גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 338ראשיהפצה

שליחים משמיים - סיפור לשבת

07/04/09, 10:19
עודד מזרחי

בימים שלפני ליל הסדר תשס"ה, הסתובב גבי הולצברג, שליח חב"ד במומבאי בהודו, ותלה מודעות בבתי המלון ובבתי הארחה ברחבי העיר, המזמינות כל יהודי לליל סדר כהלכתו בבית חב"ד, ללא תשלום, כמובן. בית חב"ד שכן אז בקומת הגג של מלון 'שליז'. אסור היה לגבי לשים שלט 'בית חב"ד', ובמקומו הניח חנוכייה קבועה על המרפסת בקומה הרביעית.  

בערב פסח, כמה שעות לפני כניסת החג, היו ההכנות לליל הסדר בעיצומן. רבקי, אשתו של גבי וסנדרה, העוזרת ההודית, עשו את ההכנות האחרונות לחג. גבי ביקש לעזור להן ורבקי אמרה לו לפתע:

"תעזוב עכשיו הכל, ולך להסתובב בעיר. תראה אם לא שכחת איזה מלון או בית הארחה".  

"אבל כבר הסתובבתי בעצמי ותליתי מודעות בכל המלונות ובתי ההארחה", תמה גבי.  

רבקי התעקשה וגבי יצא לרחוב כמצוות רעייתו. תוך כדי סיורים ברחובות, גבי גילה בית הארחה, שפסח עליו בסיבוב הקודם ולא תלה בו מודעה. הוא נכנס פנימה וביקש מפקידת הקבלה לראות את ספר האורחים. הוא עלעל בספר וגילה שם שנשמע ישראלי. הוא בירר היכן נמצא החדר, והיא ענתה לו "למעלה. בקצה המדרגות". גבי עלה במדרגות, הקיש בדלת שוב ושוב, ומשלא נשמעה תשובה, הסתובב והחל לרדת. כאשר הגיע למדרגה התחתונה, נפתחה הדלת מאחוריו ובחור נוטף מים בחלוק רחצה הסתכל עליו במבט מופתע.

"מי שלח אותך?" שאל הבחור בעברית.  

"הקדוש ברוך הוא", ענה גבי בטבעיות.

הבחור הזמין אותו לבוא לחדרו. גבי נכנס, ולאחר שהבחור התלבש, אמר לו:

"בוא תשמע סיפור. אני קיבוצניק שנמצא בטיול בהודו. היום הגעתי מדרום הודו. הייתי בדרך צפונה, בכלל לא תכננתי לעצור במומבאי, פשוט באתי ברכבת והייתי צריך להחליף כאן רכבות".

"כשירדתי בתחנה ובאתי לקנות כרטיס. גיליתי לתדהמתי שכייסו אותי. אין ארנק, אין דרכון, אין כלום. ישבתי על איזו אבן והתחלתי להיכנס לדיכאון. פתאום ניגש אלי אדם צעיר שהיה עם בת-זוגו. הוא דיבר אלי באנגלית במבטא צרפתי ושאל אותי מאיפה אני ולמה אני יושב ככה בדיכאון. כשאמרתי לו שאני מישראל, הוא אמר לי בעברית 'גם אני יהודי, מצרפת'. הוא הרגיע אותי ואמר שזה לא סוף העולם. עכשיו ערב פסח. והקונסוליה הישראלית סגורה במומבאי. אחרי החג הם יהיו פתוחים ותוכל לטפל בעניין של הדרכון. הוא נתן לי סכום כסף הודי ואמר: 'תיסע באוטובוס לעיר ותשכור חדר בבית הארחה. אחרי החג תתקשר הביתה ותגיד להוריך שיפקידו עבורך כסף בבנק הדואר, ואז תמשוך את הכסף באמצעות ווסטרן יוניון'".

אמרתי לאיש תודה, ועשיתי בדיוק כמו שהציע. הגעתי לעיר, שכרתי חדר ליומיים בבית הארחה הראשון שראיתי, נכנסתי לחדר ונשכבתי על המיטה. הסתכלתי כלפי התקרה והתחלתי לדבר עם אלוקים: 'אלוקים, מה קורה פה?! בכלל לא תכננתי להגיע לכאן. מה אני עושה כאן במצב הגרוע הזה?! מה יהיה?!'

"אתה קולט?!", המשיך הבחור לספר לגבי, "אני, הקיבוצניק שמעולם לא היה לו שום קשר עם ההוא מלמעלה, מדבר אליו. פתאום נזכרתי שהיום בלילה יהיה ליל הסדר. המונולוג שלי התחדש:

'היהודי הזה שפגשתי ברכבת אמר לי שהערב זה ליל הסדר. אני יודע שהקשר ביני לבינך הוא לא מי יודע מה... אבל אלוקים, אם אתה אוהב אותי בכל זאת, תן לי סימן שאתה מכיר אותי! אל תניח לי להיות לבד הלילה, תן לי להיות בליל סדר אמיתי עם עוד יהודים כמוני...'

"סיימתי את המונולוג, ואחר כך נכנסתי למקלחת, פתחתי את המים ופתאום אני שומע דפיקות בדלת. חשבתי שאני מדמיין, אבל לא, הדפיקות חזרו שוב. סגרתי את המים, שמתי חלוק וניגשתי לפתוח את הדלת. אני פותח ורואה בקצה המדרגות מישהו עם חליפה וכובע שנראה כמו רב יהודי. וכשאני שואל אותו 'מי שלח אותך?' אתה עונה לי 'הקדוש ברוך הוא'..."

אותו קיבוצניק הגיע כעבור כמה שעות לבית חב"ד במומבאי, וחגג בשמחה ליל סדר כהלכתו עם יהודים נוספים רבים, בדיוק כפי שביקש.

 

לזכר גבי ורבקי הולצברג הי"ד שנרצחו בעת מילוי שליחותם בבית חב"ד במומבאי.

 

  יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם או שמעתם odedmiz@actcom.co.il