בשבע 337: למצות את עוצמתנו הפוליטית

אי אפשר לדבר על הנהגה ובו בזמן לצפות להפעיל אותה מהשוליים דרך מפלגות סקטוריאליות צרות * הדרך לממש את העוצמה הפוליטית שלנו היא התפקדות לליכוד, במגמה לעצב את דרכו בדרך ההשתלבות ולא בדרך ההשתלטות

יצחק קליין , ח' בניסן תשס"ט

היום יותר מתמיד, לציבור האמוני בישראל נועד תפקיד מוביל בהנהגת המדינה. בשנים 1993-2006 המגמה בציבוריות הישראלית היתה נגדנו. לפעמים, כמו בתקופת ההתנתקות, אין ברירה אלא להתבדל מהשלטון ולהיאבק נגדו. אך מאז מלחמת לבנון השנייה, רוב הציבור מזהה את התרופפות הזהות היהודית כמקור חולשתה של ישראל. עמדותינו לגבי היחסים עם הערבים, מבית ומבחוץ, שכה לעגו להן בעבר, הפכו לנחלת הרוב. אך דווקא היום, כשהגיעה השעה להנהיג, אנחנו שוליים יותר מתמיד. 

יש מקום לשאול האם המפלגות הסקטוריאליות של הציבור האמוני, 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', הצדיקו את האמון שנתן בהן הבוחר. לא מדובר, חס ושלום, באמינות אישית. אני סמוך ובטוח ביושרתם ובנאמנותם של נציגי הציבור במפלגות הללו. כולם אנשים מוכשרים, חלק מהם משכמם ומעלה. הח"כים הוותיקים מביניהם צברו הישגים משמעותיים בעבר. דא עקא, הבעיה אינה האנשים אלא המסגרת בה הם פועלים. 

מטבע הדברים, כוחן של מפלגות שוליים סקטוריאליות הוא מוגבל. אם הן רוצות להיכנס לקואליציה, הן נאלצות להסתפק בדרישות צנועות. אם אינן עושות זאת, הן נשארות בחוץ והשפעתן מוגבלת עוד יותר. במקרה הטוב, הן אינן יכולות לממש אלא חלק קטן מהעוצמה הפוליטית הגלומה בציבור האמוני. 

את העוצמה הזאת אפשר לממש בתוך הליכוד. הליכוד הוא המפלגה הלאומית הגדולה ביותר, המושכת מאות אלפי מצביעים. הרי מגוחך לדבר על הנהגה ובו בזמן לצפות להפעיל אותה מהשוליים, דרך מפלגות סקטוריאליות צרות. 

לא מדובר ב'השתלטות' על הליכוד, אלא בחיזוק מגמות קיימות בתוכו. חלק גדול מחברי הליכוד הנוכחיים נוטים ממילא להעריך את ערכינו ולתמוך במדיניותנו. את זה ראינו בבחירות המקדימות בליכוד, כאשר לראשונה מזה שנים עברה זכות ההצבעה למתפקדי המפלגה. אלה, למרות כל הטריקים והשטיקים, יצרו רשימה שמצביעים אמוניים רבים יכלו לשקול להצביע עבורה.

אך הוספת העוצמה של הציבור האמוני לליכוד יכולה להפוך מפלגה זו לכלי פוליטי אפקטיבי, יותר מחויב אידיאולוגית ויותר ממוקד במדיניות, שדרכו ניתן יהיה להחזיר את מדינת ישראל לדמוקרטיה אמיתית ולערכי היסוד של העם היהודי. שלא כמו מפלגות סקטוריאליות, הפעלת עוצמתנו דרך הליכוד יכולה להביא לתוצאות מרחיקות לכת, שכן הליכוד הוא מפלגת שלטון.

