גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

בשם בנינו הנרצחים - בגליון השבוע

אוהל המחאה שלהם כמעט לא מסוקר בתקשורת, אבל שלושת ההורים השכולים של הרוגי פיגוע האוטובוס בחיפה לא מוותרים. חייבים לצאת במאבק נגדי אל מול הלחץ התקשורתי לשחרור אלפי מחבלים תמורת גלעד שליט.
12/03/09, 10:57
חגית רוטנברג

 

ביום שלישי השבוע הבינו שלושתם שהמאבק הוא כמעט חסר סיכוי. שטף ביקורי ההזדהות המתוקשרים שגדש את אוהל המחאה שהקימה משפחת שליט מול בית ראש הממשלה בירושלים, הלך וגבר. כל פוליטיקאי שמכבד את עצמו טרח להביע הזדהות עם מחאת משפחתו של החייל החטוף, החל בשרים אהוד ברק ואלי ישי וכלה בעליזה אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס, שהזמינו את בני הזוג שליט למעונם האישי. הבאז התקשורתי-ציבורי שעטף באהדה את משפחת שליט, פסח על כאבן של משפחות נפגעי הטרור, שביקשו להביע מחאה מסוג אחר. מאהל המחאה שלהן פורק באמצע השבוע, אך הן הבטיחו להמשיך במאבק ולמצוא דרכים חלופיות להעביר דרכן את המסר החד והלא-פופולרי, מסתבר, נגד עסקת שחרור המחבלים המסתמנת.

שלושתם נפגשו ביום שישי האחרון בבית העלמין בחיפה, ביום השנה השישי לרצח ילדיהם. יוסי מנדלביץ' איבד את בנו יובל, רון קרמן שכל את בתו טל ויוסי צור טמן באדמה את בנו אסף. שלושת האבות משתייכים לקבוצת 17 המשפחות שלמדו מהו שכול בעקבות הפיגוע באוטובוס התלמידים בקו 37 בשדרות מוריה בחיפה. "ביום שישי היינו באזכרות בבתי העלמין", מספר מנדלביץ'. "קיבלנו החלטה של רגע, לאחר ששמענו שמשפחת שליט מקימה מאהל במטרה ללחוץ על ממשלת ישראל לקבל החלטה מהירה ומסוכנת מאין כמוה, החלטנו לצאת במצג נגדי".

 

ומה עם האינטרס הלאומי?

ביום ראשון הגיעו שלושת האבות השכולים לירושלים והקימו משמרת מחאה נושאת שלטים, המתריעה מפני שחרורם של מאות המחבלים במסגרת עסקת שליט המתוכננת. השלושה מספרים על מבקרים שזלגו באופן ספורדי לאוהל שלהם, חלקם מזדהים ואחרים מגיעים מביקור הזדהות עם משפחת שליט ומעלים טענות וקושיות באוזני ההורים השכולים. אחד מגילויי ההזדהות המעניינים שייך לאזרח ירושלמי בשם ירון תורן, אשר ניסח עצומה עליה חתמו, נכון ליום שני, קרוב לאלף איש. החותמים על העצומה מודיעים כי אם ייפלו בשבי הם מבקשים מממשלת ישראל לטפל בשחרורם תוך התחשבות באינטרס הלאומי ולא באינטרס האישי של השבוי: "אם אפול בשבי או איחטף אני מצפה מממשלת ישראל לעשות כל מאמץ סביר להחזיר אותי לארץ ולמשפחתי", נכתב בעצומה. "למרות זאת, אם הדרך היחידה לשחרר אותי היא דרך שחרור מחבלים, אני מצפה מהממשלה לבחון אותה לא רק לאור האינטרס האישי שלי, אלא בעיקר לאור האינטרס הלאומי לטווח הארוך". תורן החל לגלגל את העצומה בין חבריו לפני כשבועיים, כאשר התנה אולמרט את פתיחת המעברים בסיום עסקת שליט. "עם כל הכאב, וזה נכון לגבי גלעד שליט ובעיקר לגבי העתיד, הדרך היחידה להתמודד עם חטיפות כאלה היא לא לשחרר מחבלים. נקודה", הוא קובע. "מה יהיה אם אחד המחבלים ירצח את בתי? האם אין לי את הזכות להתנגד לאפשרות הזו?".

 

רוח גבית מהקורבנות

האבות השכולים ראו כיצד המאהל מולם הולך ומתמלא מבקרים. ביום שני אחר הצהריים אוטובוס עמוס בצעירים של 'השומר הצעיר' התרוקן לתוך המאהל של שליט. "הייתי מצפה מחבר'ה מיהודה ושומרון להגיע להזדהות איתנו, להיכנס למאהל שממול ולשאול שאלות קשות", אומר מנדלביץ', תוך שהוא מביט בצעירים היורדים מהאוטובוס, "אנחנו מצפים שגם עוד אנשים יחתמו על העצומה".

