חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

"קרית היובל היא הבופור שלנו" - בגליון השבוע

עימות שהתחולל לאחרונה בין חילונים שבאו להשחית את 'העירוב המהודר' בשכונת קרית היובל בירושלים לבין חרדים שבאו להציל, הסתיים במעצר משותף של נציגי שני הצדדים
26/02/09, 11:43
עפרה לקס

 

זה יכול היה להיות סרט ילדים לא רע. יד זדונית נעלמה מחבלת בעירוב סביב העיירה היהודית ומשביתה את שמחת השבת שוב ושוב. הגברים האמיצים מחליטים לעשות מעשה, ובליל שבת קודש פורשים מארב מתוכנן. הם כמעט חוזרים הביתה מאוכזבים - הפעם קורעי הכבלים החליטו להישאר בבית - אבל לא, הנה נשמע רחש מבין השיחים. לא רחוק נצפים שני אנשים. האחד אוחז מוט ארוך שבקצהו מכשיר חד לחיתוך. הופ! החבר'ה תופשים את העבריין לפני שהספיק לבצע את זממו. שבת שלום.

אכן, כל זה יכול היה להיות נחמד, לולא היה מדובר בסיפור אמיתי של מלחמות יהודים נגד יהודים, שהתרחש בשבת פרשת יתרו, בשכונת קרית היובל בירושלים.

המשטרה שהזעיקו שני מחבלי העירוב למקום עצרה את אלה שביקשו לחתוך, אבל גם שניים מהאורבים להם. הארבעה שוחררו לאחר חקירה קצרה, אבל הרוחות עדיין סוערות. המאבק בשכונת קרית היובל איננו חדש. הוא מתנהל כבר שלוש שנים ומתאפיין בכעס, בהאשמות הדדיות ובעיקר בחוסר הידברות. לא בדיוק מה שהתכוון לו דוד המלך, כשהגדיר את ירושלים "עיר שחוברה לה יחדיו".

 

 "פעלו בלי להתחשב"

"אני לא מתגאה במה שעשיתי" אומר פרופסור דני מנדלר, אחד משני האנשים שנעצרו בליל שבת כשבאו לחבל בחוטי העירוב. "אני לא מתגאה בכך שעברתי על החוק. אני שומר חוק ומקווה שיימצא פיתרון. מרבים להזכיר את זה שאני פרופסור באוניברסיטה, אבל זה לא קשור לעבודתי. יש לי גם חיים פרטיים".

בחייו הפרטיים נאבק מנדלר כבר מספר שנים במעבר של אוכלוסייה חרדית לתוך 'קריית היובל', ובהשפעות של התופעה הזאת על השכונה. לפני כמה שנים החלו לגלוש תושביה החרדים של 'בית וגן' הסמוכה אל השכונה הגדולה, המונה 25 אלף איש. כיום מתגוררות ב'קרית היובל' כ-240 משפחות חרדיות, והנוכחות של קהילה גדולה כזאת, על צרכיה השונים, מושכת אליה אש.

מאחורי מנלדר מאבק על הסרת קופות צדקה מתחנות אוטובוסים, התנגדות להקמת מוסדות חרדים על מגרשים שיועדו לתכליות אחרות, ומלחמה נגד הקמת שכונה חרדית על 'גבעת האנטנה' הסמוכה.

 כשמנדלר מדבר על העירוב, למשל, ניכר שהוא עשה עבודה יסודית: "ועדת 'העירוב המהודר' החליטה לעשות עירוב נוסף, שישרת את החרדים. הם מרתכים עמודים לפתחים של בתים, למעקות בטיחות ועוד, והכל באמצע השכונה". לדברי מנדלר, בידי אנשי 'ועדת העירוב' נמצא אישור לא חוקי מהעירייה. "מי שהעניק להם את האישורים בתעודות פלסטיק היה חבר מועצת העיר שהיה אחראי בכלל על החנייה".

