גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מכתבים למערכת - מכתבים למערכת

23/04/09, 12:30
קוראי העיתון

שכר עבירה מצווה?/ משה בודק, חיפה

הכלל שבמסכת אבות "שכר מצווה – מצווה" ו"שכר עבירה – עבירה" כנראה לא תופס כשמדובר ביחס שלנו ליישוב הערבי אום אל פאחם.

בתקופת הבחירות, כזכור, גירשו תושבי היישוב בבושת פנים שני נציגים של ועדת הבחירות. המשטרה הצליחה בקושי לחלץ את ח"כ אריה אלדד מידי הפורעים. לפני כחודש התקיימה ביישוב תהלוכה שקטה של כמה עשרות יהודים שנשאו דגלי ישראל ומשתתפיה ומאבטחיה נרגמו באבנים. בשני המקרים, איש לא נעצר.

והנה לפני מספר ימים ערכו יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, וח"כ אורי אורבך ביקור באום אל פאחם, בהזמנת העירייה. האומנם זה גמולם על ההתפרעויות? לאן נעלם כבודנו הלאומי?

 

נתניהו  השני/  ציפי  לידר, ירושלים

   נתניהו, כראש ממשלה בקדנציה השנייה, כך נראה, הוא אנטיתזה לנתניהו הראשון כשר אוצר וכראש ממשלה בקדנציה הקודמת.

  נתניהו הראשון קיצץ באופן דרסטי בקצבאות ועורר עליו את קצפן של השכבות החלשות. לעומת זאת, נתניהו השני, כשמו כן הוא, נותן קצבאות לקשישים ולילדים וכסף לעמותות צדקה.

  יתר על כן, נתניהו הראשון היה נהנתן, אוהב מתנות ובילויים בזבזניים בבתי מלון יוקרתיים בחו"ל על חשבון קופת המדינה. לעומתו, נתניהו השני מבטל את התוכנית הגרנדיוזית לבניית מעון ראש הממשלה.

  זכוּרה האימרה המיתולוגית של נתניהו " רִיד מַיי לִיפְּס" (קיראו את שפתַי). הוא הודיע כי ההחלטה הראשונה שיבטל תהיה בניית המעון. הבטיח וקיים.

  נראה כי נתניהו השני הִפְנִים לקחים מכשלונותיו הקודמים. הוא בוגר יותר, מפוכח ושקול יותר, ואף איש משפחה נאמן וצנוע יותר.

                     

נעדרו מהמשתה/ דניאל שרון, אלעד

איני פוליטיקאי ואני לא לגמרי מבין את ההבדלים האידיאולוגיים בין 'להשפיע מבפנים' לישיבה באופוזיציה. למרות זאת, מאוד שמחתי שנציגי בכנסת (האיחוד הלאומי) לא הצטרפו לקואליציה – ולו רק בגלל שבכך לא השתתפו בחגיגת התיקים והבזבוזים. אמנם זו נחמת שוטים, כי הרבה יותר עצוב שמה שמאחד את ממשלת הימין הוא תפקידים ותקציבים.

 

אמץ יולדת/ חיים דויטש, חולון

רבים אינם יודעים כי בישראל מבוצעות כ-40 אלף הפלות מדי שנה. חלק ניכר מהן מסיבות כלכליות וחברתיות, גם כשאין סכנה לבריאותם של היולדת או התינוק, והכל בחסות החוק. מהעבר השני, במדינה כה קטנה המשוועת לכוח אדם, משפחות רבות מחכות לאימוץ...

 

מי אשם במחסור במים / דוד קשני, תל אביב

בימים האחרונים אנו מוצפים בפרסומות של ידוענים הקוראים לנו בדאגה לצמצם לאלתר את הצריכה הביתית של המים. להתקלח בארבע דקות ועוד שלל רעיונות יצירתיים שהוצעו בעיתונות. אני חושב שמדובר בזריית חול בעיניי הציבור. אנו שוכחים שהצריכה הביתית מהווה רק רבע מצריכת המים הכוללת! בעוד שהחקלאות משתמשת ב75% ממי השתייה של הכנרת שלנו. אי לכך, כמה שנחסוך בצד הביתי, מדובר בלא יותר מכוסות רוח למת, בחיסכון של אחוזים בודדים מכמות המים הכוללת. עם זאת, בחקלאים לא נוגעים, הם הרי פרה קדושה.

תופעה זו מזכירה לי את הבנקים שמרבים להלוות מיליונים לעשירי ישראל, גם אם אלה אינם עומדים בהתחייבויותיהם. אבל מי מאיתנו, פשוטי העם, שלא יחזיר חוב קטן במושגי בנק, של מאות ואלפי שקלים - יזכה לביקור מההוצאה לפועל.

 

צימוקים לשבת / משה טאו, רחובות

מומחים: טיפול הממשלה במשבר המים – ביזיון.

ישראל מתביישת.

ממשלת ישראל מעבירה כסף לפלשתינים למרות ירי הקסאמים.

ביבי, תסביר להם : אם אין הפסקת אש, אין הספקת קֶש.