בשבע 330: ממשלה יהודית- לאומית

לא הליכוד ניצח בבחירות אלא המחנה היהודי-לאומי שהוא עומד בראשו. על המחנה הלאומי להקים ממשלה של 65 ח"כים ולעצב את מערכות המדינה על פי רוחו כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, בסדר הזה

דודו אלהרר , י"ח בשבט תשס"ט

 

לכאורה לא צריכה לעמוד שום דילמה בפני נבחרי המחנה הלאומי במדינת ישראל. הבחירות הכלליות העניקו להם תוספת של כעשרים אחוזים לעומת כוחם בכנסת היוצאת. זוהי התשובה המוחצת של הבוחר לכל השאלות שעלו, עולות ויעלו בקרב עם ישראל בארצו. למחנה הלאומי-ציוני יש רוב ברור להרכיב ממשלה ולהוביל את מדינת ישראל בדרך אחת ויחידה שאין בילתה – מדינה יהודית-ציונית-דמוקרטית, ובסדר הזה. הסדר חשוב, משום שעולות פה ושם התנגשויות בין הערכים האלה, והסדר הזה מדגיש את יהדותה של המדינה, הקודמת לציוניותה, ורק אחר-כך לדמוקרטיה שבה.

"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" (ישעיה מא' ו') – כך ציטט בנימין נתניהו בנאום שהיה נאום ניצחון המחנה הלאומי שהוא יכול לעמוד בראשו. כוונתו ככל הנראה היתה – האם ישכילו הנבחרים שלנו להתלכד לאגודה אחת ולמשול באין מפריע, או שמא תמשול בהם הפלגנות הרעה, שתנוצל חיש מהר על-ידי פוליטיקאים משופשפים שיודעים להבחין בסדקים ובמצמוצים, ולפעור פער רחב דיוֹ בו יוכלו לדחוק עצמם.

פתחתי וכתבתי את המילה "לכאורה" משום שאני רואה בה את מילת המפתח לתוצאות הבחירות הברורות הללו בעליל. מי ימחק אותה בטוש עבה?

הציטוט הנ"ל של בנימין נתניהו מספר ישעיה מטריד מאד. על מי נאמר: "איש את אחיו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"? זהו עוד פסוק מן הפסוקים שנשתבשה משמעותם במהלך הדורות. הרי בדברי הא-ל המובאים מפי הנביא אין מדובר בקריאה לעזרה הדדית בין בני-ישראל, אלא דווקא בהשתדלות נפסדת בקרב הפורעים עושי הפסילים אותם קורא הקדוש-ברוך-הוא למשפט. כלומר, בנימין נתניהו קרא מבלי משים ליריביו לאחד שורות ולהיאבק בו! מי נתן לו את עצת חושי הארכי הזאת? וכיוון שנאמרה נוכח העולם כולו, גוברת החרדה.

 

הזדמנות פז

למחנה הלאומי ניתנה השבוע הזדמנות פז לשנות את סדר היום הלאומי לפי רוחו, לזרום בכל אפיקי השלטון ולהפיח תקווה לעמידה יציבה של מדינת ישראל נוכח האתגרים הניצבים בפניה. המחנה הלאומי יכול סוף-סוף לשלוט באמצעי התקשורת הממלכתיים השייכים לממלכה שבה הוא שולט, ולבצע חריש עמוק שיהפוך את כל העשבים השוטים שבהם לדשן אורגני מצמיח ישועה גדולה. האם ישכיל לעשות זאת? האם המחנה הזה למד שלתקשורת יש היגד נרחב ומשפיע על כל מה שקורה כאן? האם נסתם הגולל על ההתכנסויות, ההתנתקויות וההתכברלויות למיניהן?

המחנה הלאומי אינו זקוק לשום מפלגה נוספת שאינה מקבלת בראש וראשונה את יהדותה של מדינת-ישראל כעובדת חיים. כלומר, לקבוע אחת ולתמיד באופן סופי וחד-משמעי שזו איננה "מדינת כל אזרחיה" ולא "מדינת כל חילוניה" ולא "מדינת כל ברברניה", אלא ביתו הלאומי של העם היהודי. כל סמלי המדינה יהיו יהודיים, מבלי להתנצל בפני איש. אופיה של המדינה יהיה יהודי. החינוך והתרבות – יהודיים! המרחבים הציבוריים – יהודיים! מדינה שתעמוד על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים – זוהי הכרעתו של הבוחר, והנבחרים מחויבים להכרעה זו.

