גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עוז ושלום - שופטים ושוטרים

השתתפותו של סילבן שלום בהלווייתו של שלומי עוז מסכנת את תהליך ההתנתקות של הפוליטיקה הישראלית מקשרים אפלים עם עבריינים בכירים. בבתי המשפט ובאוניברסיטאות מדברים גבוהה ומקפחים את זכויות העובדים הזוטרים.
23/04/09, 12:30
יאיר שפירא

אולי זו השחתת המידות לה הורגלנו מאז השתלטות משפחת שרון על הליכוד, או שמא הפחד מבעלי ענק התקשורת 'ידיעות אחרונות'.  אחרת איך נוכל להסביר כיצד לא נזעקו, לא אישי ציבור ולא אנשי רוח, ולא קראו להתפטרות המשנה לראש הממשלה, ח"כ סילבן שלום. קשה לדמיין מדינה מתוקנת כלשהי שבה פוליטיקאי בכיר משתתף בהלוויה עם בכירי העולם התחתון ולא משלם על כך מחיר משמעותי.  שלום, שהגיע עם רעייתו ג'ודי להלוויה של שלומי עוז, איש כנופיית אלפרון לשעבר, חלק  למנוח כבוד אחרון יחד עם בני משפחת אלפרון - עבריינים המקורבים לעוז בהווה ובעבר. עמיר מולנר, הנתון במעצר, שלח את אנשיו. זאב רוזנשטיין, המרצה מאסר, שלח את רעייתו.

שלומי עוז נשפט על עברות חמורות בתחילת שנות התשעים. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא ניהל חברה לגביית חובות של משפחת אלפרון והיה חבר בכנופיה שתכננה לזייף שני מליון דולר. לאחר שריצה את עונש המאסר שהוטל עליו החל עוז להשתקם כלכלית. הוא הצטרף למרכז הליכוד, ומאז נחשד במספר פרשיות שחיתות, לא מעט מהם קשורות עם מקרוביו של סילבן שלום ובני משפחתו. הפרשה הזכורה ביותר היא זכייתה המפוקפקת של חברת 'שלג לבן' במכרז אבטחה ענק של רשות שדות התעופה. אחיו של שלום, שכיהן אז כיו"ר הרשות, נחשד כי הטה את המכרז כך שהחברה הקשורה בעוז תזכה בו, זאת בתמורה לעזרתו האינטנסיבית של עוז לקמפיין של שלום בבחירות המקדימות לליכוד, שהתקיימו באותה תקופה. פרשה שלא נחקרה אך קיבלה תשומת לב עיתונאית בזמנו היא קידומה המהיר של אשתו של עוז בחברת אנרגיה ממשלתית אותה ניהל בן דודו של שלום. בשנים האחרונות נעצר עוז ונחשד בפרשת הונאה של בנק לאומי. גם לפרשת הבנק למסחר השתרבב שמו של עוז, לאחר שהמשטרה הדליפה כי חלק חשבון בנק משותף עם איש השוק האפור שהיה מהעצורים בפרשה, וחלק מלון ברומניה עם עבריין מוכר שעל פי החשד ניסה לחטוף את עופר מקסימוב.  

אומנם שלום לא היה הפוליטיקאי היחיד שעמד בקשרים הדוקים עם עוז, ועוז לא היה העבריין היחיד המחזיק בקשרים אמיצים עם בכירים במפלגות הגדולות. אך ידידיו האחרים של עוז - אהוד אולמרט, עומרי שלום, אברהם הירשזון וצחי הנגבי - כבר ריצו עונשי מאסר, או נמצאים כיום בהליכים משפטיים שונים העשויים להוביל אותם אל מאחורי סורג ובריח. מכל מקום עתידם הפוליטי מאחוריהם, והסכנה הנשקפת מהם לניקיון החיים הציבוריים קטן. שלום לעומתם עדיין רואה בעצמו מועמד לראשות הליכוד  וראשות הממשלה. הישארותו של שלום בעמדה פוליטית בכירה עלולה להחזיר את השלטון בישראל אל המקום ממנו נחלץ לאחרונה בעור שיניו.

משפחת שרון כבר אינה איתנו, כך גם אולמרט והירשזון. יש לקוות כי הפוליטיקה הישראלית תצליח להתנקות בקרוב גם מטיפוס כמו צחי הנגבי. גם פרשיות ליברמן העומדות לקראת הכרעה יוכלו לסמן כי נבלמה מגמת חדירת העבריינות הבכירה לשלטון בישראל. אסור להניח לשלום לשמור על הגחלת.

 

תנאים לעובדים זוטרים

"מקום המשפט שמה הרשע" אמר החכם באדם. נראה שלפחות בכל הקשור לדיני עבודה וניצול עובדים, ככל שרוממות הצדק עולה מפיו של מוסד מסוים, כך עולה מידת התעמרותו בעובדיו הזוטרים.

סקרנו כאן בעבר ניסיונות של גננות מרשת הגנים של 'בית יעקב' להתארגן כנגד מה שנראה לפחות כרמיסה חוקית ומוסרית של תנאי העסקתן של הגננות ברשת. יש לקוות שגם במוסדותינו אנו, ההקפדה על זכויות העובדים הולכת ומשתפרת. מכל מקום, בשני מקומות עבודה האמורים להיות המצפן המוסרי של ישראל החילונית, נעשים לאחרונה ניסיונות של העובדים הזוטרים להתארגן מול העושק הרשמי והשיטתי שנעשה בהם.

