חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 338ראשיהפצה

הפרקליט של ליברמן - בגליון השבוע

בכובעו הקודם כמשפטן, עו"ד דודו רותם טען בבתי המשפט שהתושבים והגופים הציבוריים ביש"ע שאותם ייצג הם צודקים ולא אשמים. בכובעו הנוכחי כפוליטיקאי, לח"כ רותם מישראל ביתנו יש קופה מלאה בטענות כלפי הדתיים
07/04/09, 10:19
עפרה לקס

ליד דלת לשכתו של חבר הכנסת דוד רותם מ'ישראל ביתנו' כתוב, עדיין, כי העומד בכניסה יפגוש בעוד רגע את סגן יו"ר הכנסת. אבל התואר הזה כבר לא רלוונטי. בעוד מספר ימים יעבור רותם דירה בתוך משכן הכנסת, ויתכבד גם במקום חנייה מיוחד - שניהם שמורים ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט. לרותם, עורך דין במקצועו, יש הרבה תכניות לתפקיד הזה, ובכלל לקדנציה הקרובה, השנייה שלו בכנסת, שאמורה להימשך מעל ארבע שנים וחצי. "אם כך יהיה והבחירות לא יוקדמו", הוא אומר, "אני מאמין שנצליח להכין חוקה".

נגד מינויו של רותם, שהיה יועץ משפטי של מועצות רבות ביו"ש וייצג בין השאר מאחזים בלתי מורשים, את עצורי המחתרת ומתיישבים נוספים, תלוי ועומד בג"ץ שהגישו גופי שמאל. אבל למרות האש שהוא מושך משמאל, ועל אף כיפתו הסרוגה ומקום מגוריו - אפרת, רותם ממש לא מחזיק בדעות של איש ציונות דתית קלאסי. לא 'בית יהודי' ולא 'איחוד לאומי'. קשתו הטעונה חיצים יורה לא רק על מערכת המשפט, אותה הוא שואף לשנות, כי אם גם על עמיתיו למגזר ולהתיישבות.

מכל אלה, מי שיוצא מרותם חף מכל פגם הוא יו"ר המפלגה שלו, אביגדור ליברמן, ואיתו התוכניות לברית הזוגיות, גיור, חילופי שטחים ושינוי שיטת הממשל.

רותם, אגב, לא בזבז זמן עד שתיתפר הממשלה. בשל חששו מקווי היסוד להם יצטרך לציית הוא כבר הספיק להגיש 18 הצעות חוק בטרם נחתם ההסכם הקואליציוני, ביניהן 'ברית הזוגיות', גיור, והטבות למשרתים בצבא ובשירות הלאומי.

 

בעד מדינה פלשתינית

לשכתו של רותם מעורפלת מעט בשל עשן הסיגריות המסתלסל מבין אצבעותיו.

מעשן?

"מה לעשות.."

מה אכתוב לקוראים שלי?

"תכתבי שגם לדודו רותם יש יצר הרע".

לא ברור אם אפשר להלשין לוועדת האתיקה של הכנסת על יו"ר ועדת חוקה שמעשן במקום עבודתו, אבל נראה שרותם לא מתרגש מתדמית כזו או אחרת שיש לו בקרב הציבור הציוני- דתי. אולי הוא אינו חושש מתדמיות כלל.

מעורבותו של רותם בפוליטיקה החלה בימי ממשלת בגין, בסיעת מצ"ד של הרב דרוקמן שלאחר מכן שבה והתאחדה עם המפד"ל. הוא שימש כחבר מרכז ואף ייצג את המפד"ל בוועדת הבחירות המרכזית. כשאפי איתם הוביל להסכם עם מפלגת 'שינוי' שלאחריו נסגר משרד הדתות, הרגיש רותם "שזו פעולה לא אמיתית, הנובעת מרצון להכות את החרדים כי אנחנו עכשיו בשלטון. אני לא אוהב לעשות פעולות שהן אנטי, אז אמרתי תודה, שלום".

