חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חתן מחדרו וכלה מחופתה - שולחן עורך

קצין הצנחנים אהרון קרוב נפצע קשה בעזה השבוע ונאבק על חייו ועל בריאותו. מבט מקרוב על חתן צעיר שיצא מחופתו למלחמת מצווה
15/01/09, 09:46
עמנואל שילה

 

 

כותרת:

משנה:

 

"כי יקח איש אישה חדשה

לא ייצא בצבא...

נקי יהיה לביתו שנה אחת

ושימח את אשתו אשר לקח"

(דברים, כ"ד ה')

 

יום חמישי לפני שבועיים, חתונה בחדר האוכל של הישיבה התיכונית בקרני שומרון, המשמש גם כאולם השמחות המקומי. החתן אהרון קרוב הוא בן היישוב, תלמיד ישיבת ההסדר המקומית. לפני הגירוש למד בישיבה בנצרים. בתקופת האחרונה הוא קצין בצה"ל, מפקד מחלקת צנחנים. הכלה, צביה לבית מרדכי, היא בת למשפחת ותיקי היישוב השכן, קדומים, היישוב היהודי הראשון בשומרון. בוגרת מדרשת שילת בקרני שומרון, שם מלמדת אימו של החתן. שידוך של הרב שי גרין, ראש המדרשה.

אבי החתן, הרב זאב קרוב, מחבר הספר הנפוץ 'דע מה שתשיב לעצמך', הוא דמות ידועה בציונות הדתית, שמתייחס אל צה"ל ואל השירות בו ביחס של קדושה. כשהגעתי לפני שנים כר"מ צעיר אל ישיבת ההסדר בקרני שומרון, הוא כיהן שם כמשגיח הוותיק של הישיבה ומעביר השיעורים המרכזי בנושאי אמונה ומחשבת ישראל. אחר כך נקרא לעמוד בראש הישיבה התיכונית המקומית, שם מתקיימת החתונה.

לאחר לחיצת היד למזל טוב וחיבוק עם אבי החתן, מספר לי הרב קרוב איך בשבת שלפני החתונה, באמצע 'שבת חתן', אהרון הוזעק אל חייליו בעזה. באותה שבת, פרשת 'מקץ', החל חיל האוויר לכתוש את קיני החמאס בעזה. בגדודי החי"ר הוכרז על כוננות לקראת אפשרות של כניסה קרקעית. ביום שלישי אהרון שוחרר לביתו לקראת החתונה, וכעת הוא עלול בכל רגע להיקרא אל המבצע הקרקעי המתוכנן. מפקד הפלוגה שלו, שיצא עם כמה חיילים להשתתף בחתונה, לא הצליח להגיע. 20 דקות לאחר שיצאו לדרך הם קיבלו הוראה להסתובב ולחזור בחזרה.

פתחנו בפלפול הלכתי. על פי ההלכה, האם החתן רשאי לעזוב את כלתו ולצאת למלחמה? האם הוא חייב לצאת? המשנה המפורסמת שגורה על פינו: "במלחמת מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". האם זהו המקרה? ואולי חובת החתן לצאת היא רק כאשר הכל יוצאים, אבל כל עוד לא כל הכוחות משתתפים בלחימה - גם הוא פטור כי אפשר לקחת מישהו אחר במקומו? ומצד שני, מי יכול להיכנס היטב לנעליו של מפקד מחלקה אשר מתאמן כבר תקופה ארוכה עם חייליו לקראת המבצע? מי מכיר כמוהו את יכולותיו של כל אחד מהחיילים? אם יביאו קצין אחר במקומו, האם החיילים יילכו אחריו בלב שלם כמו אחרי המפקד שאליו הם רגילים? האם התפשרות על ממלא מקום לא עלולה, חלילה, לעלות בחיי אדם?

ההתלבטות הרגשית, ההלכתית והערכית היא מייסרת, אבל גם מרוממת. מצוות שבעת ימי המשתה מול מלחמת מצווה. בניין הבית האישי מול מסירות נפש למען האומה במלחמתה. מתי באלפיים שנות גלותנו התקיים דיון מעשי כזה בבית המדרש? כאשר עם ישראל חזר להיות עם לוחם, מרבית הלוחמים לא היו כאלה שהתחבטו בשאלות הלכתיות. החיילים והקצינים בני הישיבות שממלאים היום את שורות צה"ל, מרחיבים את גבולה של תורה ואת הופעתה בעולם אל התחום החשוב הזה. פתאום 'הלכות מלכים ומלחמותיהם' במשנה תורה לרמב"ם חדלו מלהיות 'הלכתא למשיחא'. אשרי העם שככה לו.

