גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 338ראשיהפצה

בציפייה לקיץ של הפשרה - בגליון השבוע

ביישובי יש"ע כבר ראו את בוגי יעלון נכנס למשרד הביטחון כשלימינו סגן שר מהאיחוד הלאומי, אך נחלו אחזבה כשלבסוף נשאר אהוד ברק לעוד קדנציה בה יחזיק בסמכויות העיקריות בתחום הביטחון, הרישוי, הפיתוח והמאחזים
07/04/09, 10:19
חגית רוטנברג

זה קרה אך לפני שבועות ספורים: ח"כי הליכוד, חלקם היום שרים בממשלת נתניהו החדשה, צעדו במשעולי היישובים בשומרון, נשמו את אוויר הגבעות, חלקם אף העפילו אל חומש החרבה, ובסופו של יום הצהירו באוזני מארחיהם הצהרות נרגשות בעיניים נוצצות. "שגיאת עקירת היישובים לא תחזור על עצמה שוב ביהודה ושומרון", קבע משה כחלון, כיום שר התקשורת, והוסיף: "אין ספק כי יש להקים את חומש ושא-נור מחדש". סילבן שלום, כיום השר לפיתוח הנגב והגליל, תקף את הממשלה היוצאת וטען כי יש לשנות את מדיניותה ביחס להתיישבות: "רדיפת ההתיישבות ע"י ממשלת קדימה היא מעשה שלא ייעשה - ציונית ומוסרית - ויש להפסיקו". גם יולי אדלשטיין, כיום שר לענייני הסברה ותפוצות, גינה את רדיפת ההתיישבות על ידי קדימה והתחייב: "אני מאמין כי בממשלה הבאה שתוקם נתקן עוולות אלו". השר אלי ישי, יו"ר ש"ס ששותף גם בממשלה הנוכחית, הצהיר אף הוא כי "יש להקים את חומש ושא-נור מחדש".

 

האם ההבטחות יקוימו?

מאז אותן הבטחות ורודות עברו הרבה פתקים בקלפיות, ומי שהיו ח"כים בתקופת טרום בחירות הפכו לשרים ולחברי מפלגת שלטון וקואליציה, שאמורים להוביל בקדנציה הבאה מדיניות חדשה ביחס להתיישבות, כך לפחות על פי הבטחותיהם.

אלא שאנשי ההתיישבות מתקשים לשחרר אנחת רווחה עם נחיתתו של נתניהו במשרד ראש הממשלה. הציפייה הגדולה לשינוי כיוון דרמטי לאחר השנים הקשות תחת שלטון 'קדימה', התנפצה עם ההחלטה על צירוף 'העבודה' לקואליציה, שמשמעותה קדנציה נוספת של אהוד ברק כשר הביטחון.

בני קצובר כבר ראה הרבה ממשלות, מימין ומשמאל, ופעל מולן במסגרת תפקידיו השונים בממסד ההתיישבותי. לקדנציה החדשה של נתניהו הוא נכנס בתפקיד יו"ר ועד מתיישבי השומרון, גוף אזרחי וולונטרי שמחזיק בקו תקיף של הגנה על ההתיישבות מפני תכניות נסיגה ועקירה ומאבק על המשך התפתחותה. מינויו של ברק בידי נתניהו מעורר אצלו סימני שאלה גדולים, שלא לומר חששות: "העובדה שנתניהו לקח את ברק כשר ביטחון ייתכן ומצביעה על כך שהוא רוצה להמשיך את המצב הקיים, עם שינויים קוסמטיים קלים".

"המצב הקיים" עליו מדבר קצובר הוא המצוקה בה נמצאים יישובי יהודה ושומרון בשנים האחרונות בשל הגזרות הממשלתיות, המכונות בפי המתיישבים 'גזרות הספר הלבן', ולא בכדי. הקפאת בנייה כה עמוקה שנגזרה על היישובים לא זוכרים גם זקני עפרה ובית אל. משמעותה של ההקפאה היא שכל סגירת מרפסת ביישוב הופכת את מבצע השיפוץ לעבריין פלילי.