מנדלר וחבריו פנו למבקרת העירייה שפנתה למנפיק התעודות. לדברי מנדלר, המנפיק לכאורה הכחיש כל קשר. בהמשך, אומר מנדלר, הורה מנכ"ל העירייה יאיר מעיין להוריד את עמודי העירוב, אך הדבר לא התבצע. לדבריו, גם היועץ המשפטי לעירייה, יוסי חביליו, התנגד לעמודי העירוב. "עוד לא הצלחתי לפגוש חרדי אחד שיסביר לי בשביל מה צריך את העירוב הזה. הם רוצים להחמיר על עצמם? בסדר, שיקיפו את השכונות החרדיות. למה את השכונות המעורבות?".

מנדלר ניסה בעבר את דרך ההידברות. בעיר רב-גונית כמו ירושלים קיימות מספר עמותות המגשרות בין סוגי האוכלוסייה השונים. "אחרי שתי פגישות אמרתי שאין טעם. הם רואים את ההלכה מעל לחוק ואין לנו שום בסיס משותף".

מלבד המחשבה שיש כאן משהו לא חוקי, למה בעצם העמודים האלה מפריעים לך?

"זה מפריע אסתטית ובטיחותית וזה גם מרגיז. מה היה קורה אם הייתי פותח מסעדה לא כשרה במרכז שכונה חרדית? מסעדה זה הרי מקום שלא חייבים להיכנס אליו אם לא רוצים. אני מניח שתושבי השכונה היו נוקטים נגדי בצעדים יותר דרסטיים ממה שאני עשיתי".

אתה משווה מסעדה לא כשרה לעמודי עירוב?

"כפייה דתית זה משהו שאני לא חפץ בו. אם סקר של התושבים היה קובע שיהיה עירוב, הייתי מסכים. אבל הם הלכו בלי לשאול איש, פעלו בלי להתחשב, חתכו רחובות, וחזרו והציבו עמודי עירוב שהסיר המנהל הקהילתי בוואדי, סתם כדי להראות שידם על העליונה. הם אפילו לא העבירו שם חוטים".

מנלדר לא יודע מה יהיה בשכונה מעכשיו. "אני לא האדם הכי מיליטנטי כאן", הוא רומז.

 לאחר פרסום הפרשה בעיתונות החרדית והירושלמית, קיבל מנדלר איומים טלפוניים ודרך המייל. לחלק מהמיילים הוא השיב, ואפילו מצא סוג של 'ידיד לעט'. "אין לי שום דבר נגד החרדים, אני לא אנטישמי. אבל אם יש שני סוגי אוכלוסיה שלא מסתדרים אחד עם השני, צריך להפריד ביניהן ולספק לכל אחת מהן את צרכיה. אני לא חושב שצריך להכניס לשכונה חרדית בתי קולנוע עם סרטים שלא לרוחה, ובשכונה חילונית לא צריך לשים קופות צדקה על תחנות אוטובוסים. אני יודע שהמגזר החרדי לא מבין במה הוא מפריע לי, אבל יש דברים שמקשים על חיי היומיום שלנו".

רבים מחבריו של מנלדר כבר עזבו את ירושלים, אבל הוא לא. "אותי חינכו לא להרים ידיים, ולכן אני נלחם. אם ניהול העיר לא ייעשה באופן חכם, העיר תהפוך חרדית, ואני לא חושב שזה מה שרוב האנשים רוצים לראות. אני ירושלמי ואני רוצה לחיות בעיר הזאת".

 

קרית היובל תהיה חרדית

דוד אייזנשטיין, גם הוא עצור מליל שבת פרשת 'יתרו', עומד בראש ועדת 'העירוב המהודר'. ההסברים שלו שופכים אור אחר על דבריו של מנדלר. לפי אייזנשטיין, המועצות הדתיות היו אמונות בעבר על העירוב הכללי של העיר, אבל בשל הקיצוץ החד בתקציביהן נכנסו עמותות פרטיות לתוך שטחי ההפקר והחלו לפעול. יש עמותה שמספקת את הסולר למקוואות, וועדת 'העירוב המהודר' פועלת בירושלים כדי שיהיה עירוב בסיסי כשר. לדבריו, לא מדובר בהידור אלא בהלכה בסיסית. "הרב שלזינגר, האחראי על המועצות הדתיות בירושלים, אמר לי שאין לו כסף אפילו לחוט של העירוב. אנחנו עובדים עם רבני המועצות הדתיות בשיתוף פעולה מלא".

