גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

23/04/09, 12:30
ע. גרסיאל, ח. לוז, י. מידד

 

המוספים שמוסיפים/ עדי גרסיאל

עוד לא הספקנו להתאושש מהפרויקטים המיוחדים של עיתוני פסח וכבר מתרגשים עלינו ממשיכי דרכם ביום העצמאות.  בפסח קיבלנו מסע שיחזור של יציאת מצרים (ידיעות), תשעה שופטי עליון בדימוס עורכים חשבון נפש (מעריב) מוסף 'בוא שיר עברי' (הארץ), תשע שיחות עם אנשים שמעניינים אותנו (מקומוני 'העיר') וגיליון נושא על תורת המשחקים (כלכליסט).  וזו כמובן רשימה חלקית. לקראת ה' באייר נוצף מן הסתם במיזמים תקשורתיים בצבעי כחול-לבן שהמילה 'ישראלי' שזורה בהם, כולל פרויקטי גרסאות מחודשות לדגל ולהמנון הלאומי.

הבון טון הברנז'אי הוא ללעוג להן, להפקות החגים הללו. הרי בסך הכל מדובר במנות תקשורתיות שנועדו להקפאה – מכינים את הפרויקטים הללו מראש כדי להפחית את הלחץ בתקופות של חגים ולאפשר גם לעיתונאים לנפוש. יש בכך לא מעט מהאמת: חלק גדול מהמיזמים נראה כאילו הגו אותו בישיבת מערכת שהתמשכה על יותר מדי ספלי קפה ריקים ומאפרות מלאות, כשלאיש מהמשתתפים כבר לא נותרו רעיונות חדשים או כוח להתווכח.

ולמרות זאת, אני בעדם. הטובים שבהם מאפשרים אתנחתה מהכרוניקה העיתונאית היומיומית, זו שכמעט לא מאפשרת לנו להרים את הראש ולהתבונן על המציאות בפרספקטיבה רחבה יותר. באמצעות הפרויקטים הללו אפשר להתבונן בתהליכים ארוכי טווח, שכמעט לא מטופלים בעיתונות, לקחת נשימה ולהתוודע לעומק לאישים וארגונים שחומקים מהרדאר התקשורתי ביומיום, ואפילו, להביט אחורה בגאווה מסוימת על ההישגים הלא מעטים בדרך.

 

מפסידים במרצ/ חני לוז

זוכרים את המפלגה בעלת הפה הגדול? זו שמתמחה בתגובות קולניות ובוטות ביותר, זו שקיבלה רק שלושה מנדטים בבחירות האחרונות? יש מי שדואג שלא נשכח אותה, ואת חבריה. הרעות, הנאמנות הקולגיאלית פשוט מרגשת. 3 ח"כים בסך הכל, ותראו איזה תוצר תקשורתי ניפקה מרצ, מפלגת הבית של הברנז'ה, במבצע פרגון-חובק-ערוצים: כתבת דיוקן אישי בנעלי-בית עם אילן גילאון  (מס' 2 במפלגה) ב'יומן' של ערוץ 1 (שידור ציבורי, כזכור, אמור לדאוג לניתוק התקשורת מהפוליטיקה). במשך עשר דקות ממלכתיות זכינו להכיר את ריבות הבית המעולות שלו, את תומכיו הנלהבים שבכלל לא באו מהשמאל. זאת בהמשך לראיון חג ידידותי עד מעריץ שנערך עם השלישי ברשימת מרצ, ניצן הורביץ, ב'רייטניג' של 'מעריב' (המופיע גם באתר הבית אנרג'י) . הורוביץ מחזיק בדגלים נכונים פוליטית כבעל נטיות הפוכות מוצהר, שונא כיבוש, וברנז'אי בעצמו, ככתב ערוץ 10 לשעבר. ומה עם זהבה גלאון, מספר 4 ברשימה שנשארה בבית? אל דרגה, גם היא לא נשכחה: גלאון קיבלה כתבת שער במוסף 'הארץ' וזכתה להגיש במשך יומיים את 'זהבי עצבני' ברדיו 103, רדיו ללא הפסקה.

