בשבע 337: סלסולים עם מסר

שילוב הרמוני של קולות, מגוון סגנונות ומסר של אמונה הופכים את 'זה רק מהשם' לאלבום ששווה להאזין לו, ולא רק בזמן הניקיונות לחג

אמציה האיתן , ח' בניסן תשס"ט

אינפ': 'זה לא ממני, רק מהשם', איציק אשל

 

מאיפה שלא תסתכלו על זה, תגיעו לאותה מסקנה. הכל מהשם. אנחנו כלום בלעדיו. הגיע הזמן לחזור אליו. ועוד הערה קטנה - מי שיעזור לנו לתקן את הנשמה זה רבי נחמן, ואם אפשר, שיביא גם את משיח צדקנו, בב"א.

אם זה מה שתלמדו מהדיסק החדש של איציק אשל, נדמה לי שהוא יהיה מרוצה. האלבום 'רק מהשם' משדר רוח קצבית של אמונה ושמחה, בסגנון מזרחי, עם נגיעות בכל כך הרבה סוגי השירים וז'אנרים, שהמאזין כמעט מתבלבל.

מי שלא מכיר את איציק אשל מהשירים שהוציא עד כה, ודאי יוכל להיזכר בזמר עם הזקן הצרפתי והצווארון המוגבה, שמופיע יחד עם עובדיה חממה בשיר האלמותי 'אנא בכוח'. לא קשה להבחין בקולו הגבוה ובשילוב ההרמוני של הקולות באותו ביצוע. גם בדיסק החדש שלו, אשל מקפיד מאוד על ביצוע חלק ושילוב קולות מגוון. בקרדיטים לשיר הראשון, למשל, תוכלו לפגוש את אבישי אשל, שמבצע מוואל (מי שלא יודע מה זה, שישאל בבקשה את שכנו המרוקאי, ויצפה לתשובה מוסיקלית). בשיר 'נשבע ה' לדוד' הוא מארח את מנדי ג'רופי – החלטה מאוד נבונה לטעמי. אגב, לאחר הביצוע היפהפה של דדי גראוכר למילים האלה, היה זה עוול גדול אם השיר החדש היה נופל ברמתו, ולשמחתי לא התאכזבתי. הלחן של אשל מעניין, מרגש ומתאים למילים. ואם כבר הזכרנו מילים, לטעמי זה המרכיב החלש בעוגה החדשה מבית היוצר של אשל. הוא כתב את כל המילים לשירים (פרט לשני שירים) וגם הלחין אותם.  נדמה לי שהיה מקום לעיבוד נוסף של המילים. לעיתים הן נשמעות כאילו ילד כתב אותם, ושכח להעביר למורה לחיבור להגהה אחרונה.

רק לשם השלמת הפאזל המשפחתי: איציק אשל הוא אחיו של הזמר המצוין חיים ישראל, למרות שם המשפחה השונה (אל תתחילו להעלות ספקולציות, המקור הוא אותו שם, רק העברות שונה), והוא משלב באלבום שלו אחים נוספים, ששמם הוא דווקא אשל.

למרות שאת הגיטרות של סינגולדה אפשר לשמוע כמעט בכל השירים, לעיבוד של המוסיקה אשל לוקח כמה אמנים שונים, ואכן התוצאות מגוונות ומעניינות. המכנה המשותף של כולם הוא ההקפדה והמקצועיות. שילוב הרמוני של קולות, משחק בין כלי נגינה שונים, ופתיחות מושקעות לשירים, כל אלה מביאים לתוצאה ברמה גבוהה ששווה להאזין לה, ולא רק לשמוע ברקע.

אבקש לציין שגם בשירים שבהם המילים רצות בקצב גבוה (נכון, קוראים לזה ראפ, אבל המילה לא מסתדרת לי עם הסגנון) אפשר לשמוע ולהבין את המילים, ובימים אלה, גם זה הישג.

בקיצור, מי שמתחבר לסגנון, ומעוניין לשמוע מוואל משובח, תוך כדי אכילת מצה עם חמאת בוטנים (לאוכלי קטניות), ישמח לקבל מתנה כזו לחג הפסח הבעל"ט.

 

seret@etrog.tv