יו"ר המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, מתאר את שלוש השנים האחרונות כקשות מאוד להתיישבות. "אולמרט דרש שכל סגירת מרפסת וכל אישור תב"ע יעברו את אישורו. כך הוא בלם בחוזקה את התפתחות ההתיישבות. מניעת ההתפתחות ביישובים הגיעה לידי אבסורד. רצינו למשל לחבר צינור לביוב ביישוב ברוכין, כדי שמי השופכין לא יזרמו לנחל סמוך ויזהמו אותו. גם את זה לא התירו, בטענה שברוכין הוא מאחז לא חוקי". מסיקה מתאר מציאות של הגבלות על כל צעד ושעל. "אפילו לערבים מתייחסים פחות גרוע מאשר אלינו", הוא קובל. "לערבים אישרו דברים הומניטאריים, כמו בניית מוסדות חינוך ומעונות. לנו לא אישרו את זה". מסיקה מספר על עוזר שר הביטחון שהגיע לביקור ביישוב רחלים וראה שם גג רעוע במעון לפעוטות, חורי עכברים שנפערו במבנה המעון, אבל גם העובדות הללו לא הצליחו לשנות את הגזירות. "אפילו להקים מבנה בשביל תינוקות לא אישרו לנו!" אומר מסיקה בתסכול.

כראש מועצה, מה הדרישה שלך מראש הממשלה הנכנס?

"אני מצפה מממשלה בראשות נתניהו שתשרה רוח מפקד אחרת. שתאפשר את צמיחת ההתיישבות באופן טבעי, כמו בשאר חלקי הארץ. אני מצפה שישנו את היחס, ומאמין שאם רוח המפקד תהיה של ביבי, יהיה יותר טוב".

גם עמיתו של מסיקה במועצת מטה בנימין, אבי רואה, סבור שאפשר לצפות לרוח אחרת מממשלת הליכוד. אולם מתוך ניסיונו המוניציפאלי במטה בנימין מעדיף רואה לא לטפח ציפיות, ולכן הוא גם אינו מאוכזב ממינוי ברק או מצעדים אחרים של נתניהו. "בסופו של דבר מה שיקרה תלוי בנו. עם כל הכבוד לממשלות, ראינו ממשלות ימניות שעשו לנו יותר גרוע, וממשלות שמאל שלהיפך. הכל תלוי בנו, כמה נשקיע וכמה נתפתח. הממשלה תשפיע על השאלה אם יהיה לנו קשה יותר או פחות". רואה אמנם ציפה ליותר, אולם הוא מעריך את השינוי שחל בכל זאת, עם איושם של תיקים מסוימים בגורמים אוהדים, כמו למשל עוזי לנדאו במשרד התשתיות.

עם השלכות המדיניות העוינת של הממשלה הקודמת מתמודד רואה מדי יום, והוא מצפה מנתניהו ועמיתיו בממשלה לגלות יותר הבנה ולא לתקוע מקלות בגלגלים, כפי שנעשה עד כה. כשהוא מתבקש לשרטט את תמונת המצב של החיים ביו"ש כפי שהוא מכיר אותם בתוקף תפקידו, בוחר רואה להזכיר קודם כל את סוגיית המעברים אל תחומי ישראל הקטנה, סוגיה שלמרות שהיא נראית שולית ביחס לאחרות, משפיעה משמעותית על איכות חיי התושבים וגם על שיקוליהם של מצטרפים חדשים לתחומי המועצה. "בכל פעם שאנו מבקשים לעבור לישראל הקטנה, אנו נאלצים לבזבז הרבה זמן יקר, תסכול ועצבים. זה סבל שאף תושב בישראל לא עובר אותו. המתנה של שעה וחצי מדי בוקר במחסום כדי להגיע לעבודה או לימודים זו פגיעה אסטרטגית חמורה במתיישבים ובהתיישבות. אנשים יחשבו פעמיים אם לבוא לפה. את זה צריך לתקוף ולשנות מהיסוד".

