בשבע 331:הערות לאחר הבחירות

האם נתניהו יצליח להשתחרר מפחד השמאל?. חקיקה נגד חקירת שרים מכהנים. במצבה הדמוגרפי, על ישראל לבחור בשיטה הקפיטליסטית. להגדיל את תקציב החינוך התורני במקום את קצבאות הילדים.

הרב אליעזר מלמד , כ"ה בשבט תשס"ט

 

פחדו של נתניהו

מספרים על עשרה בחורים יהודים שהלכו באיזו סמטה חשוכה בעיירה רוסית, והנה באו מולם שלושה נערים גויים. נתפחדו היהודים ואמרו זה לזה: "מה נעשה, הם שלושה ואנחנו לבד..."

הסיפור הזה מזכיר את התנהגותו של בנימין נתניהו, שבחשש ובעצבנות שואל את עצמו מה יעשה, כל השמאל היהודי נגדו (44 ח"כ), ואילו למחנה הלאומי יש רק ששים וחמישה חברי כנסת...

היהודים בחוץ לארץ עוד פחדו בצדק, כי גם אם היו העשרה מכים את שלושת הנערים הגויים, הלא היו מגיעים אח"כ שאר הגויים, ומרה היתה אחריתם. ואילו נתניהו, מה לו לפחד. אם רק יהיה נאמן לארץ ישראל, מובטח לו רוב יציב. מדוע שלא יוביל פעם אחת מדיניות יהודית ראויה?

בכל אופן, אם גם הפעם יתחיל להיכשל, אין טעם להמתין עד לנפילתו הגדולה. מיד כשיתחיל למעוד, כלומר להחניף לשונאיו ולהפנות עורף לתומכיו, צריך להסיר את התמיכה בו ולחפש מועמד אחר לראשות המחנה הלאומי. ומי יודע אם לא היה צריך לעשות זאת מזמן.

עצה טובה למחנה הלאומי

כדאי להעביר בהקדם חוק לפיו אין לחקור ולשפוט חבר כנסת שהתמנה לתפקיד שר. וגם אם כבר נפתחה נגדו חקירה, המשך החקירה והתהליכים המשפטיים צריכים להיות מושהים עד אשר יסיים את תפקידו כשר, גם אם כהונתו תימשך שבע קדנציות. ורק אם מדובר בעבירות של בגידה במדינה או בעבירות חמורות במיוחד, תימשך החקירה.

אילו היה לנו אמון במערכת המשפט, חוק זה היה מיותר. אבל כיום מערכת המשפט משתמשת בחקירות ובהגשת כתבי אישום כדי להשפיע על מדיניות הממשלה, ולכן מוכרחים ליטול ממנה את הכוח הזה.

על חוקים חברתיים

מחלוקת נטושה בעולם על השיטה הכלכלית הראויה להיטיב את מצב החברה. האם השיטה הסוציאליסטית, המשקיעה משאבים לתמיכה בחלשים כדי להעניק להם הזדמנות שווה, או השיטה הקפיטליסטית, הנותנת עדיפות לכוחות השוק שהם יפתחו את הכלכלה וייצרו מקומות תעסוקה. לכל שיטה מעלות וחסרונות, ולנו כיהודים ראוי ללמוד היטב את השיטות השונות, לשפוט אותן כראוי, ולהוציא את הטוב שבכל אחת מהן.

אולם במצב הנוכחי, כאשר לא כל אזרחי ישראל נאמנים למדינת היהודים, ובפועל רוב התקציבים הנגזרים מן החוקים הסוציאליים, כמו קצבאות ילדים ודמי אבטלה, הולכים אל האוכלוסיה הערבית, שחלק לא מבוטל ממנה עוין את מדינת היהודים, עד כדי תמיכה גלויה באויב - אין לנו ברירה אלא להעדיף את השיטה הקפיטליסטית. הקיום קודם לרווחה. וצריך להשתדל להוציא את המיטב מתוך השיטה הקפיטליסטית, שכאשר מנהלים אותה נכון, היא מעודדת את האדם לקחת אחריות על גורלו, ונותנת בידו כלים להתפרנס כראוי.

והצד הסוציאלי צריך לבוא לידי ביטוי בעיקר בתמרוץ הכלכלה והתעשייה כדי ליצור מקומות עבודה נוספים, ובמתן סיוע לאנשים להכשיר את עצמם ללימוד מקצוע איכותי.

