בשבע 326:דרוש ניצחון בסימן קריאה

למרות שצה"ל טרם נכנס ללב עזה, החמאס ממשיך לאבד כוח: אנשיו עורקים, הנהגתו מסתתרת וירי הרקטות שלו מצטמצם. בתגובה מנסה הארגון להפיץ ידיעות שקריות על חטיפות חיילים וטלים שמגיעים עד תל-אביב

חגי הוברמן , י"ט בטבת תשס"ט

 

זו היתה יכולה להיות תמונת הסיום האופטימלית של החמאס: אנשיו חודרים לאזור נחל עוז, לקיבוץ או לבסיס הצבאי שלידו או למסוף הדלק המשמש להעברת דלקים לפלשתינים ברצועה, חוטפים חייל או אזרח, ונעלמים איתו במעמקי עזה, תוספת לגלעד שליט. השבוע, בזכות פעילות צה"ל, גם המזימה הזו סוכלה. בפעילות משותפת לצה"ל ולשב"כ נחשפה המנהרה סמוך למסוף נחל עוז. היא נחפרה מתוך בית, כ-300 מטר מגדר המערכת, במטרה לחדור דרכה לשטח ישראל ולבצע פיגוע ראווה. המנהרה פוצצה בידי חיל ההנדסה.

בשבוע השני ללחימה הקרקעית, המשיך צה"ל בלחץ המאסיבי על החמאס, הפעם בעזרת המילואים. בתחילת השבוע, ביום ראשון, החל שילוב כוחות המילואים בלחימה הקרקעית ברצועת עזה. אנשי המילואים תפסו את המרחבים שהחזיקו החטיבות הסדירות, שחייליהן התקדמו אל תוך השטח האורבני של עזה, כשהם 'נוגסים' בשטחים נוספים, באיטיות אבל באופן שיטתי, ומעמיקים את הסריקות ואת הפגיעה בתשתיות הטרור. כתוצאה מכך גם רמת החיכוך של כוחות צה"ל עם חמאס עלתה, והדבר ניכר בעלייה במספר המחבלים שנפגעו בהיתקלויות עם צה"ל – כמה עשרות מחבלים ביום. זאת בנוסף להמשך תפיסת אמצעי לחימה, חשיפת מטענים ואמצעי לחימה רבים, כולל בתוך מסגד.

 

 החמאס מתחיל להישחק

החמאס בלחץ, ומתחיל להראות סימני שבירה. בשבוע השני של הלחימה ניכרות תופעות שבישראל לא פיללו לראותן: סימנים של עריקות בקרב מחבלים בחמאס לנוכח השחיקה שלהם בקרבות. כוחות צה"ל גילו השבוע בעזה לא מעט עמדות שננטשו ע"י מחבלי חמאס, אשר הסתלקו ללב השטח הבנוי. העיתון הלונדוני "טיימס" חשף ביום שני כי אנשי החמאס חוששים להזדהות באופן גלוי מחשש לפגיעה של צה"ל. בכתבה שפירסם העיתון סופר איך לוחם חמאס צעיר ועטור זקן עומד מתחת לגגון של חנות במרכז עזה בניסיון להסתתר מפני המזל"טים הישראליים. "מוחמד, 24, המשתייך לגדודי עז אל-דין אקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, אומר שהוא ושאר הפעילים לובשים בגדים אזרחיים, מחביאים את כלי הנשק שלהם ולא מסתובבים יותר בקבוצות. הוא מתעקש שלחמאס עדיין יש מלאי גדול של רקטות אותן ניתן לשגר מבונקרים מוסתרים", מדווח ה"טיימס".

"אנחנו יודעים שפלוגות שלמות בחמאס פשוט נמחקו", אמר השבוע קצין בכיר, "אנחנו מזהים עריקויות ונפקדויות מהלחימה. חמושי חמאס חוששים לצאת להילחם". זאת, מסתבר, היתה הסיבה שצה"ל הצליח לחסל בשבת שעברה את  אמיר מנסי, מפקד מערך הירי הרקטי בעיר עזה, ומי ששימש בפועל כקצין ארטילריה של חטיבת עזה. נוסף לתפקידו שימש מנסי כמוקד ידע בתחום ירי רקטות הגראד ארוכות הטווח. במסגרת פעילותו, תכנן, ארגן וביצע באופן פעיל עשרות שיגורי רקטות לעבר ישראל.