רואה מזכיר כמובן את ההקפאה בבינוי, ואת המציאות, אותה הוא מגדיר כ"לא סבירה ולא מידתית", לפיה כל שינוי בבנייה מצריך אישור של ראש הממשלה. "את זה חייבים לשנות. לנו יש דרכים לפתור את הבעיות, אבל אני מצפה להקלה משמעותית". בעיה נוספת היא מחיקתם של אזורי יו"ש ממפת העדיפות הלאומית. רואה דורש לקבל בחזרה את המעמד שנלקח מהם. "לקחו לנו את כל ההטבות, גם בתחומי תעשייה, תיירות וחקלאות, כאילו אנחנו ספחת למדינה. אנחנו לא מבקשים אקסטרה, אלא רק להשוות אותנו לאזורים אחרים בקו התפר, שהם אפילו פחות בעייתיים משלנו. יש עוד הרבה מה לשנות בתחום החינוך, גני הילדים והתשלומים להם".

בתחום הביטחוני מצפה רואה לראות שינוי יסודי בסדרי העדיפויות של רשויות הביטחון בתחומי יו"ש. "למרות שיש לנו שיתוף פעולה עם הדרגים הביטחוניים הגבוהים באזור, אני אומר להם שלדעתי הם מתעסקים בדברים לא משמעותיים - להרוס מבנה פה ומבנה שם, בזמן שיש התפרצות של מאחזים בדואיים וערביים בכל מקום. לצערי, בג"ץ מגבה את המדיניות שלהם". הדברים אמורים גם לגבי סוגיית המאחזים, שרבים מהם מצויים בתחום שיפוטו של רואה, כמו גם לגבי כמה פרשיות בוערות, כמו יד יאיר ומיגרון, שעברו דרך לשכתו. גם כאן מציע רואה לצה"ל ולמשטרה לעסוק בסוגיות חמורות יותר, ולטפל במכת המאחזים הבלתי חוקיים הערביים. "המאחזים שלהם מאיימים יותר, התופעה שם יותר חמורה, אבל הם לא זוכים לטיפול כמו במעוז אסתר למשל".

רואה מתייחס נקודתית ליישוב מיגרון, ואומר כי להבנתו המדינה הכניסה את עצמה שלא בחוכמה לפינה מול ארגון השמאל הקיצוני שעתר נגד חוקיות היישוב, וכעת היא מתפתלת על מנת לתת מענה. הוא מציין את העובדה שברק ניסה להגיע להבנות ולא לעימות בעניין מיגרון, אולם הפשרה שהוצגה בבג"ץ "זה פתרון שלא מקובל עליי. אני אמרתי ואומר כל הזמן שיש רגעים שצריך לומר את האמת ולהתמודד איתה, ולצערי זו לא הגישה של המדינה".

בכל מקרה, ראש מועצת בנימין מצפה מהממשלה החדשה לפתור את הבעיות הקשורות במיגרון, שכן לדבריו מדובר ביישוב אסטרטגי ממעלה ראשונה, מלבד עצם הזכות על המקום.   

 

לבטל את הגזירות

מדיניות הגזירות קבעה שכל תהליך סטטוטורי של תכנון או בנייה ביו"ש מצריך חמישה אישורים שונים של שר הביטחון, על כל שלב ושלב. ההקפאה גרמה לכך שלא ניתן שום אישור לשום שלב, מה שיצר מציאות לפיה בשנים האחרונות לא אושרו תכניות מתאר חדשות ליישובים, דבר שמנע מיישובים להתפתח באופן חוקי. בנוסף פעלו במינהל האזרחי צוותי 'קו כחול', שדאגו לגרוע משטחי היישובים הקיימים במקום להרחיבם. עוד בגזירות: הערמת קשיים על רישום קרקעות בבעלות יהודית ביו"ש, איסור על שינוע מבנים יבילים וחומרי בניין, שימוש בהליכים פליליים על עבירות תכנון ובנייה והגשת כתבי אישום מרובים נגד מתיישבים בתחומים הנוגעים לפיתוח ההתיישבות.

