בשבע 326:בשארה לא לבד

ערביי ישראל כבר מזמן אינם רק 'גיס חמישי' שפועל בהיחבא. בהתנהגותם ובמסמכי החזון שלהם הם הפכו להיות ראש החץ במאבק הערבי כנגד מדינת היהודים

דודו אלהרר , י"ט בטבת תשס"ט

 

הפלשתינים אזרחי מדינת ישראל אינם רווים נחת, בלשון המעטה, מן הפעילות הישראלית ברצועת עזה. המחאות, ההפגנות, הנפת דגלי חמאס ביישובים ערביים, ידויי אבנים ביישובים מעורבים ובצמתים מרכזיים, היו לדבר שבשגרה במדינתנו. פעם, לפני שנים לא רבות, היינו שומעים על "ערביי ישראל" הנקרעים בין חובותיהם וּזכויותיהם במדינת ישראל לבין נאמנותם לאחיהם ואחיותיהם הפלשתינים שהם אויבי המדינה. לא עוד! ניתן היום לקבוע בוודאות גמורה שאין בליבם שום קרע והזדהותם, נאמנותם האתנית, החברתית, האזרחית, הפוליטית, התרבותית והדתית - שלמה כל כולה עם אויבי המדינה, וראוי סוף-סוף לראות בהם אויבים של ממש לכל דבר ועניין.

 

אויב גלוי

עד לפני זמן לא רב, אפילו הנוקשים שביהודים ראו בערבים החיים בישראל מעין גיס חמישי לכל היותר, אשר יקום ביום פקודה ויחבור לאויבינו משלושה כיוונים ומתוכנו אנו - להשמיד את היישות הציונית! אלא שגיס חמישי אמור להיות גוף מחתרתי הפועל מתחת לפני השטח עד לבוא שעת הרצון. גיס חמישי אינו יכול להיות ציבור שלם, גלוי ומאורגן בארגונים שונים המקיימים פעילויות נגד המדינה בריש גלי בכל אתר ואתר. גיס חמישי אינו יכול להתקיים בדמות ארגונים גלויים לעין כל המתהדרים בשיתוף פעולה פרטני עם מדינות וארגונים עוינים מחוץ למדינה נגד מדינת-ישראל. גיס חמישי אינו יכול לפעול בתוך כנסת ישראל עצמה באמצעות נבחרים שאינם מסתירים את סלידתם מן המדינה היהודית שלנו. כל זאת באמצעות מסמכים, אמנות, ניירות עמדה, הצבעות גורליות בכנסת, מאמרים, ראיונות, מחזות, סרטים, שירים וסיפורים, הפגנות המוניות באישור משטרת ישראל, עתירות נגד מוסדות המדינה, והפגנות מלוות בכרזות בומבסטיות, דגלי אירגוני טרור וברמקולים מחרישי אוזניים. אין מדובר אפוא בגיס חמישי, מדובר באויב גלוי, מר ומסוכן מכל אויב.

איך נתייחס אפוא לציבור הזה, המונה כעשרים אחוז מאזרחי המדינה? יש בינינו שיאמרו שהשאלה אינה פשוטה, ויש שאינם רואים כאן שאלה כלל ועיקר. השבוע פסלה ועדת הבחירות המרכזית את המפלגות 'בל"ד' ו-'רעם- תע"ל' מלהתמודד לכנסת, פסילה שתיפסל ככל הנראה בבית המשפט העליון, כפי שקרה בבחירות הקודמות עם מפלגת בל"ד בראשות האזרח הישראלי הנאמן עזמי בשארה. באלו כלים ישתמש עם-ישראל לגבש לעצמו עמדה הוגנת כלפי 'האזרחים' הללו – הלנו הם אם לצרינו? לטעמי, כל יהודי באשר הוא פסול מלהגדיר את מהותם האזרחית של האנשים האלה ולכן אפנה לדבריהם-הם כפי שנוסחו בקפידה רבה ע"י טובי מומחיהם במסמך שהכתירוהו בשם "החזון העתידי לערבים הפלשתינים בישראל". המסמך פורסם לפני כשנתיים על ידי "הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות". בגוף המסמך נכתב: "אנו צועדים עתה לקראת עידן חדש. שכן עולה בקרבנו המודעות העצמית, המדגישה את הצורך בשרטוט דרכנו אל העתיד וגיבוש זהותנו הקולקטיבית וניסוח תוכניות הפעולה החברתיות-פוליטיות שלנו. שלב כינונה של ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל היווה נקודה ציון בהיסטוריה של התארגנותנו. הוועדה זכתה ללגיטימיות בהיותה המוסד הייצוגי העליון לכל הכוחות והמוסדות הפוליטיים והעממיים הפעילים" (ההדגשה  שלי – ד.א.).

