בשבע 337: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , ח' בניסן תשס"ט

 

 

הצדק עם זמיר/ יואל פרנק, ירושלים

(בתגובה ל'מכינה בראש שמאלני', גיליון 336(

אינני מבין מדוע מוצג דני זמיר ראש המכינה הקדם צבאית ע"ש רבין ז"ל באור בלתי חיובי בכתבה.

אני דווקא הזדהיתי מאוד עם חלק מהדברים שאמר. ככלל, זמיר מתנגד לסרבנות. אך יחד עם זאת הוא אומר:

"כמובן שאין בדברי אלו כדי לשלול על הסף סרבנות במצבים שבהם המטרה המדינית הכללית או מדיניות הצבא היא לכשעצמה עוברת קווים אדומים מוסריים חד משמעיים".

הלא זוהי הגדרה מדויקת של המצב שהתקיים בעת ביצוע הגירוש הנפשע מגוש קטיף וצפון השומרון!

מי ייתן והיו גם ראשי המכינות שלנו מבינים את האמת הפשוטה שמבין ראש המכינה השמאלני.

וכבר אמר תלמד חכם אחד על הניסיון הפאתטי של אחד מראשי המכינות לחלק בין "מעגל ראשון" ל"מעגל שני":"למה אתה צריך "מעגל שני"? תעשה בשינוי"!

 

מופת של 'תורת חיים'/ רות מור יוסף,אדם-גבע בנימין

 (בתגובה ל'הרבנית ד"ר היא קודם כל אמא', גיליון 336)

בימינו מורכבויות נתפשות כטיוח האמת וחוסר אמונה בצדקת הדרך, והדרישה הינה לקבל שחור או לבן כך שהשטח האפור הינו אפרורי-אפלולי למדי.

בימים שכאלו משמח להיות עדים לאישיות הרואה ב'תורת חיים' דרך חיים אותה היא מממשת בחיי-היומיום ומתוך כך מגיעה לאיזונים מדויקים וכנים בתוך המורכבות, כדוגמת הרבנית ד"ר לאה ויזל.

 

איוולת אום אל-פחם/ רפי פרידמן, כרמיאל

צעדת אוהבי א"י באום אל-פחם היתה צודקת מעין כמותה. אין ספק שדגל ישראל חייב להתנוסס בגאווה בכל מקום במדינה, ואסור לנו לאפשר לריבונות שלנו להתרופף באף מקום.

יחד עם זאת, יש להבין שעצם הצעדה אינו מגביר את ריבונותנו בארץ ישראל, ואולי להיפך. הבעיה המרכזית היום אינה הערבים, וגם לא השמאל הקיצוני, אלא שרוב העם אינו מספיק חזק באמונה שמדינת ישראל שייכת רק לנו, וששליטה יהודית מלאה בכל ארצנו היא הדבר המוסרי ביותר בעולם. אם לא נרתום את כל עם ישראל להאמין בצדקת דרכנו – לא נוכל להמשיך לקדם את אחיזתנו בכל הארץ. רק עם ישראל כולו יכול לבסס את הריבונות היהודית, וככל שיותר יהודים יאמינו בצדקת דרכנו – כך תתחזק אחיזתנו בארץ, ביחס ישיר.

לכן בכל פעולה צריך קודם לחשוב האם היא מחזקת את היחס לארץ בשאר אחינו, או שמא ח"ו מרחיקה אותם. לדעתי הצעדה גרמה יותר נזק מתועלת.

 

כצל'ה לממשלה/ ראובן גור אריה, מ"מ וסיו"ר המועצה האזורית שומרון

אדוני ראש ממשלת ישראל,

היום קמה בשעה טובה ממשלה לאומית בראשותך בשיתוף מפלגת העבודה.

לראשונה מזה שנים רבות, קמה בישראל ממשלה המאחדת את הכוחות הלאומיים המשותפים לליכוד ולמפלגות נוספות שקיבלו את המתווה המדיני של הליכוד.

חשיבותה של ממשלת אחדות בעת הזו היא גדולה ומכריעה לאור האתגרים המדיניים והכלכליים העומדים לפנינו.

כמי שמשתייך למחנה הלאומי ומבקש את טובתה של מדינת ישראל ותושביה, אני קורא לך היום, מתוך דאגה לציבור תומכיך מימין, מההתיישבות ברחבי הארץ בכלל ומיש"ע בפרט, צרף את מפלגת האיחוד הלאומי לממשלתך!

תושבים רבים ברחבי יש"ע תמכו בליכוד בבחירות האחרונות  מתוך ציפייה שתכלול בממשלה שתקים מפלגות לאומיות מובהקות אשר יהוו מצפן לאומי ערכי לטובת מדינת ישראל ועם ישראל. ממשלה כזו תחזור ותטפח את ההתיישבות ביש"ע, לאחר שנים רבות של התעלמות שלטונית מופגנת ויחס מתנכר ופוגעני.

דווקא בעת הזו ולמען יציבותה של הממשלה הלאומית בראשותך, שתף את המפלגות המזוהות עם מדיניותך והשותפים לאהבת הארץ ובנייתה. היום יותר מתמיד, בימים בהם אנו נאבקים על זכותנו על הארץ, מול אויבינו מבית, המבקשים לסלקנו מאדמתנו בחיפה, אשדוד ואשקלון וחלקי הארץ האחרים, חשוב והכרחי לחזק את ההתיישבות ביש"ע. הציבור כבר הבין והפנים וביקש להחליף את השלטון, זהו אם כן, גם רצון הבוחר.

אני תקווה כי עובדה זו תסייע לנו גם להתוות שינוי במדיניות משרד הביטחון וביחסם כלפי ההתיישבות ביש"ע, בעזרת השם.

אדוני, ראש הממשלה הנכנס, למען העם היהודי, למען ארץ ישראל ולמען השלטון הדמוקרטי בישראל, צרף את האיחוד הלאומי לממשלה בראשותך.

 

צימוקים לשבת / משה טאו,  רחובות

עובדים מפוטרים: הגמלה שלנו דלה ועלובה.

פנסיה  צורבת.

לוחמי שב"כ  חיסלו חולית מתבלים  בהסתערות נועזת.

פריצת דיסקין.

וילנאי ויתר על תפקיד שר.

מתן בסתר.