במהלך פעילות כוחות צה"ל בג'בל רייס בעזה, זוהה מנסי כשהוא מבצע ירי רקטי. כוחות צה"ל פתחו לעברו באש ממנה נהרג מנסי ושני מפעיליו הקרובים נפגעו. התברר שהוא יצא לשגר בעצמו פצצות מרגמה לעבר כוח של גולני, משום שפעיליו סירבו לעשות זאת.

ערב המלחמה, פירסם המודיעין ידיעות שסיפרו על תוכניות הלחימה של החמאס, החל מההיבט ההגנתי – התמודדות עם כוחות צה"ל בתוך הרצועה אחרי שייכנסו לשם – ועד להיבט ההתקפי, פעילות יזומה של החמאס כנגד מוצבי צה"ל בשטח ישראל, כולל ניסיונות לחטיפות חיילים נוספים משטח ישראל דוגמת חטיפת גלעד שליט. עד כה, דבר לא בוצע מכך.

הנהגת חמאס ברצועה נמצאת במחתרת. נפח הראיונות הטלפוניים והראיונות באולפן, שנהגו בכירי חמאס להעניק, קטן באופן ניכר. חלקם נעלם לחלוטין מהזירה התקשורתית או מסתפק בהשמעת קול בודדת, בדמות הודעה כתובה או נאום מוקלט, כמו הנאום המוקלט והצהרה כתובה לעיתונות של איסמאעיל הנייה, או הראיון המאולתר של מחמוד אלזהאר מתוך מקום המסתור שלו. בהעדרם של בכירי חמאס ברצועה ממרקעי הערוצים תופסים את מקומם בכירי חמאס בסוריה ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק, מחמד נזאל, ונציג חמאס בלבנון אוסאמה חמדאן. הם לפחות אינם צריכים להסתתר.

 

חמאס עזה נגד חמאס דמשק

את מערך הדוברות של חמאס מוביל משיר אלמצרי. שבמהלך המלחמה חזר 'לככב'. לצידו מופיעים גם פוזי ברהום, אימן טה, אסמאעיל רצ'ואן וטאהר אלנונו. דוברים אלו הקטינו גם הם את נפח התבטאויותיהם בתקשורת והם ממעטים להגיע לאולפני הטלוויזיה בהשוואה לתקופה שלפני מבצע 'עופרת יצוקה'.

בישיבת הממשלה ביום ראשון אישר ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין כי בעמדת חמאס מסתמנים בקיעים. בעוד שההנהגה בדמשק מפגינה עמדות נוקשות, הרי שהנהגת הרצועה מבינה שאין מנוס מפשרה. חמאס, הסביר ידלין, שלא צפה את התגובה הישראלית לשבירת הרגיעה, מתקשה לממש את אחריותו השלטונית ומוטרד מהביקורת הגוברת והולכת ברחוב העזתי על אוזלת ידו והעלמות הנהגתו.

בצה"ל מנסים לתת שני הסברים להתנהגות החמאס: הראשון – צה"ל יושב בקליפה של עזה, ולא בשטחים הצפופים מאוד של המרחב האורבני. בתוכנית המגננה של החמאס, שהוכנה זמן רב מראש, הם תיכננו לבצע קרב השהיה של כוחותינו, עם גרימת יותר נזק משגרמו בפועל, כשאת המערך ההגנתי שלהם תיכננו לבצע בגרעין הקשה של המערך האורבני. נכון לאמצע השבוע, צה"ל עדיין לא נכנס לשטחים הללו, הגם שהוא מתקדם לתוכם באיטיות.

הסיבה השנייה – הפעילות של צה"ל, בצורה שיש בה הרבה יותר מודיעין, יותר אש, והיא יותר איטית. מול עוצמה כזו גם החמאס נוקט בצעדים זהירים יותר.

וכנראה שגם תוך כדי לחימה צה"ל פועל פסיכולוגית לשבור את החמאס. היומון 'א-שרק אלאווסט' היוצא בלונדון טען כי צה"ל מנצל את יתרונו הטכנולוגי כדי לפרוץ לתדרים של כלי תקשורת של החמאס ברצועה ולשדר דרכם תכני תעמולה נגד הארגון. על פי היומון, צה"ל מנסה לשבור את רוח הלחימה של ציבור הצופים והמאזינים, אשר ישראל מניחה כי הם תומכים בחמאס. תעמולה זו מציגה את לוחמי החמאס, בהם הבכיר מחמוד אלזהאר, כפחדנים, ואת החמאס כארגון טרור שאינו דואג לאינטרסים של העם הפלשתיני, אלא מהווה כלי בידיה של איראן.