המדיניות העוינת כלפי ההתיישבות כוללת, מלבד הקפאת הבנייה, גם את נושא המאחזים הבלתי מוסדרים. אלה המנויים בדו"ח המאחזים של טליה ששון עמדו בסכנת פינוי מתמדת בקדנציה האחרונה, אבל לא רק הם. גם נושא צווי ההרחקה המנהליים נמצא תחת אחריותו של ברק. לאחרונה החל שר הביטחון במימוש תכנית נרחבת ומסוכנת להסרת המחסומים ביו"ש, גזירה נגדה התקוממו המתיישבים, ובסוף השבוע שעבר אכן הוכח בבת-עין כי הם משלמים עליה בדם.  

האם תמונת מצב עגומה זו צפויה ללוות את ההתיישבות גם בשנים הקרובות? עדיין לא ברור. במגעים הקואליציוניים בין המפלגות הלאומיות שביקשו לחבור לקואליציה לבין נציגי הליכוד, עלו בצורה זו או אחרת דרישות בנוגע לשיפור המצב ביו"ש. יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, מספר על סדרת המלצות למפלגות הרלוונטיות שהגישה המועצה בראשותו, על מנת שיועלו במסגרת המו"מ. "רוב המפלגות העלו את הדרישות במסגרת המו"מ, אם כי מטבע הדברים המפלגה שהיה לה הכי חשוב שהדברים יעוגנו בכתובים היתה האיחוד הלאומי". דיין לא יכול להצביע על התחייבויות קונקרטיות ומרגיעות שהוענקו מטעם הליכוד, אבל אומר שהושגו הבנות בעל פה. עם זאת, בשיחות עם נציגי הליכוד הוא חש רוח חיובית שמנשבת ביחס לאינטרסים שהוא מייצג. "ככל שזה יהיה תלוי בביבי, יהיה שינוי בולט במדיניות ביחס להתיישבות. שמעתי דברים ברורים מאנשי הליכוד, שתם עידן הנסיגות ושיש הבנה לחשיבות ההתיישבות ביו"ש", הוא מספר.

מינויו המפתיע של ברק טרף את הקלפים האופטימיים אצל דיין. הוא עדיין סבור שממשלת נתניהו תשפיע לטובה על עתיד ההתיישבות, אולם לדעתו בקונסטלציה פוליטית אחרת, ללא ברק, היה יכול להיות יותר טוב. "אין ספק שזה יוצר קושי. עכשיו יהיה משחק כוחות פוליטי שאנו נהיה תלויים בתוצאותיו, בלי הרבה יכולת להשפיע". כך או כך, ציפיותיו של דיין מהממשלה אינן למהפך של התרחבות בלתי מוגבלת ביישובים. הוא יסתפק במתן אפשרות להתפתחות נורמאלית שתיתן מענה לצרכים ולריבוי הטבעי. "אין לי סיבה לא להאמין להצהרות נתניהו על רצונו בחידוש ההתיישבות, ביטול גזרות ההקפאה ותום עידן הנסיגות. עם זאת", מסייג דיין, "מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו".

 

הבנות בעל פה

נציגי הליכוד בממשלה עדיין לא מתחייבים לפעולות קונקרטיות למען ההתיישבות, אך בטוחים כי הרוח תהיה שונה מזו שנשבה בממשלה הקודמת. "המתיישבים יכולים להיות רגועים", אומר השר מיכאל איתן. לדבריו, אין להם סיבה לחשוש מברק, שכן יש לזכור כי למרות לחצי האמריקנים לא פינה ברק מאחזים בתקופת כהונתו האחרונה. השר יולי אדלשטיין, שמתגורר בעצמו בגוש עציון ומקורב למתיישבים ולעמדותיהם, אומר כי לא יהיה זה אחראי מצידו להצהיר כיצד תנהג הממשלה בתחומים אלו, אך הוא מוכן לשתף בקטע רלוונטי מתוך פרוטוקול ישיבת סיעת הליכוד טרם השבעת הממשלה. "העליתי את הנושא בישיבת הסיעה, ואמרתי שהמצב לא פשוט, כיוון שביו"ש היתה תמיכה טובה לליכוד בבחירות. האנשים האלה כבר הפנימו מבחינתם שיתחולל שינוי, ששר הביטחון יהיה חדש ושונה לגמרי. כרגע ישנה עובדה מוגמרת ששר הביטחון וסגנו ממשיכים בתפקידם, וצריך לחשוב איך בכל זאת עונים לציפיות של אלו שתמכו בנו. סיימתי בשאלה: מי בעצם יהיה הנציג שלהם בממשלה, במיוחד כשהאיחוד הלאומי בינתיים בחוץ? נתניהו השיב לי: יש להם שני נציגים בממשלה – הליכוד והבית היהודי. הסכמתי עם דבריו וגם הזכרתי את חתימת האמנה המשותפת שהיתה לנציגי הליכוד עם הציונות הדתית לפני הבחירות, ושאנו מחויבים לעמוד בה. נתניהו אמר: אני מבטיח שנעמוד בזה".