לאחר פרישתו מן המפד"ל קרא רותם את ספרו של אביגדור ליברמן 'זו דרכי'. "הכרתי אותו מהתקופה שבה הוקמה נוקדים, והספר מצא חן בעיני. חשבתי שליברמן מהווה אתגר אמיתי לחברה הישראלית. הדתיים מכירים את כל החבר'ה דרך בני עקיבא, החילוניים דרך קיבוצים וגרעינים, ולפתע מגיע בחור צעיר מרוסיה שיש לו קו מחשבה על מהותה של מדינה יהודית וציונית. היה לי ברור שיחסמו אותו, שהאינטליגנציה האשכנזית הדתית והחילונית לא תתן לו להתקדם. אז הצטרפתי לישראל ביתנו".

רותם נבחר על ידי מוסדות ישראל ביתנו למקום ה-12 ברשימה. לפני שנתיים, כשנפטר חבר הכנסת יורי שטרן, נכנס רותם במקומו. בלשכתו של רותם תלויה תמונת דיוקנו של שטרן.

אתה לא מרגיש עוף מוזר במפלגה הזו?

"בכלל לא. לפני שני גיליונות כתב עורך 'בשבע' שליברמן 'התחפש לימני'. אחת הבעיות היא שאף אחד לא קרא את הספרים שלו, אף אחד לא דיבר איתו ואף אחד לא מבין אותו. ליברמן הוא ימני, להערכתי הוא יותר ימני מחלק מהחברים ב'בית היהודי' וב'איחוד הלאומי'".

הוא דיבר בעד מדינה פלשתינית.

"נכון. אז מה?"

אז הוא בעד חילופי שטחים. גם אתה?

"מאוד. אנחנו אומרים שתהיה מדינה פלשתינית אחרי שהערבים יכו ויחסלו את הטרור. בשלב הבא הם יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית, ואז ישראל תעשה איתם הסכם של שלום תמורת שלום. רק אחר כך הערבים יקבלו מדינה, ובמסגרת ההסכם הם ייקחו את כל הערבים. לא ייתכן שתהיה מדינה ערבית ולידה מדינה שבה 40 אחוז ערבים. אין יותר שטחים תמורת שלום. יש שלום תמורת שלום", אומר רותם ומוסיף: "הבעיה הקשה של הימין בישראל היא, שהוא אמר 'לא' על כל תכנית מדינית בלי להציג תכנית משלו. יש תכנית אחת של בני אלון שהפלשתינים יעברו לירדן, אבל היא לא מציאותית".

והתכנית שלכם כן מציאותית?

"זו תכנית שאני מציע. בינתיים הם אומרים לי לא, אבל לפחות זו תכנית. יש מציאות שצריך לחיות איתה. אם הייתי היום בשנת 1970 הייתי מדבר אחרת, אבל היום כל העולם מדבר על שתי מדינות. המדינה הפלשתינית תהיה, צריך לחשוב מציאותית. אני יכול להגיד כמו שמקובל 'היה לא תהיה', אבל לצערי כל פעם שאמרנו את זה חטפנו. אז אני רוצה למזער את הנזק. אלה התנאים שלי וכך אקבל מדינה יהודית".

אתה חושב שערביי אום אל פאחם יסכימו?

"לא שואלים אותם בכלל. זה הסכם בינלאומי. הם לא יצטרכו לעבור דירה".

ומה עם ירושלים? מוותרים על שועפת?

"כשסבא שלי התפלל 'ולירושלים עירך' הוא לא התכוון לשועפת. מתי פעם אחרונה היית בשועפת? ירושלים אצלי זה הציר שמחבר את הר הצופים, הר הזיתים וארמון הנציב. מתי ישבנו בשועפת? ולא, לא יישבו שם מחבלי החמאס, כי אנחנו מדברים על תקופה שלא יהיה חמאס ולא יהיה נשק".