"כהורים שכולים אין לנו שום פריבילגיה, מלבד זה שהמדינה כשלה בהגנה על יקירינו, ואנחנו רואים בצורה בהירה סכנה נוספת. אנחנו לא רוצים סכנה נוספת לקיומם של ילדינו החיים, וגם חייהם של שאר אזרחי המדינה יהיו בסכנה כתוצאה משחרור מסיבי של מחבלים", מתריע מנדלביץ'.

אתם מתנגדים למאבקה של משפחת שליט?

"אין לנו שום עימות איתם ואנחנו בעד שחרורו של גלעד", מדגיש מנדלביץ'. "אבל התשלום הזה אינו קביל. שחרור של 1,400 רוצחים זה מחיר לא סביר, זו פשיטת רגל מוסרית של מדינה שמשחררת רוצחים בכמות שמהווה סכנת חיים לאזרחיה". מנדלביץ' גם אינו מקבל את החלוקה בין מחבלים עם 'דם על הידיים' לבין אלו שלא עונים להגדרה זו: "אלה שאין להם דם על הידיים הם פשוט כאלה שהתפקשש להם, והם ישתדלו שבפעם הבאה יהיה להם דם על הידיים".

רון קרמן אומר כי הוא היה נוהג בדיוק כמו משפחת שליט לו היה במצבה, אך לדבריו בפן הציבורי מונח שיקול כבד על כף המאזניים הנגדית: "צריך לזכור שיש פה עוד שבעה מיליון אזרחים. מה התקשורת, שתומכת עכשיו חד צדדית במאבק של נועם שליט, תגיד למשפחה הראשונה שתהפוך לשכולה בעקבות ביצוע העסקה?".

מה המוטיבציה שלכם לצאת למאבק הזה?

קרמן: "החיים שלי השתנו לפני שש שנים, וזו הסיבה שאני יוצא למאבק ומפסיד על כך ימי עבודה. לפני כן אמרתי: לי זה לא יקרה. אבל זה קרה לי וזה יכול לקרות לכל אחד". קרמן מספר על בתו טל שנרצחה בהיותה בת 17.5. נערה מלאת חיים שאהבה בעלי חיים, ושהיתה מסמר חברתי שהיווה גשר בין העולים לצברים בכיתתה.

גם מנדלביץ' מספר על בנו יובל, שנרצח בהיותו בן 13.5, ומתאר אותו כילד "חכם ויפה תואר, שמילא את חיינו בצחוק, שירה ושמחת חיים". מבחינתו של מנדלביץ', יובל הוא מחולל המוטיבציה העיקרי במאבק הזה: "הבן שלי נמצא איתי כל הזמן והוא נותן לי רוח גבית, כמו שאר בני ביתי. יובלי חקוק אצלי ואני עושה מה שאני עושה לאורו. הוא חסר לי מאוד, ואני בטוח שהוא היה תומך במה שאני עושה".

 

מאבק בבון טון

קרמן החל בצעדי מחאה כבר לפני שבועיים, כאשר שלח מכתבי מחאה לחברי הקבינט הביטחוני ולנשיא המדינה, מכתבים שכצפוי עדיין לא נענו. "לאור הניסיון ההיסטורי, אני יודע שהכוונה לשחרר מחבלים איננה דמיונית. זה קורה מכיוון שהחמאס הצליח לשטוף לנו את המוח על ידי לוחמה פסיכולוגית מתוחכמת, שרק על ידי שחרור 1,400 מחבלים אפשר לשחרר את שליט. הם הצליחו להשריש בנו את המשוואה הזו, יחד עם העסקאות המטורפות שהתבצעו בעבר. החלטתי שצריך לשים לזה סוף", הוא מסביר את פניותיו הכתובות למקבלי ההחלטות. "אני מקווה שנוכל לשבור את המשוואה הזו ולמצוא פתרון אחר. ישראל היא מעצמה אזורית, לא ייתכן שארגון טרור ינפנף בנו. הפתרונות האחרים אולי לא נעימים לציבור הישראלי, אך זה הרע במיעוטו. שחרור של אליטת המחבלים יגרום לא רק לכך שהטרור יקבל כוח מיומן וחזק ובד בבד כוח ההרתעה הישראלי ייחלש מאוד, אלא גם המחבלים העתידיים יקבלו עידוד מוראלי גדול. הרי מה שיקרה זה שמי שירצה לרצח בנו, יגידו לו: כדאי לך – אם תצליח תעלה לגן עדן, ואם תיכשל ותגיע לכלא הישראלי - נשחרר אותך תוך שנים ספורות".