 

השפעה הולכת ומעמיקה

איני בטוח שאנחנו, מצידנו, בשלים כבר להנהגה. אך אנו יכולים להשיג כבר עכשיו השפעה הולכת ומעמיקה על הליכוד, ודרכו על המדינה כולה. כבר היום יש בליכוד אנשים רבים הראויים לתמיכה ומעוניינים לזכות בתמיכתנו. ברבות הימים, עם צבירת ניסיון ומוניטין, נוכל לקדם בעצמנו מנהיגים בתוך הליכוד - אולי גם את מנהיג המפלגה. לכך נדרשים כמה תנאים:

קיומו והרחבתו של גוש מתפקדים אמוני גדול בתוך הליכוד, הפועל באופן מודע ומאורגן כדי לקדם סדר יום יהודי-לאומי במדיניות פנים וחוץ, רפורמה במערכת המשפט, התקשורת והחינוך, והתמודדות ראויה עם האיום הערבי והאיסלמי מבית, ביש"ע ובמזרח התיכון. שימוש בעוצמה הפוליטית כדי לקדם סדר יום מהותי, ולא מועמד ספציפי זה או אחר, כאילו היה אותו מועמד שמש העמים. קידום מגוון רחב של מועמדים בתוך הליכוד, דתיים כחילונים, ובלבד שיהיו קרובים לעמדותינו. התנהלות והתנסחות ציבורית מתוחכמת: מודעות לצורך להשיג תמיכה במדיניותנו, או לפחות השלמה איתה, הן בתוך הליכוד והן בציבור הרחב. השקעת מאמצים רבים בהשגתה. התקדמות שלב-שלב: קביעת יעדים משמעותיים לטווח הארוך, אך נכונות לקבוע יעדי ביניים ולהתאים אותם בכל שלב למצב הפוליטי. הצבעת 'מחל' בקלפי: אם הופך הליכוד לכלי פוליטי אפקטיבי לקידום מדיניותנו - יש לדאוג לתדמיתו, לשלמותו, ובעיקר לעוצמתו כמפלגת שלטון.

 

התחברות לליכוד כמכפיל עוצמה

כמה מתפקדים אמוניים נוספים דרושים כדי להשפיע על הליכוד באופן משמעותי? כשבודקים את המספרים, התוצאות הן מדהימות. ארבעה מועמדים נאמני ארץ ישראל היו כפסע ממקום ריאלי בבחירות המקדימות בליכוד: משה פייגלין, מיכאל רצון, אהוד יתום ויחיאל לייטר (רצון ויתום, שאינם חובשי כיפה, כיהנו כח"כים בכנסת ה-16 ונאבקו בנחישות נגד ההתנתקות).

4000 קולות נוספים היו מכניסים את כולם על אף התרגילים של נתניהו. 2500 קולות היו מספיקים להכניס שלושה מביניהם. בנוסף, תוספת קולות למועמדים אידיאולוגיים נוספים היתה גורמת לשינוי משמעותי במאזן הכוחות בתוך הליכוד, כולל בעשירייה הפותחת. תוצאה כזאת היתה משפיעה עמוקות על הדרך בה בכירי הליכוד, ונתניהו בראשם, תופשים את העוצמה של הציבור האמוני, וההשפעה על מדיניות הליכוד היתה בהתאם.

כמעט 120 אלף בוחרים הצביעו לאיחוד הלאומי בבחירות, והכניסו לכנסת ארבעה ח"כים. את ההישג אזה אפשר היה להשיג דרך הבחירות הפנימיות בליכוד באמצעות 4000 קולות. כמעט 90 אלף בוחרים הצביעו לבית היהודי בבחירות והכניסו שלושה ח"כים לכנסת. את זה היה אפשר להשיג דרך הליכוד באמצעות 2500 קולות בלבד.

יש מלעיזים על הליכוד בגלל ההחלטה לחבור למפלגת העבודה במקום לאיחוד הלאומי. ההחלטה לא לצרף את האיחוד הלאומי לקואליציה חורה גם לי, אך בנסיבות הקיימות, איני בטוח כי צירוף מפלגת העבודה לקואליציה היה טעות. אך אם מישהו כן חושב שמדובר בטעות, הרי שמניעתה תלויה בשני תנאים: א. יצירת גוש גדול בתוך הליכוד המתנגד למהלך. ב. יצירת סיעת ליכוד גדולה וחזקה דיה, שתוכל לשלוט גם ללא מפלגת העבודה. מפלגה סקטוריאלית קטנה אינה יכולה למנוע את המהלך.  קל מדי למי שעומד בראש הליכוד לזרוק אותה הצידה.

לסיכום, הדרך הטובה ביותר להשיג את היעדים הפוליטיים של המחנה האמוני היא באמצעות הליכוד. שם ניתן להתחבר עם הזרם המרכזי של הציבור בישראל, ולגרום לו לתמוך, מתוך רצון, במדיניות הנחוצה.

 

ד"ר יצחק קליין הוא חבר מרכז הליכוד