בשבע 333: בית ליסין הפך לבית כנסת

מה יש בשולי רנד שמאפשר לו לחדור אל מרכז הקונצנזוס האמנותי הישראלי, למרות הזקן, המגבעת ור' נחמן?

עמנואל שילה , ט' באדר תשס"ט

1.  לקראת פורים המתקרב, נפתח בבדיחה ישיבתית ששמעתי לפני 20 שנה לפחות.

באחת מישיבות המוסר אירעה תקלה חמורה ומביכה. שני בחורים צעירים נטשו יום אחד את תלמודם והלכו לראות סרט בקולנוע.

כשנודע למשגיח דבר המקרה החמור, הוא מיהר לכנס את כל בני הישיבה לשיחת מוסר מיוחדת. אך מכיוון שסרט וקולנוע הם ביטויים שאין להעלותם על דל שפתיים בין כותלי בית המדרש, פתח המשגיח בתיאור המעשה כהאי לישנא:

תלמידים יקרים, כידוע לכם אמרו חכמינו כי עתידים בתי קרקסאות ותיאטראות להפוך לבתי כנסיות ובתי מדרשות. אז דעו לכם ששני תלמידים מישיבתנו הלכו היום לתפוש לעצמם מקום טוב ב'מזרח'.

2.  נזכרתי בסיפור הזה ביום חמישי לפני כמה שבועות, כשמצאתי את עצמי יושב במקום טוב באמצע אולם שלא ביקרתי בו מימיי - תיאטרון בית ליסין, מרכז תל אביב, דיזנגוף פינת פרישמן.

פעם פירשנו את דברי חז"ל הנ"ל כפשוטם, שלעתיד לבוא יישלחו בעלי מקצוע ויציבו ארון קודש במקום הבמה, כיור לנטילת ידיים מאחורי הקלעים וסטנדרים בין הכיסאות. אחר כך יבואו בחורי ישיבות עם גמרותיהם, וכך ייהפכו התיאטראות לבתי מדרש. ייתכן שבאמת כך יהיה, לפחות בחלק מהמקומות. אבל כפי שכבר אמרו אחרים לפניי, אפשר גם לפרש שדברי חז"ל יתקיימו על ידי שהכלים האמנותיים של הקרקס והתיאטרון יוסבו להנחלת יסודות של תורה ואמונה, ובכך ייהפכו בתי התיאטראות לבעלי מטרה זהה כמו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

באותו ערב לפני מספר שבועות, למשך כשעתיים וחצי, הפך תיאטרון בית ליסין לבית של תפילה וחוויה אמונית. על במת התיאטרון התקיימה ההופעה 'נקודה טובה' של שולי רנד ולהקתו - הופעה שהיא חוויה מוסיקלית כיפית רוויה במוטיבים יהודיים של אמונה, תפילה ותשובה. בקטעי השיחה שהוא משלב בין השירים הזכיר רנד את עבודתו, בגלגולו החילוני, כשחקן בתיאטרון הקאמרי, שפעל אז באותו אולם. "רבי נחמן אמר שבעל תשובה צריך לעבור במקומות שבהם היה לפני כן וללקט את הניצוצות", אמר שולי, והוסיף כי נראה לו שמהמקום הזה יש לו משאיות שלמות של ניצוצות ללקט.

3.  ישנם אמנים גדולים בתרבות הישראלית שלאחר חזרתם בתשובה נטשו לחלוטין את אמנותם והסתגרו בתוך הקדושה המגוננת של העולם החרדי. אצל רבים מהיוצרים הדתיים המשלבים יהדות ואמנות, או שהיהדות היא מעוותת או שהאמנות היא ברמה טעונת שיפור. חלק מהיוצרים שבאים מהמגזר הדתי מעדיפים משום מה להתעסק ביצירתם דווקא עם הצדדים של היהדות שאיתם הם מסוכסכים. אין אמנים רבים כמו שולי רנד, שמצד אחד מבטאים קול יהודי נקי וצלול, ומצד שני עומדים על רמה אמנותית מהליגה הראשונה.

רציתי לראות את ההופעה של רנד בתל-אביב דווקא, כדי להתרשם כיצד ועד כמה הוא מצליח לגעת בקהל החילוני. כמחצית מהנוכחים באולם בית ליסין היו חילונים - ביניהם זיהיתי לא מעט ידוענים. הקהל כולו, דתיים וחילונים, גילה בקיאות רבה בשיריו של רנד והצטרף לשירתו לכל אורך המופע. גם בכך מיוחד שולי רנד לעומת יוצרים אחרים של יהדות אותנטית ונאמנה: הוא הצליח לשמור על קשר עם הקהל החילוני, או נכון יותר, להתחבר אליו מחדש.