זה לא קצת אוטופי? אתה הרי אומר כל הזמן בואו נהיה ריאליים.

"אם יהיה טרור הם לא יקבלו מדינה פלשתינית. אני לא אריק מלך ישראל".

אתה באמת מתפלל שהתכנית הזאת תתקיים? או שזה רק בשביל שתהיה תכנית גם לימין?

"מה, אני רוצה שגם הנינים שלי יצטרכו להתמודד עם אוטובוסים מתפוצצים? ברור שאני רוצה שלום. אני רוצה לנסות ולהגיע להסדר. מגיע לנו לשבת בשקט, ואני לא מקבל את זה שכל הערבים מחבלים. אז את יכולה להגיד לי שאני מחכה לימות המשיח. וואלה, אני מחכה לו כל בוקר".

 

תורה עם דרך ארץ

דודו רותם נולד לפני 60 שנה בבני ברק, וילדותו עברה עליו בירושלים. אביו, שכנא רוטנברג- רותם (עיברות בצו בן גוריון), היה ממקימי מפלגת פאג"י ושימש כסמנכ"ל משרד הפנים. רותם לא מגדיר את בית הוריו כבית 'פוליטי'. "היו לאבי דעות מוצקות וברורות, אבל דברים אחרים עניינו אותו. הוא למשל בנה מאות מקוואות בכל הארץ בעזרת תקציבי משרד הפנים". רותם מספר על אבא הקשור בכל נימי נפשו לארץ ישראל ומייחל בכל יום לביאת המשיח. "הוא נפטר לפני הגירוש הגדול. אם הוא היה חי אז, הוא לא יכול היה להתמודד עם זה".

רותם למד ב'חורב' והיה חבר ב'עזרא'. לאחר הישיבה הוא הלך ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. "אבא היה יקה שהאמין ב'תורה עם דרך ארץ'. הוא מאוד הקפיד שכולנו נרכוש מקצוע". על השאלה מדוע הוא נטה דווקא למשפטים יש בפיו תשובה תמימה: "אני לא אמכור לך שהיו לי תכניות גדולות. אחי הגדול, שאותו אני מעריץ, הלך ללמוד משפטים, ואני בעקבותיו".

רותם למד משפטים באוניברסיטה העברית, בדיבוק קלסרים עם דן מרידור והשופטת מרים נאור. בין המרצים היו אהרון ברק ומנחם אלון. מישאל חשין היה מתרגל ושמעון שטרית היה דוקטורנט. "לא היו הרבה מקומות בהם למדו משפטים. כשקיבלתי את הרישיון ב-72' בכל הטקס היו 100 איש בערך".

בניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, רותם מעיד כי בכיתות הפקולטה, בית היוצר לאליטה המשפטית של ישראל, למדו משפטים ולא פוליטיקה. "היו שם אנשים מכל קצוות הקשת. אני לא חושב שכל מי שמשפטן שייך ל'כנופיית שלטון החוק'. הדברים השתנו בשלב מסוים, כאשר פרופ' ברק, שאין ספק שהוא עילוי משפטי שאין דומה לו, יצר שינוי במערכת המשפט בישראל".

רותם מסנגר על ברק ומבהיר כי בהיותו היועץ המשפטי לממשלה ובעקבות פרשת הדולרים של לאה רבין, הוא החליט ששלטון החוק חלש מדי במדינה, ומישהו צריך לקחת לידיו את המושכות. ברק, כרשות שופטת, לקח את האחריות אליו. "אחר כך זה התדרדר למקומות אחרים, אבל זה היה הרבה יותר מאוחר".