כלומר המסמך הזה מבטא באופן האורגינלי ביותר את שאיפותיהם של כלל הערביים בישראל על-פי חזונם, את מהותם האזרחית כפי שהם רואים אותה, את מעמדם החברתי, הפוליטי והדתי במסגרת אזרחותם במדינת-ישראל. הם עצמם דנו בו לעומק והם-הם אשר גיבשו אותו לכלל מסמך מכונן ופירסמוהו ברבים. אין עדות מהימנה וחותכת ממנו המעיד עליהם כאלף עדים שהם פשוט מאוד – 'אויב מבית'!

 

ביטולה של מדינת ישראל

כבר במבוא למסמך ראו המנסחים צורך לקבוע כי "הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית והשימוש שנעשה בדמוקרטיה לשירות יהדותה מדיר את רגלינו משורותיה ומציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה בה אנו חיים. על כן אנו דורשים משטר של דמוקרטיה הסדרית שיאפשר לנו שותפות אמיתית בקבלת ההחלטות ובשלטון, כדי להבטיח את זכויותינו הלאומיות, ההיסטוריות והאזרחיות, האינדיווידואליות והקולקטיביות".

במילים פשוטות יותר: תביעה חד-משמעית לביטול יהדותה של מדינת-ישראל ומחיקת המילים: "בארץ-ישראל קם העם היהודי..."  ממגילת העצמאות שלנו. כל הסיפור על בית לאומי לעם היהודי בטל ומבוטל ואינו אלא כעפרא דארעא בעיניהם.

בהמשך מדגישה הוועדה את מעמדם האמיתי בעיניהם בארץ-ישראל:

"ישנן שתי עובדות מכוננות אשר יש להביאן בחשבון בגיבושו של המעמד המשפטי של הערבים הפלשתינים בישראל:

1. היותם של הערבים הפלשתינים בישראל בעלי הארץ המקוריים, אשר יש להם קשר אינטגראלי והיסטורי בינם למולדתם מבחינה רגשית, לאומית, דתית ותרבותית.

2. היותם חלק חי ובלתי נפרד מן העם הערבי הפלשתיני"  (ההדגשות שלי – ד.א.).

חשוב לדעת שכך הם מרגישים, כך הם מחנכים את ילדיהם וכך הם מצהירים כלפי כולי עלמא. אין טעם לעשות הפרדה וירטואלית בינם לבין אויבינו הערביים מחוץ למדינה, כדרך שעושים זאת גופים יהודיים מטעם השמאל הישראלי העמוק, שנוח להם להתעלם מכך ובכך מפגינים אך בוז ואי-כבוד כלפי הערביים שהם כאילו חפצים בטובתם. מבחינת הערבים, הם בעלי הארץ המקוריים וחלק חי ובלתי נפרד מן העם הערבי הפלשתיני, ואין שום ערך להחלטות בינלאומיות כפי שאין כל ערך לתוצאות של מלחמות שהם יזמו ונחלו מפלה אחר מפלה.

