בשבע 327: אמא יש רק אחת

בוב מארלי ועדי רן, חלילים, רוק כבד וזמירות שבת – חבורת היוצרים המסתורית מהיישוב אור הגנוז משלבת סגנונות שונים בחגיגה של התלהבות מוסיקלית

אמציה האיתן , כ"ו בטבת תשס"ט

 

 

אינפ': 'אמא עילאה', הינדיק הפקות

תרשו לי קצת להתפרע, ולנסות לדמיין את אולפן ההקלטות של הדיסק 'אמא עילאה'. אחת וחצי בלילה, באולפן הקטן אווירה דחוסה של קפה שחור, סיגריות ואור עמום במקצת. נרתיקי הגיטרות זרוקים מתחת לתמונה של הרבי, והם עמוסים במדבקות מהסוג של "נ נח נחמ נחמן מאומן", "תחשוב טוב יהיה טוב" ועוד פנינים. טכנאי ההקלטה רכון על הקונסולה הגדולה, הפיאות הארוכות שלו מלטפות את המוני הכפתורים, והוא מנסה להשתיק בפעם האלף את הזמר: "רגע, תן לי לשמוע את הפראזה האחרונה. נדמה לי שלא נתת בה את כולך". הזמר, לבוש בגלבייה ארוכה, זקן ופיאות עד לגובה הכיס (של החולצה), קופץ מצד לצד בחדר ההקלטות הקטן, וננזף ע"י המקליט שמנסה להצמיד אותו אל המיקרופון. כשהוא שר, הוא עוצם את העיניים, מביט כלפי מעלה, וצועק אל הריבונו של עולם.

כל התיאור הזה הוא כמובן ספקולציה, מתחילתו ועד סופו. זוהי התמונה שעולה בדמיוני כשאני שומע את הדיסק, ואין לי שום דרך לאמת או להפריך אותה. יוצרי הדיסק החליטו לשמור על עילום שם, כשהמטרה היחידה העומדת לנגד עיניהם היא "למען שמו יתברך". שמו של האולפן הוא 'קן לציפור' והוא נמצא ביישוב אור הגנוז.

 אם למישהו מכם ישנה הרגשה שהתיאור שהבאתי קודם מעיד על זלזול כלשהו ביוצרים ובזמר, הריני להפריך זאת מכל וכל. המוסיקה והשירים בדיסק מעידים על אמונה תמימה, יצירה מקורית, והרבה מצב רוח, כשהדגש הוא על המילה 'רוח'. נדמה לי שהדיסק זה יהפוך ללהיט בקרב יושבי הגבעות, באשר הן, ולא רק אצלם.

יש בו עירוב של כמה סגנונות, שרובם עכשוויים מאוד – הקול מזכיר במקצת את עדי רן. המשחק של הזמר מעלה בדמיוני את שולי רנד, והמוסיקה מובילה אותי להמון מחוזות. חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות. בשיר 'נעלה לבית המקדש' אי אפשר שלא להיזכר בשיר של יהודה גלאנץ, שבנוי בצורה דומה, חלוקת מילים שווה, ורק המנגינה שונה במקצת. כל מי ששמע, יותר מפעם אחת, את בוב מרלי האגדי, יוכל להיזכר בו בביצוע של 'י-ה ריבון עולם'. גם אם תבטיחו לי שהיוצר לא שמע מעודו את בוב מרלי, אני לא אאמין. יש פה ממש  ציטוטים מהשירים שלו, ות'אמת? דווקא די כיף לשמוע את זה (דרך אגב, לא היה מזיק לזמר להיצמד לניקוד האמיתי של המילים בארמית, ולא להמציא וריאציות עצמאיות).

פה ושם נכנסים לשירים צלילים של hard rock  ולעומתם מבליחים חלילים, שנותנים גוון כפרי לביצוע.

בקיצור, 'אמא עילאה' הוא דיסק מקורי ומגוון, שפונה בעיקר אל מי שהחיבור הטבעי אל הלב המתפרע לא מפחיד אותו.

לדיסקים, מופעים וסינגלים חדשים seret@etrog.tv