אחרי ההתמחות החל רותם לעבוד במקצועו. במקביל, אשתו פעלה כדי שיגויס לצה"ל. "היא ראתה שזה מאוד מעצבן אותי שלא שירתתי". בתום התכתבויות ממושכות התכבד רותם בצו זימון מילואים מן המניין, שהפך אותו לתובע צבאי ביהודה ושומרון למשך 20 השנים הבאות. את ההתנדבות הזאת, שגרמה לו להיעדר מן העבודה במשך 60 יום בכל שנה, הוא החליט להפסיק לאלתר בעקבות הסכמי אוסלו. "ראיתי שאני עושה 60 יום מילואים בשנה כדי להכניס את הפושעים לכלא, ובצד השני עומדת ממשלת ישראל ופותחת להם את הדלת. אז אמרתי: למה אני צריך להתאמץ? וביקשתי להשתחרר".

הסיבה שבעטייה לא גויס רותם מלכתחילה היתה מחלת הפוליו בה לקה בגיל שנה וחצי. מאז הוא 'סוחב רגל'. רותם מספר כי מעולם לא קיבל ולא דרש הקלות מן הסביבה. "בילדותי היה לי קשה לשחק כדורגל, אבל שיחקתי. מעולם לא קיבלתי הנחה בנושא הנכות ואני חושב שגם לא צריך לקבל. נכות היא בראש, לא ברגליים". בכלל האמירה הזאת גם חניית נכים, שרותם חושב שאינה מגיעה לכל אחד. ובכלל, הוא אומר, אנשים רבים מזייפים ומצלמים את תווי הנכים שלהם, וכן, הוא מעיר לכאלה מפעם לפעם.

 

כולם היו מרשיו

הקריירה המשפטית של רותם התפתחה בהתאמה עם התרחבות ההתיישבות ביש"ע. בתחילה היה זה משה מייבסקי, ראש המועצה הממונה הראשון של קרית ארבע, שפנה אליו וביקש שיהיה היועץ המשפטי של המועצה. אחר כך בא הייעוץ המשפטי למועצת מטה בנימין, אפרת, גוש עציון, מועצת יש"ע ו'אמנה'. "גדלתי עם ההתיישבות, הייתי מאוד מעורב", אומר רותם ומסביר כי להיות יועץ משפטי של ההתיישבות פירושו למצוא דרכים לבנות גם במקומות שטרם אושרו, ואיתור נתיב התרחבות ליישוב גם כשאין בכלל אישורים.

בשנת תשד"מ נעצרו חברי 'המחתרת היהודית' ורותם ניהל את ההגנה במשפט והגן בפועל על כמה מן העצורים. אחרי המשפט הזה הוא ייצג בהזדמנויות שונות את הרב לוינגר, פנחס ולרשטיין, רפי בן בסט ועוד. "תמיד התגאיתי שכמעט ולא היו לי לקוחות בתוך הקו הירוק".

על המרקע המהבהב בדממה בחדר מופיע כעת חבר הכנסת מיכאל בן ארי. בן שיחי מתרעם על כך שהאיחוד הלאומי הכניס 'תואם' ברוך מרזל לכנסת ולא את האיש עצמו. אנחנו הופכים מעט בסוגיה ורותם טוען שמרזל הוא שהעביר את ה'איחוד' מעל אחוז החסימה. החיבה שלו למרזל אינה מוסתרת, והוא מגלה כי ייצג את האיש כ-30 שנה. "לייצג אותו היה תענוג. הוא היה אחד היחידים שתמיד אמר לי את האמת".

כאחד שייצג במשך שנים את מתיישבי יו"ש ואת היישובים, עד כמה נכונה התחושה שקיימת אכיפת יתר על החתך הזה של האוכלוסייה?

"זה דבר שהולך ומשתנה. בהתחלה במפורש לא. אני זוכר שכשהעבירו את חברי המחתרת היהודית לכלא השרון, מפקד המשמר לקח אותם לשפת הים בנתניה, וכשהם ישבו במעצר בירושלים הם ניהלו בעצמם את כל העניינים שלהם.