מעניין מה קורה עם יו"ר מר"צ, מס' 1, חיים אורון (ג'ומס). האם הוא נשאר מאחור במקרה, או שהעיתונות רומזת לו משהו?

 

כה אמר גדעון / ישראל מידד

לעתים אומרים עלינו, אנשי המחנה הלאומי ובמיוחד תושבי יש"ע, שראייתנו מוגבלת מאוד, אנו סגורים בתוך עצמנו, ולכן תפישותינו המדיניות, החברתיות והתרבותיות מוגבלות. כתוצאה מכך, הם טוענים, לא הצלחנו "להתנחל בלבבות". למקרא הדברים הבאים של גדעון לוי, מתוך רשימתו "עניין שולי", שהתפרסמה בעיתון 'הארץ' בשבוע שעבר, הבנתי שגם שמאלנים סובלים מאותה תסמונת, אבל בצורה הרבה יותר חריפה. גדעון לוי מעז לטעון כי "הכיבוש נעדר לחלוטין מסדר היום" ו"הבוחר אמר את דברו הברור: המאבק הזה כלל לא מעניין אותו. הכיבוש יכול לחכות". ומי האשם העיקרי במצב זה לפי לוי?  נכון, התקשורת. הנה ציטטות מעולמו של איש השמאל גדעון לוי:

"התקשורת היתה כמובן הסוכן המרכזי להסרת הנושא מסדר יומנו. קואליציה נדירה, מקיר אל קיר... עורכים, כותבים, שדרים, צופים וקוראים... התאחדה יחדיו למשימה: הדחת הכיבוש מעולמנו.

"תחת צנזורה עצמית יעילה להפליא החליטה התקשורת להנעים את חייהם של צרכניה ופטרוניה ולא להטרידם בזוטות... התקשורת ברובה נקייה מדיווחים מטרידים... מדי פעם בפעם מופרת השלווה המדומה, כשיש עוד גל של פיגועים או מלחמה קטנה, אבל גם אז איש לא טורח לקשור סיבה ומסובב. הערבים נולדו להרוג וזהו... היכן, לכל הרוחות, מסתתר הכיבוש?".

האם קראתם פעם דברים מחוצפים כאלה?  ולמי שטרם השתכנע  ש"הכיבוש" נוכח בתקשורת נזכיר: דוד גרוסמן כמנחה 'יומן הבוקר' של קול ישראל בשנות ה-80, דליה יאירי ו'הכל דיבורים' של שנות ה-90 ואח"כ שלי יחימוביץ', רפי רשף בגלי צה"ל, עיתון 'חדשות', ודיווח מלא על כל פיפס של 'גוש שלום', 'שלום עכשיו' ו'האנרכיסטים נגד הגדר'. מספיק?

 

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

אתר ערוץ 7 דיווח כי צעירי 'תנועת העבודה הציונית העולמית' פתחו השבוע ביוזמה חדשה 'אמץ כתב זר'. במסגרת היוזמה יאמצו פעילים בצוות ההסברה של התנועה כ-130 כתבי רשתות זרות, בכדי לנסות להשפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בעולם כולו.

עמית סגל, כתב הכנסת של חדשות ערוץ 2, ייצא לשנת לימודים בלונדון וישמש כתב החברה באירופה. סגל שימש כתב הכנסת של חדשות 2 כארבע שנים. לפני כן היה כתב גלי צה"ל בכנסת. כך פרסם אתר וואלה.

העיתונאים אילנה דיין וקלמן ליבסקינד זכו לאות 'אבירי איכות השלטון' לשנת 2009 בקטגוריות התקשורת והמאבק לטוהר המידות (בהתאמה). כך קבעה ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס מישאל חשין.