בתגובה לדברים מוסרים גורמים במועצה הדתית בהחלטיות שהעירוב הכללי נבדק בקביעות מידי שבוע בשבוע, באופן יסודי ורצוף. התקלות, אם נוצרות, מתוקנות לאלתר לכבוד השבת. הגורמים מציינים כי לאחרונה בוצעו שיפורים נרחבים בהידור לתועלת הציבור. "אחריותה הציבורית של המועצה הדתית היא לפרסם חשש של ליקוי, אם נוצר כזה, ועל פי הוראת הרבנים שליט"א כל זמן שאין הודעה מוסמכת, חזקת העירובין תקינה בכשרותה". 

העמותה של אייזנשטיין התחילה לבנות קו עירוב חדש, שיקיף את כל ירושלים לפי התוואי שלה היום.  לדבריו, הוועד כבר הקיף שכונות רבות וגדולות, ומעולם לא התעוררה בעיה פרט לקרית היובל. לדברי אייזנשטיין, מתקיני העירוב מעולם לא פעלו בלילה: "זה הם שבאו כגנבים בלילה לחתוך את העירוב". הוא גם דוחה את הטענה שעמודים מותקנים בשערים של בתים פרטיים ומכנה אותה "שקר וכזב!".

אייזנשטיין מכחיש כי הוועד פועל בניגוד לחוק ואומר כי מי שלקח את החוק לידיים היו מנלדר ושותפו. "אם הייתי תלמיד שלו הייתי מתבייש שזה הרב שלי. אם אני אבנה מרפסת לא חוקית, הוא ישבור לי אותה?!".

אייזנשטיין מציע לכל מי שעמודי העירוב מפריעים לו לפקסס למשרדו את התלונה והמיקום המדויק, והוא מתחייב להתייחס לתלונה ולהזיז את העירוב. "תכתבי את זה בעיתון. אני מוכן לכל פשרה ולכל דיון, ואנחנו גם משתפים פעולה עם הוועדה שהקים ראש העיר".

אייזנשטיין אומר כי העירוב לא בא להפריע לאף אחד. להיפך, "עירוב זה מלשון ערבוב, אם אנחנו לא מעורבבים ומאוחדים אי אפשר לטלטל".

אייזנשטיין, דור שמיני בירושלים, אומר שהוא רוצה לשמור על רבגוניותה של העיר. "אני בעד שצעירים חילוניים יגורו בעיר. ירושלים היא לא קרית ספר או בני ברק, ואני גם לא רוצה שהיא תהיה כזאת. אני בעד חיה ותן לחיות. הבעיה של הציבור החרדי היא אקוטית. הוא צומח והוא זקוק לדירות. אמרתי לראש העיר, ניר ברקת, את קרית היובל כבר הפסדת, היא תהיה חרדית. אבל אם אתה רוצה להציל את השכונות האחרות, תבנה לחרדים. אתה צריך להתעורר".

נושא ההתחרדות של עיר הבירה קיבל מקום של כבוד בבחירות האחרונות בירושלים. התהליך המתרחש בעיר כבר כמה שנים הוציא חילונים רבים אל הקלפיות, ובסופו של דבר נבחר ניר ברקת, שהבאת חילונים לעיר היתה אחת האג'נדות המוצהרות שלו. על המחלוקת הנוכחית מגיב ברקת בזהירות משום שהוא מנסה לפתור אותה בדרכי שלום. לשכתו מוסרת תגובה בכתב לפיה ברקת "רואה בחומרה כל פעילות הנעשית נגד החוק, תוך הפרת הסדר הציבורי...  בדיוק כפי שמבנה לא חוקי אינו נהרס בטרם התבצעו הליכים מסודרים, כך העניין יוסדר בתום עבודת הוועדה שמינה ראש העיר במטרה להגיע לפיתרון המקובל על כל הצדדים. הוועדה עורכת דיונים במכלול הנושאים הקשורים לתחום העירוב בירושלים".