"אני חושב שבשלב מסוים קרו שני דברים. אל"ף - אנחנו המתנחלים הפכנו רדופים, ובי"ת - קבענו גבולות בלתי אפשריים. היתה למשל הצעה שאם יסכימו לפינוי נצרים, הממשלה תהפוך את כל שאר היישובים לשטח שלנו".

זה היה אמיתי?

"זו היתה הצעה של אדם מאוד בכיר. התשובה היתה שלילית לצערי הרב. יש בתוכנו חבורה שחושבת שהיא מדברת עם הקב"ה פנים אל פנים", הוא אומר בתקיפות ומרצה את משנתו: "אני תמיד מעדיף לא ללכת למלחמות, כי אז צד אחד מנצח ואחד מפסיד. כשאני מנצח, הצד השני שהוא הרבה יותר חזק ממני כי הוא השלטון, מרגיש שהוא הפסיד, ובפעם הבאה הוא יחפש להחזיר לי חזק יותר. אני תמיד צריך לחשוב איך אני מציל את המקסימום - וזה אומר לוותר על מה שאתה יכול, וכך להרוויח".

מה אתה אומר למשל על צווי הרחקה מנהליים?

"צריך להסתכל על המהות. יש לנו נוער שגם הרבנים לא שולטים עליו. אי אפשר שתהיה לנו מערכת בלי היררכיה ברורה, וחלק מהציבור שלנו איבד את זה".

"קשה לנו גם לראות את החברים שלנו כעבריינים. אני זוכר את מקרה יורם שקולניק. דיברו על זה שהוא 'יחטוף', אבל אף אחד לא אמר, 'בואו נחשוב למה הוא יחטוף'. חבר'ה, אנחנו צריכים לחשוב גם על מידת המוסר שלנו. אם האיש כבול, לא יורים בו. באיזשהו מקום איבדנו את קו המחשבה שלנו והתפרצנו, ואז היתה חייבת לבוא תגובה".

השלב הבא, אליבא דרותם, הוא חילופי שלטון שבעקבותיהם השתנה היחס של המשטרה, הפרקליטות וגורמים נוספים. "אלה שהיו בקואליציות ולא רצו התנחלויות ביקשו להילחם בנו ולא היה להם חומר, אז הם המציאו המצאות גם על דברים שלא היו ולא נבראו. אני זוכר את המחשבה להעמיד את היהודים לדין בבתי משפט צבאיים, ואחר כך הגיעו צווי ההרחקה המשונים האלה. אבל אנחנו לא ידענו להשתנות עם חילוף הזמנים, וחוץ מזה גם נכשלנו בהתנחלות בלבבות".

 

על נישואין וגיורים

רותם לא מנסה לרצות את הציבור הציוני-דתי וגם לא להחמיא לו. במקום זה, הוא מגן על סקטור המצביעים של מפלגתו וטוען כי חובשי הכיפה הם האשמים במצב הגיור והנישואין שלהם. "הבעיות האלה בוערות תחת רגלי המדינה היהודית, והציבור הציוני-דתי, שהיה צריך להניף את הדגל של הגיורים והנישואין, לא הרים את הכפפה. הרב דרוקמן היה בודד במערכה, וכששרמן (הרב אברהם שרמן, דיין בית הדין הרבני העליון) פסל לו את הגיורים דודו רותם היה הח"כ היחיד שיצא למאבק בעניין. חברי הכנסת הדתיים יצאו מהאולם, ואפילו היה אחד, מ'האיחוד הלאומי-מפד"ל', שאמר לי שהוא מתנגד לגיורים של הרב דרוקמן. יש פה בעיה של 300 אלף איש שאם לא יפתרו אותה הם יילכו ויתרבו, וכולנו נהיה בבעיה".

