בשבע 332: ממשלה יהודית לאומית

כדי שיוכל לשרוד פוליטית ללא שותפות עם השמאל, על נתניהו לבצע שינויים מהירים במערכת המשפט ובתקשורת

עמנואל שילה , ב' באדר תשס"ט

 

1.  ערב הגשמת החלום שהוא מתכונן לקראתו עשר שנים, נתניהו נתקף ברעדה.

המחנה הלאומי-יהודי בראשותו קיבל מנדט ברור מהציבור. קואליציה יציבה של 65 חברי כנסת ניתנת להקמה די בקלות. כשהוא משוחרר מהצורך להעניק לקדימה נתח נכבד בממשלה, נתניהו יוכל גם לחלק לחבריו מהליכוד ולשותפותיו הטבעיות תיקים ותפקידים שיהיו דבק טוב ליציבותה של הקואליציה.

אבל בסיוטי הלילה שלו, וגם במחשבותיו בהקיץ, נתניהו נזכר בטראומה של הקדנציה הקודמת שלו. הוא לא יכול לשכוח איך התגייסו האליטות השונות, ויותר מכולן התקשורת ומערכת המשפט, כדי לכרסם בממשלתו עד רדתה. והוא שואל את עצמו כמה זמן יעבור עד שעצמתם של כל אלה שוב תופנה נגדו, אם רק יעז להקים ממשלת ימין-דתיים כרצון הציבור? כמה ימי חסד יתנו לו יריביו ושונאיו לפני שיתגייסו כמו בעבר ויעניקו סופה גבית למאמציהם הפוליטיים של ציפי לבני וחבריה, שיבקשו לשלוח אותו שוב הביתה בבושת פנים בתום קדנציה מקוצרת?

 

2.  די ברור גם כיצד זה ייעשה. החוליה החלשה היא ישראל ביתנו, שנגד היו"ר שלה מתנהלים הליכי חקירה כבר שנים. האם פקידי משרד המשפטים, שהשקפותיהם ידועות, יוותרו על האפשרות להשתמש בכוחם כדי לערער את יציבותה הפוליטית של קואליציית ימין-דתיים, שאין לה קיום ללא מפלגתו של ליברמן? האם יחמיצו הזדמנות פז להפיל ממשלה שהקואליציה שלה מורכבת מנציגי הציבור הלא-נאור? האם לא צפוי שההליכים נגד ליברמן ייכנסו כעת לתאוצה, במטרה לערער את ממשלת נתניהו?

על סמך ניסיון העבר, השמאל לא יימנע גם מלהפעיל גורמי חוץ נגד ישראל הכבושה בידי הימין הלאומני והקנאי. השמאלנים שבאופוזיציה לא רק יפריחו תחזיות שחורות על ההידרדרות הצפויה ביחסי ישראל-ארה"ב תחת שלטון נתניהו. הם גם יפעלו בבוגדנות אופיינית ויעשו הכול כדי שזה אכן יקרה. כי הם אומנם פטריוטים של המדינה, אבל בעיקר כאשר זו נשלטת בידי נציגיהם.

 

3.  נתניהו צודק כשהוא מדבר על שעת חירום קשה שהמדינה ניצבת מולה. ירושה אומללה הותירו לו שני קודמיו במישור המדיני-ביטחוני. אריאל שרון הוריש לו את הבעיה הקשה של חמסטאן בדרום הארץ. אהוד אולמרט הוריש לו את החיזבאללה המתעצם בצפון ואת גלעד שליט בשבי. ושניהם ביחד הורישו לו התחייבויות בינלאומיות לצעוד לעבר אסון המדינה הפלשתינית, ואת אזלת היד בבלימת התגרענות איראן בעודה באיבה, תוך שיתוף פעולה עם ממשל אמריקני אוהד שהיה הרבה יותר מחויב לנושא.

בנוסף לכל אלה, יהיה על נתניהו להתמודד עם ההשלכות הכלכליות והחברתיות הקשות של משבר כלכלי עולמי שאינו בשליטתו. אז מה הפלא שהוא לא שש לעמוד גם מול אופוזיציה חסרת אחריות, מרה ומשולחת רסן של כל השמאל הישראלי, שתחתור תחתיו בהתמדה תוך שימוש בזרועותיה ושלוחותיה הרבות בכל המערכות והממסדים?

