חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 338ראשיהפצה

תערוכה מטלטלת - תרבות ופנאי (תערוכה)

נעל מלוכלכת בחולות 'שירת הים' ושרטוט של זירת רצח עם סרט כתום - העבודות בתערוכה במוזיאון גוש קטיף לא ישאירו את המבקרים אדישים
07/04/09, 10:19
עפרה לקס

אינפ': 'טלטלת נדודים'- מוזיאון גוש קטיף, ירושלים.

 

לא לחינם הפכה עבודתו של עמשא מנחם 'נדודים' (תדפיס מגזרות בטכניקה מעורבת) לסמלה של התערוכה החדשה במוזיאון גוש קטיף. כל העבודות התלויות על קירות המוזיאון הקטן ממחישות את הטלטלה: הכאב, השבר, הזמניות, הגעגוע והיציאה לדרך לא נודעת. עבודתו המעמיקה והאסטטית של מנחם מציבה את סיפור גוש קטיף וצפון השומרון כחוליה בשרשרת תלאותיו של עם ישראל: דמות אישה רכובה על גמל חולפת על פני תקופת האבות, ואחר כך הפירמידות, וקרונות רכבת (שלי הזכירו שואה) וחומה ומגדל, וירושלים ואחר כך בתי נוה דקלים, כשלידם ישיבת ההסדר של היישוב.

'טלטלת נדודים' מציעה הקבלה בין עם ישראל היוצא ממצרים לעם ישראל היוצא מגוש קטיף וצפון השומרון. הראשון יצא משעבוד לנדודים שתכליתם גאולה, השני יצא ממקום שבו הרגיש את הגאולה - אל נדודים שסיבתם וגם אחריתם לא נודעת.

העבודות מגוונות: מציורה של מיה קוך, תושבת נצר חזני לשעבר, ניבט הגעגוע דרך פניהם של שני בחורים (שמן על בד). 'מחסום' (שמן על בד) - עבודה של שרה שני, מגוש עציון, מציגה חייל לבוש מכף רגל ועד ראש, כולל כפפות. פריט מגופו אינו נגלה לעין מלבד הפנים, הלא משורטטות, וההופכות אותו ללא אנושי, אולי לבובה, אולי לתוצר של מכונה, על רקע מחסום.

עבודה נוספת של עמשא מנחם מציגה צילום של נעל בחולות 'שירת הים'. הנעל מיוסרת, מיוגעת, מלוכלכת בחול וכאילו מקיאה אותו.    

עבודה של חיים בן חיים 'אל תשכח' (טכניקה מעורבת על בד יוטה) מזכירה שרטוט של זירת רצח, דגל ישראל קרוע תחתיו מונח סרט כתום, גדר תיל כתומה וסמלים נוספים. גאולה בן ארוש- פלסר מנוה דקלים לקחה קיר גבס גדול, עליו הדפיסה את תמונת הבית ביום הגירוש בצורה דהויה. התמונה חולקה כמו ללבנים, והיא גרעה ממנה את הגג. הגבס הוא קיר הקרווילה הזמנית, המתמוטטת, משענת קנה רצוץ, וזמני. הגריעה היא 'זכר לחורבן' כדברי היוצרת.  

לא קל לבקר במוזיאון גוש קטיף, אפילו למי שמלווה את תלאותיהם הבלתי נגמרות של עקורי הגוש יום יום. המבקר הנכנס לחדר, חוזר שלוש שנים וחצי אחורה. חדר המבוא בו מאירה מנורת בית הכנסת של 'נצרים', מציג את תולדותיה של עזה ותמונות ירוקות של הגוש שהיה ואיננו. בשני חדרים מוצגת התערוכה המתחלפת ובשניים אחרים תערוכת הקבע: סרטון עם קולות ומוסיקה מימי הגירוש, תמונות ענק הממחישות את הכאב והשבר, מזכרות של חיי יומיום כולל זנב קסאם, מגורים זמניים ועוד. ארגז של משפחת קירשנזפט מונח פתוח ובתוכו חפצים, בריינה וסמי הילברג יושבים דמומים ולידם דיוקן של בנם, יוחנן, אותו איבדו באסון השייטת וכאבי לב נוספים.

חווית הביקור איננה קלה וגם לא מדובר במקום מקצועי דה לוקס (על אף שהכיוון נכון), אבל הוא חורט בלב המבקר את שהיה, את שהווה, ואת שחלילה עלול להיות נחלתם של אחרים.

ofralax@gmail.com