"טוענים כלפיי גם על 'ברית הזוגיות'. אנשים לא יודעים שיש בעיות ממזרים כבר היום", הוא אומר ושולף את 'תחומין' של מכון 'צומת', כרך כ"ט. הספר מונח אצלו ב'שלוף'. צילומים של העמודים יש לו בכל מקום, כדי להוכיח לדתיים שהרבנים לצידו. רותם מצביע על מאמר של הרב בקשי דורון, שכותב כי הוא ראה את החוק, ומבהיר את הבעיות במערכת נישואין היום. "החוק שהצעתי מנוסח על ידי רבנים", הוא אומר ומגלה כי מדובר ברב שלמה ריסקין, הרב יהושע רייך ורבנים נוספים מן המגזר החרדי שאת שמם הוא אינו רוצה לחשוף "כדי שלא יקבלו מכות בבית הכנסת".

הצעת החוק של רותם נוגעת לברית זוגיות לכל, כזאת שתהווה תחליף עבור כל מי שלא רוצים להתחתן בנישואים דתיים. רותם טוען שהצעתו תשמור את מוסד הנישואין והגירושין במקום המכובד והיהודי שלו, וגם תמנע בעיית ממזרות. כרגע קווי היסוד של הממשלה מדברות על פיתרון בשלב ראשון ללא יהודים בלבד, ולאחר מכן על בחינת פיתרון כולל. בחוק של רותם תתמוך הקואליציה רק במקרה של ברירת מחדל, אם לא תהיה הסכמה.

רותם, מסתבר, מחובר לא רק לאידיאולוגיה של מפלגתו אלא גם לעומד בראשה. הוא מוכן להגן על החלטותיו, כולל על המינויים שלו.

מה אתה אומר על הטענות שנשמעות נגד ישראל ביתנו על שהיא קיבלה את התיק לביטחון פנים, שר משפטים כלבבה וכן את ראשות ועדת החוקה למרות שראשה נמצא בחקירה?

"אילו החקירה היתה מתנהלת שנה או שנתיים, אני מבין. אבל מה שקורה היום זו שיטה מעניינת: בואו נפתח חקירה על ראש מפלגה יום אחרי הבחירות, ואז כל המפלגה שלו תהיה פסולה לכל התיקים האלה והאחרים. אם היה משהו נגד ליברמן לא היו עורכים חקירה 10 שנים".

אתה לא חושב שיש בעיה בנראות של זה כלפי הציבור?

"לא. וההוכחה: שבועיים לפני הבחירות עצרו את הבת של ליברמן, את עורך הדין שלו, שלושה מקורבים ואת מנהל הקמפיין שלנו. כל העיתונים היו מלאים ב'מקורבי ליברמן עצורים'. ואחר כך 400 אלף איש הצביעו בעדו. יש את מה שרוצים ב'הארץ' ובמשטרה, והציבור רוצה אחרת, כי הוא יודע שליברמן בחקירה כבר 11 שנה".

ליברמן עומד למנות את דב וייסגלס לשליחו המיוחד. אבל וייסגלס מייצג את מרטין שלאף, וליברמן חשוד שהוא קיבל משלאף טובות הנאה.

רותם מנסה לעשות סדר, משיב מספר תשובות ואז מוצא פירצה: "שלאף הרי לא חשוד. מה הבעיה שויסגלס ייצג אותו?".

יש טענות שפליטת פה של וייסלגס היא אחת הסיבות להיתנתקות.

"ליברמן הוא לא אדם שהשליחים שלו יעשו מה שהם רוצים".

גם שרון לא היה כזה.

"אבל את טענת שוייסגלס גרם את ההיתנתקות מיוזמתו. השליחים של ליברמן, בכל מקרה, לא יפעלו בלי לתאם איתו".

אפשר לענות ספציפית על כל טענה, אבל שמו של וייסגלס נקשר בקזינו ביריחו ובפרשיות נוספות. מכל האנשים שבעולם בחר ליברמן למנות דווקא אותו?!

"מכל האנשים שבעולם בחר ליברמן למנות את מי שהיה היועץ המשפטי של מועצת יש"ע, ייצג את לוינגר, את עצורי המחתרת ומאחזים בלתי חוקיים לראשות ועדת החוקה?" הוא משיב כיהודי.