היומון הבריטי גם דיווח שצה"ל מפזר מעל בתי התושבים עלונים בשפה הערבית, הקוראים לא לשתף פעולה עם החמאס בטענה כי הארגון קורס ופעיליו מתחפשים לאזרחים כדי להינצל.

בחמאס רואים בעיניים כלות איך בשעה שאנשיהם מנהלים בעזה מלחמה לחיים ולמוות, רחובות רמאללה שקטים וכך גם רחובות קהיר, רבת עמון, ריאד ותוניס – כל העולם המוסלמי החילוני, שאינו רואה עצמו שותף לחלומות החמאס לאחד את העולם האיסלאמי תחת ראייתו המחמירה והטוטליטרית של האסלאם.

כל שליטי מדינות ערב מבינים שהחמאס - כמו הארגון המקביל לו בלבנון, חזבאללה - הוא כלי בידי המשטר האיראני השואף להפוך לכוח הדומיננטי במזרח התיכון ולסלק את אלו שמאיימים על האינטרסים

שלו. לכך אין להם שום אינטרס לעזור.

השבוע גם נמשכה מגמת הירידה בהיקף ירי הרקטות ופצצות המרגמה המשוגרים לעבר ישראל, אשר התייצבה על כ- 20 רקטות ליום. זו, להערכת גורמי ביטחון, נובעת ממצוקת אמצעי לחימה, קשיים מבצעיים ופגיעה בבכירי מערך הרקטות. גם התקיפות האוויריות המתמשכות בציר פילדלפי קוטעות את צינור החמצן של חמאס.

ראש השב"כ יובל דיסקין סיפר בישיבת הממשלה ביום ראשון כי קיימות עדויות ברורות על כך שתושבים ברצועת עזה מתנגדים לכך שיוצבו משגרי רקטות ליד בתיהם. חמאס, אמר דיסקין, נוהג ביד קשה כלפי תושבים אלה. כמו כן, קיימות עדויות על חיסול בדם קר של עשרות פלשתינים תומכי פתח ע"י חמאס בחסות הקרבות. דיסקין הוסיף כי קיימת ביקורת ציבורית על כך שחמאס המית אסון על רצועת עזה.

 

'ההצלחות' של חמאס

החמאס, מצידו, מתאמץ ככל יכולתו להציג הצלחות צבאיות שלא היו ולא נבראו. בהיעדר הצלחות בשטח מוציאה חמאס הודעות שקריות על 'הצלחות' כביכול בלחימה, למשל: הודעה שקרית על חטיפת חייל צה"ל ב-12 בינואר; פרסומים על ירי למרחק של 50 ק"מ לעבר בסיסי חיל האוויר (שלא בוצע); פרסום על יכולת הרקטות של חמאס להגיע לתל אביב; פיצוץ כביכול של 11 טנקים ישראלים; צילומים של פצועים ישראלים בבתי חולים המשודרים שוב ושוב על מנת ליצור רושם של נפגעים רבים.

עם זאת, הבהיר בממשלה ראש אמ"ן אלוף אהרון ידלין, אסור לשגות באשליות: החמאס לא מתכונן להניף דגל לבן בקרוב, וביכולתו להוסיף ולגבות מישראל מחירים, הן בירי לעבר ישראל והן בפגיעה בכוחות צה"ל .

מדי יום, תוך כדי לחימה, פותחת ישראל "מסדרון זמני הומניטארי", בין השעות 10:00– 13:0, במטרה לאפשר לתושבי רצועת עזה להצטייד ולתקן מערכות תשתית. זעקות השבר בכל העולם על הנזק ההומניטרי שישראל גורמת לרצועה, מתעלמות מהניצול הציני שהחמאס עושה בעצמו בסיוע ההומניטרי, ובדרכים שהוא משתמש בעצמו בסיוע הזה לטובת הלחימה בישראל. בחמאס מנצלים את ההפוגות הללו להמשך הירי לעבר ישראל. ביום שני, בדיוק בשעות הללו, כאשר במעבר כרם שלום עברו 81 משאיות ובמעבר קרני עברו 12 משאיות לראשונה מאז תחילת מבצע 'עופרת יצוקה', נורה מטח רקטות לעבר שדרות ואופקים.