אדלשטיין כאמור עוד לא מתחייב על ביצועים ספציפיים של הממשלה, אך אומר שבצד הקטע הלא-נעים של שר הביטחון, שיצטרך להפנים בהדרגה את השינוי ושהוא אינו מכהן בהרכב של הממשלה הקודמת, יש לזכור כי כמה עמדות מפתח בממשלה הנוכחית מאוישות בידי אוהדי ההתיישבות, כמו עוזי לנדאו בתיק התשתיות, גדעון סער בחינוך ועוד. גם אדלשטיין עצמו מחזיק בין שאר סמכויותיו בשליטה על רשות השידור והרשות השנייה, ומבטיח כי אמנם לא יפעל כקומיסר בתחומו, אך הוא בהחלט מתכוון להעניק כיסוי הוגן למגוון הדעות והשכבות באוכלוסייה.

האם אתה רואה סיכוי לקידום עניינה של בניית חומש מחדש בקדנציה הבאה?

"אני חושב שזה תהליך. אני לא יכול להבטיח שתוך שבוע חומש תוקם, אך אני מאמין שבהדרגה ניתן להביא את השינוי. אנשים אומרים לי: למה אתה מתעסק עם צפון השומרון? אין עוד בעיות? אני משיב להם שבשבילי חומש היא סמל לכך שהצעדים הנוראיים שהיו הם לא בלתי הפיכים. אני מקווה שנראה שינוי במדיניות וביחס לצפון השומרון עם הזמן". 

השותפות בעלות האוריינטציה הימנית יותר בקואליציה לא יודעות עדיין להצביע על מדיניותה העתידית של הממשלה אליה חברו. יו"ר סיעת 'הבית היהודי', ח"כ הרב דניאל הרשקוביץ, מתקשה לתת מענה לחששותיהם של בוחריו מקרב ההתיישבות. לשאלת הדרישות בנושא שהציגו לליכוד במסגרת המגעים הקואליציוניים וההבטחות שקיבלו בתמורה, הוא מעדיף לא להתייחס. "העלינו דרישות, והיו הבנות בעל פה. מטבע הדברים, מדובר בנושאים רגישים ואני מעדיף לא להתייחס אליהם".

אתה יכול להרגיע את אלו שמוטרדים מכך שברק ממשיך להחזיק בתיק הביטחון?

"בחירתו של ברק לשר ביטחון אינה מצביעה על הכיוון של הממשלה ממנו הם חוששים. מדיניות הממשלה לא נקבעת על ידי שר הביטחון. אין ספק בכלל שממשלה זו שונה מהקודמת, לכן אין סיבה להניח שתמשיך במדיניות הממשלה הקודמת", משער הרשקוביץ.      

לזכותו של ח"כ ניסים זאב מש"ס עומדות פעולות הזדהות שונות עם המתיישבים בקדנציה האחרונה, כמו למשל החלטתו להתגורר בבית השלום בחברון בתקופת המאבק על הבית. גם בכנסת הנוכחית הוא יושב על ספסלי הקואליציה. ח"כ זאב אמנם לא בא בסוד המו"מ הקואליציוני, אולם גם הוא יודע לספר שבתחום ההתיישבות היו הבנות בעל פה בלבד. "אני לא חושב שדברים שנכתבים בכתב הם טובים. אסור לתת פתחון פה למשטינים", הוא מסביר. ח"כ זאב מוסיף שהרכבה של הקואליציה ממפלגות ימין ושמאל והצורך לכתוב קווי יסוד שיהיו מקובלים על הכל, גרמו לאותן הבנות שלא לעלות על הכתב. לדבריו, על פי ההבנות לא תאשר הממשלה הקמת יישובים חדשים, אולם היא תאפשר הרחבה של יישובים קיימים על פי הצרכים הטבעיים ומתן כל השירותים הדרושים.

