חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מכתבים למערכת - מכתבים למערכת

19/03/09, 11:35
קוראי העיתון

הקמפיין האמיתי/ גולן עזאני, כוכב יעקב

הקמפיין האגרסיבי והאיוולתי, שמנהלת התקשורת לשחרור שליט בכל מחיר,
מעלה שוב את התהייה, האם התקשורת הישראלית משרתת את האינטרסים של  ישראל, או של אויביה.
אם התקשורת רצתה באמת את טובת גלעד, היכן היא היתה במשך שלוש שנים?
ערב- ערב, היה עליה להפנות שאלות נוקבות לממשלה כמו:
כיצד זה אסירי החמאס זוכים לזכויות יתר מגלעד? איך זה שישראל מעבירה כספים לחמאס כשגלעד בשבי? מדוע ישראל לא מחסלת וחוטפת את הנהגת חמאס ופעיליה כקלפי מיקוח? כיצד זה שהיא לא גובה מחיר מדיני כבד מהחמאס, כמו: הזזת גבול, פגיעה במקומות אסטרטגים וכו'?  איך זה שישראל לא עושה הכל, כדי לגרום לחמאס לרדת על ברכיו ולהתחנן: "קחו את שליט".

אין טעם להתבטא/ יהודה אליהו, בני ברק

בגיליון הקודם הובאה טענה שהרבנים החרדים אינם מביעים את דעתם כנגד שחרור רוצחים, למרות שמדובר בפיקוח נפש. טענה זו הוזכרה בעיתונכם בעבר בקשר לנושאים ציבוריים אחרים.

לדעתי, הסיבה לכך היא שאיש לא שאל את הרבנים, ומכיוון שממילא מקבלי ההחלטות לא מתעניינים בדעתם, אין טעם להתבטא בנושא. בנוסף, יהיה מי שילבה את השנאה כנגד החרדים בטענה שהם לא מתגייסים ולכן אסור להם להביע דעה.

 

בלי לפחד מהתקשורת/ שרה דולב, קרני שומרון

(בתגובה ל'על דעת עצמי', גיליון 335)

שאלתו של אריה גולן (על מהותו של "תומך כהנא" בימינו) למיכאל בן-ארי- אכן היתה "שאלה לגיטימית ואפילו מתבקשת" (כדברי אבי סגל). עם זאת, אי אפשר ולא נכון לנתק את ה'דו-קרב' בין השניים  מההקשר הכללי.

הגיע הזמן שאנשי הימין יפסיקו לקבל בהכנעה את תפקיד המותקף בתקשורת, ויחשפו את טיבם וצביעותם של בכיריה.

כפי שיש חשיבות לדעותיו הפוליטיות של המרואיין, כך חשובה לא פחות התפישה הפוליטית של המראיין, המשפיעה במובהק על תפקודו. הרלוונטיות של השתייכותו הפוליטית של איש האקטואליה ברדיו (אריה גולן) גדולה אף יותר, כיוון שמדובר בתומך בתנועת שמאל קיצונית  'גוש שלום'.

העובדה שגולן הגיב בכעס כה גדול על הזכרת שיוכו הפוליטי,  מלמדת שזוהי נקודה בהחלט רלוונטית ורגישה; שטוב עשה בן-ארי כשחשף אותה; שהרי הסובלנות עובדת רק לכיוון אחד בתקשורת.

לנוכח תקשורת שמאלנית (ברובה המכריע), נשכנית ובלתי הוגנת בעליל, נראה לי שאכן הגיע הזמן שתגובת נציגינו על שאלות מגמתיות  תהיה (כדברי סגל) "בלתי עניינית ובלתי מידתית" ופרובוקטיבית, כלומר: כזו שתחשוף את הטייתה, חוסר הגינותה וצביעותה של התקשורת הציבורית.

ואם יהיה 'עונשנו', מידי תקשורת מוטה זו, נידוי תקשורתי - לא נראה לי שהנזק יהיה גדול מהתועלת.

 

שלטון החוק הסלקטיבי/ ציפי  לידר, ירושלים 

  ראוי לשבח את מדיניות הריסת הבתים של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, במזרח העיר.

הגיעה השעה לעצור את הבנייה הבלתי חוקית, המגיעה לממדים מדאיגים בירושלים המזרחית, שהיא ללא כל פרופורציה לעומת עבירות הבנייה במערב העיר.

חבל שבמקום שסיעת מרצ תתייצב על משמר החוק, בהתאם לתדמיתה הנאורה,  ללא כל אפליה אתנית, היא הופכת את המציאות. את המלחמה בעבירות הבנייה החמורות היא מציגה בהסוואה של אפליה פוליטית נגד הערבים. בכך היא חושפת את דו-פרצופיותה - לא החוק עומד מול עיניה אלא האינטרסים הפוליטיים.

הגדיל לעשות חבר מועצת העירייה מטעם הסיעה, מאיר מרגלית, שכינה את אכיפת החוק ואת ההריסה החוקית כ"פשע נגד האנושות". ראוי שיעבור קורס מזורז בתורת הפשע ובתורת החוק, כדי לדעת את ההבדל היסודי ביניהם.

לפני שערביי העיר דורשים זכויות, ראוי שימלאו את החוק בתחום הבנייה ובתחום תשלום הארנונה.                                   

 

גם לקצב מותר/ חיים דויטש, חולון

אינני מבין מדוע לתקשורת מותר לכתוב על קצב במשך תשעה חודשים ויותר, ולנשיא לשעבר אסור לעשות מסיבת עיתונאים נגדית? הרי לא מצפים מקצב להוציא עיתונים מטעמו, כדי להשיב על כל מה שפורסם נגדו. ובכלל, הפרקליטה טליה ששון טענה בטלוויזיה שלדעתה קצב עשה משהו לא לגיטימי והיה צריך לטעון את דבריו רק בבית משפט. מעניין איפה היא הייתה כאשר מני מזוז בעצמו התראיין בטלוויזיה בתחילת הפרשה ותיאר את מעשיו של קצב על סמך עדותה של א' מבית הנשיא, שעשתה גם היא מסיבת עיתונאים מטעמה, במקום להעיד בבית משפט.

קצת כבוד לנשיא, או לפחות לנאשם שטוען לחפותו בהתאם לחוק.

 

צימוקים לשבת / משה טאו, רחובות

שיא עולמי: גבר איטלקי בדיאטה במשך 40 שנה .

שבוי משקל .

הזמנה להתארח  בפסח.

קריאה לסדר.