גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

12/03/09, 10:57
ח. לוז, ח. רוטנברג, י. מידד

 

העם נגד הגולן/ חני לוז

בעוד תוכניות הדברת בערוצי החדשות הממלכתיים מעלים לשידור תכופות את תומכי אש"ף והחמאס, נמצא, להבדיל, חבר הכנסת הטרי, ד"ר מיכאל בן ארי עדיין בפינת המוקצה מחמת מיאוס. אריה גולן העלה אותו לשידור ברשת ב', בבוקר תענית אסתר, במסגרת ראיונות עם ח"כים חדשים.
לאחר הקדמה כי בן ארי הוא "אולי חבר הכנסת בעל הדעות השנויות ביותר במחלוקת... דעותיו ברורות... נכשל בשני נסיונותיו הקודמים להיכנס לכנסת"  פתח גולן את הראיון בשאלת חימום על הדוקטורט שלו ומיד עבר לנושא העיקרי: "אתה כהניסט מוצהר. מה זה אומר היום? מה המשמעות של להיות תומך כהנא, כשכהנא כבר כל כך הרבה שנים לא בחיים"? בן-ארי החמיא לשאלה, אך מיד עבר להנחתה: "אתה איש גוש שלום מובהק. מה זה אומר שאתה איש גוש שלום מובהק", השיב בן ארי לגולן.
גולן ממש לא אהב את התשובה. "אני לא איש גוש שלום. אתה סתם משמיץ ומשקר..." לאחר סבב חילופי מהלומות מילוליות קצר נוסף, סתם השדרן הממלכתי את הגולל על הראיון.
מסתבר שמה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך, לא חל על עיתונאים, ועיתונאי מותקף הוא לא מראיין נחמד.
סיפור דומה זכור לי מתקופת "זו ארצנו". משה פייגלין הוזמן לאולפן "ערב חדש" לאחר שהפרקליטות החליטה להגיד נגדו כתב אישום בעוון "המרדה". באולפן נכח משה נגבי, אז הפרשן המשפטי של קול-ישראל, והמנחה היה אמנון לוי. תחילה פנה המראיין לנגבי שסיפק את הסחורה וסיפר שיש תקדים לכך ושערבי פלשתיני הורשע בהמרדה ונדון למאסר ממושך. אז פנה לוי אל פייגלין: "אולי באמת גם לך מגיע מאסר ממושך?"

 פייגלין השיב: "אינני מתכוון להיכנס לוויכוח עם מר נגבי בתחומו המקצועי. אולם נגבי המופיע כאן כפרשן אובייקטיבי – איננו כזה כלל ועיקר... הוא איש שמאל קיצוני, שהיה פעיל בתנועת הסרבנות 'יש גבול'... גם אתה, מר לוי, אינך אובייקטיבי כלל ועיקר – אתה שימשת כדובר מפ"ם. אם ברצונך לנהל דיון של אנשי מקצועי, מוטב שתזמין לכאן משפטן ימני..."

גם הראיון הזה הסתיים במהירות לאחר שאלה קצרה נוספת.

בתקשורת שלנו חושבים, שומעים ומדברים שמאלנית, ואפילו לא מרגישים, ובעיקר – אין גילוי נאות על התכולה השמאלנית בתוצרת התקשורתית הממלכתית.  טוב עשה בן-ארי כשהגיב מיידית ודרש ממנכ"ל רשות השידור לזמן את גולן לבירור. טוב יעשו הציבור ונציגיו אם ייאבקו על זכותם הדמוקרטית הבסיסית לקבל שידור ציבורי מקצועי ודמוקרטי.

 

'מעריב' חוטף טיל/ חגית רוטנברג

פרשת הקסאם ששוגר לכאורה על ידי תלמיד ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר התפוצצה לפני למעלה מחצי שנה בקול רעש גדול מעל דפי 'מעריב' ובאתר האינטרנט של העיתון. בשבוע שעבר התפוצץ הבלון התקשורתי באמצעות הסכם גישור שנחתם בין העיתון לבין בא כוחה של הישיבה, עו"ד דורון ניר-צבי.

הישיבה תבעה את 'מעריב' לאחר שהבינה כי לא מדובר בעוד דף עיתון שיעטפו בו דגים, אלא בידיעה שגרמה נזק כלכלי משמעותי לישיבה ולשמה הטוב. בכתב התביעה נדרש העיתון לפרסם התנצלות על פרסום עצם הידיעה וכן על שרבוב שמו של ראש הישיבה, הרב יצחק שפירא, כמי שנחשד במעורבות בפרשה ואף נחקר בגינה במשטרה.