הוועדה שהוקמה לפני כחודש אמורה להחליט על הדרך להחליט (לא, זו לא טעות) על תוואי לעירוב, ואמורים להיבחן בה היבטים סביבתיים, בטיחותיים, חוקיים והלכתיים תוך התייעצות עם מנהלי הקהילות בשכונות.

בראש הוועדה עומד מנכ"ל העירייה, וחברים בה מנכ"ל החברה למתנ"סים, צביקה טשרניחובסקי, הממונה על מחלקת עירובין במועצה הדתית, הרב אברהם קצנלבוגן, ויועץ ראש העיר לענייני חרדים, אברהם קרויזר.

 

הקרב על השכונה

"העירוב הוא החלק הקטן והכי פחות משמעותי בכל הסיפור הזה", אומר מיכאל בן-אבי, מנהל מינהלת שכונת 'קרית היובל'. "הוא רק קטליזטור של מגוון בעיות. המאבק הוא על שמירת הגיוון של העיר. יש חבירה של האוכלוסייה הדתית והחילונית לשמור על השכונה כפלורליסטית-ציונית. בכל סיטואציה שבה אוכלוסיה חרדית זלגה לשכונות כמו רוממה, רמות או הגבעה הצרפתית, השכונה הפכה לבסוף לחרדית".

בן-אבי מכנה את אזור דרום מערב העיר "הבופור שלנו". לא פחות. "אם נאבד אותו נאבד את כל העיר. מדובר על מלחמת הישרדות, והם נוהגים באלימות. מה זה להציב עמודים במקומות פרטיים ובאמצע השכונה? מה זה להביא מבנים ניידים לשטחים שמיועדים לבנייה אחרת? זו אלימות".

פניית 'בשבע' אל המינהל הקהילתי נעשתה מתוך מחשבה להגיע לאדם בעל עמדה נייטרלית, אבל לא כך הדבר. בן-אבי אמנם נמצא בקשר טוב עם אוכלוסיות חרדיות, הוא מנהל מתנ"ס ב'בית וגן' הסמוכה, שכונה שהיא היום חרדית למהדרין, ולדבריו הוא נמצא ביחסים מצוינים עם אנשי השכונה. בן-אבי הגיע עם הנציגות החרדית להסכמה על סטטוס קוו: "אנחנו לא משחיתים עמודים והם לא מציבים עמודים חדשים עד שהדבר יתברר בעירייה". בן אבי מסתייג, לכן, ממעשיו של מנדלר וגם מן העובדה שהוא לקח את החוק לידיים. "העמדה שלנו היא לעשות הכל בהידברות".

למרות המשפט הזה, שעשוי להישמע סובלני, בן-אבי ממש לא מתכוון לתת להכרזה של אייזנשטיין על ההתחרדות העתידית של השכונה להתממש: "יש לנו מאבק איתם על מוסדות. הם רוצים לנגוס בעתודות של בויאר ולבנות שם, הם ניסו לבנות ברח' ברזיל הוסטל חרדי ומה לא. בינתיים הצלחנו בכל המאבקים שלנו איתם בנושא הזה. אם נצליח למנוע מהם לבנות מוסדות, אז 240 המשפחות החרדיות המתגוררות בשכונה יעזבו את המקום".

גם בן-אבי חושב שעדיף לגור בשכונות נפרדות: "אם נעמוד בפרץ נוכל לחיות אחד ליד השני ולא אחד בתוך השני, כי זה בלתי אפשרי".

אתה אומר דברים מאוד קשים.

"הלוואי שהם היו יודעים מה זה לחיות בשותפות. קרעו לי את הכבל של ההזנה לבריכה, פרצו לי למשרד רק כדי להראות שהם יכולים. התקשרה אליי מישהי מהשכונה שישבה על ספסל בגינה בשבת ועישנה וקיללו אותה. למה זה צריך להיות? יש פה ערעור על חיי היומיום שלנו. אני רוצה לראות מה יקרה אם אני אקנה דירה במאה שערים או ברוממה".