 

"במלחמת מצווה הכול יוצאים,

אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"

(משנה סוטה, פרק ח')

 

יום שישי בבוקר שלמחרת, בית הכנסת בקדומים. כשהחזן במניין שלי מדלג על 'תחנון' אני מחפש ומוצא את החתן, בחולצה לבנה, מתפלל בקצה האולם. הוא לא יספיק לאכול את ארוחת הבוקר המשפחתית הראשונה שהכינה כלתו הטרייה, וכבר יוזעק שוב אל גבול עזה. לא ירח דבש, אפילו לא שבעת ימי משתה. בקושי לילה אחד של חסד. יש תדריך לקראת הכניסה הקרקעית, המיועדת למוצאי שבת, ונוכחותו הכרחית.

יום שישי, השעות נוקפות וכולם דואגים: האם החתן יגיע לשבת שבע ברכות? השבת מתקרבת, משפחת החתן מגיעה להתארח ביישוב של משפחת הכלה, והחתן עדיין לא כאן. 5 דקות לאחר הדלקת נרות הוא מגיע. עוד כמה שעות של שמחת חתן וכלה. בשבת בבוקר, בפתח בית הכנסת, הרב קרוב מספר לי שהוא שוב נקרא לשם. הלילה נכנסים.

אני מודיע לגבאי שיחפש עולה אחר ל'מפטיר'. שבת שבע ברכות בלי החתן. האם אומרים 'שבע ברכות' כשהחתן איננו? בדיקה בספרים מעלה שלא.

 

"ומאחר שייכנס בקשרי המלחמה - יישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, ויידע שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד, ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה"

(רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם)

 

שבוע ראשון למלחמה. סג"מ אהרון קרוב עם חייליו, בין הכוחות הראשונים שנכנסו מדרום לעזה. בינתיים הגיע אל כלי התקשורת הסיפור על החתן שיצא לקרב למחרת חתונתו, וכולם רוצים לראיין את בני המשפחה. הכלה ואבי החתן מתראיינים. גלי צה"ל, ערוץ שתיים, ידיעות אחרונות, הארץ. כולם מתעניינים, רוצים לדעת איך ההרגשה. אז מה, שואלת יעל דן, לא הספקתם אפילו לפתוח את המתנות? לא תמיד מבינים מה ההבדל בין שבת חתן לשבת שבע ברכות, ובעיקר לא לגמרי מבינים מה זו חתונה בשביל זוג דתי צעיר. אבל העניין וההזדהות כנים לגמרי. צביה מסבירה שהיא שלמה עם החלטתו של אהרון, ושהם החליטו ביחד שהמשימה הלאומית קודמת לאושר הפרטי שלהם.

בגיליון השבת של 'ראש יהודי' הרב קרוב מפרסם מאמר ששוזר את הנושא עקרוני עם הסיפור הפרטי: "תמיהות רבות, שאלות ואף כעסים שמעו אוזניי על עזיבת החתן את הכלה. האם אי אפשר להסתדר בלעדיו? האם אין מצווה לשמח את אשתו?". והוא מסביר: " חכמים מלמדים אותנו את תורת האלוקים. הם לא מסתכלים על המציאות ממבט אנושי מצומצם. לא השכל האנושי והרגשות החולפים קובעים את סדרי החיים וערכיהם, כי אם המוסר האלוקי. חכמים מלמדים אותנו לימוד גדול אך גם פשוט: הבניין האישי והזוגי יונק את משמעותו וחשיבותו רק מהחיבור אל הציבור והכלל... יש לו משמעות רק מתוך היותו חלק מקדושת עם ישראל כולו, ולשם כך אנו נישאים".

 

שיר המעלות

ממעמקים קראתיך ה'

ה' שמעה בקולי

תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוניי

(תהילים פרק ק"ל)

ביום שלישי בבוקר מגיעה השמועה הקשה: קצין צה"ל אהרון קרוב נפצע קשה בעזה. מאש כוחותינו. לא, ממטען בבית ממולכד. טלפון מהיר לרב קרוב. הם בדרך לבית החולים, לא יודעים בדיוק מה מצבו. הם לא מודיעים בטלפון.

הוא נפצע בשעות הקטנות של הלילה, במהלך קרב לטיהור בית. מטען שהוטמן מאחורי הדלת התפוצץ לו בפנים. לפני שאיבד את הכרתו עוד הספיק אהרון לשאול את חייליו: "כולם בסדר?" עבר ניתוח בשטח. הגיע לבלינסון במסוק, ומייד הוכנס לשעות ארוכות של ניתוח.

