בשבע 332: מלאכת מדפסת

מפות, הדפסים צבעוניים ודיוקנאות של טרומפלדור והרצל הם רק חלק ממוצרי הדפוס שמוצגים בתערוכה ייחודית במוזיאון היישוב הישן

יואל יעקובי , ב' באדר תשס"ט

 

אינפ': דפוס א.ל. מונזון 1892-1992 – תערוכה במוזיאון חצר היישוב היישן ברובע היהודי בירושלים

כולנו למדנו בבית הספר שהיישוב הישן ומלאכת כפים לא הלכו ביחד. אבל תערוכה חדשה במוזיאון חצר היישוב הישן, שמוצגת במקום עד אחרי פסח, סותרת הנחה זו. ומסתבר שלא רק אוּמנות (כלומר מלאכה) היתה ביישוב הישן אלא גם אמנות.

דפוס מונזון נוסד על ידי ר' אברהם לייב מונזון, שנסע מירושלים לגרמניה כדי להשתלם באומנות הליטוגרפיה. כשחזר בשנת תרנ"ב (1892) הקים מונזון, איש היישוב הפרושי בירושלים, דפוס שהתמחה בהדפסות אבן צבעוניות ומרהיבות עיניים. הדפוס פעל מאה שנה ונסגר בשנת תשנ"ב (1992).

בין העבודות אפשר למצוא מפות של ארץ ישראל וירושלים. המכשור המתקדם שהיה ברשותו הפך את ר' לייב מונזון למדפיס הראשי של המפות עבור השלטון התורכי.

העבודה הקשה שהצריכה הדפסת האבן, ושמודגמת אף היא בתערוכה, לא תמיד היתה רווחית דיה. לכן ר' שמואל סלנט, רבה הנודע של ירושלים במשך שבעים שנה, התיר למונזון להדפיס גם עבור נוצרים ומוסלמים, ובלבד שההדפסה לא תהיה בעברית ושלא תשמש לצורכי מיסיון.

בהמשך עסק הדפוס גם בתוויות של מוצרי התעשייה העברית הצעירה. כך נוכל למצוא זכר לימים בהם דמויות לאומיות כמו טרומפלדור והרצל 'מכרו', לא פחות מסלבריטאי ימינו.

 את התערוכה השאיל למוזיאון הנכד שמעון ברמץ, חבר ברית חשמונאים, מפקד באצ"ל ובלח"י, מראשוני המתיישבים מעבר לקו הירוק, ומאבות הדפוס החדש בירושלים. לתערוכה, שנפתחה ביום שישי לפני כחודש, לא הספיק שמעון להגיע. בלילה הקודם הוא נפטר לאחר מחלה קשה, ובשעה שנערך טקס הפתיחה של התערוכה התנהל מסע ההלוויה שלו להר הזיתים. שמעון, אגב, נולד בבית המשפחה, שכמו הדפוס שלה, שכן בתחילה בחצר שמול המוזיאון.

ואם כבר הגענו למקום, זו הזדמנות מצוינת להתרשם מחיי היום-יום ביישוב הישן המוצגים דרך קבע במוזיאון החביב הזה, שבמרכזו הבית בו נולד האר"י הקדוש, ולידו בית הכנסת 'אור החיים', מרכזם הראשון של תלמידי הגר"א בירושלים. רק חבל שבמוזיאון עדיין לא מצאו את הדרך להנציח גם את רוחם של מחדשי היישוב, תלמידי הגר"א וחבריהם, ובעיקר את הרוח מכוחה פעלו. למרות שזה נושא 'כבד', ולמרות המכשול הכספי המובן, אי אפשר לפסוח על ההתחלה האמיתית של שיבת ציון המחודשת.

עוד בחייו הראה לי שמעון ברמץ כיצד תודעת הר הבית והמקדש היתה חזקה כבר באותן שנים, בבחינת "ועשו לי מקדש". במוצגים רבים בתערוכה אפשר לראות במרכז לא את הכותל המערבי כמקובל, אלא את הר הבית ואפילו את בית המקדש עצמו, מהרה יבנה.

yoelyya@gmail.com