מה ידוע לך לגבי מדיניות הממשלה ביחס למאחזים הבלתי מוסדרים?

"אני לא סבור שאנו יכולים לקבל את דו"ח ששון כלשונו. הוא גם מגמתי וגם יש בו טעות בתפישה מה זה חוקי ומה לא. הרי אם הולכים לפי החוק הבינלאומי, גם ירושלים ומעלה אדומים לא חוקיות. לדעתי הדברים יעלו מחדש בוועדת חוץ וביטחון, נגדיר מחדש את הדברים. יחד עם זאת, נצטרך לשמור על איזונים כלפי העולם".

מה לגבי חידוש ההתיישבות בחומש?

"ראשית נצטרך לחוקק חוק שחומש חוזרת להיות יישוב יהודי. אני אתמוך בחוק כזה".

 

ציפינו לבוגי, קיבלנו ברק

כאמור, ביהודה ושומרון לא רגועים מההבטחות המעורפלות של חברי הממשלה והקואליציה. מינויו של ברק לשר הביטחון, המחזיק ברוב הסמכויות ביו"ש, מדליק נורת אזהרה בקרב גורמים בהתיישבות. "העם נתן מנדט ברור לגוש הימין להקים ממשלת ימין שתיישם את המדיניות הראויה ביו"ש. הציפייה שלנו היתה לממשלה עם שר ביטחון שחותם על תכניות מתאר", אומר גורם בהנהלת תנועת 'קוממיות', "ציפינו לבוגי יעלון כשר ביטחון ולאורי אריאל כסגן שלו, מה שהיה קרוב לסיכום. המשמעות של זה היתה רוח מפקד שונה לגמרי. כעת החשש הגדול הוא שברק ימשיך עם החנק וההקפאה של השנים האחרונות. אנחנו דורשים מהממשלה שלמרות השטות שנעשתה, היא תייצר העדפה מתקנת מול האפליה שהיתה נהוגה עד כה, וששר הביטחון יבטל את דעתו מול הקו שהממשלה תוביל".

אתה אופטימי ביחס לממשלת נתניהו?

"קצת קשה להיות אופטימיים אחרי היריקה שקיבלנו מביבי בחודש האחרון, אחרי הפניית העורף שלו והחיזורים אחרי קדימה והעבודה. הוא הוכיח לנו שדבר לא השתנה".

גם בני קצובר צופה המשך בהפרעות לבנייה, המשך פירוק המחסומים ועוד. "אנחנו נידונים לתסכול כפול: הימין בחר בנתניהו, וכעת ההקפאה תהיה בניצוחו של הימין. יש לזה משמעות חמורה ביותר, אם כך יקרה. יש לי גם חששות כבדים ביחס לתיקון עוול התנתקות: כידוע, נתניהו התנגד להתנתקות בטון רפה וכשכבר היה מאוחר מדי. כעת יש לו הזדמנות לתקן", אומר קצובר ומכוון לבנייתה של חומש מחדש, "ואני חושש שהוא יעשה כל מאמץ להתחמק מהעניין".

בסוגיית המאחזים מעריך קצובר כי נתניהו יעמוד בפני דילמה כבדה: האם להשאיר את המצב הנוכחי על כנו, כלומר המאחזים יישארו בסטטוס של 'לא חוקיים', או שיעדיף להוריד מעצמו את הלחצים בנושא באמצעות הכשרת המאחזים. ככלל, דמותו נתניהו מתחברת אצל קצובר עם הסכם חברון, עם הפסיביות מול תכנית ההתנתקות ועם ההחלטה על הוצאת יישובי יו"ש ממפת תמריצי הפיתוח בהיותו שר אוצר, מה שלא יוצר אצל קצובר עודף אופטימיות.     

