בשבע 333: מחזקים את אבו-מאזן, מחלישים את הביטחון

חשיבותם הביטחונית של המחסומים ברחבי יו"ש אינה מוטלת בספק, אך כעת מבקשים בצה"ל להסיר את רובם כדי להקל על הפלשתינים ולחזק את אבו-מאזן.

חגי הוברמן , ט' באדר תשס"ט

 

 

כותרת:

אווירת ה"שלום" של אוסלו שבה לנשוב במקומותינו. הצורך האובססיבי בחיזוקו של אבו-מאזן מול החמאס העלה מהבוידם את תוכניות המחוות לפלשתינים שכל-כך רווחו כאן לפני עשור.

אם לא יוחלט אחרת, צה"ל מתכנן להסיר תוך מספר שבועות את רוב המחסומים ביהודה ושומרון. על פי התוכנית שגיבש פיקוד המרכז, עד סוף חודש אוגוסט יסיר צה"ל יותר ממחצית מנקודות הבידוק הביטחוני, ויאפשר לערבים תושבי יהודה ושומרון חופש תנועה גדול יותר. על פי תוכנית שגובשה בשנה שעברה בפיקוד המרכז תחת השם "משטר התנועות", צפויות להישאר בסוף הקיץ בשטחי יהודה ושומרון כ-12 נקודות בידוק בלבד, לעומת 41 נקודות כיום. גם במעברים שיישארו לא תבוצע בדיקה קפדנית אלא יתקיים, על פי גורמי הביטחון, "הליך בידוק סלקטיבי, המבוסס על פרופילים של אנשים המועדים לבצע פעולות חבלניות". הפרופילים הללו, אגב, כבר "נשברו" מזמן. אם עד מלחמת אוסלו רוב המחבלים התאימו לפרופיל של "גבר, רווק, מובטל, צעיר מגיל 35", בשנים האחרונות הכרנו גם מחבלות מתאבדות נשואות עם ילדים, ומחבלים בעלי משפחות בני 40 עד 50.

 

מרקם חיים או מרקם מוות?

לפני כחודש, בפגישה שהתקיימה ב-11 בפברואר, בישרו מפקדי צה"ל ביו"ש, אלוף פיקוד המרכז גדי שמני, ראש המינהל האזרחי תא"ל יואב מרדכי, ומפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל נעם תיבון, למפקדי הכוחות הפלשתינים ביו"ש על הסרתם של מחסומים נוספים. קציני צה"ל סיפרו למפקדים הפלשתינים כי על פי מדיניות הדרג המדיני, בכוונתם להמשיך ולנקוט בשורה של צעדים שישפרו משמעותית את מרקם החיים הפלשתיני באזור יהודה ושומרון. הצעדים הללו, הבטיחו הקצינים הישראלים לקצינים הפלשתינים, כוללים הקלות בתחומי חופש התנועה לאוכלוסייה הפלשתינית באמצעות הסרת חסימות ופתיחת מספר צירי תנועה משמעותיים, במטרה ליצור שיפור משמעותי ברציפות התנועה הפלשתינית. ישראל, אגב, תשקיע במהלך כ-40 מיליון שקלים מכספי משלם המיסים הישראלי.

בצה"ל אומרים כי בשנה האחרונה כבר הוסרו ביו"ש כ-140 מחסומים וחסימות עפר הכוללות, בין היתר, את נקודות הביקורת המרכזיות ברימונים ובעצירה א-שמאליה. בפיקוד המרכז מספרים כי בתקופה הקרובה תימשך הסרתן של 534 החסימות הפיזיות בשטחי יו"ש.

בינתיים הוקפאו חלק מההסרות, בעיקר באזור בנימין. בפגישה שקיימו ביום רביעי שעבר ראשי מועצת יש"ע עם אלוף פיקוד המרכז גדי שמני ועם מפקד האוגדה תא"ל נעם תיבון, אמרו ראשי המתיישבים - התקיף ביותר היה עדי מינץ, תושב דולב - כי אם צה"ל יסיר את המחסום ב"צומת הפרסה" ממערב לדולב, ויפתח לפלשתינים את הכביש מביתוניא דרך עין עריק, התושבים היהודיים במערב בנימין יתחילו גם הם לנסוע על הכביש לירושלים. בצה"ל הבינו את המסר, ועד כה נמנעו מלהסיר את המחסום.

סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין, אל"מ (מיל') מוטי יוגב, מכיר את המציאות הביטחונית ביו"ש עוד מהימים העליזים של הסכמי אוסלו בממשלת רבין, אז נאלץ להתמודד עם המציאות הביטחונית הקשה בתפקידו כמפקד חטיבה בשומרון. "המציאות הוכיחה, לצערי, שהורדת מחסומים הביאה תמיד במיידית לריבוי פיגועים, ואפשרה לפלשתינים לא רק מרקם חיים אלא גם מרקם מוות", אומר יוגב. "ההקלות הללו אפשרו תמיד למחבלים להימלט דרך אותם צירים אל ליבת השטח הפלשתיני. הצירים הפתוחים הפכו לצירי המילוט".

 

מחסומים מצילי חיים

קשה להבין את ההיגיון שמאחורי התוכנית הרת הסכנות הזו. חשיבותם הביטחונית של המחסומים ביו"ש מוכחת בכל שבוע מחדש. רק ביום חמישי לפני שבועיים היא הוכחה פעמיים תוך יום אחד. בבוקרו של אותו יום חשפו כוחות צה"ל סכין וכדורי אקדח בכליו של נער פלשתיני במהלך בדיקה ביטחונית שערכו לוחמי צה"ל במחסום בקעות, בכביש המחבר בין שכם לבקעת הירדן. אמצעי הלחימה הוחרמו והפלשתיני הועבר לטיפול משטרת ישראל.

זמן קצר אח"כ, במחסום סלאמה מצפון לג'נין, נער ערבי עורר את חשדם של אנשי הכוח במחסום. בחיפוש על גופו נמצא סכין, ובחקירתו הודה שהתכוון לבצע פיגוע.

ביום שלישי שעבר סוכל פיגוע דקירה במחסום עטרות, כאשר מחבל חמוש בסכין באורך 25 ס"מ נעצר הודות לערנות הכוחות. בחקירתו הודה שהתכוון לבצע פיגוע דקירה. למחרת, ביום רביעי שעבר, חשפו שוטרות מג"ב שתי סכינים, אחת מהן באורך 20 ס"מ, בכליהן של שתי פלשתיניות, במהלך בדיקה ביטחונית שערכו בנקודת ביקורת סמוך ליישוב היהודי בחברון.

למרות זאת, בהתאם להחלטת הדרג המדיני, נקטו בשבועיים האחרונים צה"ל והמנהל האזרחי שורה של צעדים שמטרתם לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה הפלשתינית באזור יהודה ושומרון. כביש הגישה המחבר בין כביש 60 ובין הכפר בני-נעים, דרומית מזרחית לחברון, נפתח לתנועה לאחר שנחסם בשנת 2001 מטעמי ביטחון. בשומרון הוגמשו תנאי המעבר בנקודת הביקורת חווארה באזור שכם, והוגברה הפעילות לטובת הפלשתינים בחלק מנקודות הביקורת באיזור טול-כרם.

 

המחיר של הפסקת המבצע

צה"ל, אם כן, לוקח סיכון, תוך הימור על חיי אזרחים ישראלים. ניסיון העבר הקרוב והרחוק מלמד כי בכל פעם שמחסומים הורדו, הטרור שב להשתולל. לאחר אובדן חיי ישראלים, צה"ל נאלץ להחזיר את המחסומים שפירק.

אם חשיבותם הביטחונית של המחסומים מוכחת שוב ושוב, מדוע צה"ל מתכנן להסיר את רובם? גם זה, מסתבר, אחת מתוצאות המלכוד שהנהגת ישראל היוצאת הכניסה אליו את המדינה, בהחלטתה הנמהרת להפסיק בעיצומו את מבצע 'עופרת יצוקה' לפני שהושגה הכרעה ולפני שהושג שחרורו של גלעד שליט. כעת, כדי להביא לשחרור שליט, נערכת ישראל לשחרר את רבי המחבלים המתועבים ביותר - מהלך שללא ספק יסייע להתאוששות מהירה של החמאס ולפגיעה אנושה במעמדו של אבו-מאזן. ומכיוון שישראל, על פי מדיניות הממשלה היוצאת, מעוניינת מאוד בחיזוקו של אבו-מאזן מול החמאס, אז נעשה צעדים גם בכיוון הזה, למשל: הסרת מחסומים ביו"ש.