 

לא רוטאציה ולא מוטאציה

אבל בנימין נתניהו הצהיר שהוא רוצה בממשלה רחבה, וכאן טמון המוקש. מדוע הוא זקוק לממשלה רחבה שתקצץ בכנפיו? מדוע הוא פותח את שעריו בפני צרות צרורות נגד דעת רוב העם? מדוע לא לעודד את כל המפלגות האחרות לעשות את מה שבנימין נתניהו עצמו עשה במשך שנים – לשרת את המדינה מספסלי האופוזיציה? הלא לשם שלח אותם הבוחר! יתכבדו נא ויישבו שם, יגישו שאילתות, יציעו הצעות ויקראו קריאות ביניים. זהו התפקיד המכובד מאוד שהועיד להם הבוחר, שהוא-הוא הריבון במדינה דמוקרטית.

על בנימין נתניהו ומפלגתו מוטלת החובה לקיים את רצון הבוחר כפי שהבוחר קבע, ולא כפי שפרשנים למיניהם מפרשים את הרצון הזה. לא רוטציה ולא מוטאציה.

הליכוד לא ניצח בבחירות הללו, אלא רק עומד בראש המחנה שניצח, ובלי אותו מחנה לאומי אין לליכוד דריסת רגל במסדרונות השלטון. דחיקת פלג אחד מן המחנה הלאומי מעוותת את תוצאות הבחירות, וכבר סבלנו די והותר מן העיוותים שהיו בבחירות קודמות – נעקרנו וגורשנו ובתינו היו לעיי חרבות, האומה נחלשה, האויב התחזק – לכל אלה אמרנו בבחירות האלה "עד כאן!".

אנחנו חייבים להשיב לעצמנו את כבודנו הלאומי כלפי העולם כולו. מן ההתרפסויות שהיו מנת חלקנו שנים כה רבות לא נושענו. הגיעה העת לזקוף קומה, להישיר מבט נוכח כל המלעיזים ולשלוט ביד רמה. הערבים סביבנו ובתוכנו חייבים להבין שבאנו אל עידן חדש בו אין מחציפים פנים ליהודי. שוויון הזכויות בין האזרחים יהיה חופף לשוויון החובות. מי שלא ימלא אחר חובותיו למדינה, לא יהא זכאי לזכויותיו על-פי חוק המדינה. גם היהודים הפוסט-ציונים, האנרכיסטים למיניהם, הסרבנים וכל חורשי הרעה יידעו כי החל מהיום נושבת כאן רוח אחרת. יהודית. אחראית. ומעתה יהיה לכל פורע דין ודיין.

 

 איחוד עכשיו

מילה נוספת למזל הגדול שפקד אותנו בחסדו של הצור תמים פעלו. שתי המפלגות הדתיות-לאומיות, האיחוד הלאומי והבית היהודי, עברו את אחוז החסימה והעניקו שבעה מנדטים קריטיים למחנה הלאומי. בלי שבעת המנדטים הללו אין למחנה הלאומי רוב! על שתי המפלגות הללו מוטל עתה להתאחד ומיד. להוות גוש אחד שאין להפרידו. הפילוג המיותר היה מסוכן לציבור היהודי-אמוני, ומשם מסוכן למחנה הלאומי-ציוני, וממנו לכל עם ישראל. היה זה מעשה חסר אחריות שיש לתקנו לאלתר. רק כך הם יהיו ראויים ובצדק למעמדם כמושיעי הימין בישראל.

כל ניסיון אחר מצד בנימין נתניהו יהיה ניסיון נפסד ובכייה לדורות. אדרבה, תקום ממשלה הנשענת על רוב של 65 חברי כנסת, משרדי הממשלה יחולקו ביניהם, ולאחר תקופת רגיעה יצטרפו באורח אוטומטי לפחות עוד כעשרה חברי כנסת מ'קדימה' שהם ליכודניקים בנשמתם, בראותם את 'קדימה' הולכת ומתפוררת אל מול עיניהם. גורלה של קדימה נחרץ לאבדון אם המחנה הלאומי לא יניח להגה השלטון להישמט.

ובל נשכח את הסוכריה המתוקה – לא נראה יותר את זהבה גלאון בטלויזיה כחברה בכנסת ישראל.