בגזרת חברון חשו התושבים היטב על בשרם את מדיניות הממשלה היוצאת בכלל ומדיניותו של שר הביטחון בפרט. פינוי שכונת השוק בחברון, פינוי בית השלום והרס חוות פדרמן, לצד הסרת המחסומים והכנסת מאות שוטרים פלשתינים לתוככי חברון, הם רק חלק מהדוגמאות למחיר ששילמו תושבי האזור כתוצאה מהמדיניות העוינת. רק במוצאי השבת האחרונה יצאו התושבים להפגין נגד פתיחת 'ציר ציון', המוביל מקרית ארבע למערת המכפלה, לתנועת פלשתינים. אורית סטרוק מוועד היישוב היהודי בחברון חיכתה שמישהו ידפוק על השולחן בישיבת הממשלה הראשונה בראשית השבוע, ויורה להחזיר לאלתר את המחסומים לאחר הרצח המחריד בבת עין. סטרוק דורשת מחברי הממשלה המחזיקים באג'נדה לאומית להשתמש בסמכותם על מנת להוביל קו שיאזן את שר הביטחון החדש-ישן: "הכל תלוי בשאלה האם ראש הממשלה יחליט שהוא ראש ממשלה או שיעדיף להסתתר מאחורי הגב של שר הביטחון. זה גם תלוי בכל אחד מהשרים. הם יכולים להסתתר מאחורי הגב של ברק, אבל עם הרזומה שלו, זה יהיה לא ישר ולא אחראי. יותר הוגן כלפי הבוחרים שכל אחד מהשרים יקבל על עצמו את הכלל הקבוע בחוק יסוד הממשלה בעניין, ויבין שהוא אחראי לנעשה ביו"ש לא פחות משר הביטחון. שיבין שאם מפנים מאחז, פותחים ציר, פוגעים בזכויות אדם של יהודים, נותנים אוטוסטרדה לטרור משכם לקניון בנתניה - זה נמצא באחריותו לא פחות, בין אם הוא שר החינוך או שר המדע. בזה הכל תלוי. אם הם יתחמקו מאחריות - המצב יהיה גרוע מאוד", מזהירה סטרוק. לדבריה, אנשי 'העבודה' המכהנים בממשלה מושפעים מלחץ חברי המרכז הערבים הרבים במפלגתם, ולכן יפעלו על מנת לרצות אותם. "לכן ח"כי הקואליציה יצטרכו לעמוד על המשמר ולא להסכים לפעולות חמורות שינקוט ברק. עליהם להבהיר לו מה המדיניות הרצויה מבחינתם. אם כך יהיה, אפשר בהחלט שיהיה פחות גרוע".

 

להכשיר את המאחזים

קבוצה נוספת שעמדה בקדנציה האחרונה בעין הסערה הם מתיישבי מיגרון, היישוב שעמד בפני סכנת פינוי ממשית, ועניינו עדיין תלוי ועומד בבג"ץ. שוקי סט, חבר מזכירות היישוב, דווקא לא נתקף בייאוש נוכח המשך כהונתו של ברק. הוא אמנם היה מעדיף את בוגי יעלון בתפקיד, אולם מאידך הוא מזכיר את העובדה שמיגרון לא פונתה בקדנציה האחרונה, תחת שלטון ברק. "הוא לא היה נמרץ בעניין, לא היה לו מספיק אינטרס לזה, אחרי הגירוש זה לא מצטייר טוב. הוא מעדיף לפנות מאחזים שמצטיירים כקיצוניים יותר בתקשורת. פה יש משפחות, יוצאי צבא. זה לא אותו דבר". סט מבין שיש יתרון בכך שברק ישמש עלה תאנה למהלכים של הימין, ומקווה שחברי הקבינט הביטחוני יהיו בעלי אוריינטציה ימנית, שיאזנו את ברק. לגופו של עניין הוא סבור כי האלמנט העיקרי שישפיע על מדיניות הממשלה בנושא המאחזים הוא בעצם ברק אובמה ולא אהוד ברק. "הוא כבר מפעיל לחצים על ביבי. זה יותר קריטי".

מה הציפיות שלכם מהממשלה החדשה?

