בשבע 329: חיבור ישיר לנשמה

במופע 'נקודה טובה' מצליח שולי רנד בעזרת יכולת המשחק, הנגנים המשובחים והלחנים והמילים שנוגעים בלב, להשכיח מאיתנו שהוא בכלל לא זמר



אמציה האיתן , י"א בשבט תשס"ט

 

 

 קרדיט: אינפ': שולי רנד במופע 'נקודה טובה', הפקה מוסיקלית: אסף אמדורסקי

במבט ראשון אני לא מצליח להבין למה הלכתי. הרי לא ממש התחברתי לשירים שלו. חשבתי שהוא לא זמר, ולא כל אחד צריך להוציא דיסק. די התלהבתי מהתמונות על עטיפת הדיסק, עם המגבעת בתוך הבריכה, אבל גם היה ברור לי שבבית לסין אין בריכה, וכנראה שבהופעה הוא לא מתכוון לקפוץ למים עם הכובע (ודאי קשה לעשות זאת בלי התמיכה הגדולה של פוטושופ, שלא הגיע להופעה). ובכל זאת הלכתי, וטוב עשיתי. 

פתאום התברר לי ששולי רנד הוא כן זמר, והשירים שלו דווקא מדליקים, ושוב הוכח שהוא שחקן דגול, והכי טוב – מתברר שאפשר גם עם חליפה חסידית וציצית גדולה, לעשות מוסיקה טובה, וגם להתחבר לציבור הרחב, במובן הרחב ביותר של המילה.

האלבום 'נקודה טובה' של שולי רנד שובר שיאים חדשים במכירות, ואפשר לשמוע אותו בסוגים שונים ומשונים של בתים ישראליים. שולי כתב והלחין את השירים, שעוסקים בנשמה היהודית לרבדיה השונים. השירים מתארים בלשון פשוטה את השאלות בהן מתחבט היהודי המאמין, את החוויות היומיומיות וגם את השאיפות הנסתרות. כדי להתחבר לביצוע שלו, חייבים לשמוע לפחות עשרים פעמים את הדיסק ברצף (סגולה נגד טרמפיסטים שמציקים בשאלות פוליטיות).

נדמה לי שרנד בעצמו מודה שהוא לא ממש זמר, מהבחינה הקולית של המילה, אבל מסתבר שאחרי שאביב גפן הצליח להיות להיט, למרות קולו ה'מיוחד', כל אחד יכול לשיר, ובתנאי שיוכל להתחבר לנו לנשמה. ושולי רנד מתחבר לנשמה, ועוד איך. את יכולת המשחק שלו הוא מגייס לטובת השירים, ואפשר להרגיש בחוש את הנשמה שהוא משקיע בביצוע.

את כל העוצמה הזו סחב על גבו רנד אל בימת בית לסין, ואף הוסיף לה מפה ומשם, והתוצאה היא הופעה מהפנטת, מקצועית וגם מרגשת. אסף אמדורסקי, שמלווה אותו גם באלבום, הוא המפיק המוסיקלי, וגם מלווה בקלידים.  הרכב הנגנים של רנד מהווה בבואה של הקהל שהיה באולם, ובעצם  של כל הקהל הישראלי: נגן בס חרדי, נגן כינור בכיפה סרוגה וגיטריסט חילוני. הרכב מאוד מקצועי שנשמע מחובר היטב לרנד, והולך עמו דרך ארוכה. נדמה לי שגם האחראי על הסאונד באולם התלהב כמוני מהיכולות של עמית יצחק הגיטריסט, עד שהגביר אותו אף מעל הנצרך, דבר שלעיתים הקשה על הבנת המילים של השירים. אי אפשר שלא לציין במיוחד את נושא התאורה. שי שטרקר עיצב את התאורה כאמנות אמיתית. לא סתם אורות מתחלפים ומסתובבים כמיטב המסורת של הרוק הישראלי, אלא תאורה מעוצבת ומותאמת באופן מדויק לקצב, לאווירה ואפילו למילים של המילים.

אם עדיין לא הבנתם את המסר, אז הנה הוא פשוט וחד – המופע נקודה טובה הוא חוויה נעימה, מרגשת ומצחיקה, ואיני יכול שלא ליפול לתוך הבור הקלישאי ולסכם ב'נקודה טובה' שמגיעה לשולי רנד, ולכל העוסקים במלאכה.

seret@etrog.tv