בשבע 328: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , ד' בשבט תשס"ט

 

 

רב, מחנך ולוחם/ שלמה ולך, ירושלים

(בתגובה ל'רבנות בקו הראשון', גיליון 327)

לאחרונה קמו מריעין בישין להכפיש את שמו של הרב הראשי לצה"ל, הרב רונצקי. הם טוענים כי הרב, תושב איתמר, קיצוני בדעותיו ואינו דמות חינוכית הראויה לעמוד בתפקיד כה בכיר בצה"ל.

הכתבה שפרסמתם בשבוע שעבר סותרת את טענותיהם. מהכתבה עלתה דמותו של הרב כמנהיג, כאיש צבא וכמחנך בעל יוזמה.

יישר כוח לרב על מפגן העשייה והמהפך שהוא מוביל לשינוי פני הרבנות וצורכי הדת בצה"ל.

 

דרושה אחדות/ בנימין אינגולד, רעננה

הכישלון שצרב הניסיון של איחוד המפלגות לא צריך להרתיע אותנו. אחדות המחנה היא לא אופציה, היא מחויבת המציאות. לא אחדות שנסדקת בקושי הראשון, אלא אחדות אמיתית שמכירה בתרומת האחר, שלא מדברת על ויתור לשני אלא על השלמתו. לא ייתכן שתלמידי הרב שגילה לעולם את סוד האחדות לא יהיו הראשונים לקיים את זה בפועל.

לצורך ביצוע מהלך מחודש נדרשים זמן וכוחות. לכן על הציבור הדתי לאומי לזרז את מנהיגיו להחל במהלך האחדות כבר למחרת הבחירות, ולא להרפות מהם עד לסיום הביצוע.

באופן מעשי אפשר לחשוב כצעד ראשון על שילוב שני הרשימות אחרי הבחירות כשהיו"ר של המפלגה הגדולה ביותר ינהיג את ההרכב. בעת משבר, ההרכב ייפנה למועצה כעין המועצה שקמה לאחרונה לצורך הכרעה. במקביל, ובוודאי הדבר החשוב ביותר היום, חייבים לגלות את המנהיג האמוני שביכולתו להנהיג את האיחוד החדש, אישיות מושכת, מובילה, שתתעלה מעל המחלוקות הקטנות, כדי להוביל את המחנה בשלב ראשון ואת העם בשלב שני.  

 

די להרס העצמי/ שלמה וסרטיל, גני טל – יד בנימין

לציבור הדתי-לאומי מצטיין לאורך שנים כמנוע הרס עצמי, הנדיר מסוגו, מטחנה שיודעת לבטא בדיוק את ההיפך מהישגיה של התנועה הזאת. הציונות הדתית, המיוצגת ללא כל פרופורציה בגודלה בתחומים השונים, המבטאים את עיקר החיים במדינה: בצבא, במדע, בתורה, בחקלאות, במשפט ובכלכלה במוסדות החסד השונים ובתפקידים הציבוריים. הציונות הדתית מתבטאת באופן חיובי בכל מסגרת שבה חיה, וזוכה להערכה בלתי רגילה מהציבור הכללי, עד שהיא מתכנסת תחת קורת גג אחד למטרותיה היא: המשך ההישגים בתחומים השונים לדורות הבאים בחינוך והוראת הדרך לדור ההמשך. אז, כמו "פקודת השמדה עצמית" מתחילים כל מנועי ההרס העצמי לעבוד שעות נוספות!

הגענו למצב שהציבור הנ"ל הולך בשני ראשים לבחירות ההולכות וקרבות.  ובדיעבד אולי טוב, זוהי הזדמנות מצוינת לכלל הציבור הדתי ציוני ללכת באחת משתי הדרכים הקרובות לליבו ולבטא באמת גם בכנסת, גם בהחלטות הממשלתיות לפי מידת כוחה של התנועה, סה"כ רב המשותף על המפריד, ובמקום להכפיש אחד את האחר, כבדו אחד את האחר - שני הפלגים רק ירוויחו ויגדילו את כוחם לקראת המאבקים הממתינים לנו בעתיד.

 

להמשיך את רוח האחווה/  אהרון שינדל, קיבוץ שעלבים

אחרי המלחמה  בדרום סיימנו סיבוב שבו כל חלקי הארץ הרגישו את חסדי השם. במלחמת המפרץ המרכז הרגיש, במלחמת לבנון השנייה  היה זה תורו של הצפון וכעת בסיומה של המלחמה בעזה, דרום הרגיש.

כולנו גם הרגשנו את העידוד והעזרה של החלקים השונים  של עם ישראל. כאשר חלק אחד היה מאוים, האחרים באו לעודד ולעזור.

חבל אחרי שכולנו חשנו איך הקב"ה עוזר לעם ישראל ואחרי ההרגשה של אחדות, שדווקא על השאלה של ארץ ישראל יש פילוג בתוך העם ובעיקר בתוך אלה שמגדירים את עצמם כדתי לאומי

באותה רוח אנחנו צריכים להבין איך ההתייחסות שלנו  לזולת גורמת לנו נזק רב. מי ששם לב לדיווחים על הרוגים ופצועים מתאונות הדרכים  בזמן המלחמה  בדרום, יראה שאנחנו גרמנו הרבה יותר נזק לעצמנו מכל הטילים שהגיעו מעזה.

נדמה לי שאם היתה אחווה בין כולנו, שהמצב שלנו רק  ישתפר.

 

מי ירש את המפד"ל ההיסטורית/ דן בזק, קרית ארבע

ניסיונם של גורמים מסוימים ב'בית היהודי', יקרים באופן אישי ככל שיהיו, לנכס לעצמם את המפד"ל ההיסטורית לדורותיה, ראוי להסתייגות. בפרט אחרי הקלילות בה פורקה מפלגה עתירת זכויות זו בידי אותם גורמים עצמם לפני זמן קצר, לטובת מטרה של איחוד עם המרכיבים-האחים של 'האיחוד הלאומי' לשעבר. האמת היא שעמוד השדרה של 'האיחוד הלאומי' החדש הוא דור המשך של המפד"ל ההיסטורית, לא פחות מאנשי 'הבית היהודי'. אך יש לזכור שהמפד"ל בראשיתה היתה עסוקה ב"קרבות בלימה", כיצד לשמור על צורה יהדותה של המדינה המתחדשת, מול שטף החול והשמאל. מאז נבנו דורות חדשים על גבי המסד הוותיק, ועברו מדפנסיבה לאופנסיבה. החינוך התורני ותוצאותיו הערניות בישיבות, בצבא, בהתיישבות ובכל תחומי החיים הם גילוי אופנסיבה זו.

יש להכיר טובה לאבותינו ולזכור שרק בזכותם ועל גבם נבנה ההמשך. אך המבחן היום הוא מי יהיה אקטיבי יותר בבניין זה ולא מי 'יצלם' תמונת מצב מהעבר. על כן, לא פחות משיכול "הבית היהודי" לקרוא לעצמו "מפד"ל המתחדשת" – יכול האיחוד הלאומי לכנות את עצמו, "מפד"ל המשתדרגת".   והטוב ביותר הוא שאחרי הבחירות ישובו להתאחד בפרופורציה נכונה ואמיתית, וכל אחד יתרום מכוחותיו המיוחדים.