בשבע 331:שאלת השבוע

האם על הציונות הדתית לאחד כוחות לקראת הבחירות הבאות?
שאלת השבוע, לאורך הגיליון
ערך והפיק: ירעם נתניהו

אנשים שהמערכת בחרה , כ"ה בשבט תשס"ט

 

ללא אמון – אין אחדות/ הרב נתנאל יוסיפון- תנועת 'קוממיות'

לפני כמה שנים אירעה בארצנו רעידת אדמה. היתה זו רעידת אדמה קלה שלא גרמה לנזקים בנפש וברכוש, ובכל זאת – כולנו הרגשנו בה. מי שישחזר לרגע את תחושותיו מהשעות שלאחר הרעידה, יזכור את ההרגשה החזקה שאין לאדם קרקע מוצקה לסמוך עליה. אין לתת אמון במציאות, הכול יכול להתהפך בשנייה.

גם במעמד הר סיני התרחשה בעולם רעידת אדמה, רעידה חזקה מאוד. בשעה שנצטווינו שלא להישבע לשקר, נזדעזע העולם והאדמה רעדה: "תנו רבנן: ההולך לישבע אומרים לו, הווי יודע שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא..." (שבועות לט עמוד א').

החוט המקשר בין רעידות אדמה לשבועת שקר הוא חוסר האמון. העולם בנוי על נתינת אמון. בלי אמון באנשים, אנשים לא יעשו עסקים זה עם זה והמסחר ישבות. בלי אמון במציאות, אנשים לא יבנו בתים ולא ייטעו עצים, שמא מחר העולם יתהפך והם ייאלצו לגלות ממקומם. וכן הלאה.

לצערי, ואני מדגיש זאת – לצערי, בניסיון האיחוד הכושל של שתי המפלגות אבד האמון ביניהן. אחדים מחברי הוועדה הנכבדת ניצלו את המנדט שניתן בידם למהלך שבא לגמד באופן לא פרופורציונלי את אחת המפלגות, וכך אבד האמון בין הצדדים. כשאין אמון, יש רעידת אדמה, וה'בית' מתמוטט. כשאין אמון לא עושים עסקים. אפילו הפתרון המוכר למצבים של חוסר אמון, הפתרון של מציאת 'מגשר' – במקרה זה: הוועדה – המוסכם על שני הצדדים, התגלה כאן כמזיק ולא יעיל.

במצב הנוכחי, המפלגות לא יכולות להתאחד ממש. אפשר לשקול ריצה משותפת בבלוק טכני, אם בסקרי עומק יתברר שיש בכך תועלת. ומי יודע – אולי יתגשם החזון, וכל המפלגות הדתיות והחרדיות יתאחדו לבלוק משותף, שיביא בעקבותיו צונאמי גדול של מנדטים שימחו את כל הרשמים העגומים של רעידות האדמה.

 

מפלגת זהות יהודית על-מגזרית/ יאיר שלג-  עיתונאי, חבר 'המכון הישראלי לדמוקרטיה'

על הציונות הדתית לא לרוץ במפלגה סקטוריאלית אלא להיות גרעין של מפלגת תימה, כלומר להיות עמוד התווך של מפלגה חדשה שהנושא המרכזי שלה הוא הזהות היהודית, החינוך הערכי והתרבות האיכותית. במפלגה כזו יוזמנו להשתתף דתיים וחילונים, בעלי עמדות מימין ומשמאל, ויהיה חופש ההצבעה בנושאים מדיניים. 

כשאמרתי 'זהות יהודית' התכוונתי לטיפוח העיסוק ביהדות במערכת החינוך, ולא רק בתכניות העשרה אלא בתוספת שעות למקצועות כמו תושב"ע ומחשבת ישראל בחינוך הממלכתי. הכוונה גם למימון ממלכתי למערכת בתי המדרש הפלורליסטים שהם הגרעין הקשה של מהפכת הרנסנס היהודי בישראל.