4.  מה יש בה, ביצירתו האמנותית של רנד, שכובשת לבבות חילונים למרות הזקן הארוך ולמרות המגבעת השחורה והמעיל השחור הארוך שגם כאשר הוא מוסר זה רק כדי לחשוף מתחתיו ציצית צמר גדולה? הרי תמיד ידענו שכל חילוני שתתחיל לדבר איתו על אמונה, תורה, תפילה ותשובה ישתעמם במקרה הטוב וייבהל במקרה הגרוע. תמיד חשבנו שמוכרחים ללכת סחור סחור. אז מה הסוד שלו, איך הוא מצליח? נדמה לי שאפשר לפענח לפחות חלק ממרכיבי התשובה.

ראשית, הכנות והאותנטיות שלו כובשות. הוא מציג את עולמו בצורה שקופה ואמיתית, בלי להתיפייף ובלי להתחנף, ולאמת יש כוח. מצד שני, הדוסיות שלו לא מאיימת משום שהוא רק מציג את עולמו ולא מטיף לאחרים ללכת בדרכו, לפחות לא במישרין. בכלל, המסרים שלו הם מרוככים משום שהם מטושטשים. כששולי רנד שר "הסתכלתי לאחור, עיי חורבות/ משמאלי ומימיני הכל עולה בלהבות", הוא בעצם נותן גט לחילוניות, אבל הניסוח מעודן. כשהוא אומר "כל העם אשר איתי נעמדו מרחוק/ בעיניהם לצנינים הייתי ולשחוק" הוא מדבר מן הסתם על תגובת הבראנז'ה לחזרתו בתשובה, אך הרמיזות למעמד הר סיני והשפה הגבוהה והמקראית מעדנות את המסר. השירים של רנד מלאים במוטיבים ברסלביים, אבל לא תמצאו שם את המילים המפורשות רבי נחמן, התבודדות, ברסלב או אומן.

שולי רנד מתעקש לנהוג גם היום כמו אמן ישראלי מן השורה. לכן ההשקה של הדיסק שלו התקיימה דווקא בגן העיר ת"א. לכן ההופעות שלו הן במרכזי התרבות הישראלית - צוותא, בית ליסין. במציאות של היום, הסיכויים של זמר מצליח לקבל בגל"צ שידור חי של הופעתו גדולים הרבה יותר כשההופעה מתקיימת ב'צוותא'. ולאחר שרנד קיבל שידור חי כזה, הוא יכול בהחלט להיחשב כמרכז הקונצנזוס האמנותי הישראלי.

5.  גם הביקורת העצמית וההומור העצמי, ששיריו ושיחותיו של רנד מלאים בהם, הם גשר מצוין אל הקהל החילוני, שמסרב לקבל את הצגת החזרה בתשובה כמעבר אל עולם שבו נפתרו כל הבעיות. רנד מקפיד לדבר, למשל, על חולשתו לסיגריות שעליה לא הצליח עדיין להתגבר. כאשר רנד מספר על השבת הראשונה שהעביר בלי לעשן, הוא לובש לכמה דקות את דמות החילוני שהיה, ועם כשרון המשחק המצוין שלו מצליח לבטא תחושות שהקהל החילוני מכיר היטב מתוך נקודת התבוננותו על העולם הדתי.

גם צוות הנגנים החרדי-דתי-חילוני שלו, כמו גם האהבה המופגנת לחברו אסף אמדורסקי, המנהל המוסיקלי של המופע, והכבוד לזכרו של חנוך לוין, אושיה תרבותית חילונית תל-אביבית, הם שוברי מחיצות.

כל אלה הם כמובן רק תוספת לאיכות ולסגנון העכשווי של המוסיקה המצוינת שרנד מייצר כיד ה' הטובה עליו. כאשר המוסיקה היא כובשת, הרבה יותר קל להתחבר גם למילים.

6. לפני קרוב לשנה עשיתי עם רנד כתבה גדולה לרגל צאתו של הדיסק 'נקודה טובה'. "שולי רנד, חסיד ברסלב מירושלים, יוצא לסיבוב נוסף בניסיון לכבוש שוב את תל אביב. נראה אם היא תתמסר לו גם הפעם", כתבתי אז. ובכן, לאחר אותה הופעה, שבה גם הוענק לרנד 'אלבום פלטינה' על מכירת למעלה מ-50 אלף דיסקים, אפשר כבר להשיב בחיוב.

 

תגובות והערות יתקבלו ברצון, אך ללא התחייבות להשיב eshilo777@gmail.com