 

לשמור על הפרדת רשויות

נראה שלרותם יש תכניות לפחות לחמש קדנציות כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. הוא אמנם העדיף שפרופ' דניאל פרידמן ימשיך בתפקידו וכך היה משלים את הרפורמה שלו ("לכלכו אותו בתקשורת, אבל הוא הספיק כמה דברים"), אבל גם פרופ' נאמן הוא בסדר מבחינתו. ההיכרות בין השניים הולכת שנים אחורה עד התקופה בה היה רותם אסיסטנט של פרופסור נאמן בבר- אילן. "ראיתי את הצעת חוק השפיטה שיצאה תחת ידיה של ועדה בראשות יעקב נאמן. אני לא מסכים שם לכל דבר, אבל לחלק כן".

התכניות של רותם כיו"ר ועדת חוקה הן קודם כל "לשמור על הפרדת רשויות. הכנסת תחוקק, בית המשפט ישפוט והממשלה תנהל". בפועל מדובר על תכניות שחלקן תואמות לאלה שפרידמן לא הספיק לסיים. "אין לי עניין להלחם במערכת המשפט", הוא מבהיר, "אני רק לא רוצה שבתי המשפט יילחמו בכנסת".

רותם, שעוקב יומיומית אחרי פסקי הדין של בית המשפט העליון, מסביר שבית המשפט מפרש את חוקי הכנסת באופן כל כך חפשי עד שהוא הופך בעצמו למחוקק. "כתוב בחוק 'זוג', ובית המשפט מחליט להחיל את המושג הזה על צורות שונות של זוג". מן העבר השני, בית המשפט גם לא אמון, לדעת רותם, על ביטול חוקים. "תפקידו של בית המשפט הוא להתריע ולומר לכנסת 'החוק הזה סותר חוק יסוד', והכנסת יכולה לומר 'שמעתי ואני מחוקקת אותו מחדש' או לא. יש הבדל בכדורגל בין כרטיס צהוב לכרטיס אדום".

כדי לאכוף את הנושא הזה ואחרים, יצטרך רותם לחוקק מחדש את חוק השפיטה. האם יש סיכוי? לא בטוח. בקווי היסוד של הממשלה נקבע כי חוקי יסוד צריכים להיות מוסכמים על כל המפלגות החברות בממשלה. המעכב הגדול צפוי להיות הפלח של מפלגת העבודה שנכנס לממשלה. וכך גם לגבי בית משפט מיוחד לחוקה, שאת הקמתו הוא מכנה לא פחות מאשר 'חלום חיי'. גם את המכשול להגשמת חלומו הוא תולה בחברים מבית - לא הבית הפוליטי, כמובן, אלא המגזרי. הוא מאשים את חברי האיחוד הלאומי באי כניסה לממשלה ובנסיונות להפיל את הקואליציה שזה עתה קמה. "חברים מן האיחוד הלאומי כבר הודיעו לי שהם מנסים להפיל את הממשלה. אנחנו מומחים בזה".

אתה מתכוון לחוקק חוקה?

"בוודאי שאנסה, אבל אני חושב שצריך קודם כל להגיע להסכמות. חוקה בלי הסכמה תהיה טעות. יש חלקים שאפשר כבר להסכים עליהם, אבל אני לא רוצה חוקה בפרקים, כי אלה חוקי יסוד שאחר כך רק מסבכים את החיים. אם הכנסת הזאת תשלים את ימיה, הדבר יהיה אפשרי".