החמאס ושאר אירגוני הטרור מנצלים את הסיוע ההומניטרי, כדי להבריח ציוד, כולל ציוד צבאי, במשאיות האספקה הנכנסות לרצועה. ביום שני עוכבו במעבר כרם שלום ארבע משאיות, שהיו אמורות להוביל ציוד יעודי לרשות האנרגיה ברצועת עזה, לצורך טיפול בתשתית החשמל. בדיקה של צה"ל גילתה כי במשאיות הללו נעשה ניסיון להבריח מכשירים אלקטרוניים רבים, ביניהם מכשירי מיקרוגל. בין המכשירים הללו נמצאו אמצעי צילום ואמצעי ראיית לילה, אשר נועדו ככל הנראה לשימוש ארגוני הטרור ברצועה. למרות זאת, התירה ישראל מעבר משאית אחת, אשר נשאה ציוד יעודי לרשות האנרגיה, על מנת לאפשר תיקון תשתית החשמל ברצועה.

קצין המבצעים של מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) עזה, סא"ל אבי ביטון, גילה השבוע שהחמאס משתלט על שיירות סיוע הומניטרי שמועברות לרצועת עזה, ומוכר את השלל לאוכלוסייה הפלשתינית.

ומנגד – צה"ל, למרות כל ההשמצות, מקפיד ככל יכולתו שלא לפגוע באוכלוסייה חפה מפשע, גם במחיר של פגיעה בביטחון, כמו ויתור על פגיעה במשאית מלאה רקטות כדי לא לפגוע באזרחים פלשתינים.

השבוע היו שני מקרים שבהם זיהו מטוסי חיל-האוויר רכב מלא רקטות גראד נוסעות בעזה בתוך שטח בנוי. כלי הטיס שיגר טיל לעבר הרכב, אבל כשהטייס הבחין שהרכב נמצא באזור הומה אזרחים, הוא הסיט את הטיל לשטח לא מיושב, ושם הוא התפוצץ, גם במחיר ויתור על הפגיעה ברקטות.

 

 מה המטרה?

 ואחרי הכל, בתחילת השבוע השני ללחימה, עדיין מתקשה מדינת ישראל להגדיר לעצמה את מטרת המבצע. ברמה הכללית, ברמת הדרג המדיני, ההגדרה ברורה דווקא משום שהיא עמומה: הפסקת ירי הרקטות ויצירת מציאות חדשה בעוטף עזה. כשמנסים להבין מהדרג הצבאי את מטרות הלחימה, באופן האמור להיות מתורגם לתוכניות אופרטיביות, שומעים הגדרות שונות. השבוע הגדיר קצין בכיר במטכ"ל את המטרה כ"הרתעה, דרך פגיעה בפח"ע" (פעילות חבלנית עוינת). מטרת הפעילות ברצועה, מסבירים גורמים צבאיים, היא לפגוע בחמאס כדי שהוא יחליט להפסיק את ירי הרקטות. זה לא אומר שאין מבצעים אחרים שיכולים להתפתח עד לכיבוש מוחלט של הרצועה, כדי למנוע מהחמאס את היכולת לשגר רקטות.

"כל מטרת הפעולה היא לעבוד על הרצונות והכוונות של האויב", אמר השבוע קצין בכיר במטכ"ל, מאלו המעורבים אישית בתכנון המבצע, "זה בפירוש מימוש האמירה של קלאוזביץ', שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. אני רוצה לגרום לחמאס מחירים כל כך כואב, מנפגעים ועד חורבן סמלי שלטון, שבחמאס יבינו שהם צריכים לעצור את ירי הרקטות".

מכאן נובע אופי הפעילות הצבאית ברצועה. בצה"ל אומרים כי פעילות צה"ל ברצועה מתבססת על התפישה, שבאמצעות הפגיעה בחמאס תושג ההרתעה שתשיב את השקט לדרום.

האם בדרך זו אפשר יהיה למנוע גם את ההתחמשות העתידית של החמאס, של שיקום התשתית הצבאית-חבלנית שלו שנפגעה קשות? במילים אחרות: האם אפשר להוציא מהחמאס באמצעות התקיפות את המוטיבציה לא רק שיפסיק כעת את הירי, אלא גם שלא ינסה לחדש בעתיד את מלאי הרקטות שלו?

כעת רגע ההכרעה הישראלית: האם לעבור לשלב הבא כדי שבאמת לא תהיה שאלה מי ניצח, או לעצור את המערכה בשלב בו החמאס יוכל להציג את המהלך הישראלי כניצחון שלו.

כבר לפני שנה דיבר הרמטכ"ל גבי אשכנזי על כך, שבמלחמה הבאה אסור שיהיה סימן שאלה מי ניצח בה. אפשר לקוות שגם הדרג המדיני מבין את חשיבות הצבת סימן הקריאה הזה, ולא סימן שאלה.