"אנחנו דורשים שלא יהיה סטטוס קוו. העם בחר ממשלה שתבנה יישובים ולא תקפיא ותהרוס. אנחנו דורשים שיכשירו קרקעות, יאשרו בנייה ונוכל להתפתח כמו כל יישוב נורמלי. מדינת ישראל יכולה לתת פתרון לכל ההליכים המשפטיים הדרושים בנושא הזה. המדינה צריכה לצאת מתוך נקודת מוצא שלא מפנים יישובים, ואז לראות איך היא מיישמת את זה. כמו שהכשירו את הקיבוצים, שכידוע יושבים על 'קרקעות פרטיות' של ערבים, אפשר לעשות זאת גם במיגרון. אנחנו רוצים שייתנו לנו יכולת להמשיך בצורה חוקית ומתוקצבת".

הדרישה להכשרת המאחזים עולה מפיהם של גורמים רבים, בהם גם יו"ר מועצת יש"ע. "90 אחוז מהמאחזים הבלתי חוקיים נמצאים בתוך קו כחול של יישובים חוקיים, ורק מחכים לחתימת שר הביטחון", אומר עו"ד דורון ניר-צבי, תושב המאחז חוות-יאיר, המתמחה בדיני מקרקעין ביו"ש. "כמו שאולמרט ידע לכפות על ברק דברים, אני מצפה שהפעם יכפו עליו גם מהכיוון השני". ניר-צבי מצפה מנתניהו "להשליך את דו"ח המאחזים של טליה ששון לפח האשפה של ההיסטוריה. היום כולם יודעים שהדו"ח הזה הוא מבית מדרשה של מר"צ. זה לא דו"ח משפטי גרידא".

כמי שמרבה לעסוק בסוגיות משפטיות של מאחזים וקרקעות ביו"ש, ניר-צבי סבור שאחד היעדים שצריכה ממשלת הליכוד להציב לעצמה הוא איוש מחדש של תפקידי המפתח במינהל האזרחי - הגוף שאמון על הצרת צעדיהם של תושבי יו"ש בתחום הבנייה והקרקעות, ובפרט ביחס לתושבי המאחזים. "צריך לחבר סעיף שיחייב את המינהל האזרחי לפעול למען ההתיישבות ולא לדפוק אותה. זה הראש שלהם כרגע. צריך לעשות שם סוויץ' ולהחליף את עמדות המפתח. להחליף את הממונה על הרכוש הממשלתי, את קצין המטה לרישום מקרקעין, את היועץ המשפטי לאיו"ש ועוד". ניר-צבי מזכיר כי ברק הוא זה שחתם על תכניות המתאר של היישובים הר ברכה וסנסנה בקדנציה האחרונה. "יש עם מי לעבוד גם במצב הזה. זה תלוי ברוח הגנרלים שסביבו, למרות שהוא יכול לשחק אותה שמאלני לצרכיו הפוליטיים". 

בתוך שלל ההשערות והתחזיות הפסימיות והאופטימיות, יש מי שמתארגנים לפעילות בשטח שתשפיע מלמטה למעלה על מדיניות הממשלה הנכנסת. ועד מתיישבי השומרון בשיתוף המועצה האזורית פועל כאמור עוד מתקופת טרום הבחירות להבאת ח"כים מסיעות הקואליציה השונות להיכרות עם היישובים והמאחזים וגם אל חורבות חומש. "אנחנו לא נשב בשקט", מבטיח בני קצובר, יו"ר הוועד, "יש הרבה מהלכים פוליטיים שאנו עובדים עליהם כדי ליצור היכרות ומודעות אצל הח"כים לכל הסוגיות הללו. אני מקווה שההיכרות הזו שלהם תפגוש בהתעוררות של הציבור, ויחד עם ההרכב החיובי בסך הכל שיש בממשלה, נוכל לקדם דברים. אני מדגיש שבלי התעוררות ולחצים מהציבור, הח"כים לא יפעלו בעניין מעצמם. צריך להכין את הציבור למאבק, אבל לדעת שהפעם זה מאבק שיכול לשאת פירות. יש לנו אוזן קשבת בממשלה. לא כמו אצל אולמרט, שנאבקנו ראש בקיר".