בשבע 325: סודה של המערה

עליכם לגלות לאלו מפירושי רש"י לפרשה רומז הסיפור הבא (בראשית פרק מ"ט)

חגית רוטנברג , י"ב בטבת תשס"ט

קבוצת המטיילים צעדה ליד עץ האלון הגדול. "חבר'ה, תעצרו", קרא יוסף המדריך, "עכשיו עושים הפסקת שתייה ארוכה, כולל סיפור יפהפה". תומר ורוני התיישבו בצל העץ והביטו במערה הענקית שנפערה במצוק שמעליהם. "המדריך, זה סיפור שקשור למערה הזאת?". יוסף חייך, "ניחשתם יפה. רוצים לשמוע?". יוסף ראה שכולם עסוקים בשתייה, והחל בסיפור: "אז ככה. לפני אלפי שנים, בדיוק באזור הזה, היה כפר יהודי מיוחד מאוד: כל תושביו היו בני משפחה אחת. לסבא רבה, שהיה מנהיגו של הכפר, היו 12 ילדים, שלכל אחד מהם נולדו ילדים רבים, ואחר כך נכדים, עד שמספרם של תושבי הכפר הגיע ללמעלה ממאה נפשות.

"יום אחד התפשטה בכפר בשורה רעה: סבא רבה חולה מאוד. הנשים היו מתלחשות ביניהן על המחלה הקשה שתקפה את סבא, על שיקויי המרפא שסבתא רבתה מכינה לו, ועל הכאבים שתוקפים אותו מדי לילה. הילדים היו קוראים פרקי תהלים מדי בוקר לרפואתו של סבא רבה, והאבות היו יושבים סביב מיטתו, מטפלים בו ומתפללים. כולם דאגו מאוד לשלומו של סבא רבה, הוא היה האדם החשוב והצדיק ביותר בכפר. תמיד יעץ להם כיצד לנהוג כשהתעוררו בעיות, והעניק הרבה אהבה לכולם: מהקטנים ועד הגדולים.

"בוקר אחד, בשעה מוקדמת מאוד, נשמעה צווחה מכיוון האוהל של סבא וסבתא. הנשים חשו למקום, וכשיצאו ממנו סיפרו לילדים בראשים מושפלים: 'ילדים, סבא הודיע לנו שבשבוע הקרוב הוא הולך למות'. 'לא! לא רוצים!' התחילו הילדים הקטנים לבכות. האימהות ליטפו אותם, ואמרו: 'רגע, ילדים. אל תבכו. סבא הודיע לנו שלפני שהוא ימות הוא יגלה לנו משהו מאוד מיוחד, משהו שתמיד רצינו לדעת. סבא אמר שכשנבוא אליו הוא יוכל לגלות לנו מה יקרה בעתיד, כשהמשיח יבוא. אנחנו צריכים לבוא אליו מחר בבוקר, כולנו, כל בני המשפחה המורחבת, נעמוד סביב מיטתו, ונשמע ממנו דברים מופלאים'.

"במהלך היום כולו ניכרה התרגשות בקרב תושבי הכפר. מצד אחד כולם הצטערו שסבא הולך למות, אבל הם גם היו סקרנים מאוד לשמוע מה סבא יגלה להם ברגעים שלפני מותו. בלילה רבים מהם לא הצליחו להירדם – בכל זאת, מחר הם יידעו מה יקרה בימות המשיח! בשעת בוקר מוקדמת קפצו כולם ממיטותיהם, התלבשו, התפללו וצעדו אל האוהל של סבא. באוהל שררה עדיין אפלולית של שעת בוקר מוקדמת. סבא שכב במיטה, זקנו הלבן נוגע בשמיכה, ועיניו עצומות. למרות שעשרות אנשים הצטופפו סביב המיטה, שרר שקט מוחלט במקום. שפתיו של סבא מלמלו תפילה חרישית. כולם הביטו בו במתח.

"אחרי כמה דקות, הוא פקח את עיניו. סבא הביט בכל אחד ואחד, כל מי שעמד סביב המיטה, ומעיניו בקע אור מיוחד. בשקט בשקט, בקול חלוש, סבא פתח את פיו והחל לדבר: 'ילדיי ונכדיי היקרים. אני עומד לעבור לעולם שכולו טוב. לפני שזה יקרה, אני רוצה לברך כל אחד ואחד מכם ולהיפרד. ויש עוד משהו שאני רוצה לגלות לכם: 'אתם יודעים בוודאי שבאחרית הימים יגיע המשיח והגאולה השלמה. ברגע הזה אני יכול לגלות לכם את הסוד הגדול שכל עם ישראל לדורותיו ירצה לדעת. המשיח יבוא ב...' כולם עמדו בפה פעור למחצה מרוב מתח כדי לשמוע את המשך דבריו של סבא. אבל סבא עצר. לפתע הוא השתעל, עצם את עיניו והשתתק. את ההמשך הם לא שמעו לעולם. סבא בירך כל אחד מהם, נשכב על המיטה, ונפטר. וזו הסיבה", סיים יוסף המדריך, "שלמערה שמעלינו קוראים עד עצם היום הזה 'מערת ימות המשיח'".