 

אזרחים כ'מגן אנושי'

ככל שמתמשך מבצע 'עופרת יצוקה' נחשפות דוגמאות נוספות הממחישות שחמאס עושה שימוש באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה כב'מגן אנושי', כחלק מתפישת הלחימה שלה. דוגמה בולטת לכך ניתנה ביום ראשון השבוע, כשכוח צה"ל שפעל בצפון רצועת עזה, נתקל בבית ספר בשכונת זייתון, שהיה ממולכד כולו. מבית הספר הוביל פתיל השהייה אל גן חיות קטן הממוקם בסמוך, שבכלוביו נותרו חיות. חיילי צה"ל ניטרלו את מטעני החבלה. מאוחר יותר התגלה בתוך בית הספר מצבור של אמצעי לחימה בהם רובים ומטולי RPG.

השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, אמר ביום שני בראיון לגלי צה"ל כי בכירים בחמאס מוצאים מחסה בבית החולים שיפא, הנמצא במערב עזה באזור היותר יוקרתי של העיר. לדבריו, מפקדי חמאס מסתובבים במקום, בחלק מהמקרים לבושי חלוקים של בית החולים. במספר מקרים הם מסלקים צוותים רפואיים מחדריהם כדי לקיים ישיבות. הוא ציין גם כי בשבת שעברה נצטוו מחבלים בשטח לבוא לבית החולים כדי לקבל את המשכורות שלהם.  

השר דיכטר הוסיף באותו ראיון לגלי צה"ל כי במסגד עימאד עקל שבג'באליא, לאחר שהופצץ ע"י חיל האוויר, היו פיצוצי משנה שנמשכו זמן רב כתוצאה מהתפוצצות חומרי נפץ ותחמושת שאוחסנו במקום ע"י מחבלים. פיצוצי המשנה הללו פגעו בבית הצמוד למסגד ופגעו במשפחה המתגוררת במקום.

מקרבת אחד המסגדים שהותקפו השבוע ע"י צה"ל, נורתה אש רקטות לעבר ישראל. קצין בכיר הציע השבוע לתקשורת להפסיק להשתמש בביטוי "מסגדים שבהם הוסתרו אמצעי לחימה" ולדבר במקום זאת על "מחסני אמל"ח במסווה של מסגדים".

קצין בכיר בצה"ל סיפר כי היו מקרים של שינוי חימוש או שינוי משימת תקיפה בגלל גילוי של אזרחים פלשתינים בקרבת המטרה שאינם מעורבים בטרור. לדבריו, לא פעם נפסלו מטרות בגלל קירבה לכוחותינו או קירבה לפלשתינים בלתי מעורבים. "לכלי הטיס יש אפשרות לבחור את סוג החימוש באוויר", אומר הקצין הבכיר.

התשתית הצבאית הענפה של ארגוני הטרור ממוקמת בכוונה בקרב אוכלוסייה המתגוררת במרכזים עירוניים, כולל בתי מגורים ומוסדות ציבור כגון מוסדות חינוך, מסגדים ובתי חולים, כשהעיר עזה מהווה את "מרכז העצבים" של הרצועה, ובשמונה מחנות פליטים ברחבי הרצועה, הבנויים ומאוכלסים בצפיפות. גם ירי הרקטות ופצצות המרגמה מתבצע מקרבת בתי מגורים של אזרחים פלשתינים ולעיתים אף מקרבת מוסדות חינוך ומסגדים. חוליות הירי מתמקמות במכוון בקרבת בתי מגורים על מנת להסוות את חוליות המשגרים ולהגן עליהן מפני צה"ל. הירי משבש את שגרת החיים של האוכלוסייה, חושף אותה לפעילות סיכול ומנע של צה"ל ומסכן את חיי התושבים.

הדבר החמור ביותר הוא השימוש היזום באזרחים, כולל ילדים ונערים, על מנת לשמש כ"מגן אנושי" למחבלים שארגוני הטרור חוששים כי בתיהם יותקפו ע"י צה"ל. במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' ובמקרים נוספים בעבר ניצלו ארגוני הטרור באופן ציני הודעות מקדימות של צה"ל המכוונות לגרום לאזרחים להתפנות מאתרי התקיפה, לשם גיוס יזום של אזרחים ובכלל זה ילדים ונערים להגנה על בתיהם של בכירי הטרור.