בשבע 336: מיקרוסקופ

ע. גרסיאל, ח. לוז, י. מידד , א' בניסן תשס"ט

'הארץ' מחזיר בתשובה?/ עדי גרסיאל

עיתון הארץ מסקר בחודשים האחרונים בנימה ביקורתית, בלשון המעטה, את פעילותה של הרבנות הצבאית בצה"ל. זה התחיל מפרסום של הכתב הצבאי עמוס הראל לפיו הרבצ"ר מנסה להשפיע על רוח הלחימה של צה"ל ולא רואה עצמו רק כמשגיח הכשרות של הצבא. השבוע נטפל העיתון ל'תופעה' של חיילים דתיים שמסרבים להשתתף באירועים בהם יש שירת נשים. כותרת המשנה סימנה את הצדדים בקונפליקט: "הרבנות הצבאית תומכת בצעד זה. קצין חינוך ראשי: זה מדאיג".

לפני שבוע, ביום חמישי, עורר הראל סערה כשחשף בעיתונו "עדויות קשות של קצינים וחיילים על הרג פלסטינים חפים מפשע במלחמה בעזה". את מאמר המערכת, שנכתב בעקבות הגילויים, בחר העיתון לחתום במתקפה נוספת על הרבנות הצבאית: "אין די בתחקירים הפנימיים של צה"ל, המתנהלים בעצלתיים. זהו אותו צבא הספוג יותר ויותר קנאות דתית, מבית מדרשה של הרבנות הצבאית. ראוי לחקור את התופעה בכלים חיצוניים ולשרש אותה...".

העדויות נאמרו בכנס של מכינה קדם צבאית חילונית למהדרין. אלא שלאחד העורכים אצה הדרך והוא הניח - כנראה בהשראת הקו של העיתון - שמדובר במכינה דתית. הידיעה בעמודו הראשון של העיתון לאנשים חושבים נוסחה כך: "דברי הלוחמים... נאמרו בכנס שהתקיים בחודש שעבר במכינה הקדם-צבאית ע"ש יצחק רבין באורנים... בכנס השתתפו עשרות מבוגרי הישיבה שלקחו חלק פעיל בלחימה, בהם טייסי קרב ולוחמים. בעקבות הדברים, פנה ראש הישיבה לרמטכ"ל, גבי אשכנזי, והביע את חששו לכשל ערכי חמור בצה"ל".

פרויד בטח היה אומר שגם אנשים חושבים לא תמיד נותנים לעובדות לבלבל אותם.

 

צעדה שקטה, תקשורת רועשת/ חני לוז

ביום שלישי התקיימה באום אל פאחם הפגנה של פעילי ימין בראשותם של ברוך מרזל, איתמר בן גביר והח"כ הטרי, מיכאל בן ארי.

אפשר היה להפיק לקח הסברתי ראשון במעלה מהפגנה זו: לא היה בדל של אלימות מצד המפגינים היהודים. כל האלימות המילולית והפיסית הגיעה מצד ערביי אום אל פאחם ומשת"פיהם היהודים מצד שמאל. אך יש מי שכבר קבע ויצר מציאות וירטואלית, ולא חשוב מה קרה בשטח בפועל.

התקשורת הפחידה  במשך חודשים ממה שעלול לקרות בצעדת ה"ימין הקיצוני". רזי ברקאי נשמע די מבואס בסיום התוכנית, כשהצעדה נגמרה בשקט יחסי.  הנה עוד כמה דוגמאות לאג'נדה בגלוי ובסתר:

עם סיום הצעדה מצאתי כותרת זו ב- YNET:: "16 פצועים, בהם סגן המפכ"ל, בתהלוכת הימין". מה משתמע? הימין אשם בפציעה. בעיתונטים המתחרים התיאור אמין יותר: "צעדת הימין באום אל-פחם הסתיימה, בעימותים בין תושבי העיר לשוטרים נפצעו 28 אנשים"  (הארץ);  "הסתיימה צעדת הימין באום אל פאחם. במקום מספר פצועים קל"  (NRG).  גם במבט ניתנה כותרת מעוותת-מציאות "צעדה אלימה", למרות שהאלימות היתה מחוץ לצעדה.

עמיקם רוטמן ברשת ב' פתח את 'סדר יום' בדיווח על צעדת ה"ימין הקיצוני". יעקב אחימאיר, המגיש שסיים את היומן לפניו, התבקש להקריא את הכותרות. אחימאיר דיווח על "הימין", כפי שעשה במשך כל 'יומן הבוקר'.