למשל, במקום להגדיל את קצבאות הילדים, עדיף לתת הלוואות מותנות עבור לימודים מקצועיים בתחומים שונים, ולקבוע שכל מי שיעבוד במשך מספר שנים וישלם מיסים למדינה יהיה פטור מהחזרת הלוואות אלה.

ש"ס ויהדות התורה

מוטב לתנועות ש"ס ויהדות התורה לזנוח את התביעה להגדלת קצבאות הילדים, שרוב תקציבן הולך למגזר הערבי, ובמקום זאת לתבוע תקצוב קבוע עבור כל מסגרות החינוך החרדי - תקציב שווה לזה הניתן במגזר הממלכתי. זה יעלה לאוצר המדינה פחות כסף, ומנגד יעביר למגזר החרדי הרבה יותר כסף ממה שהיה המגזר החרדי משיג דרך קצבאות הילדים. והכסף יילך כולו למטרות קדושות.

זה לא יענה על כל הבעיות, אבל לאחר שהחינוך יתוקצב בשווה, יישארו בידי הציבור משאבים כספיים שיאפשרו תמיכה במשפחות ברוכות ילדים ללא צורך לעבור על האיסור "לא תחנם".

הסכם הזוגיות

אפשר למצוא פשרה עם דרישת 'ישראל ביתנו' למתן חופש הצבעה בקשר ל'ברית הזוגיות'. בפועל אין כמעט אנשים שנמנעים מהתבוללות בגלל החוק הקיים. לעומת זאת, המצב הלא מוסדר מכביד מאוד על אנשים רבים שקשרו את גורלם עם העם היהודי, ומוכנים לחרף נפשם במלחמה נגד אויבי ישראל. לדעת הראשל"צ הרה"ג הרב בקשי דורון יש אף יתרון בכך שיהודים לא יהיו חייבים להינשא כדת משה וישראל, שכן אם אינם מתכוונים לשמור על קדושת נישואיהם כראוי, יש חשש שיולידו ממזרים.

מנגד, אין להתעלם מהפגיעה הסמלית ביהדותה של המדינה. זו הסיבה לכך שהמפלגות הדתיות התנגדו לחוק זה. כדי לאזן את הפגיעה צריך לדרוש שינוי במדיניות הקליטה, ואולי אף שינוי בחוק השבות, באופן שהרבה פחות גויים יגיעו לארץ.

והעיקר, צריך להילחם באמת בהתבוללות על ידי הגברת החינוך לזהות יהודית. לשם כך צריך לקבוע בחוק תקצוב עודף עבור חינוך לזהות יהודית בכל מסגרות החינוך.

ועדיף לקרוא לחוק 'הסכם זוגיות' ולא 'ברית', באשר ברית היא עניין מקודש הקשור לנישואין כהלכה.

למה 'קדימה' הצליחה?

רבים שואלים: איך אפשר להבין את הצלחתה בבחירות של מפלגה מושחתת כמו 'קדימה', שנכשלה בכל תחום? מפלגה שהבטיחה שלום אך נגררה לשתי מלחמות, ובשתיהן נכשלה. מפלגה שכמה וכמה מראשיה נחשדים בפלילים, ורבים מחבריה בגדו במפלגותיהם. יש מהם שבמשך שנים רבות נשבעו אמונים לארץ ישראל, ובלי להתנצל הפנו עורפם לאמונתם ומחזרים אחר פרטנר ערבי כדי להעניק לו משטחי ארץ ישראל, וכל זאת בעיקר למען שררה וטובות הנאה. ויש מהם שנשבעו אמונים למפלגת העבודה, וכשראו שהדרך לקידום נחסמה עבורם שם ערקו ל'קדימה'. איך ייתכן שמפלגה מושחתת כזו זכתה לאמון של כרבע מן המצביעים?

התשובה המצערת היא שכנראה הפרת אמון וריצה אחר שררה וטובות הנאה, אינה נראית כפסולה בעיני בוחרי קדימה. מי שרוצה לפטור את עצמו מחובת נאמנות, מרגיש הזדהות עם אנשים כמותו. כשהוא בוחר בהם הוא בעצם מצביע עבור החיים הקלים, נטולי המוסר והאידיאלים.