 

4.  נתניהו מפחד, אבל כנראה שלא תהיה לו ברירה. מה שבעיניו הוא תרחיש אימה, בעיניה של ציפי לבני הוא חלום ורוד. לכן היא ככל הנראה לא תיכנס לממשלתו, אלא תארוב באופוזיציה ותמתין לנפילתו. נתניהו יישאר עם קואליציית ה-65 שלו, וכדי לשרוד בלי שכפ"ץ שמאלני שיהדוף חלק מעוצמת המתקפות עליו, יהיה עליו לפעול בתנופה רבה דווקא על פי אמונתו ולהוכיח את צדקת דרכו. עליו לנצל את העובדה שהוא משוחרר מכבלי המחויבות הקואליציונית כלפי השמאל, ולנסות פעם אחת להפעיל מדיניות ימנית אמיתית. לצדו תעמוד העובדה שבניגוד לעבר, אשליות השלום של השמאל כבר הפסיקו לכבוש לבבות. היום קל הרבה יותר להסביר לעם ששום מזרח תיכון חדש לא ממתין לנו מעבר לאופק.

 

5.  כדאי שנתניהו ישכח מהר מהרעיון המוזר להשאיר את אהוד ברק במשרד הביטחון. עליו למנות לתפקיד את בוגי יעלון לא מחוסר ברירה, אלא מתוך הבנה כי מי שהוביל את צה"ל לניצחון במבצע 'חומת מגן' והתנגד להתנתקות הוא שר ביטחון טוב פי כמה מאדריכל הנסיגה מלבנון, אבי הכניעה לחיזבאללה בעסקת החטופים הראשונה ומצביא המערכה הבלתי-גמורה של 'עופרת יצוקה'.

בין אם יישאר דניאל פרידמן במשרד המשפטים ובין אם יוחלף, נתניהו חייב לפעול בתבונה וללא שהות מיותרת כדי לדחוף קדימה את יוזמותיו של שר המשפטים היוצא, ולחולל רפורמה שתחזיר את ניהול המדינה לידי נבחרי העם. את סמכויות ההתערבות שלקח לעצמו בג"ץ צריך להגביל בחקיקה. במקביל, יש לחתור להרכב שופטים הרבה יותר מאוזן אידיאולוגית, כשהדרך לכך היא ביטול השליטה למעשה של שופטי בג"ץ בהחלטות הוועדה לבחירת שופטים. אם ימונה דווקא דן מרידור לשר המשפטים, יש חשש כבד שדבר מכל זה לא ייעשה.

 

6.  נתניהו חייב לפעול במהירות כדי לשנות את מפת התקשורת בישראל. יש לאפשר לכל בעל יוזמה לפתוח תחנת רדיו או טלוויזיה על בסיס מסחרי, ללא צורך במכרזים ובוועדות ציבוריות. מה שטוב לישראל בתחום העיתונות הכתובה והאינטרנט יהיה טוב גם בתקשורת המשודרת. שוק חופשי. אין סיבה שדווקא נתניהו, שמחויב אידיאולוגית לרעיון של שוק חופשי, ימשיך לסבול מעוינותם של ערוץ 2 וערוץ 10 המונופוליסטים, בעוד יזמים אחרים מנועים מלהקים תחנות מתחרות. המונוטוניות האידיאולוגית השולטת בכלי התקשורת הגדולים היא דיכוי של חופש הביטוי והמחשבה ורידוד של השיח הציבורי.

התביעה לביטול המונופול בטלוויזיה נכונה שבעתיים כאשר ערוץ 10 מפר את החוזה איתו שנה אחר שנה ואינו עומד בהתחייבויותיו למדינה.

במקביל, יש לפעול לשינוי פניה של התקשורת שבבעלות הציבור. ההצדקה להמשך קיומה של גלי צה"ל מותנית בכך שזו תהיה תחנה שמשקפת יותר את הגוף הממונה עליה ופחות את האזור שבו היא ממוקמת. הגיע הזמן להבין שלא רק שדרניות מהסוג של טלי ליפקין-שחק יכולות להשתלב בתחנה, ושאין פסול במחשבה שגם יהודי שורשי כמו אבשלום קור יכול להיות מפקד גל"צ.

גם רשות השידור, בעיקר ערוץ 1 ורשת ב', צריכים לעבור שידוד מערכות דחוף. רוח השידורים צריכה לשקף את העובדה שהמיסים והאגרות שבזכותם הם מתקיימים לא משולמים רק ע"י שלושת המנדטים של מרצ.

 

7.  אם ישכיל נתניהו לאזן את ההטיה של התקשורת ומערכת המשפט, הוא יגלה שקואליציה של 65 ח"כים יכולה להיות מאוד יציבה. הוא יזדקק להרבה מאוד סייעתא דשמיא, גם כדי להצליח ברפורמות הללו וגם כדי לעמוד מול הסכנות החמורות שמסביב. גם בעניין הזה של עזרה מלמעלה, חיבור טוב עם עולם התורה והמפלגות המייצגות אותו עשוי להועיל.