השבוע התבשרנו כי התארגנות עוזריהם המשפטיים של שופטי ישראל במסגרת הסתדרות העובדים קורמת עור וגידים. ההסתדרות פנתה לאחרונה למשרד המשפטים ולמשרד האוצר כדי לפתוח במשא ומתן על תנאי העסקתם של העוזרים. בעוד השופטים מרוויחים משכורות נאות, זוכים לתנאי העסקה נדיבים ומוגנים מפיטורין עד לגיל פרישה, הרי שעוזריהם מועסקים בחוזה לארבע שנים בלבד, אותו מקפידה המערכת שלא לחדש. הם זוכים במשכורות נמוכות ובסירוב לתשלום שעות נוספות.

עובדים נוספים שזכויותיהם נרמסות במשך שנים ארוכות הם מרצי האוניברסיטה הפתוחה, שפתחו לאחרונה בשביתה ללא הגבלת זמן. ככלל, האוניברסיטאות בישראל התברכו ביכולת להוביל את הרטוריקה הסוציאליסטית ובה בעת לנצל בשיטתיות את עובדיהן הזוטרים. המבנה הכלכלי של האוניברסיטאות מיוסד על הענקת תנאים מפליגים עבור צוות ההוראה הבכיר, ותנאים הגובלים בעושק של צוות ההוראה הזוטר. הראשונים נהנים מקביעות, ממשכורות מכובדות ומכספי קרנות, והכול תמורת שעות עבודה מועטות במשך שמונה חודשי עבודה בלבד בשנה. האחרונים מפוטרים בכל סיום שנה אקדמית ומועסקים מחדש בשנה שלאחריה, ללא כל קביעות וללא ביטחון כלכלי. מרצי האוניברסיטה הפתוחה מפוטרים בסוף כל סמסטר.

עד כה הוכשלו כל הניסיונות לרפורמה במבנה הארגוני של האוניברסיטאות כך שיהיה יותר יעיל ויותר צודק. זהו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני בנימין נתניהו, בעיקר כשיו"ר ההסתדרות עופר עיני לצידו, וגם הצדק לצידו.

 

תוכן זהה בסגנון שונה

לפחות עד לכתיבת שורות אלו, ברחוב סלאח א-דין בירושלים נשמר השלום. כניסתו הטעונה של פרופ' יעקב נאמן למשרד המשפטים עדיין חוסה בצילה של הקדנציה הסוערת של פרופ' דניאל פרידמן, וההבדל בטמפרמנט של שני האישים עושה כרגע את ההבדל.

אולי הדוגמה המובהקת ביותר לשתי הדרכים בהן אפשר לקדם את אותה הרפורמה בעזרת רטוריקה שונה הוצגה בימים האחרונים. פרידמן הקים בקול רעש גדול ועדה שתפקידה לפצל את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה לשניים - מינוי ראש תביעה כללית, ומינוי נוסף ליועץ משפטי המייעץ לממשלה, כנהוג ברב מדינות העולם. בסוגיית כובעו הכפול של היועמ"ש מתנהל ויכוח שימיו כמעט כימי משרד המשפטים. פרידמן הצהיר, בצדק, כי מבנה התפקיד כיום מותיר כוח גדול מדי בידי איש אחד. כתגובת הנגד באה כמובן הטענה כי פרידמן מנסה להחליש את היועץ המשפטי.

השבוע נדרש לסוגיה גם נאמן, השותף להשקפתו של פרידמן בנושא, אך נבדל ממנו בגישה - הבדל שבין אקדמאי המכיר את דעותיו ובין עורך דין המכיר את דרכי העולם. "אני מהרהר גם כיום", אמר השר נאמן השבוע, "אם הנושאים והעומס המוטלים על כתפי היועץ כה רבים ומקיפים את כל תחומי העשייה של הרשות המבצעת, האם אין זה ראוי לבחון מחדש את סוגיית הצורך בשילוב האינטגראלי של תפקידי היועץ". גם צודק וגם חכם, ועתה נותר רק לראות אם גם יודע להוציא מחשבה לידי מעשה.

 

שכחו לקדם נשים

קידום מעמד האישה זכה השבוע לחיזוק מהותי בבג"ץ כשהרכב של שלושה שופטים, אישה אחת ושני גברים, קבעו כי חוק הכנסת בדבר אפליה מתקנת בהעסקת נשים במגזר הציבורי חייב להיתרגם הלכה למעשה.

השופט אליעזר ריבלין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ועמיתיו השופטים יורם דנציגר ועדנה ארבל, ביטלו מכרז בו נבחר גבר לראש הרשות למלחמה בסמים, בטענה כי מקבלי ההחלטות לא תיעדו בין שיקוליהם לבחירה בין המועמדים לתפקיד את הצורך באפליה מתקנת לנשים.

השופטים קבעו כי תהליך הבחירה בין ארבעת המועמדים הסופיים לתפקיד, שתי נשים ושני גברים, ייערך מחדש, והפעם תוך שקלול מינם של המועמדים כגורם משפיע בהכרעה.