זו האמת לאמיתה. במינהל האזרחי ובפיקוד המרכז משמיעים תירוצים מגוחכים, כמו למשל שהמצב הביטחוני ביו"ש הוא הטוב ביותר מזה שנים, ושהפעילות החבלנית באזור ירדה בתקופה האחרונה באופן דרסטי. מימוש התוכנית, מסבירים בפיקוד המרכז, הוא תוצאה ישירה של צמצום הפעילות החבלנית העוינת ביו"ש והצלחת הפעילות המסכלת של מנגנוני הביטחון הישראליים והפלשתיניים.

הנימוק הזה אינו אלא זריית חול בעיני הציבור. המצב הביטחוני ביו"ש אכן נתפס כסביר, בעיקר משום שרוב האירועים הביטחוניים שמתרחשים באזור לא מדווחים בתקשורת. פיגועי ירי מתבצעים ע"י הפלשתינים כמעט מדי שבוע. ביום הבחירות לכנסת ירו מחבלים בכניסה לבית אל על רכב של תושב המקום. בחסדי שמיים איש לא נפגע. אלא שגם השיפור היחסי במצב נובע בין היתר מהימצאותם של המחסומים. לא רק, אבל גם בזכותם. הסרת המחסומים עשויה להזניק מחדש את מספר הפיגועים. צה"ל לא הצליח למצוא עד היום את הנוסחה איך לאפשר חופש תנועה לאוכלוסיה הפלשתינית שאינה מעורבת בטרור, בלי לאפשר באותה הזדמנות חופש תנועה לאוכלוסיה שכן מעורבת בטרור.

כששומעים את מפקדי צה"ל מסבירים את המהלך, קשה שלא לקבל את הרושם שמישהו מחליט משיקולים מדיניים או פוליטיים להמר בחיי אזרחים ישראלים. אחד הנימוקים של צמרת הפיקוד שיזמה את המהלך, הוא התקווה שהסרת המחסומים תקל על קשרי המסחר והחברה בין הערים הפלשתיניות, ותוביל לירידה בפעילות החבלנית היוצאת מהאזור, בעקבות העלייה הצפויה ברמת החיים. במנהל האזרחי מצביעים על הנתון המראה שההקלות הביטחוניות ותמריצים כלכליים רבים שהמינהל האזרחי נתן לרשות הפלשתינית ביו"ש, הובילו לזינוק של למעלה מ-20 אחוז במדדי הבורסה הפלשתינית ולעלייה של יותר מ-130 אחוז בהכנסות הרשות בשנה האחרונה. קצין בכיר הסביר כי "החלטנו לקחת סיכון מתוך הבנה כי ככל שיש פחות טרור אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לתת יותר חופש. אנחנו מעוניינים שגם הצד השני יבין שככל שהוא יבצע פחות פעולות חבלניות, הוא יהיה משוחרר יותר".

את מוטי יוגב הדיבורים הללו מרגיזים. "אם על כף המאזניים עומדים רמת חיים או חיי אדם, חיי אדם קודמים", הוא אומר. "אם לא היו בידי הפלשתינים נשק ומרחבים אוטונומיים, אפשר היה להקל עליהם את התנועה. במצב הנוכחי אין כל אפשרות לעשות זאת".

 

יותר אישורי כניסה

המחוות וההקלות לא נעצרות במחסומים. ישראל גם הודיעה לפלשתינים כי תאפשר פתיחתן של 12 תחנות משטרה פלשתיניות חדשות בשטחיB , ויוגדלו היקפי פעילות מנגנוני הביטחון הפלשתינים במסגרת התחנות הקיימות. התחנות החדשות מתווספות לאישור שניתן אשתקד לפתיחת 20 תחנות משטרה פלשתיניות (מתוכן נפתחו עד כה 19 תחנות).

בנוסף, התווספו עוד 190 אישי ציבור פלשתינים ובכירים במנגנוני הביטחון ל-200 מחזיקי תעודות המקנות חופש תנועה מרבי. יותר מכך: בכירים במנגנוני הביטחון הפלשתינים אשר נשקפת סכנה לחייהם מתוקף תפקידם, לטענת צה"ל, קיבלו אישור פרטני לאבטחה חמושה.

בנוסף, הורחבו מכסות הפועלים הפלשתינים המורשים לעבוד בישראל, והוארכו תוקפי היתרי הכניסה לישראל למטרות רפואיות מפרק זמן של שלושה חודשים לחצי שנה לחולים כרוניים, למלוויהם, וכן לסטודנטים המתמחים בבתי חולים בישראל.