השבוע אמור בן-אבי להיפגש עם סגן ראש העיר החרדי, הרב יצחק פינדרוס. "אשמח מאוד לכל שותפות, אבל שותפות אמת. לא כזו שבה אנחנו תמיד צריכים לוותר".

וכן, גם השורה התחתונה של בן-אבי, כמו זו של קודמיו, נוגעת למצוקת הדיור של הציבור החרדי. גם הוא קורא להפשיר קרקעות ולבנות שכונות ומוסדות לציבור הזה, רק לא אצלו בחצר. "ערכתי סיור במוסדות הלימוד בבית וגן, הם לומדים בתנאים מחפירים. ממשלת ישראל ועיריית ירושלים מתייחסת אל החרדים בצורה מביישת, אבל למה לשפר את המצב על גב החילוניים?"

וכתמיד במקרים כאלה, אני מחליפה בליבי את המילים 'חרדים' ב'ערבים', ומורידה לבונקר את כל המרואיינים מפני העגבניות ומטר הקללות שהיו חוטפים מכל הסובבים.

 

אפשר לחיות בהרמוניה

הרב דוד שמחון, חובש הכיפה הסרוגה, הוא רבה של קרית היובל המתגורר במקום למעלה מ-20 שנה. המרואיינים מזכירים אותו בהדר. יש לו מקום של כבוד אצלם. הרב שמחון מספר שמעולם לא היו בשכונה בעיות בין דתיים וחילוניים. לדבריו, בעיית העירוב קיבלה את הנפח שלה משום שהחילונים גילו איך משביתים את החרדים בקלות, "וזה חמור מאוד, אלו עבירות דאורייתא". מנגד, הוא מצר על כך שאנשי 'ועדת העירוב המהודר' לא שעו לדבריו: "לפני שהם החלו לפעול הם נפגשו איתי. אמרתי להם להקיף את כל השכונה ולא לעבור בתוך הרחובות. הם השיבו שאין להם תקציב. אמרתי להם לא להתחיל עד שלא ייאסף מספיק תקציב. הרי אם מקיפים את כל השכונה, איש לא רואה את החוטים והעמודים וזה לא מפריע לאף אחד. אבל הם לא הקשיבו, התחילו לעשות 'צורת הפתח' בכל מיני מקומות והגיעו לאן שהגיעו".

הרב שמחון אומר שאנשי ועד העירוב חשבו שהם מתפרצים למקום בלי הנהגה ויוכלו לעשות שם מה שהם רוצים, אבל בפועל מדובר בשכונה שמאוגדת היטב על ידי מינהל קהילתי חזק וטוב ש"אפשר לדבר איתו והוא פתוח. אני כמו בן בית אצל מיכאל בן-אבי, כל בקשותיי נענות".

לרב שמחון מפעלים רבים בשכונה, 300 משפחות תורניות הפועלות כ'גרעין' ו-20 בנות שירות לאומי. אלה מפעילים פרויקטים חינוכיים תורניים ומפעלי חסד ואיש אינו בא בטענות נגדם.

הרב שמחון דוחה מכל וכל את המסקנות של כל הדוברים לפניו לגבי החיים במשותף. הוא דווקא מקדם בברכה את החרדים. "השכונה שלנו היא פלורליסטית ומכילה בתוכה את כל המגוון של עם ישראל: דתיים, חילונים, עניים עשירים, ימנים ושמאלנים, וכולם מסייעים זה לזה. אני שמח שהחרדים הגיעו כי בלעדיהם ה'מיני ישראל' הזה לא מושלם. השאלה היא רק איך ולמה אתה בא. אני מצפה שהם יעזרו לי ולמפעלים שהקמנו, שהם יתנו כתף ויעניקו לאנשים בשכונה לפי הצרכים שלהם ובקצב שלהם. ניתן לחיות בהרמוניה מלאה מתוך הידברות".

הרב שמחון מציע שהחרדים יעבירו את צרכיהם ובקשותיהם דרכו, ובמתינות יקבלו מענה על צרכיהם. "מה שיבוא ברוח טובה יחזיק מעמד, מה שיבוא ברוח פרצים ישבור ויהרוס הכל".

 

ofralax@gamil.com