בשבע 331:מכתבים למערכת

קוראי העיתון , כ"ה בשבט תשס"ט

לא לשחרור ברגותי/ ציפי לידר, ירושלים

שחרורו מהכלא של מרואן ברגותי, שנידון ל-5 מאסרי עולם, על רקע חבלני, הוא הרה אסון ומשולל כל הצדקה.

מתברר שמדובר במחווה לאבו-מאזן, מנהיג הפאתח, כדי לחזק את שלטונו נגד החמאס. האומנם?! עובדה היא כי כל המחוות שיזמה ממשלת ישראל – ובכללן שחרור מחבלים רבים – לא הוכיחו את עצמן ולא צמצמו את הטרור נגד ישראל. שחרור רב המחבלים ברגותי, רק יגביר את הטרור.

התדמית המתונה של הפאתח, שישראל חפֵצה בשלטונו, בטעות יסודה. זו אותה גברת טרור בשינוי אדרת, כפי שמוכיחה ההיסטוריה הלאומנית של הארגון, והפיגועים הרבים שביצע נגד ישראלים. המחבל ברגותי, שאחראי לפיגועים המוניים, הוא עצמו הוכחה מובהקת לכך.                                                  

 

השוואת תנאים/ אברהם יעקבי, אור עקיבא

כדי לשחרר את גלעד שליט אין צורך לשחרר מספר שערורייתי של רוצחים או לנתק את המים והחשמל לעזה.

צריך רק לנקוט צעדים נגד כמה מבכירי המחבלים שכלואים אצלנו בתנאי בית-הבראה: למנוע ביקורים אצלם, לא לאפשר להם לצפות בטלוויזיה, ללמוד או לשוחח בטלפון, עד לשחרור שליט ולהודיע שגורלם יהיה כגורלו.

 

להתחיל לבנות את האחדות/ שמריהו בקרמן, ירושלים

תוצאות הבחירות הוכיחו כי רוב בציונות הדתית לא הצביע לאיחוד הלאומי, והם לא קיבלו עשרה מנדטים כפי שקיוו.  

 יכול להיות שאם הבית היהודי לא היה מתפלג, הם היו מקבלים פחות מנדטים. אבל גם לאחר הפילוג הם זכו רק לשבעה מנדטים - שניים פחות ממה שהיה להם, ונישאר טעם רע של פילוג.

   יפה כתב הרב הרשקוביץ שכל מטרתו זה לפשר ולבנות מחדש את הציונות הדתית, מהיום ועד עוד שנתיים או ארבע, בבחירות הבאות. זאת לעומת מאמר ב'בשבע', שכבר בא לחזק ולקיים את הפילוג. כל אחד יודע שאורלב ברגע של כעס דיבר נגד נערי הגבעות והמרזלים. אבל הוא לא התפלג, והיה עדיף בעיני לבנות את הציונות הדתית מתוך עמדה של אחדות, אפילו שהיו מקבלים רק חמישה מנדטים!

הגמרא מספרת על תקופה בחיי העם היהודי שהיו צדיקים דתית, אבל הפסידו במלחמות עם אויביהם, לעומת תקופתו של אחאב שהיו עובדי עבודה זרה, אבל היו מאוחדים ולא היו מלשינים ביניהם וניצחו במלחמתם. באו נפנים את הדברים, ונתחיל לבנות את הציונות שלנו מהתחלה על יסודות של אחדות.   

 

השתלחות במקום עובדות / ישראל יגל, ירושלים

(בתגובה למאמרו של אורי אריאל, גיליון 330)

בבחירות האחרונות קטן מספר המצביעים למפלגות הציוניות הדתיות.

לא כל מצביעי האיחוד הלאומי שייכים לציונות הדתית, התוצאות בכפר חב"ד ובקרית מלאכי מוכיחות זאת. גם ח"כ אלדד הביא ודאי מספר מצביעים.

מאגר המצביעים של הציונות הדתית אליבא דרוב החוקרים הינו מעל 13 מנדטים. ומכן נגזר כוחו של האיחוד הלאומי, כ-25 אחוז בלבד מתוך כלל הציונות הדתית.

אם כך הרוב בציונות הדתית מאס בפלגנות ובדרך המיוצגת ע"י האיחוד הלאומי והצביע למפלגות אחרות (הבית היהודי, הליכוד ועוד).

כאשר העובדות הן אחרות וצריך להצדיק את הפילוג, מפעילים נשק מסוג אחר. ח"כ אריאל קבע: "רוב בציונות הדתית מאס בהשתלחות הקבועה בנוער הגבעות ברבנים ובישיבות". האם מי שלא מצביע לאיחוד הלאומי משתלח באופן קבוע ברבנים ובישיבות? זו הוצאת שם רע.

ח"כ אריאל מנה את אתגרי העתיד, והשאלה הנוקבת היא האם סביב אתגרים אלו לא יכלה להתאחד הציונות הדתית. מכאן המסקנה הבלתי נמנעת שהפילוג נבע ברובו המכריע מהשיקול האישי. כדי להזים מסקנה זו, על ח"כ אריאל להשעות את פעילותו הפוליטית ולעשות תשובה על הוצאת שם רע לציבור גדול מסור ואחראי.

 

רגב נכנסה, ניסן יצא/ יעל לוי, ראש העין

בגלל מאמציו של משה פייגלין ואנשיו למען הליכוד, נכנסה לכנסת מועמדת מספר 27 בליכוד - מירי רגב במקום הרביעי ברשימת הבית היהודי - ניסן סלומיאנסקי. בגלל הסכם העודפים בין האיחוד הלאומי והבית היהודי, עוד כשלושת אלפים קולות שהיו ניתנים לט' או ב' במקום לליכוד היו מכניסים את ניסן לכנסת. אבל פייגלין טרח רבות כדי להכניס את דוברת הגירוש, אישה בעלת השקפת עולם שמאלנית - במקום את סלומיאנסקי שייצג את ציבור הכתומים בכבוד בכנסת. עד היום לא שמענו מילת התנצלות על כך. להיפך, פייגלין טוען עדיין בתוקף כי ימשיך להצביע ליכוד. הגיע הזמן שיתעורר.