'חינוך ערכי' הכוונה להעמדת השאלות הערכיות במוקד עיסוקה של מערכת החינוך במקום העמדה הנוכחית של ההישגים הלימודיים.

'תרבות איכותית' הכוונה לטיפוח תרבות איכותית באמצעות מימון ממשלתי מוגדל, ורגולציה ניכרת יותר על ערוצי הטלוויזיה המסחריים.

ברור שמפלגה כזו תעמיד בראש תביעותיה הקואליציוניות את השליטה במשרד החינוך והתרבות. טבעי שהציונות הדתית לגווניה תעמוד במרכזה של מפלגה כזו, אבל חשוב מאוד שלא תהא זו מפלגת סקטור. לדעתי למפלגה כזו יכולים להצטרף רבים בעלי עמדות דתיות ומדיניות מגוונות, אנשים כגון זבולון אורלב והרב מלכיאור לצד רות קלדרון, דב אלבוים ושי זרחי.

אם לצערי לא תקום מפלגה כזו, אין מנוס מריצה מחודשת בשני ראשים, כיוון שההבדלים בין המחנות בציבור הדתי לאומי גדולים מדי. אם כי בכל מקרה נראה לי שהמגמה ההיסטורית נוטה לכיוון התפרקות מפלגות הסקטור הדתיות לאומיות, ולכן כדאי שבמקום להיטמע בליכוד ובקדימה – תהיה הציונות הדתית גורם מרכזי במפלגה שנושאי הזהות המעסיקים את הציונות הדתית עומדים בראש מעייניה.

 

הנהגה שתאחד את הכוחות/ הרב אליקים לבנון

השאלה כיצד תופיע הציונות הדתית בבחירות הבאות, איננה השאלה המרכזית. מה שעומד בפנינו בשנים הקרובות הם שני יעדים כלליים אשר מהם תיגזר גם צורת ההופעה בבחירות. היעדים העיקריים הם:

א.  גיבוש מחודש של חזון הציונות הדתית.

ב. גיבוש הנהגה מאוחדת אשר תוציא אל הפועל את החזון.

מה שקרה בציונות הדתית הוא שהיא התפרסה על פני יעדים רבים, אשר כולם חשובים: תורה והתיישבות, ביטחון וחקלאות, חינוך והתנדבות ועוד ועוד.

הפיזור גרם לכך שכל מי אשר אימץ לעצמו מסלול אחד מהיעדים הללו, ראה את חברו העוסק בתחום אחר, כאילו הוא ניצב כצר לו. מתוך כך נוצרו המחנות ורבתה המחלוקת. מה שקרה לתלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה, קרה גם למחנות של הציונות הדתית. צריך לחזור ולהזכיר לכולנו, שכל היעדים הללו חשובים, ולא רק שאינם סותרים זה את זה, אלא יכולים לתמוך איש ברעהו.

הנהגה מאוחדת חייבת לקום, כדי לייצב כל חבורה, איש על מחנהו ואיש על דגלו. "אפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצור את אפרים" (ישעיה יא, יג).

הנהגה רחבה, יש בידה להפעיל ולהנחות כל כוח חיובי אל מטרתו שלו, כאשר כל הכוחות חותרים יחדיו אל אותו החוף. המועצה הציבורית אשר קמה לפני הבחירות לא הצליחה להשלים את תפקידה מפני שהקמתה היתה לצורך מטרה צרה: להכין מפלגה לקראת הבחירות. זהו יעד מצומצם ולא שלם. כעת, מיד לאחר הבחירות הללו, חובתנו להקים מועצה דומה, ולה מגמה שלמה הרבה יותר: איחוד אמיתי של הציונות הדתית תחת חזון אחד, רב ענפים, ותחת הנהגה מאוחדת אשר תיתן מקום לעשייה חיובית רבת גוונים.

ברור שאם נעמוד במשימה זו, התוצאה הברורה תהיה צעידה של כולם יחדיו לקראת הצלחה בבחירות הבאות עלינו לטובה.