חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שאלת השבוע - דעות

האם כדאי לאמץ את החוק הנורבגי המחייב שר להתפטר מהכנסת כדי לסייע לעבודת הפרלמנט והממשלה שאלת השבוע, לארוך הגיליון ערך והפיק: ירעם נתניהו
19/03/09, 11:35
אנשים שהמערכת בחרה

 

החוק יחזק את הכנסת/ פרופ' שבח וייס- יו"ר הכנסת לשעבר

יש כמה שיטות ממשל בכל הקשור לקשר של חברוּת שרים בפרלמנטים.

יש את הקצה האחד, ארה"ב – שם החברים אינם נקראים שרים אלא מזכירים, ואסור להם להיות חברים בקונגרס, וכמו כן יש הפרדה מוחלטת בין הרשויות. בקצה השני של המשוואה הזו עומדת בריטניה, שבה שר חייב להיות חבר פרלמנט. באמצע יש כל מיני שיטות מעורבות, כמו אצלנו בישראל. אצלנו ראש הממשלה חייב להיות חבר פרלמנט, וכמו כן אפשר לשלב שרים שאינם חברי כנסת, כמו השר דניאל פרידמן. יש משטרים ששם מספר השרים שאינם חברי פרלמנט מוגבל ל-4 או ל-6 וכדומה.

זאת ועוד: בישראל הכנסת קטנה – 120 חברים. ברוב מדינות סקנדינביה, ששם כמות האוכלוסייה כמעט כמו אצלנו, מספר חברי הכנסת נע בין 150 ל-200. ברוב המדינות הגדולות כמו אנגליה, צרפת וגרמניה מספר חברי הכנסת נע בין 500 ל-650. במדינות הללו יש גם בית עליון: באנגליה בית הלורדים, בצרפת ובאיטליה סנאט, בגרמניה בית עליון. בישראל יש שיטה חד ביתית של 120 חברי כנסת, פרלמנט קטן, כאמור. בבחירות לכנסת הראשון באספה המכוננת של ישראל היו כ-500,000 בעלי זכות בחירה שבחרו 120 חברי כנסת. 60 שנה אחרי יש קרוב ל-5 מיליון זכות בחירה ועדיין בוחרים רק 120 חברי כנסת. האוכלוסייה שצריך לשרת גדלה פי עשר, אבל הכנסת לא גדלה.

בנוסף, העומס של סדר היום הפנימי והביטחוני של ישראל גדול כמו כל מדינה גדולה, ויש נושאים שרק במדינת ישראל עוסקים בהם, כמו העלייה, ועל כן יש צורך בפרלמנט אפקטיבי. לכן, תמיד תמכתי ועדיין אני תומך ברעיון של אימוץ החוק הנורבגי.

 

הצעה בזבזנית/ דן תיכון- יו"ר הכנסת לשעבר

אני סבור שאין לקבל את הצעת החוק הנורבגי שעולה מדי קדנציה ועל פי צרכים משתנים של מפלגה כזו או אחרת. העם בוחר בבחירות כלליות 120 חברי כנסת, ויש מי שטוען ש-120 חברי כנסת זה מספר גדול, שכן התמורה שמקבלים מאותם נבחרי העם היא מועטה ביותר, ואני מסכים  לדעה זו.

בכלל, עִם אימוץ החוק הנורבגי תדמה הכנסת לתחנה רכבת ולדלת מסתובבת שבה ח"כים נכנסים ויוצאים על פי מצב הממשלה, וטרם דיברתי על התקציב שיעלה פי כמה וכמה. במשך הקדנציות שהייתי ח"כ לא מצאתי נימוק אחד שעל פיו יש להגדיל את מספר חברי הכנסת. החוק הנורבגי קובע שיהיו 120 חברי כנסת ועוד 30 שרים, בסך הכול 150 נבחרים, ואיני חושב שהגדלה זו תורמת משהו ליציבות השלטון, אלא בסך הכול תאפשר לשרים ולחברי הכנסת לשהות זמן רב יותר חו"ל. ואם היום חברי הכנסת שוהים בחו"ל שהות קצרה כי הם צריכים להיות נוכחים לפחות בהצבעות המהותיות, כלומר כל שר צריך לבוא פעמיים בשבוע לכנסת, לאחר אימוץ החוק הנורבגי הם יבואו רק לביקורי מולדת והרוב של ממשלה יובטח אוטומטית. היום אחד התפקידים של הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה, אבל עם אימוץ החוק הנורבגי תפקיד זה לא יהיה קיים כי השרים לא יהיו חייבים להיות בהצבעות והם יעדיפו לשהות בכל מקום אחר ולא לכבד את המשטר הדמוקרטי בישראל. כך שאם רוצים משטר שבו הכנסת לא תפקח על הממשלה – צריך לאמץ את החוק הנורבגי. לא ראיתי הרבה פרלמנטים בעולם שקיבלו את השיטה הנורבגית, ואיני מבין מדוע על ישראל לעשות זאת.

 

עדיף להגדיל את מספר הח"כים/ הרב יצחק לוי- שר לשעבר

אני מתנגד בכל תוקף לחוק הנורבגי כיוון שהוא יוצר אנומליה בשיטת המשטר בישראל.

אם המטרה של חקיקת החוק הנורבגי היא לפנות עוד כ-30 ח"כים לעבודה פרלמנטרית, כבר עדיף להוסיף בקביעות 30 חברי כנסת נוספים, ולהעמיד את מספר הח"כים על 150, מאשר להוסיף אותם דרך החוק הנורבגי. כך יהיה מדובר ב-30 ח"כים שיודעים שהם משרתים בקדנציה מלאה והם אינם תלויים בקואליציה או אופוזיציה ולכן הם לא יצביעו על הישארות בממשלה רק כדי שהם יישארו בכנסת. כך לא נהיה עדים לתופעה הקבועה שבה יש ח"כים לחודשים אחדים או לרבעי קדנציות וכדומה.

יש הרוצים לחוקק את החוק הנורבגי בווריאציה של רשות ולא חובה. כלומר כל מפלגה תחליט אם שריה מתפטרים ובמקומם ייכנסו ח"כים אחרים אם לאו. הגרסה הזאת יוצרת אפשרות של שיקולים זרים בקרב ראשי המפלגות: אם הבאים בתור להיכנס לכנסת לא נוחים להם, הרי שהם לא יתפטרו מהכנסת ויישאר גם שרים וגם ח"כים.

לכן אם בכל מקרה רוצים לקבל את החוק הנורבגי, הגרסה צריכה להיות שזהו חוק חובה לגבי השרים, ואז אני שב לתחילת דבריי – מדוע מראש לא להוסיף 30 חברי כנסת בקביעות וכך נשיג את המטרה שרצינו.

זאת ועוד, החוק הנורבגי יאפשר גם לסגני שרים להתפטר מהכנסת ולהכניס במקומם ח"כים. כל זמן שאין חוק שקובע מספר מקסימלי של סגני שרים – אין להסכים לכך כלל וכלל כי כידוע סגני שרים יכולים להתרבות לפי הצרכים הפרסונליים והפוליטיים של ראש הממשלה ושל ראשי המפלגות.

החוק הנורבגי יגרום שאפשר יהיה, בדרך זו או אחרת, לעבור את תוספת 30 התקנים, וכמובן להכביד מאוד על קופת הציבור, ומכל הסיבות הללו יש לבחור באופציה של התוספת הקבועה.