב כללי, כדי להביא למצב שבו החמאס יקבל החלטה להפסיק לירות".

בהערכת מצב בצה"ל אפשר היה לשמוע את הדעה, שהמלאכה טרם הושלמה. אכן, היתה פגיעה קשה בחמאס, היה שיפור בהרתעה הישראלית, אבל לא הושגה המטרה של יצירת תנאים שמאפשרים מצב ביטחוני משופר ברצועה. מה זה מצב ביטחוני משופר? בצה"ל, ואולי גם בדרג המדיני, מגדירים זאת כך: התחייבות של חמאס להיות אחראים על כל אירוע טרור שיוצא מהרצועה, דרך כל הפרמטרים שהיו בהסדרה האחרונה. לא במקרה אמר השבוע גם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שכל עוד לא נקבע שלא תהיה התעצמות מחודשת של החמאס - לא נעשה דבר.