השבוע כאמור, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה יפצה 'מעריב' את הישיבה בסכום גבוה, וכן תפורסם התנצלות ראויה בהבלטה בעיתון ובאתר אודות הפרסום השגוי באשר לרב שפירא, לאחר שההתנצלות הקודמת שפורסמה היתה רפה ולא סיפקה את התובעת. עו"ד ניר-צבי, שבאמתחתו כבר אי אלו הצלחות בתביעות דיבה של מתנחלים נגד כלי התקשורת הגדולים, קורא לכל מי שנפגע מהעיתונאים לא לוותר, ולתבוע.

 

בין 'מרכז פרס' לישיבה ביפו/ ישראל מידד

בשבוע שעבר, הוצג במדור זה את סיפור ההתנצלות של מערכת 'הארץ' על הפרסום המעוות ובעצם, השקרי אודות הרב אליהו מאלי וישיבת "מה יפו פעמייך" שביפו.  הייתם חושבים שאנשי תקשורת שקראו את ההתנצלות (וכי הרי כולם חושבים שהם קוראים את "הארץ") היו לומדים משהו.  אבל לא.

בליל שבת האחרון, עלתה ב'יומן' של ערוץ 1 כתבה אשר עסקה בבעיותיה של יפו תחת הכותרת "דו קיום?", ובמיוחד של ערבייה שנאלצים להתפנות ("טרנספר כלכלי"), מול כרישי הנדל"ן. הכתב דן ססלר והעופר נחום הביאו ביו היתר שתי דוגמאות של גופים זרים אשר 'פלשו' לאזור.  האחד הוא 'מרכז פרס לשלום' בשכנות עג'מי, והשני, הישיבה "מה יפו פעמייך". ל'מרכז פרס' לא יוחסה שום אידיאולוגיה, אבל הישיבה הוגדרה כאחת שיש לה "אידיאולוגיה מעשית ברורה". מיד רואיין גם טבח שמתלונן על "האידיאולוגיה הימינית קיצונית" של הישיבה וש"לא מקובל...אין להם מה לחפש פה".  חבר מועצת העיר עומר סיקסיק טוען שתלמידי הישיבה באו לעשות "פרובוקציה...האידיאולוגיה שלהם ידועה מראש".  ככל הנראה, בחרו נציגי הישיבה שלא להגיב.

בטיפולו את 'מרכז פרס', אמנם הזכיר ססלר את מושג "השלום המיוחל", אבל עיקר ה'ברוגז' שלו יצא על שהמרכז דאג לצביעתן של החזיתות של שיכוני העוני ממול לבניין. 

קיימים פרשנים אשר יכנו את אידיאולוגיית השלום של שמעון פרס כ"משיחית", אם לא "קיצונית". אבל על זה אף מילה. ולא נשאר אלא לאחד המנחים של התוכנית, בן כספית, אשר הרגיש שמחובתו המקצועית לתקן טעות של מיקום הישיבה (לא בלב השכונה הערבית, אלא על גבול בת-ים ובמקום שכבר היה בית כנסת) ועל האופי שלה (לא קיצונית).  "אני בעד הישיבה", הכריז.

אז לסיכום: הייתה לפנינו כתבה מוטה ולא מדויקת מבחינת העובדות, שיש בה הבעת דעה אישית, אשר גרמה אפילו לבן כספית להרגיש צורך לתקן ולאזן.  וכל זה אחרי ההתנצלות  ב'הארץ'. בברנז'ה יודעים שססלר לא קורא את 'הארץ'?

 

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

הוועדה לבחינת הרפורמה בתחום השידורים צפויה להמליץ על מעבר משיטה של זיכיונות לרישיונות החל ב־2012. הוועדה, שבראשה מנכ"ל משרד התקשורת מרדכי מרדכי, תגיש את המלצותיה בתוך ימים ספורים. כך דיווח 'כלכליסט'.

אתר ביקורת תקשורת חדש עלה לאינטרנט לאחרונה: 'לאטמה'. את האתר עורכים קרוליין גליק ואראל סג"ל. מטרת האתר שהוא כותבים בעיקר אנשי ימין היא "לחשוף את פרצופה האמיתי של מערכת החדשות והעיתונות בכלל".  

האתר אייס מפרסם כי במשטרה מעריכים שארבעת החשודים בהשלכת חזיז לעבר ביתה של העיתונאית אורלי וילנאי עשו זאת כמעשה קונדס. וילנאי טוענת כי הרקע למעשה הוא תחקיר שערכה על קבוצת אוהדי בית"ר ירושלים, שהחשודים משתייכים אליה.