לאחר הצעדה ראיינה יעל דן כתבת המשטרה של גל"צ, הדס שטייף, שהייתה בשטח. שטייף סיפרה כי לאחר ההפגנה קבוצת רעולי פנים ערבים זיהו אותה והביעו את זעמם על הדיווח שלה. אחד מהצעירים נגע בה בצורה משפילה. המעשה המגונה לא הגיע לאף כותרת בהמשך היום, אפילו לא בגל"צ, ופשוט  נעלם במהירות מהזיכרון הקולקטיבי.

עד הערב נעלמו מארגני הצעדה מהזירה הציבורית: כמו בגל"צ, גם ברשת ב', כבר לא מראיינים  את מארגני הצעדה או המשתתפים.  פרופ' שלמה אבינרי מתראיין ברשת ב' לספר עד כמה בית המשפט העליון נהג בחוסר תבונה כשאישר את קיום הצעדה. הכוכב המבוקש הוא הסמפכ"ל, איילון שנפצע, וח"כים ממר"ץ.   בשבוע הבא חל 'יום האדמה'. מעניין האם הסיקור במשך היום יתנהל בצורה דומה.

 

וד"ש מבשארה/ ישראל מידד

בתוכנית 'פוליטיקה' בשבוע שעבר השתתפה נידאל ראפע בדיון על חוק האזרחות המגביל את ערביי חו"ל לזכות באזרחות בעקבות נישואים.  ראפע זוהתה כ"עיתונאית" בלבד.  אלא שמהיכרות אישית אני יודע שראפע היתה בעבר עוזרת פרלמנטרית של ח"כ עזמי בשארה מבל"ד, עובדה מאוד רלבנטית עבור הצופים. אי-זיהוי כזה, המחוייב עפ"י 'מסמך נקדי', הוא בניגוד לחקיקה משנית של הכנסת.

בתגובה על פנייתי הגיב הממונה על קבילות הציבור של רשות השידור שתלונתי היא "בבחינת בקשה להשמצה בדרך של רמיזה". זאת, עקב האפשרות שעוזרים פרלמנטריים אינם חייבים בהזדהות פוליטית עם מעסיקיהם. 

בתגובה, דחיתי את מה שראיתי דווקא כהשמצה כלפיי. האם הכלל של 'מסמך נקדי' ליידע את הציבור אודות הקשר האישי של מרואיין אינו מיסודות השידור הציבורי במשטר דמוקרטי?  ראפע כיכבה בקטע וידיאו מלפני חודשיים בו רואים אותה משתלחת בח"כ דני איילון, מפסיקה את דיבורו, מטיחה בו השמצות, מכנה אותו כמשתייך למפלגה פאשיסטית, וכל זה על תקן כתבת זרה ולא כבעלת עמדות פוליטיות אישיות.

להבנתי, כדאי שהציבור יידע שעברה עם ח"כ בשארה בעצם מלווה אותה עד היום.  אלישע שפיגלמן לא הסכים עמי וקבע ש"אילו נהגנו כמו שביקשת ומציינים בכתובית גם את העבר התעסוקתי של גב' ראפע היינו  עושים מעשה שלא יעשה".  הבהרתי שראפע הוזמנה לדיון על תקן "נציגת הציבור הערבי" ומכיוון שאין לה כל מעמד אקדמי או ייצוגי, יש להניח שנבחרה כי היא מביעה עמדות קיצוניות. לכן, הרקע האישי-פוליטי שלה ברדיקליזם הערבי שייך לזהותה בפני הצופים ולמטרה זו נקבעה הכלל שב"נקדי". חבל שהממונה אינו מגן על הקוד האתי ופוגע בזכויות צרכני התקשורת.

 

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

המנכ"ל הבא של רשת, שיחליף את יוחנן צנגן שהתפטר לאחרונה, צפוי להיות אבי צבי. כך דיווח דה-מרקר. צבי (38) הוא בעל ניסיון ניהולי רב בתחומי התקשורת, המדיה והתוכן, מ-7 השנים שבהן ניהל את נטוויז'ן לצד המנכ"לית, רוית ברניב.

ברשות השידור מעריכים כי התוכנית "יומן", בהגשת אילה חסון ובן כספית, המשודרת בימי שישי בערב תוזז ליום חמישי או תוקלט מראש. לצד יומן, תופסק כל פעילות צילום והפקה בימי שישי בערב ובשבת. זאת במסגרת צעדי הייעול לקראת הרפורמה ברשות. כך פורסם באתר אנרג'י.

אתר וואלה דיווח כי סנאטור אמריקני הגיש השבוע הצעת חוק אשר תאפשר לעיתונים מודפסים בארה"ב לשנות את מעמדם לארגונים שלא למטרת רווח, ועקב כך ליהנות מהקלות מס משמעותיות. הצעת החוק באה על רקע המשבר בעיתונות המודפסת בארה"ב.