יש שיטענו שאתה פועל ממניע אישי, מתוך רצון לנקמה ברוצחי בתך.

"ממש לא. הרי הבת שלי לא תחזור גם אם ישחררו את כל המחבלים שיושבים בכלא. אני פשוט לא רוצה שאחרים יעברו את הכאב והסבל שאני עובר. וגם זה שנהרגה לי בת, לא נותן לי חסינות מפני הפיגוע הבא. אני מזכיר למקבלי ההחלטות שיש להם לא רק גלעד שליט אחד לדאוג לו, אלא עוד 7 מיליון אזרחים נוספים".

מנדלביץ' מבקש להמחיש בדרך נוספת את המשמעות המסוכנת של ביצוע העסקה: "לבצע את העסקה הזו זה כאילו לבצע עסקה שבה החמאס אומר לישראל: תנו לנו 150 אנשים אקראיים, שנוכל להעמיד אותם מול הגדר בכיסופים ולירות בהם אחד אחד, תמורת שחרורו של גלעד שליט. ברור שעסקה כזו לא היו עושים, אבל זו בדיוק המשמעות של שחרור ארכי-רוצחים לערים".

קרמן מחדד זווית נוספת, והפעם מכיוון לוחמי צה"ל: "כדי לתפוס את כל אותם מחבלים סיכנו חיי חיילים. אז עכשיו יבוא פוליטיקאי ובהינף קולמוס יפטור את כל העבודה הזו? איך הוא ישלח מחר חיילים לתפוס עוד מחבלים? מה עם אלה שנהרגו בניסיון לתפוס את המחבלים הללו?".

מנדלביץ' היה רוצה לראות את מנהלי המשא ומתן פועלים יותר מהראש ופחות מהבטן: "ממשלת ישראל צריכה לנהל משא ומתן מתוך קור רוח, בשקט נפשי ובמקצועיות. לא ייתכן לנהל משא ומתן כשכל הקלפים שלנו פתוחים, זה פתטי. מי שמרוויח מהלחץ שאמצעי התקשורת מפעילים לטובת העסקה, זה רק החמאס. מקבלי ההחלטות צריכים להתנתק מהתקשורת ומהמשפחות, וללכת למשא ומתן בצורה רציונלית ולא רגשית. צריך לבדוק מה האינטרסים של מדינת ישראל לטווח הארוך ולא רק לטווח הקצר, ולא רק רווחתה של משפחת שליט".

אתם שוללים את האופציה של שחרור מחבלים, אך האם אתם יכולים להצביע על דרכים נוספות בהן ניתן לקדם את שחרורו של החייל החטוף?

מנדלביץ': "אנחנו יכולים ללחוץ על עזה, יש את עניין המעברים ועוד. לידיעתנו, הדברים לא נוסו בצורה רצינית. אני מקווה שהתיק הזה יעבור לידי ממשלה אחרת שתטפל בזה בצורה יותר מקצועית, ותעביר את המסר שמדינת ישראל היא לא סמרטוט שניתן לסחוט על ידי מצגים רגשיים. החמאס צריך להבין שלא נעסוק ברשימות של אנשים שנשפטו. יש קו אדום".

קרמן: "ישראל עוד לא עשתה הכל. אני משוכנע שישראל עם כל תקציב הביטחון שלה יכולה להגיע למצב שבו החמאס יתחנן: קחו את החייל הזה ותעזבו אותנו. אלא מה? זה דורש לבצע דברים קצת לא נעימים. במצב הזה אני לא מבין איך ממשיכים להעביר כסף לחמאס בעזה ומשפרים את תנאי הכליאה בישראל".

בהקשר זה מזכיר קרמן שיחות שניהל עם גורמים שונים תוך כדי המאבק, שגילו לו כי מאחורי מדיניות ההקלות והסיוע לחמאס בעזה, עומדים בעצם אינטרסים כלכליים: "חברת 'דור אנרגיה' למשל מעבירה את הדלק לפלשתינים, חברת החשמל, בנק ישראל שעושה קופה מהעברת הכסף לעזה. הרשות הפלשתינית מביאה להם הכנסות".

איך אתם מסבירים את העובדה שהמאבק שלכם לא זוכה לתמיכה ציבורית ותקשורתית?

קרמן: "מה שאנחנו אומרים זה לא ה'בון טון' עכשיו. אנשים לא טורחים להיכנס לעניין המהותי. הם לא מבינים שהשקט שבו הם חיים היום זה בזכות העובדה שאותם מחבלים יושבים מאחורי סורג ובריח. אם חלילה זו לא היתה המציאות – מספיקה 'הצלחה' אחת שלהם ויש לנו פה פיגוע עם הרוגים. לאנשים נוח להתחבר לקטע של השקט, אבל הם לא מבינים במה זה כרוך".