בין המטרות העומדות במרכז תביעותיה של החברה הערבית-פלשתינית בישראל קבעו המנסחים כי:

"הכרת המדינה בערבים הפלשתינים בישראל כקבוצה לאומית ילידה (וכמיעוט לפי ההגדרות הרלבנטיות באמנות הבינלאומיות) שיש לה הזכות, במסגרת המדינה והאזרחות, לבחור ישירות את נציגיה ולנהל את ענייניה הייחודים (התרבותיים, החינוכיים והדתיים), ולכונן את מוסדותיה הלאומיים בכל תחומי החיים. כן על המדינה להפסיק את מדיניות ההפרדה בין עדות הדת הערביות...

"הכרת ישראל בזכויות המיעוטים לפי האמנות הבינלאומיות, כך שתכיר במעמדם המיוחד של הערבים הפלשתינים בישראל במוסדות הקהילייה הבינלאומית, ושיוכרו כמיעוט לאומי ותרבותי. כילידי הארץ שיש להם אזרחות מלאה בישראל, הזכאים להגנה וחסות ותמיכה בינלאומיים על פי האמנות וההסכמים הבינלאומיים...

"ישראל תכיר בזכותם של הערבים הפלשתינים בישראל לקיים קשרים לאומיים, אזרחיים, תרבותיים וחברתיים עם שאר חלקי העם הפלשתיני וכל מרכיבי האומה הערבית והאסלאמית".

אלה מקצת מן הדרישות 'הלגיטימיות' של הפרטנרים שלנו לדו-קיום על האדמה הכואבת הזאת. נוסיף לכך את תביעותיהם הנחרצות להקמת מדינה פלשתינית נוספת לצד מדינת-ישראל, ולשיבת כל הפליטים לאדמותיהם, והרי לנו ביטול מוחלט של כל חלום וכמיהה יהודיים לכינון בית לאומי לעם ישראל שגלה מארצו. אפשר להגדיר את כל תביעותיהם כלפינו במילה אחת ברורה – קישטא!

 

תומכים בח"כ הבוגד

נשוב לפסילת המפלגות הערביות. לפי התיקון לחוק יסוד: הכנסת במאי 2002, ניתן לפסול רשימת מועמדים לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת-ישראל". בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הבחירות נשאל ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) על מעורבותו של עזמי בשארה במפלגה, והוא ענה: "עזמי בשארה הוא ממייסדי בל"ד, הוא עיצב את מצעה ואת דרכה הפוליטית, ואנו שומרים על קשר אישי ופוליטי איתו".

אותו עזמי בשארה, שנמלט מישראל בשנה שעברה מישראל בעקבות חקירה בחשד למסירת מידע וסיוע לאויב במהלך מלחמת לבנון השנייה, משמש כיום פרשן לענייני ישראל ב'אל ג'זירה'. הוא מלווה בפרשנותו את הלחימה בעזה תוך שהוא קורא למדינות ערביות להחזיר את שגריריהן מישראל, הוא תוקף את מדינת-ישראל ואת קברניטיה ומעודד את החמאס להיצמד ל'סומוד' ולהמשיך בלחימה נגד ישראל. מה אם כן דינה של בל"ד השומרת על קשר אישי ופוליטי איתו? מה צריך יותר כדי להוכיח שבל"ד, תחת מצעו של עזמי בשארה הבוגד הנמלט, תומכת במפורש במאבק המזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל?

האיום של הערבים להחרים את הבחירות אם תיפסל רשימה מרשימותיהם אינו צריך להרשים אותנו יתר על המידה הראויה. אדרבא, יחרימו הליך דמוקרטי שהם פסולים מכל וכל להשתתף בו. אין לנו לחשוש מהקצנת עמדת הערבים נגד מדינת-ישראל. עמדתם קיצונית ומסוכנת בלאו הכי ולא יהיה מנוס מלבוא איתם חשבון במוקדם או במאוחר. הם האויב הראשי וחוד החנית של כלל הערבים בעולם נגד קיומה הריבוני של מדינת ישראל כמפלטו היחיד של העם היהודי.