התקשורת

וכמובן גם ל'תשקורת', כפי שהיה קורא לה אדיר זיק ז"ל, יש חלק גדול בהצלחתה היחסית של 'קדימה'. מן הסתם רוב אישי התקשורת היו מעדיפים לתמוך במפלגה שמאלית יותר, אבל משראו שהסיכוי היחיד לבלום את הציבור היהודי הוא בחיזוקה של 'קדימה', נתנו לתנועה זו חשיפה מרובה. ואנשים תמימים הלכו שולל אחר תעמולת השקר שהנה יש סיכוי לשלום, והצביעו עבורם.

חובה עתה על המחנה הלאומי להפריט את התקשורת האלקטרונית. לאפשר לכל מי שמעוניין בכך לשלם אגרה ולשדר שידורי רדיו וטלוויזיה, כדי שלכל הפחות תהיה למאזינים ולצופים אפשרות בחירה. בתהליך הדרגתי זה יקליש את שליטת השמאל בתקשורת.

חוק נגד שחרור מחבלים בעסקה שאינה שוויונית

שוב אנו שומעים על נכונותה של הממשלה להיכנע לדרישת המחבלים, ולשחרר מאות מחבלים, ובתוכם רבי מרצחים, עבור שבוי אחד שלנו. אין לעסקה זו פירוש אחר זולת כניעה, שמתפרשת במזרח התיכון כחולשה גדולה, וחושפת את אזרחי ישראל לסכנה גדולה. מעבר לכך שאם לא יתרחש נס, הפיגועים יגברו בעקבות עסקה זו.

לאחר שחרור מאות מחבלים, כיצד יוכלו מפקדים בצה"ל לשלוח בעתיד חיילים לחרף נפשם כדי ללכוד מחבלים?  

יש צורך לחוקק חוק שיאסור שחרור מחבלים בעסקה שאינה שוויוניות. כלומר רק שבוי אחד תמורת אחד ישוחרר, ומעבר לזה, החוק יקבע שאסור לשחרר מחבלים. חוק זה יהיה תואם את הדרכת חז"ל (גיטין מה, א): "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם".

בית המשפט

לכאורה היה צריך לפנות אל בית המשפט העליון, ולתבוע שיעצור את העסקה הזו, שהרי איך אפשר לשחרר רבי מרצחים שנשפטו בבתי משפט למספר מאסרי עולם? אולם חבל על הזמן. זה כבר ידוע וברור שבכל עימות בין העמדה היהודית לערבית, בית המשפט מתייצב למען הערבים. כך בעניין השפה, הקרקעות, הגדר, הוראות פתיחה באש. ואין צורך לפרוט את כל המקרים כי רבים הם מאוד.

ניקוי עדשות מגע בשבת

שאלה: האם מותר לנקות בשבת עדשות מגע שצריך לנקותם בכל יום בעזרת חומר נוזלי ושפשוף עדין באצבעות?

תשובה: אמנם היו שרצו לאסור זאת מחמת איסור כיבוס. אולם למעשה מותר, שהואיל ואין העדשות בולעות את הלכלוך אל תוכם, אלא הלכלוך הוא רק עליהן, אין בהן איסור כיבוס.

והרי הן דומות למפות שעשויות מניילון, שאין הלכלוך נבלע בתוכן אלא רק נדבק עליהן, שלכל הדעות מותר לשוטפן במים. ויש אוסרים לשפשפן, מפני שהשפשוף נראה ככיבוס (שמירת שבת כהלכתה טו, ה). ולדעת רוב הפוסקים מותר גם לשפשפן, ובתנאי שלא ישפשף אותן בחזקה, כדי שלא ייראה כמכבס (אגרות משה יו"ד ב, עו; ציץ אליעזר ה, י; ילקוט יוסף שב, כב). ויש שהתירו אף לשפשפן בחזקה, שהואיל ואינן בולעות את הלכלוך אל תוכן אין בהן איסור כיבוס כלל (אור לציון ח"ב כד, ו).

וכיוון שהמחלוקת היא באיסור מדברי חכמים, ובנוסף לכך רוב הפוסקים מקילים, מותר לנקות עדשות מגע בעזרת חומר ניקוי נוזלי ושפשוף קל באצבעות.

רבי ישראל סלנטר

מתחילה התכוונתי לספר בשבוע זה על רבי ישראל סלנטר ועל דרכי התמודדותו עם ההשכלה והמודרנה, אבל ענייני השעה תבעו את שלהם, ובעז"ה אשלים את חובי בשבוע הבא.