בשבע 337: טעם אמיתי של אהבת א"י

בגיל מופלג מוציא שמואל בן ארצי ספר חצי-אוטוביוגרפי נוסף, המתאר את אהבת הארץ והייסורים בדרך אליה כפי שמשתקפים בחייהם של בני ישיבות יוצאי מזרח אירופה



עפרה לקס , ח' בניסן תשס"ט

בין יוצרו ליצרו/ שמואל בן ארצי, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, כריכה רכה, 278 ע'

אהבת א"י פשוטה ותמימה, נטולת הקשרים פוליטיים, של תלמיד ישיבה חניך תנועת המוסר - זו אולי הבשורה בספר המקסים והנוגע של שמואל בן ארצי, בן ה-94. לפני שנתיים פרסם בן ארצי את 'נוברדוק', שחשף טפח מן החיים בישיבת המוסר הבלתי מתפשרת בליטא. 'נוברדוק' הרים את המסך מעל צורה אחרת של עבודת ה': מחטטת, כואבת ומנקה ביסודיות שאריות של נגיעות זרות והנאות של העולם הזה מתלמידיה. 'נוברדוק', שהיה לרב מכר, לא היה פשוט לקריאה בשל התוכן הכבד והרציני. עם זאת, סגנונו העשיר של בן ארצי וגם הכתיבה על נושא לא מסופר, גרמו לרבים לרצות להחזיק אותו בספרייה הביתית.

'בין יוצרו ליצרו' הוא סוג של המשך לספר הראשון. בן ארצי לוקח יסודות מן האוטוביוגרפיה האישית שלו - תלמיד 'נוברדוק', שעלה לישראל בשנות ה-30 כדי להקים סניף של הישיבה בארץ, עבד בחקלאות והיה למחנך, ונטע אותם בספר החדש בצורת שלושה סיפורים שונים. הראשון מספר את סיפורו של צבי, בן הישיבה הכמה לעלות לארץ ישראל, שאהבתה נטועה בליבו, ולאחר תלאות אכן זוכה לכך. השני מתאר את קורותיו של בן ציון, יליד פולין שגם הוא אחוז חבלי געגועים למולדת, עליה למד ככל שניתן בילדותו בפולין. בן ציון העדין הופך לחקלאי וקונה את ארץ ישראל בייסורים כואבים. הסיפור האחרון מסופר מפיו של צבי (מן הסיפור הראשון), ורומז אך במעט על קורותיו בעשרות השנים שחלפו מאז עלה ארצה. צבי מגולל את סיפורו של ר' שרגא, שהיה אהוד על הכל במושבה צפונית בארץ ישראל, את ייסוריו והתמודדותו, וגם את כישלונו הצורב.

גיבוריו של בן ארצי עלו לישראל לפני השואה (מלבד ר' שרגא שעלה לאחריה) ואיבדו את כל משפחתם בתופת האירופית. שני סיפוריו הראשונים הם שיר אהבה לארץ ישראל, ומלאים במדרשים, דברי חז"ל וציטוטים מריה"ל ומאחרים על יתרונותיה של הארץ הנבחרת.

הסיפור השלישי הוא מעט שונה, וחושף את התמודדותו של בן ישיבה, ניצול שואה, עם צלקות נפשיות ופיזיות שהותירה בו השואה, כמו גם התמודדות עם יצרו. שפתו העשירה של בן ארצי ותיאוריו המחיים כל צומח ודומם, יחד עם הציטוטים מן המקורות, תיאור עבודת המוסר, וחייהם של הציונים הדתיים בפולין של טרם שואה ואחר כך בארץ, הופכים את הספר למעניין וראוי.

והערה לסיום: אל תסמכו על הכריכה האחורית של 'בין יוצרו ליצרו'. היא לא קולעת כלל למהותו של הספר. מעניין להבין איך הוצאת ספרים מכובדת כמו 'ידיעות' מוציאה תחת ידיה ספר אשר ברו מתאר את תוכו בחוסר דיוק משווע. התיאור מתייחס רק לאחד מתוך שלושת הסיפורים, וגם זה תוך התמקדות בפרק מסוים מתוך הסיפור.  

 

ofralax@gmail.com