 

התיק נגדי כבר מוכן

בתכנית הפעולה של רותם נמצאים גם חוקים שקשורים למה שעובר על ליברמן. "צריך לנקות את האורוות בהרבה מאוד דברים. אני עומד לחוקק חוק שיגביל את תקופת החקירה של אדם. היה עורך דין, מן המפורסמים בארץ, שהיה מועמד כמעט לכל תפקיד רציני אפשרי. נגד האיש הזה פתחו תיק פלילי לפני 22 שנה. הוא נפטר עם תיק ובלי כתב אישום, ובכל פעם שהוא עמד להתמנות אמרו לו 'אם תתמנה נחדש את החקירה נגדך'. אני אהפוך את ההדלפות לעבירה פלילית. אין לי בעיה שידליפו, אבל אם תפרסמו בעיתון חקירות של המשטרה, תיעצרו".

עוד יתפרו לך תיק.

"לא צריך לטרוח, התיק נגדי מוכן. שימשתי כתובע מטעם הרשויות המקומיות בבתי המשפט המקומיים ביו"ש, ואחרי שהופעתי בוועדת שרים והתווכחתי על הדו"ח של טליה ששון, קיבלתי מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שהייתי יותר מידי מעורב בבנייה הבלתי חוקית ביו"ש, ולא יכול להיות שהחתול ישמור על השמנת. הוא הדיח אותי מתפקידי, כך שיש להם תיק".  

 יש בכוונתך לגעת בנושא היועץ המשפטי לממשלה?

"היועץ המשפטי לממשלה ממלא היום את תפקידיו לפי הסדרים שקבעה ועדת אולשן. אין 'חוק היועץ' או הגדרת ברורות. צריך לקבוע מה הן גבולות הגזרה שלו. לא יכול להיות מצב שפקיד, בכיר ככל שיהיה, והוא אכן פקיד, ינהל את העולם - וזה מה שקורה. היום כשהממשלה רוצה לעשות משהו, היועץ אומר 'זה לא חוקי' ואז נמנעים. אי אפשר לערער על דבריו".

גם התכניות שלך בעניין ההדלפות, וגם ההתניה של המפלגה שלך - אזרחות למי שמצהיר על נאמנות, ממחישה שאתה חוצה גבולות שבמדינה דמוקרטית לא חוצים.

"אני לא מבין. תראי לי אצל איזו משטרה בעולם עדויות שלמות פורסמו בעיתון. בארץ אין שום מחשבה על האחר. כל זמן שהיו במדינה אנשים - זה היה טוב. כשיש כאן חיות, צריך לטפל באנשים כמו חיות".

והצהרת הנאמנות?

"מהי מדינה? חבורה של אנשים שהתאגדו מתוך מטרה מסוימת. אז אם הם רוצים להפר את ההתאגדות, אני אוציא אותם מהחברה. לא יכול להיות מצב שאדם יאמר 'אני מתאחד איתך כדי להקים גוף' ואז הוא לא נאמן לגוף".

מדינה דמוקרטית סובלת גם את הקצוות שלה.

"סליחה, תלוי באיזו נקודה. בחוסר נאמנות? לא. אני לא מבקש ממך לומר שהמדינה צודקת. אבל אם אתה רוצה לשרוף את הדגל ולא מוכן לשרת את המדינה, ואתה משתף פעולה עם האויב, במקרה כזה - הדמוקרטיה היא לא התאבדות מקומה שלישית. אין לי בעיה שתשרוף את הדגל כמחאה, אבל יש לי בעיה כשאתה אומר 'אני רוצה להשמיד אותך'. אני לא עומד דום ב'התקוה' כדי שמישהו יכייס אותי באותו זמן, ובעניין הזה אין הבדל מבחינתי בין מוישה הירש מנטורי קרתא לבין ראאד סלאח. שניהם צריכים ללכת מפה".

נטורי קרתא נמצאים פה 8 דורות.

"ומדינת ישראל נמצאת 2000 שנה. אני לא מוכן לתת להם את כלי הנשק שנקרא דמוקרטיה, שהיא לא אידיאל בעיני, היא צורת שלטון. אני לא מוכן לתת להם להרוס את המדינה".

 

 ofralax@gmail.com