בקומת חדרי הניתוח בבית החולים, משפחות קרוב ומרדכי הענפות ממתינות בדריכות אך בשקט. הם למודי ניסיון עם פצועי מלחמה. יואב מרדכי, אחיה הגדול של צביה, נפצע קשה מאוד בלבנון לפני למעלה מעשור. היה אז מפקד פלוגה בגולני. עבר תהליך ארוך וממושך של התאוששות ושיקום עד שחזר לפיקוד קרבי כמג"ד בגולני. אחר כך התקדם לתפקיד סמח"ט גולני. עכשיו הוא בעזה, נלחם שוב בראש גדוד 13 שעליו פיקד בעבר. החליף את מפקד הגדוד שנפצע בימי הלחימה הראשונים.

גם במשפחת קרוב זה לא הפצוע הראשון. לפני כשנתיים נישאה רעות, אחותו של אהרון. החתן הגיע לחתונה כשעדיין ניכרים בו רישומי פציעתו הקשה במלחמת לבנון השנייה. גם פגיעת ראש קשה כבר היתה במשפחה. לחיה קרוב, אמו של אהרון, יש אחות שגרה עד לגירוש עם משפחתה בעצמונה. פעוט מילדי המשפחה נפצע קשה בראשו מרסיסי פגז מרגמה שירו השכנים הערבים מחאן-יונס. אח אחר של חיה קרוב שגורש עם משפחתו מנצרים, התיישב עם גרעין נצרים באריאל.

אבל למרות המחיר הכפול שמשלמת משפחתו המורחבת, תחילה בגירוש ואחר כך במלחמה שפרצה בעקבותיו, הרב קרוב רחוק מכל התחשבנות. הסיפור החם על החתן שגויס הפך לסיפור לוהט בעקבות פציעתו הקשה. צוותי תקשורת מגיעים לבית החולים, והרב קרוב נענה לבקשות לדבר עמם בתנאי שיבואו כולם ביחד.

במסיבת עיתונאים שמארגנת דוברות בית החולים הוא מתאר בטון רגוע את המצב, עונה לשאלות בנחת, מרעיף על שומעיו דברי עידוד ואמונה, ולא מסגיר אף גרם של התמרמרות. "זו מלחמה למען עם ישראל וארץ ישראל", הוא אומר, "וברגע הזה שמים את העניינים הפרטיים בצד, למען חיינו כאן בעתיד. את המסר הזה, שאנחנו שומעים מכל החיילים, ומן הפצועים שרוצים לחזור ולהילחם, צריך להעביר למנהיגים שלנו, שלא ירפו את ידי הלוחמים".

בזכות נוכחותם הבלתי-שגרתית של כתבי 'בשבע' עולות בחדר גם שאלות מוזרות כמו מה היו תחושותיו של אהרון לנוכח השיבה אל המקום שממנו גורש, והאם לדעת הרב יש לבנות מחדש את היישובים בחבל עזה. "בסופו של דבר", הוא משיב, "עם ישראל יחזור לכל המקומות האלו, כי הם שלנו".

 

א-ל נא רפא נא לו

יום שלישי בלילה, בדרך מהמערכת הביתה. הרופאים אמרו מוקדם יותר שהניתוח עבר בהצלחה. מצבו קשה אך יציב, והוא יורדם לכמה ימים כדי להמשיך בתהליך ההתאוששות. בדרך הביתה אני שומע ברדיו דיווחים מפחידים על מערכות בגוף שהתדרדרו ועל הגדרת מצבו כאנוש. האם המצב החמיר? תחינה בוקעת ממיתרי הלב המרוטים. בתכניתו של אהרון ויזנר ברשת ב' מדברת חגית ריין, אמו של רס"ן בניה ריין שנפל במלחמת לבנון, גם היא מקרני שומרון. היא מספרת ששלחה את בניה, שנמצא עכשיו על יד כסא הכבוד, כדי שיסדר שם שישמרו על אהרון קרוב.

בבוקר אני מתקשר לרב קרוב כדי לשמוע אם צריכים שם משהו. הרגע הוא סיים שיחה עם הרופא ובשורות טובות בפיו. הרופאים אומרים שזה נס. אהרון התעורר ותיקשר איתם. לצורך רפואתו הם מעדיפים לחזור ולהרדים אותו. מצבו עדיין קשה, אך בהחלט יותר מעודד. תודה, ריבונו של עולם. תשמור עליו, תחייה אותו, תרפא אותו, תחזק אותו. תחזיר אותו לאיתנו.

אהרון יהושע בן חיה שושנה. קצין צנחנים. חתן שיצא מחופתו כדי להילחם בשביל כולנו, נפצע בראשו ומצבו קשה. תתפללו לשלומו ולרפואתו, בתוך שאר פצועי צה"ל וחייליו.