בשבע 331:קדימה לקואליציה

המחנה הדתי-לאומי צריך להשתתף דווקא בממשלתה הצרה של לבני, ובכך לחשק אותה מימין מחד, ומאידך לאלץ את נתניהו לחזר אחריו באמצעות תזוזה ימינה

איתי אליצור , כ"ה בשבט תשס"ט

תמיד לפני בחירות נשמעים במחננו קולות הקוראים לתמוך דווקא במחנה השמאל. הניסיון מוכיח, טוענים אותם קולות, שדווקא ממשלות ימין היו יותר מסוכנות לעם ישראל ולארץ ישראל מממשלות שמאל. הימין הביא לנו את הנסיגה מסיני, את חברון ווואי, ואת גירוש גוש קטיף. לכן, אומרים אותם קולות, עדיף שהימין יהיה באופוזיציה, ולא יעשה נזקים.

כמובן שהקולות האלה מוגזמים. אל לנו לשכוח שהשמאל הביא לנו את אוסלו, ובכלל, עם כל האכזבה שלנו מכך שממשלות ימין אינן מיישמות אידיאולוגיית ימין, ולא זו בלבד, אלא שהן גם גורמות נזקים רבים, עדיין השמאל שמצהיר על המדיניות הזאת מסוכן יותר. הקולות הקוראים להמליך את השמאל מצביעים על בעיה נכונה עד מאוד: הימין מאכזב. אלא שהפתרון שהם מציעים מסוכן וגרוע הרבה יותר מהבעיה עצמה. את כל זה עלינו לומר לעצמנו לפני הבחירות. אבל אחרי הבחירות עלינו לזכור שהבעיה היא אכן בעיה גדולה. ב"ה זכינו במחנה לאומי חזק. האם אנו יכולים לסמוך עליו?

למנוע נזקים

אילו היינו דוחפים ימינה כמו שהשמאל דוחף שמאלה, אילו היינו רוצים להתקדם ימינה כמו שהשמאל רוצה להתקדם שמאלה, היינו מצפים שהממשלה שתקום עכשיו תכשיר את כל המאחזים, תקים יישובים רבים חדשים, תחדש את תנופת הבנייה, תקדם חוק פינוי-פיצוי לאו דווקא ליהודים, תחזיר את הר הבית לידינו, תקצץ קיצוץ משמעותי בסמכותו, בכוחו ובכבודו של ביהמ"ש העליון, תיישם את דו"ח ששון על הבדואים בנגב ואת דו"ח גולדברג על המאחזים ביש"ע, ועוד ועוד. האם מישהו באמת מאמין שאפשר לסמוך על הליכוד שיעשה כך?

טוב, נעשה הנחה. לא נצפה מהליכוד שיתקדם ימינה, נצפה ממנו רק שיתקן את הנזקים שעשה השמאל: שיחזיר את ישראל לגוש קטיף (טוב, בינתיים רק לצפון השומרון ולצפון הרצועה. מינימלי, לא?), שיחזיר את המחבלים לתוניס (הוא בעצמו טען בזמן אוסלו שזהו מקומם), שיפרק את גדר ההפרדה וימחה את זכרה מתחת השמים, בקיצור: שיעשה את כל הדברים שהוא עצמו טען רק לפני שנים אחדות שכך צריך לעשות, והמציאות הוכיחה שהוא צדק. כך צריך לעשות לפי כל קנה מידה אובייקטיבי, אז למה נדמה לי שהקורא מגחך מתחת לשפמו?

כי אנחנו כבר התרגלנו שממשלת שמאל מתקדמת שמאלה, וממשלת ימין אינה מתקדמת ימינה. במקרה הטוב היא לא תגרום נזקים, אלא רק תתבצר במקום שאליו הגיעה ממשלת השמאל האחרונה. המצב יישאר כמו שהוא עד ההידרדרות הבאה, שתתחולל בוודאות בעוד כמה שנים, כשתיבחר ממשלת השמאל הבאה.

וזה המצב היום: אנו מתפללים שהממשלה הנבחרת לא תגרום נזקים. אמנם, יש בינינו אנשים שאומרים שאפשר לסמוך על התוצאות החיוביות של הפריימריס בליכוד. לא השתכנעתי. אני לא מאמין שגדעון סער וגלעד ארדן קרוצים מחומר אחר מאשר דני נוה וגדעון עזרא. נוה ועזרא הצביעו בעד הגירוש כי חששו לאבד את כסאם בממשלה, סער וארדן יכלו להרשות לעצמם להצביע נגד. הפעם סער וארדן יהיו בממשלה, ואני מתקשה לסמוך עליהם.

 הפתרון - קדימה

מכאן עולה שמה שלא נכון לפני הבחירות, נכון לאחריהן. אילו היה בכנסת רוב חוסם לשמאל, היינו עומדים בראש מדרון חלקלק. במקרה כזה הצטרפות שלנו לממשלת לבני היתה מביאה לאסון. היא היתה צריכה אותנו רק ליום הראשון, יום אישור הממשלה בכנסת, ואחר כך היא היתה יכולה להעביר את תכנית ההתכנסות והערבים היו מספקים לה רשת ביטחון. אבל היום המצב שונה. בזכות העובדה שבכנסת יש לימין רוב חוסם, וכיוון שממילא אין לנו ציפיות גבוהות מהליכוד, טוב נעשה אם נצטרף לממשלה בראשות לבני. המחיר שהיא תשלם לנו בעד קרש ההצלה הזה יהיה גבוה מאוד, והיא לא תוכל לעשות שום צעד שמאלני, כשהיא יודעת שאם נרצה - מחר בבוקר היא הולכת לאופוזיציה, ולביבי יש קואליציה יציבה. אם תקום ממשלה של ביבי - הוא יוכל לעשות כל מהלך שמאלני בלי לחשוש שיפילו אותו. אם תקום ממשלת קדימה - היא תדע שאין ביכולתה לעשות שום מהלך שמאלני, יפילו אותה.

וגם אם בסופו של דבר ביבי יקים את הממשלה, אם הוא ישמע שאנו מעוניינים להצטרף דווקא לממשלה בראשות קדימה, הוא יהיה מוכן לשלם לנו מחיר הרבה יותר גבוה עבור צירופנו לקואליציה שלו. אולי הוא אפילו יסכים להתקדם ימינה, ולא נצטרך להסתפק בכך שהוא לא יגרום נזקים.