בשבע 333: שאלת השבוע

האם רצוי ששר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן יכהן קדנציה נוספת בתפקידו?

אנשים שהמערכת בחרה , ט' באדר תשס"ט

לא רק קדנציה אחת/ עו"ד חיליק גוטמן

לא רק שרצוי אלא שזה הכרחי וחיוני, ולא רק קדנציה אחת אלא שתיים, כי המלאכה רבה ויש להשלימה והדבר מצריך שנים רבות. ייקח זמן לשקם את המערכת המשפטית בישראל כי המערכת המשפטית הישראלית לא נולדה על פי תכנון קפדני.

בסוף 1947 כוננה ועדת המצב, המקבילה היום ל'צוות מאה ימים', כדי להכין את התשתית השלטונית של מדינת ישראל, והחלק המשפטי לא היה ברור דיו ונהיר דיו. מצד אחד הוועדה אימצה את המבנה הבריטי שהיה קיים עד אותה תקופה, ומצד שני היו בצוות ההנהגה משפטנים שלא הכירו את האסכולה המשפטית הבריטית, כגון השר רוזן שבא מהאסכולה הגרמנית. אחר כך הדברים התפתחו על פי הגורל והמזל, ובשנים הראשונות, בתקופת שר המשפטים פינחס רוזן, היה המנכ"ל יעקב שמשון צפירא, שהעניק לעצמו את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וסמכויות נוספות. כך קרה שהיועץ המשפטי הוא תפקיד של פקיד מדינה בעל סמכויות אדירות שאיננו חייב דין וחשבון לאיש, אף לא לבג"ץ.

עוד בעיה שהחלה אז היא שהחליטו שלא לכונן חוקה. כך אין סמכויות מדויקות והדבר הוא מקור לצרות רבות, וברבות השנים הצרות הללו התעצמו מאוד. וכך, בהעדר חוקה ומערכת ממוקדת וברורה של אכיפת החוק, בית המשפט העליון נכנס לחלל הזה והיום הוא פולש לשטחים שאין בית משפט אחר בעולם שמעז להגיע אליהם.

יתרונו הגדול של פרופ' פרידמן הוא שהוא בא משום מקום פוליטי והולך לשום מקום פוליטי. אין לו אג'נדה משלו, הוא לא חייב דבר לאיש אלא ליושרה הפנימית שלו. הוא מנסה לתקן את העיוותים בשני היבטים: האחד – לחדד וליצור איזונים ובלמים במערכת אכיפת החוק בכל הקשור לנושא היועץ המשפטי לממשלה, בנושא הפרקליטות והחקירות המשטרתיות. השני – הוא מנסה לכונן את הסדר הישן והטוב של הפרדת רשויות, כך שבית המשפט יעסוק בשלו, והממשלה בשלה. כדי שהוא יצליח עליו להמשיך לעוד כמה קדנציות, כאמור.

 

שידוד מערכות בביהמ"ש העליון/  ד"ר חיים משגב

 פרופ' דניאל פרידמן, חתן פרס ישראל, צריך להמשיך במלאכה שבה הוא החל. דורית בייניש אולי חשבה שהיא כבר נפטרה ממנו עם נפילתה של ממשלת אולמרט, אבל זה, כנראה, לא הולך לקרות אם בנימין נתניהו יהיה מספיק נחוש כדי להשאיר בתפקידו – על פי דרישתו של אביגדור ליברמן – את מי שידע בשנים האחרונות להעמיד את מערכת  המשפט במקומה. לא עוד הארוגנטיות ששררה כאן בתקופת הנשיא הקודם, אהרן ברק, אלא מתינות וריסון עצמי ושמירה על כבודן של כל רשויות המדינה. לא עוד שימוש במושגים מעורפלים כמו 'מתחם הסבירות' שעמם ביקשו השופטים, בעיקר אלה שיושבים בבית המשפט העליון, לשלוט בכל מערכות החיים.

הסבירות איננה תכונה שמתקיימת רק במערכת המשפט, ועל כן אין היא רשאית, כמו שקרה לא אחת בימיו של 'המלך' ברק הראשון, להעמיד את  הסבירות שלה במקום זו של הרשויות האחרות.

לא זאת אף זאת: אם יתגשם החלום של רבים מאוד ודניאל פרידמן יישאר לעוד קדנציה, נוכל לראות בהתחדשותה של מערכת המשפט ובעיקר בשידוד מערכות בבית המשפט העליון. העידן של 'חבר מביא חבר' או של 'נשיא מביא נשיאה' ייתם. השופטים ייבחרו לפי כישוריהם המשפטיים - ולא על פי השקפת עולמם - והם יישארו אך ורק בדלת אמות המשפט. לא עוד פסיקות בתחומים השמורים לכנסת או למערכות אחרות. השופט צריך לעשות משפט על פי האות הכתובה – ותו לא.

 

 שר מהימין יועיל יותר/ עו"ד יוסי פוקס- הפורום המשפטי למען א"י, חבר בתנועת הליכוד

טוב שאת הרפורמות במערכת המשפט יזם דווקא איש שמאל אמיץ כמו פרופסור דניאל פרידמן, אך טוב יותר יהיה אם ישלים אותן איש ימין שקול כמו עו"ד ח"כ גדעון סער. פרידמן היה קרן אור בממשלה האפלה של אולמרט ולבני, והוא הביא לידי ביטוי את מאיסת הציבור בדיקטטורה השיפוטית של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס השופט אהרן ברק, אך אין להתבשם מקסמו יתר על המידה. אם נותיר בידיו את המשך הובלת הרפורמות, לפערים הפוליטיים והאידיאולוגיים יהיו השלכות על דרכו כשר משפטים ולבסוף יתגלו טביעות אצבעותיו של השמאל בצביונה של מערכת המשפט המתחדשת.

על שר המשפטים המיועד מוטלת המלאכה לקדם את הרפורמה אשר כוללת שני מרכיבים עיקריים הקשורים זה בזה: חיזוק ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת והגבלת כוחו המופרז של בית המשפט העליון. יודגש כי סיעת הליכוד בכנסת ה-17 פעלה בנושא זה, ובין היתר הגישה הצעות חוק בנושא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא לידי סיום את שיטת 'חבר מביא חבר' הנהוגה בבית המשפט העליון מקדמת דנא. עתה, לאחר שהימין ניצח בבחירות ועתידה לקום ממשלה לאומית בראשות נתניהו, אין כל סיבה נראית לעין להותיר בתפקידם שרים אשר באו ממחנה השמאל, אף אם מדובר בשר שהלך בכיוון הנכון. יתרה מזאת, אין בלבי ספק כי אם אכן ימונה גדעון סער לתפקיד שר המשפטים, הוא יוכל להצליח בתפקיד זה ולקדם את אותה רפורמה, עם הרבה יותר שכל פוליטי והרבה פחות נפגעים בדרך. עמדותיו של פרופ' פרידמן ייתנו רוח גבית ציבורית להמשך הרפורמה גם מתוך עולם האקדמיה, אליו ישוב.